סיפור מעטפת - סיפור גרעין
מה זה כל הקולות הללו? מאיפה הם באים? הם נמצאים במקום שבו אני צריך להיות. מה זה כל הבריות האלה? איפה אני? לא, אני לא רוצה ללכת לשם, אני פוחד, בבקשה לא, בבקשה, אני מתחנן, לא, רק לא לכלא הזה. אני מרגיש שדמעות עולות לי בעיניים ואני מנסה לומר משהו אבל כל מה שיוצא לי זו צרחה. אני קורא להם אבל הם לא שומעים. הם מכניסים אותי לתוך הכלא ונועלים אותי בתוך. הם מסתכלים עליי מלמעלה, עם האף שלהם בשמיים, הסוהרים האלה, אני שונא אותם. "אני שונא אתכם", אני מנסה לומר, אבל הם צוחקים עליי, הם מחייכים לעברי ואז משאירים אותי להירקב פה. כל מה שביקשתי זה קצת חופש אבל כנראה שאני מיועד לחליפת המשוגעים הזו למשך כל חיי. אבריי מקופלים ואוסרים עליי להניע אותם, בכל פעם שאני מנסה לצאת מהמקום הזה, הסוהרת הראשית מגיעה, מניפה אותי לאוויר במהירות ואז מרביצה לי בעוצמה על הגב. היא בטח ממש שונאת אותי אם היא מצליחה להביא את עצמה להכות אותי בעוצמות האלו. כשאני נשבר ומבקש שיחלצו אותי, הם מחייכים אליי ומדברים אליי בשפה שאני לא מבין. "עברית, אתם מדברים?", אני מנסה לשאול אבל כל מה שהם עונים זה – "אגאבאבא, אגאבאבא". שאלוהים יעזור לי, אני לא יודע מה זה אגאבאבא. אני מוצא את עצמי חוזר לכלא ולהמשך ריצוי המעצר. מאמציי הם לשווא וכל פעולה שאני מנסה לבצע מתישה את כוחותיי ורק מעכבת את הבלתי נמנע. יום אחד הגיעו שומרים חדשים לבקר אותי בתאי. הם היו גבוהים, חסונים וחטובים ולא משנה מה ניסיתי לעשות, תמיד מצאתי את עצמי עם ידי על התחתונה. בשלב מסוים הם הכניסו לתא שלי נוסף – פושע שעיר אשר כוח הדיבור שלו נלקח ממנו. ניסיתי לדובב אותו אך ללא הצלחה, ניסיתי להעזר בו על מנת לברוח אבל הוא לא ממש שיתף פעולה. יום אחד, קראתי לשותף השעיר שלי לשיחה ואמרתי לו – "מה שהם עושים לנו פה זו כפייה אכזרית. האם הם חושבים שההסתכלות שלהם עלינו מלמעלה, הדיבור העילג שלהם והמאכלי כלא האלה ישברו אותנו? לא תהיה שום פעולה שתשבור את רוחינו ואת מזגינו. תחושת ליבי היא שהם רוצים להסב לנו כאב ויסורים ואני אומר שהגיעה העת להלחם. האם אנחנו רק צל של אדם? האם ניתן להם להנות מן הספק? הלא אנחנו בעיניהם עלובים יותר מפושעים כבולים, מתייגעים אנחנו לריק, מתרגזים וצווחים. אחי, אנא הצטרף אליי למאבק. קולינו עד ישמע, דברינו עוד יאמרו. לא עוד שלשלאות ולא עוד מאסר עולם בצינוק הזה, הלא עוול בכף ידינו. נולדנו לעולם חופשי וחופשיים נהיה. המאבק הזה הוא לא רק שלי ושלך, המאבק הזה הוא בשם כל אלה שרוצים לטעום מטעם החופש, הוא עבור כל אלה שניסו לעמוד על שלהם ונכשלו, המאבק הזה עוד עתיד להיות נקודת המפנה של כל האנושות כולה שכן הוא יפלס דרך בעבור החלשים, חסרי הקול, הישע ושאר צורות החיים שמהלכות על פני כדור הארץ. אז בוא איתי ונעשה שינוי, בוא נלחם על מה שאנחנו מאמינים, בוא נפרוץ את גבולות היכולת ובוא נברח מבית הסוהר הזה אחת ולתמיד", ולפני ששמתי לב מה קורה, הסוהרת הראשית הגיעה על מנת להחליף לי טיטול.
סיפור המסגרת – [COLOR=White]אסיר בבית סוהר.[/COLOR]
סיפור הגרעין – [COLOR=White]העולם לפי נקודת מבטו של תינוק.[/COLOR]
