שובר האצבעות

[SIZE=4][color=red][b]שובר האצבעות:[/b][/color][/SIZE]

[b]הקדמה:[/b]
"טוב, חבר'ה, הגיע הזמן שצ'יזבט קטן לפני השינה!" אמרתי לחבר'ה.
"אללה, דבר אחי. נראה אם תצליח להפחיד אותנו.." אמרו כל שאר חבריי.
"ממ.." חיממתי את גרוני. "טוב, זה הולך ככה..." התחלתי לדבר, והינה הצ'יזבט.
"האגדה מספרת שב'פינגרס סיטי', בשכונת ה'בוהן הגדולה', גר אדם. לא משהו מיוחד, אבל דבר אחד ידוע עליו:
הוא שובר האצבעות.
הכוונה שהוא יכול לתפוס אתכם בכל עת, ולשבור לכם את האצבעות. ולמקרה שאתם לא מאמינים, הינה לכם הוכחה. פעם אחת ילד תמים בשם אורי שלוצג יצא לחקור את העניין, ולהוכיח לכולם שהסיפור לא קיים, אבל באותו יום, הוא כנראה הצטער על זה שהוא החליט ללכת לשם. אורי שלוצג חיכה במשך מספר ימים כדי להביא הוכחות שהיצור לא קיים. ובכן, עברו להם הימים- ושום דבר לא קרה. אורי חשב שהוא צדק, אבל- הוא טעה. ברגע שאורי קם להרוס את המחנה שבנה, נשמעה צרחה איומה שהגיעה עד לב שמיים! זה היה סופו של אורי, הוא לא חזר, לא ידוע למה. אולי יש מצב ששובר האצבעות לקח את אצבעותיו של אורי שלוצג לאוסף האצבעות שלו. ומאותו יום אורי לא חזר הביתה. וזהו הסיפור על שובר האצבעות...'
הפסקתי את סיפורי במתח ובסוף שלוש נקודות.
"כן, פלג ברור. לך תעבוד אל מישהו אחר.." התאכזבו השלושה.
"אני לא משקר! ואני עוד הוכיח לכם!" התעצבנתי עליהם.
"איך?" שאלו כולם.

היי אחי אתה פלג נכון?
מה קורה זה ברוזס!

סיור נחמד
יהיה המשך?

[quote][i]Originally posted by zuran[/i]@Jun 21 2007, 03:34 PM
[b] סיור נחמד
יהיה המשך? [/b][/quote]
יהיה
הוא סיםפר לי את הסוף כבר והוא עכשיו עובד על עונה שניה

[b]פרק 1: לא קשור[/b]
טוב, אז החלטנו באמת ללכת לשכונת ה"בוהן הגדולה", שב"פינגרס סיטי". אני לא יודע איך הגענו למצב הזה, אבל זה מה שהחלטנו, וזה מה שנעשה. טוב, אנחנו היינו 5: אני, ליאור, בסינו, ברוזס ורוסטם. כל אחד הביא ציוד למסע שלנו. אז שאלתי אותם מה כל אחד רוצה להביא, ושיהיה הכרחי. סיכמנו שכל אחד יביא דבר אחד שיועיל. "אני אביא אוהל! אני אביא פנס! אני אביא אוכל! אני אביא ציפור"! צעקו כולם, ולאחר מהומה רבה סיכמתי: אני אביא את האוהל, ליאור יביא אוכל בשימורים, בסינו יביא פנס וצמידים זוהרים בחושך, ברוזס יביא מחבט בייסבול ורוסטם ידאג שלכל אחד תהיה חליפת שריון מגה גלקטית. אז התחלנו לתכנן. השכונה מחולקת ל-5 חלקים, בדיוק כמונו. אני לקחתי את החלק הדרומי, ליאור את הצפוני, בסינו את המערב, ברוזס את המזרח ורוסטם נדפק באמצע. "למה אני באמצע?" התלונן רוסטם. "מה אתה דפוק?!" נזף בו בסינו". האמצע זה הכי..הכי.." חשב ברוזס על תירוץ, "האמצע זה הכי שולט! למגניבים בלבד"! עבד עליו ליאור. "ומכיוון שאתה לא קשור, רוסטם- אתה הכי מגניב. כולנו חנונים, ואתה ה"לא קשור", כלומר ה"מגניב של החבורה" צחקתי עליו. "סבבה" ענה בחיוב. היום יום שלישי, אז המשימה תהיה ביום שישי, כי יש חופש ביום שבת, אז נוכל להישאר ערים במשך כל הלילה. לאחר שכולם הלכו מהבית שלי, הלכתי למחשב ובדקתי את המייל. כלום לא היה חדש חוץ מדבר אחד שנשלח בדיוק כשפתחתי את המייל, ההודעה הייתה כתובה מאת: "שובר האצבעות". לפתע כל גופי התמלא צמרמורת, לחצתי על הנושא, שמו היה: "שלום, אדון פלג החביב". כבר כולי רעדתי, נכנסתי להודעה, וכך היה התוכן:
[i]אז? אתה מחפש אותי? כי אני כבר מחכה...[/i]

סיפור מגניב!
חבל שאתה צריך להתחיל הכל מההתחלה בשביל להמשיך מאיפה שהפסקת...

[b]פרק 2: פיצול אישיות[/b]
לאחר שסיפרתי לחבר'ה את הסיפור ששלחו לי במייל, לא ציפיתי לתגובה שלהם. לכולם נשלחה את אותה הודעה, חוץ מלמישהו אחד בחבורה- רוסטם. כולנו הבטנו ברוסטם, הוא היה חיוור, עם גולות בולטות מתחת לעיניו. הורידים שבתוך עיניו גדלו וגדלו, ממש כמו בסרטים. "מה קרה, רוסטם?" שאלתי "מה הייתה ההודעה שלך?". רוסטם היה נראה גוסס, ממש כאילו הוא מת. "רוסטם רק רוצה להגיד לכם שבישרתי לו שיש כ-99% שהוא מת ביום שישי..." נשמע קול מוזר, מפחיד ורצחני מפיו של רוסטם. "זה לא הוא. זה ממש לא הוא.." היה ברוזס מודאג. "אהה..טוב, אני ממש לא בא אתכם ביום שישי.." אמר בסינו בעודו הולך כמה צעדים אחורה. "תירגע, בסינו. זה כולה רוסטם ימות, מה כבר יקרה?" נזף ליאור ברוסטם. "ליאור!" כולנו התרגזנו עליו. לפתע כולנו הבחנו בדבר מוזר יותר מזה שרוסטם הולך למות- רוסטם נעלם! התחלנו לחפש בכל רחבי העיר, אבל דבר אחד טיפשי, מטומטם ואידיוטי שכחנו לעשות. לרוסטם יש טלפון נייד! צילצלנו אליו, ולא עברו כמה שניות ו.."הלו?" נשמע קולו הרגיל של רוסטם. הוא היה נורמלי לחלוטין, כאילו לא קרה כלום. רוסטם הזה.. מה הקטע שלו? יש לו פיצול אישיות או משהו? דיברנו איתו, ומסתבר שהוא לא זוכר כלום. כנראה שבאמת הוא הולך למות, אבל הוא לא זוכר שהוא קרא את זה, אז החלטנו שלא לספר לו בכלל. טוב- לפחות בינתיים.

רוסטם המסכן
שובר האצבעות בטח אכל אותו

חחחחחחחחחחח מרוב פחד הוא כבר לא זוכר ושינה אישיות XDDDDD

מעניין מה יהיה הפרק הבא...הרוסטם הזה פחדן מלידתו XDDDD

סיפור מגניב....

[b]פרק 3: להפוך מילים[/b]
הכל מוכן, מצוין. כל אחד הביא מה שהוא היה צריך להביא. ובכן, עדיין לא סיפרתי לרוסטם על מותו, אבל הוא לא היה נראה מודאג בכלל. לפי התיאוריות שלנו- בטח שובר האצבעות השתלט עליו, או משהו כזה. "אתם מוכנים, חבר'ה?" שאלתי את כולם. "כן- המפקד!" ענו לי כולם בפה אחד. כן, כן, הכל היה מוכן. חוץ מדבר אחד: איפה זה לעזאזל 'פינגרס סיטי'?! "למחשב, מיד!" קרא ליאור. החלנו לחפש ב'גוגל' 'פינגרס סיטי', 'הבוהן הגדולה', 'שובר האצבעות' ועוד כמה דברים שקשורים לסיפור. לבסוף הגענו למסקנה- 'פינגרס סיטי' לא באמת קיימת, אבל מה שכן קיים זה שובר האצבעות. אז התחלנו להפוך מילים, לעשות אלף- בית הפוך, גימטריה ועוד כמה טריקים משונים של מילים. זה לקח לנו הרבה זמן. בסוף הגענו דבר אחד, ששכחתי לגמרי את הדרך. 'פינגרס סיטי' היא למעשה 'פתח תקווה'. שכונת 'הבוהן הגדולה' זו שכונת 'עין- גנים". כולנו עלינו על האופניים, חוץ מליאור. "מה קרה ליאור?" שאל בסינו? "ובכן, אני רוכב רק על רולר בליידס.." ענה לו ליאור. "אז?" שאל אותו ברוזס, "אני רוכב על סקייטבורד". היה שם איזה ויכוח, עד שרוסטם בא ועצר אותו. "חבר'ה, אם אתם לא שמים לב- אנחנו מבזבזים פה זמן!" הוא התלונן. זה היה המקרה היחידי שהוא צדק בו, מאז שהוא נולד. ואז יצאנו כולם לכיוון עין גנים, מהבית שלי.

פרק נחמד תמשיך

[b]פרק 4: קוקה קולה[/b]
הגענו למקום. אתם יודעים, עין- גנים בלילה- לא משהו מיוחד. "טוב, חבר''ה, להתפצל!" הכרזתי. כל אחד הלך למקום שהיה צריך. אני- בדרום, ליאור- צפון, בסינו- מערב, ברוזס- מזרח ורוסטם- מרכז. דאגנו כבר להכין מראש יום לפני 5 פחיות של ''קוקה-קולה'', חיברנו להם חוטים ארוכים מאוד, מתחנו אותם. לכל אחד הייתה פחית, עכשיו בנינו ''הוקי-טוקי'' מעבודת יד. ראיתי את זה פעם בערוץ ''לוגי'' "שומע? עבור..עבור.." נשמע קולו של ברוזס ברקע. "הכל עובד מצוין!" ענה בחיוב בסינו. "אני רק מקווה שרוסטם ימות.." צחק בזדוניות ליאור. "היי! אני שומע את זה!" צעק רוסטם. בגלל שהקול של רוסטם כל- כך חזק, זה כנראה הצליח להאיר את..''שובר האצבעות" ! "אהה!" נשמעה צרחה חזקה ברקע. זה היה חזק ממש כמו..כמו..הקול של רוסטם! "רוסטם? רוסטם? אתה שומע?.." פניתי לרוסטם בעודי רועד. "חבר''ה, בואו נעוף מכאן.." נבהל בסינו. "לא! זה לא זמן להיכנע!" שלט ליאור. "ליאור צודק, עדין יש לנו נשק!" חיזק אותו ברוזס. וואלה, נכון! איך יכולנו לשכוח? ברוזס הביא מחבט בייסבול! "שלום לכם, חבריי. נחמד להאזין לשיחות שלכם. האצבעות של רוסטם רקובות מדי, אז חשבתי לנסות את שלכם.." נשמע קול מרושע. כולנו חטפנו צמרמורת. הרי ברור מאליו שזהו היה קולו של ''שובר האצבעות'' מפחית הדיבור של רוסטם.

אמאלה!תמשיך!

תמשיך יצא יפה...פרק נחמד...