חומריו האפלים

חומריו האפלים (His Dark Materials) היא טרילוגיית ספרי פנטסיה שנכתבה על ידי פיליפ פולמן. הטרילוגייה יצאה באנגליה בשנים 1995-2000. הטרילוגייה מכילה שלושה ספרים:

המצפן הזהוב (The Golden Compass, שנקרא במקור Northern Lights ואף יצא בעברית במהדורה הראשונה בשם "אורות צפוניים")
הסכין המעודן (The Subtle Knife)
משקפת הענבר (The Amber Spyglass)

ספרי העלילה מתרחשים במספר עולמות מקבילים, רעיון שאותו שואב פולמן מתאוריית היקומים המקבילים. העולם שבו מתרחשת עלילת הספר הראשון ונותר בעל חשיבות גם בספרים האחרים הוא עולם שדומה לכדור הארץ, אך ההיסטוריה התפתחה בו בצורה שונה, כאשר השליטה של הדת הממסדית באוכלוסייה רק התחזקה, ולא נחלשה, בעידן ההשכלה. כתוצאה מכך מספר דברים נקראים בשם שונה מאשר בעולם שלנו (מדען הוא "תאולוג ניסויי" ואילו חשמל הוא "זרם ענברי", למשל), והאקלים הפוליטי-מדיני שונה.

כמו כן, בעולם זה ישנם מספר דברים שחורגים מהמציאות המוכרת של עולמנו:

בעולם ישנן מכשפות, המסוגלות לעוף ומאריכות ימים רבים יותר מבני תמותה רגילים. המכשפות מסוגלות להתרחק מהדמונים שלהן מרחק רב על ידי מעשה שהן עושות כשהן מתבגרות - הן חוצות ישימון פראי אשר בו דמונים לא מסוגלים לחיות. הדמונים נותרים מאחור ולאחר מכן הם מסוגלים להתנתק אך עדיין מהווים ישות אחת.
בעולם ישנם דובי לחימה משוריינים, המסוגלים לדבר, בעלי תבונה וכישורי לחימה יוצאי דופן.
בעולם לכל אדם יש דמון, אשר מייצג את רוחו של אותו האדם.

דֶמוֹן הוא יצור פלאי המהווה התגלמות פיזית של נשמתו של אדם חי.

בעולמה של ליירה, גיבורת הטרילוגיה, לדמונים צורת חיה והם נמצאים בגוף נפרד מגוף האדם אליו הם משתייכים, לעומת עולמנו, שבו דמונים הם בלתי נראים.

לדמונים של ילדים שטרם הגיעו לבגרות מינית יש יכולת לשנות את צורתם וללבוש כל צורה שירצו, לפי רצון אישי ונסיבות חיצוניות (מה שמייצג את השינויים והתהפוכות הרגשיות בחייהם של ילדים ובני נוער). כשאדם מגיע לגיל הבגרות, דמותו של הדמון מתקבעת (בצורה שמשקפת את אופיו של האדם, לדוגמה: דמונים של משרתים לרוב מתקבעים בדמות של כלב, המסמל נאמנות) ונשארת כזו עד מותו של האדם. דמון יתקבע בדרך כלל בדמות מהמין המנוגד למין האדם אליו הוא קשור. קוראים ומעריצים רבים של סדרת הספרים מאמינים שדמון שמינו זהה למין האדם יכול לרמז על הומוסקסואליות, השערה אותה פולמן לא הפריך.

לא ידוע כיצד או מהיכן דמונים נוצרים, אך כשאדם מת הדמון שלו נמוג ומתפוגג כמו "אטומים של עשן". באותה צורה, כשדמון מת או נהרג, האדם הקשור אליו מת גם הוא.

בני אדם חייבים להישאר קרובים במידה מסוימת אל הדמונים שלהם, מלבד מכשפות, אשר יכולות להימצא במרחק רב מאוד מהם. בספר הראשון בסדרה מסופר שנגיעה של אדם בדמון של מישהו אחר היא ההפרה הבוטה ביותר של כללי ההתנהגות, למרות שדמונים יכולים לגעת אחד בשני בחופשיות. לכן, הפרדה כוחנית של אדם מהדמון שלו היא מעשה נוראי, אשר גורם כאב עצום גם לאדם וגם לדמון, כאב שבסופו של דבר עלול להוביל לנזק בלתי-הפיך ואפילו למוות. בטרילוגיה, הארגון הכללי להקרבת נוער משתמש בגיליוטינה מיוחדת המאפשרת הפרדה של ילדים מהדמונים שלהם ללא הריגתם, אך גורמת לילדים להפוך לסוג של זומבים. בתהליך זה נפלטת אנרגיה רבה.
(תודה לויקפדיה)

מה דעתכם?
מה אתם חושבים?
קראתם את הטרילוגייה?

נראה שהספר ממש מעניין....

קראתי.
ספרים שולטים!
ממש אהבתי אותם...