מטח של מטאורים

בלילה שבין ה-11 ל-12 באוגוסט ייראה מטר המטאורים – הפרסאידים. מטר המטאורים – פרסאידים, הקרוי ע"ש קבוצת פרסאוס (ראו מפה), הוא אחד המטרות הפופולריים ביותר, הן בזכות הקצב העשיר מאוד שלו (צפויים קרוב לכמה עשרות מטאורים בשעה) והן בזכות התרחשותו בשיא הקיץ. השביט המשויך למטר, 109P/Swift-Tuttle, חלף בפעם האחרונה בפריהליון (בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו) בשנת 1992 וכתוצאה מכך היו מטרות עשירים ביותר בשנים 1991-2000 (עם קצב של כמה מאות מטאורים בשעה).

השנה, שיאו של המטר צפוי ליום שלישי לפנות ערב אך רצוי לצפות במטר הלילה, בין יום שני לשלישי. הסיבה היא אורו של הירח שמפריע לצפייה במטר. בלילה שלפני השיא (בין יום שני לשלישי) הירח ישקע שעה מוקדם יותר ויותיר לנו שעה נוספת ליהנות מהמטר. הירח הכמעט מלא מפריע לתצפית בשעות הערב המוקדמות, בשעה שהשיא צפוי, ורק לאחר שקיעת הירח, בשעה 1 לאחר חצות, יהיה אפשר ליהנות מהמטר. מי שמסיבות כלשהן מחמיץ את הצפייה הלילה יכול לצפות במטר בלילה שבין יום שלישי לרביעי (בלילה שבין ה-12 ל-13 באוגוסט). שיא משני של מטר קטן נוסף – דלתא דלי, צפוי באותו היום ולכן צפויה לנו חגיגת מטאורים, אך שוב יש לזכור, יש להמתין לשקיעת הירח ולצאת למקומות חשוכים ככל האפשר.

מהו מטאור?

מקורה של המילה מטאור הוא ביוונית ומשמעותה – משהו באוויר. שמה העממי של התופעה הוא כוכב נופל, כיוון שהיא נראית ככוכב שחוצה את השמים במהירות ונראה כנופל מהם. על-פי-רוב, מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק, שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ. כאשר גופים שלנכדים על ידי כבידת כדור הארץ נכנסים לאטמוספירה העליונה, מהירותם עשויה להגיע לעשרות קילומטרים לשניה (מהירותם של הפרסאידים היא 60 קילומטרים לשנייה).
ערך אנציקלופדי
מטאור
רוצים לדעת עוד? ערך של אנציקלופדיה ynet על מטאורים
לערך המלא

במהירות עצומה זו, חלקיק האבק שנכנס לאטמוספירה מתנגש בחלקיקי הגז המצויים באטמוספרה ומיינן אותם. ברוב המקרים, החום הרב מכלה את חלקיק האבק כבר בגובה של עשרות קילומטרים מעל פני הקרקע. בדרך זו מעניקה לנו האטמוספירה מנגנון הגנה מפני כל אותם גופים שנלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ.

אולם, מנגנון זה יעיל לעצירת גופים עד לגודל מסוים. חלקיקים גדולים מאוד שורדים את החום של הכניסה לאטמוספירה ומגיעים אל פני האדמה. לגופים המגיעים לקרקע אנו קוראים "מטאוריטים". במקרים נדירים מאוד (למזלנו) עשויים המטאוריטים להיות גדולים מאוד, עשרות מטרים ויותר, ואז פגיעתם תגרום לנזק רב. בשנת 1908 פגע בטונגוסקה שבסיביר מטאוריט, שגודלו היה (כנראה) כמה עשרות מטרים, וגרם לחורבן עצום ברדיוס של עשרות קילומטרים.

הדוגמה המפורסמת ביותר לכוח ההרס הטמון במטאוריטים גדולים היא המטאוריט שנפל במפרץ יוקטן לפני כ- 65 מיליון שנה, והביא כנראה להשמדת הדינוזאורים. ההיסטוריה של כדור הארץ רצופה מפגשים מסוג זה, בתדירות של אחת לכמה מיליוני שנים, הגורמים להכחדה המונית של מינים על כדור הארץ.

מהו מקור המטאורים?

מקורם של המטאורים מגוון ורב – החל מאינספור חלקיקים, שגודלם נע מגודל מיקרוסקופי ועד לכמה קילומטרים, שמקורם בימי היווצרות מערכת השמש וכלה ברסיסים שמקורם בכוכבי לכת, בירחים, בשביטים או באסטרואידים. חלקיקים אלה ממלאים את חלל מערכת השמש ונלכדים כל הזמן בכוחות הכבידה של הגופים הגדולים המצויים בה. אין גוף במערכת השמש שחמק מפגיעתם הרעה - החל בירח, שכננו הקרוב ביותר, שפניו זרועות המכתשים הם סימן ההיכר שלו, ועד לאחרון האסטרואידים הקטנים, שצילומי תקריב מגלים את פניהם עטורות המכתשים.

לעתים, פגיעה של מטאוריט ענק בכוכב לכת קרוב או בירח עשויה לגרום בעת הפגיעה למספר רב של רסיסים שיזרקו מפני השטח אל החלל. אלה ישייטו בחלל ויש סיכוי שאף ילכדו בכבידת הארץ. על פני כדור הארץ נמצאו מטאוריטים שמקורם בירח, במאדים ואף בנוגה.

ומאין באים מטרות המטאורים?

מדי לילה אפשר לראות מטאורים בודדים רבים. הם אקראיים וצצים מכל כיוון אפשרי ללא כל חוקיות. מדוע אם כן מטר הפרסאידים יוצא דופן? יש לילות בשנה שבהם מספר המטאורים גדול מאוד והמטאורים באותם לילות נראים יוצאים מנקודה אחת בשמיים הקרויה רדיאנט (ראו מפה).

סביב השמש נעים כוכבי לכת וגם שביטים, אלה גופים שעשויים תערובת של קרח ואבק שקוטרם מגיע לכמה עשרות קילומטרים, המגיעים משוליה החיצוניים והקרים של מערכת השמש. כאשר שביט כזה מגיע לקרבת השמש, מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחרר אבק הכלוא בקרח שממשיך להקיף את השמש במסלול כמעט זהה למסלולו של שביט האב. פעם בשנה, כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט, ניתך עלינו מטר של מטאורים. אפשר להמשיל את השביט למשאית כותנה שנעה בנתיב סגור והכותנה מועפת ממנה, עד שהנתיב עצמו מתמלא כותנה. כאשר אנו חוצים את מסלול המשאית, נפגוש את הכותנה שהועפה ממנה.

בגלל חוקי הפרספקטיבה ייראו כל המטאורים שמגיעים מנקודת המפגש כאילו הם יוצאים מנקודת הרדיאנט, ממש כפי שקווי מסילת הברזל יוצאים מנקודה אחת באופק. כל מטר מטאורים, היוצא מנקודה מסוימת בשמים, קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצוי הרדיאנט. המטאורים של חודש אוגוסט קרויים פרסאידים מכיוון שנקודת הרדיאנט מצויה בתחומי קבוצת פרסאוס. שיאו של מטר הפרסאידים השנה הוא בין ה-12 ל-13 באוגוסט, אז מצוי כדור הארץ בדיוק במרכז מסלול האבק שמקורו בשביט האב, שביט סוויפט-טאטל. כיוון שבמקרה של הפרסאידים רוחבו של מסלול האבק גדול יחסית, אפשר לראות מטאורים השייכים למטר הפרסאידים גם כמה ימים לפני ואחרי המפגש עם מסלול האבק.

המטאורים של מטר הפרסאידים הם מהירים, רבים ורובם נשרפים בגובה של כמה עשרות קילומטרים מעל פני הקרקע.

מתי ואיך לצפות במטר?

את המטר רצוי לראות ממקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישוב. ממקומות יישוב ייראו מטאורים בודדים בלבד וככל שנרחיק ממקום יישוב סיכויינו לראות מטאורים רבים יותר ילכו ויגדלו באופן דרמטי. שיאו של המטר יתרחש בין יום שלישי לרביעי, וכיוון שהירח שוקע לאחר חצות זה הזמן הטוב ביותר לצפות במטר.

נקודת הרדיאנט זורחת בשעות הערב ובשעת חצות היא מצויה גבוה מעל האופק הצפון-מזרחי. אפשר לשכב על הגב ולהביט לכיוון זה אם כי מטאורים עשויים להיראות בכל כיוון בשמים. בשיאו של המטר צפויים כמה עשרות מטאורים בשעה. מכיוון שמטאורים חוצים את פני השמים במהירות ונצפים על פני שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ ממש לא יועילו במקרה זה.

מי עושה פעילות והיכן?

מכיוון שהשנה הירח מפריע לצפייה במטר, לא אורגנו אירועים המוניים סביבו. פירוט על התארגנויות מקומיות אפשר למצוא באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומצפה הכוכבים בגבעתיים.

[url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3579690,00.html]http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3579690,00.html[/url]

מטח של מטאורים - הערב !!