Timewish

[b]יום שני, 5.5.2003[/b]
"אז מה המשאלה שלך?"
החדר היה מטונף כרגיל. שלושה בלונים אדומים היו תלויים מהתקרה בנייר סלוטייפ ביחד עם נורה צהובה וקטנה שנתלתה לידם. ג'ימי הקטן בעל השיער השחור עד כתפיו ישב על כיסא עץ חצי מפורק באמצע החדר. מסביבו ישבו על הרצפה אחיו הגדול הנרי, שהיה זעיר עיניים וג'ינג'י במפתיע; חברתם, תאו בעלת שיער שחור וארוך, והגרסה הקטנה שלה - קייטי.
"יותר מהר ג'ימי, משאלה ליום הולדת 10" תאו נראתה חסרת סבלנות. ג'ימי בהה באחד הבלונים האדומים וחשב מה להגיד.
"מה ההגיון בלהגיד לכם את המשאלה ולא לבקש אותה בלב?" הוא שאל בעצב.
"אין לנו עוגה עם נרות, ג'ימי," הנרי ענה. "תוכל לנסות אותנו."
ג'ימי שוב עצר ובהה בחלל החדר המטונף וחיפש משאלה. הייתה לו אחת בראש אבל הוא התבייש להגיד אותה ליד קייטי כי חשב שהיא מטופשת.
"אני רוצה לחזור אחורה בזמן ולקחת את הסכין מהידיים של אמא."
כולם הביטו בו בפנים חסרות הבעה ורגש, מנסים להסתיר את הטיפשות שבמשאלתו.
"אי אפשר לחזור בזמן, ג'ימי." הנרי היה הראשון שהגיב. "זה ברור, שאם בעתיד תהיה אפשרות לחזור בזמן, אנשים מהעתיד היו מגיעים אלינו."
תאו שלחה אליו מבט מטופש, והוא החזיר לה חיוך.
"זאת אומרת, אני אומר לעצמי עכשיו שאם תהיה לי אפשרות לחזור בזמן כשאהיה גדול, אני אחזור לרגע הזה בדיוק, ליום הולדת 10 של ג'ימי." הנרי עשה כאילו מחכה למשהו שיגיע. "רואים? שום דבר לא קרה."
"די, זה מפחיד." קייטי התערבה פתאום והתקרבה אל אחותה המשועממת מגאונותו של הנרי.
"נו באמת," הנרי ענה. "אז אני אחזור רק לעוד שלוש שנים, בסדר?"

שמישהו בבקשה יגיב? אני רוצה לדעת אם להמשיך לפרסם או לא... כי יש המשך