סהר אפל.פרק 2

טוב זה פרק השני אחריי הרבה זמן ( לימודים)
טוב אני מקווה שתנהו

"לא זה לא ברור לי מה תהיה הבחירה שלך טייסון איכפת לך להגיד לי" אמר פרופסור תומאס בשיעמום.
"אני הולך להיות מסטר מתאם" אמר טייסון בעודו מלטף את ספיל.
"טוב שיהיה לך בהצלחה להיות מתאם" אמר פרופסור תומאס.
"אני לא מתכוון להיות מתאם,כלומר לא רק מתאם אני הולך להיות גם מאמן"
"וואו זה שאפתני או מטופש" אמר פרופסור תומאס.
"למה אתה מתכוון,אתה אומר שאני לא יכול לעשות את זה" אמר טייסון בעצבנות.
פרופסור תומאס נאנח "אני אומר שאתה לא מספיק טוב,אני אומר שאתה לא מספיק מנוסה,כלומר זה המסע הראשון שלך ואני חושב שכדי לכך להתמקד בתחום אחד"
טייסון שקע במחשבות "אולי זה באמת גדול עליי וזה המסע הראשון שלי" "אבא היה..." אבל הוא גם רצה להיות.. לפני מה שקרה לו"
"אתה באמת חושב שתצליח להיכנס למגדל הנודד" אמר פרופסור תומאס "המה" אמר טייסון בתהייה.
"המה" אמר טייסון בתהייה."
"נו באמת אתה מברבר על להיות מסטר מתאם ואפילו לא שמעת על המגדל הנודד" אמר פרופסור תומאס כתגובה.
"טוב אז אולי תוכל כבר להגי-" ספיל ספיל ספילללל אמר ספיל (spheal) בעודו שולח מבט מתחנן לטייסון.
"נו נו נראה שחבר הקטן שלך קצת רעב לא" אמר פרופסור תומאס בעודו צוחק בקול רם.
"חכה פה,אני כבר אביא אוכל" אמר פרופסור תומאס. טייסון לא ממש הבין למי הוא התכוון.
"טייסון" אמר פרופסור תומאס. "איזה אוכל נראה לך שספיל( spheal) יעדיף אוכל של פוקמני קרח או אוכל של פוקמוני מים?" "אהה" אמר טייסון בעודו מגרד את ראשו ומחפש תשובה שלא תגרום לו להיראות כמו אידיוט מוחלט."אני יודע" (טייסון קיבל הברקה) ספיל יעדיף את המזון ש פוקימוני קרח כי מקום המחייה הוא בערבות שלג". "אהה טעית" אמר פרופסור תומאס כאילו טייסון טעה בשאלת השאלות שהייתה מזכה במיליון שקלים.."נכון שספיל הוא גם פוקימון קרח אבל לפני זה הוא פוקימון מים,קרח הוא הסוג הנלווה שלו,מים הוא הסוג השליט שלו,אבל אתה יודע מה ספיל אתה תקבל את שתי הקופסאות של שני הסוגים" ספיל ספילל ספיל אמר בעודו קופץ מאושר."טייסון אתה ואני צריכים לדבר,בא נשאיר את החבר הקטן שלנו לאכול". "טוב בסדר" אמר טייסון בעודו צועד לחדר האחורי. טייסון הפנה את מבטו לעבר ספיל ועיקם את פניו "יחסית לפוקימון קטן הוא אוכל כמו סרונלקס (snorlax)" חשב טייסון במרירות על כמות הכסף שהוא יצטרך להוציא עליו.
פרופסור תומאס וטייסון ישב בכיסא השני "טוב אז בא נתמקד בדבר החשוב" אמר פרופסור תומאס בעודו מתמקם בכיסאו. "טוב בא נתחיל בהסבר על סוג שליט וסוג נלווה" "מה,זה שתסביר לי מה זה המגדל הנודד זה יותר חשוב" אמר טייסון ברוגז."זה או לפי הסדר שלי או כלום" ירה פרופסור תומאס כתגובה."נו טוב,שיהיה"אמר טייסון באנחה."טוב כפי שאתה יודע ספיל הוא פוקימון מים אבל הוא גם פוקימון קרח,סוג המים שלו הוא הסוג השליט וסוג הקרח שלו הוא הנלווה" "אוקיי אבל מה זה משנה חוץ מהעדפות מאוכל" אמר טייסון. "העדפות באוכל זה רק קצה הקרחון בעניין הזה,הבדל בין הכוח של מתקפות הסוגים הוא ההבדל" "אהה אני לא מבין" "טוב בפשטות מתקפות המים של ספיל יהיו יותר חזקות יותר ממתקפות הקרח שלו,מכיוון שמים הוא הסוג השליט שלו וקרח הוא הסוג הנלווה שלו,בקיצור מתקפות הסוג השליט חזקות יותר ממתקפות הסוג הנלווה" אמר פרופסור תומאס. "רגע אז אתה אומר לי שאם ספיל יתמודד מול פוקימון עשב או חשמל אז עדיף לי לבחור להשתמש במתקפות מים מאשר מתקפות קרח או מתקפות נורמאליות?" אמר טייסון בשאלה. "מובן שלא אבל שרק יעיל באופן כללי"
"כלמור תחשוב על זה יש פוקמונים שמקבלים עוד סוג שהם מתפתחים כמו צארמליון ( charmeleon) שהוא רק פוקימון אש אבל שהוא מתפתח לצאריצרד (charizard) או למשל שפוקימון מתפתח והוא משנה את הסוג הנלווה שלו כמו סייטאר (scyther) שהסוג השליט שלו הוא חרק והסוג הנלווה שלו הוא מעופף,אבל שהוא מתפתח לסיזור (scizor) הסוג הנלווה שלו הופך לסוג מתכת" אמר פרופסןר תומאס בגאווה. "טוב עכשיו שמיצנו את הנושא על סוג שליט וסוג נלווה,אתה יכול סוף סןף לספר לי על המגדל הנודד?"

"לפני 50 שנה היה אדם מהעיר ווילסטון שהתחיל את מסעו. שנה לאחר מכן הוא זכה בליגת סינו והפך למסטאר פוקימונים ובנוסף לכך הוא גם זכה בפסטיבל הגדול והפך למתאם על.אותו אדם היה מוכשר ברמה מטורפת בשני התחומים ושנה לאחר מכן אנשים חששו שהוא יזכה שוב פעם באותם תארים נשחקים,וכל השאר יכלו רק לחלום שהוא לא יזכה.אבל להפתעת כולם אותו אדם צעיר החליט להיות חוקר פוקמונים,הוא טען זאת בגלל שפוקמונים אגדיים תמיד סיקרנו אותו,וגם בגלל שהוא רצה לגוון ולנסות משהו חדש. קהל המאמנים וקהל המתאמים יכל לנשום לרווחה באנחה גדולה.אבל מסתבר שהמצב נהיה רק יותר גרוע לפחות מבחינת שאר המאמנים והמתאמים.מכיוון שאותו לאחר 5 שנים של מסעות חזר עם פוקימונים חזקים יותר ואפילו ישנה שמועה שהוא לכד פוקימון אגדי.בקיצור לאחר שאותו אדם חזר למחוז סינו עם שלל הפוקמונים החדשים שלו הוא הצליח לזכות שוב פעם בתואר מתאם על ומסטאר פוקימונים.אך הפעם בהרבה יותר קלות.
הרבה מאמנים ומתאמים זעמו על הפסדם,והם לא התכוונו לבכות על מר גורלם.
הם בחרו לנקום.

ולכן מספר מאמנים ומתאמים שחברו יחד,ועקבו אחריי אותו אדם מתי הוא פגיע ולבד ובלי הפוקמונים שלו,לאחר שבועות ללא הצלחה הם התחילו להתייאש.
ואז הם גילו מקום אימונים סודי שבו הוא מתאמן עם הפוקימונים.
וממש לפני שהוא שיחרר את הפוקימונים.
הם השתמשו באבקת שינה בעזרת מאחד הפוקימונים שלהם.
ובעודו נפל אל הרצפה מבלי יכולת לזוז הוא שמע אותם מדברים "עכשיו שהסנוב הזה נפל הגיע תורנו לנצח" בעודו נופל לתרדמה.
ואותם נוכלים שיחררו את הפוקימונים שלו בתקווה שהם לא יחזרו.
אבל להפתעתם כבר באותו יום הם חזרו למנהיגם.
כאשר פוקימוני חזרו אליו החל אותו אדם צעיר לתהות שהאם המקום שבו הוא נמצא טוב בשבילו.
ולכן בעקבות החלטה נועזת שלא סיפר לאף אחד חוץ הפוקימונים שלו.
הוא עזב את מחוז סינו לתמיד ומאז אף אחד לא שמע עליו דבר.

פרופסור תומאס מיקד את מבטו בטייסון.
"לפני 5 שנים יזם השקעות שהיה גם מאמן פוקימונים שכינה את עצמו באותו שם של האדם המהולל.
החליט לבנות מגדל תחרות פוקימונים ביחד עם קרבות פוקימונים.
הוא קרא לו "המגדל הנודד" מכיוון שכל שנה המיקום שלו משתנה.
והשנה הוא מתרחש במחוז סינו"

טייסון היה חסר מילים.
"טוב עכשיו שאתה יודע מה זה המגדל הנודד מה אתה הולך לעשות?" שאל פרופסור תומאס.
"טוב עכשיו אני מתכוון להיכנס למגדל הנודד" אמר טייסון בנחישות.
"טייסון אתה בטוח?" שאל פרופסור תומאס במלוא הרצינות.
טייסון חשב על שלושת השנים שהוא נשאר בתסכול, בגלל אמא שלו.
"כן אני בטוח" אמר טייסון.
"טוב אז אני צריך לצייד אותך בדברים החיונים" אמר פרופסור תומאס.
פרופסור תומאס פתח את המגירה שלו והוציא משמה חמישה פוקדורים רגילים ופוקידע.
"טוב הנה קח,ושתדע שהפוקידע עדכנית גם לפוקימונים ממחוז יונובה"
"מחוז יונובה איפה זה" שאל טייסון.
"תשאל בשדה תעופה" אמר פרופסור תומאס.
"טוב כדי שתחזור לספיל ותתחיל במסע,אני אשאר יש לי עוד ניירת מעצבנת" אמר פרופסור תומאס.
טייסון קם באיטיות לכיוון הדלת במחשבה השמחה שהוא סוף סוף עומד להתחיל במסעו.
בדיוק שידו של טייסון נגעה בידית הוא שמע את פרופסור תומאס קורא בשמו "טייסון כמעט שחכתי זה קרא ביום הזה נכון, אני מצטער".

"למה פרופסור תומאס היה חייב להזכיר את זה" חשב טייסון. "כן זה היה ביום הזה,ופרופסור תומאס תודה על הכל" אמר טייסון בעודו עוצר את הדמעות שלו.
"על לא דבר" אמר פרופסור תומאס.
טייסון סגר את הדלת כי לא רצה עוד לשמוע את מה שיש לפרופסור תומאס לשמוע,וגם כיווה שכך גם לא ישמע את מה שיש לו לומר.

טייסון וספיל הלכו ביחד ליערות כדי להתאמן ולראות מה ספיל יכול לעשות( טוב למען האמת טייסון הלך וספיל התנחל על ראשו)
"אתה יודע אתה יכול יש לך רגליים" "ספיל ספיל ספי" אמר ספיל בקול עצלני ומפונק.
"נו טוב,זה כבר לא משנה כבר הגנו לשפת האגם" אמר טייסון.
"ספיל אתה מוכן כב-" אבל טייסון לא הספיק לגמור את המשפט.
כי איך שספיל ראה את האגם הוא קפץ לשם,רק חבל לטייסון שהוא השתמש הראש שלו ככן שיגור.
"אוו ספיל יכלת פשוט לרדת" אמר טייסון בעודו מחכך את ידו על ראשו בכאב.
אבל הוא דווקא לא כעס על ספיל הוא מצא משהו מרגיע, אבל מצד שני אסור לו להתברבר.
"טוב ספיל כיף זה כיף אבל צריך להתאמן" אמר טייסון בקול רציני.
אבל ספיל המשיך בשלו.
"ספיל ספיל אתה שומע אותי צא כבר" אמר טייסון בכעס.
שפריץ של מים יצא מפיו של ספיל והרטיב את טייסון.
"יופי אז אתה יודע להשתמש באקדח מים , אתה מוכן לצאת כבר" אמר טייסון.

"אהההה מה זה טייסון אפילו הפוקימון שלך צוחק עלייך" נשמע קול מוכר לטייסון מרחוק.
ספיל וטייסון הפנו את מבטם.
טייסון הוא כבר ךא ראה אותו במשך שנה, אבל מצד שני אסור לו להראות לו שאיכפת לו מימנו.
" נו נו אז ג"ימי המנהיג מכון לכאורה חזר, או במה זכיתי בכבוד זה" אמר טייסון בזלזול.
" זה ג"רמי ואתה יודע את זה" אמר גרמי.
"טוב ג"ימי" אמר טייסון באיטיות מתנשאת.

"אתה יודע עם אתה כל כך טוב למה שלא תוכיח את זה, בא לך שנעשה איזה קרב של אחד על אחד?" אמר ג"רמי.
טייסון הסתכל על ספיל הוא ידע שאם לא תהיה הזדמנות לאמן את ספיל הוא בטוח יפסיד, אבל אין שום סיכוי שהוא יתן לג"רמי לחשוב שטייסון חלשלוש. "בסדר אני מסכים"

"ספיל קדימה זה זמן לקרב" אמר טייסון בעודו מתפלל שספיל יקשיב לו.
אבל ספיל נשאר באגם והביט בטייסון במבט תמהוני.
"רגע שחושבים על זה ספיל לא היה אחד מהפוקימונים ההתחלתיים,רגע תן לי לנחש ספיל הוא פרס תנחומים" אמר ג"רמי בעודו צוחק.
למשמע אותם מילים ספיל התמלא בזמם וקפץ מהאגם במבט זועם ונחוש "ספיל ספיל" אמר ספיל בקול מוכן לקרב.
"טוב "גרמי עכשיו הגיע התור שלך" אמר טייסון.
"טוב אני באמת כבר רציתי להכיר לכך את החבר החדש שלי" אמר ג"רמי.
"אקסוו (axew) צא !!!" אמר ג"רמי בעודו זורק את הפוקדור לאוויר.
יצור מוזר עם צבעים בגוון של ירוק חום ועם ראש מחודד ושנראה שהוא מחזיק משהו בתוך הפה שלו יצא מתוך הפוקדור.
"טוב שנתחיל" אמר ג"רמי.

אני מקווה שהיה טוב ואשמח לקבל ביקורות בונות.