דברים שלא קרו

[IMG]http://i55.tinypic.com/317b6gk.jpg[/IMG]

[B][I][U]מילות הכותב :[/U][/I][/B]
למי שלא זוכר ,"דברים שלא קרו" -הוא הסיפור הראשון שלי .
הסיפור היה קצר ,ללא תוכן כמעט, לא מובן ומאוד מאוד משעמם לדעתי,אך עדיין ישנם עשרות משתמשים שאהבו אותו.
הסיפור בעל מספר פרקים רב, אך הוא הופסק בפרק 10 עקב איבוד החומר שלי .המחשב מחק את כל הקבצים ובכך נשארתי חסר אונים.
החלטתי לחזור ולעשות לו "אפגרייד" , שדרוג משמעותי בכתיבה וברעיון, חוץ מכמה שמות של דמויות,שמות של פרקים, כמעט וכלום לא השתנה .אז אני ממליץ לכם לקרוא.
למי שרוצה להשוות שיראה את הסיפור שלי לפני שנתיים וילחץ [URL="http://forum.pokemons.co.il/showthread.php?t=11864"]כאן [/URL]

[SIZE="5"][B]דמויות -מתעדכן[/B][/SIZE]

[B][I][U]הקדמה :[/U][/I][/B]

[SPOILER]"דברים שלא קרו" -הוא סיפור קצת דומה לכל הסיפורים שקראתם
"אסון הזמן, אסון הטבע" -מבחינה אחת בלבד,
יש בסיפור הזה כמה דמויות ראשיות, כוחות על ,ומעט מאוד על הזמן,שאני מאוד אוהב להכניס אותו בסיפורים שלי .
לסיפור "דברים שלא קרו" -ישנם 2 חלקים .
מפרק 1 עד 15 הוא מציג 5-6 דמויות ראשיות שמסתובבות במהלך ההיסטוריה למטרה מסוימת שתיחשף בהמשך , ומפרק 15 ואילך מצטרפות לדמויות אלה . 3 חברים טובים .
(ארוין ,טמיר, רן ) דמויות בעצם, מהחיים שלי, ומאותו מקום, הסיפור עובר איזשהו מהפך, לטוב ולרע.
הפרקים יותר מותחים.. ,יש יותר אקשן בסיפור, ויותר סיפורי אהבה .

חשוב שכולם ידעו, הסיפור פעם פורסם כבר, אך הפעם זה "אפגרייד" לסיפור ושיפור משמעותי לתוכן ולעלילה.
קריאה מהנה.[/SPOILER]

פרק 1:דמיון

הדמיון שלנו, הוא דבר חזק שיכול לקחת אותנו למקומות רחוקים ויפים ,פעמים רבות אנחנו מדמיינים שאנחנו עם האנשים שאנחנו הכי אוהבים והם לא נמצאים איתנו, הדמיון הזה, הוא מחשל אותנו לדבר האמיתי, לדבר הבא, הקשה יותר ,המאתגר יותר ,הדבר שלא יתן לנו מנוחה ומה שיכול אפילו להרוג אותנו.
רבים יחשבו שאני פשוט מדמיין, אימא שלי פעם קראה לי ,"מר דמיון" כשהייתי קטן, כי הייתי בוהה שעות בתקרה וחושב לי על דברים ולא מרוכז במה שקורה סביבי כלל ועם הזמן זה השתנה והצלחתי להתגבר על הרגש הזה ,לפחות בשבילי הוא רגש ,המחשבה, הדמיון והאשליה .
יש בידי סיפור , סיפור מנצח, שאף אחד אולי לא יאמין שהוא קרה באמת אבל מי יודע, אף אחד באמת לא יודע מה יכול לקרות ומה היה .אני יודע ,שאני דובר אמת, ולפעמים כשאנשים רואים סרטי מדע בדיוני הם חושבים לעצמם "אויש נו איזה שטויות" , מבלי לדעת שאולי זה העתיד של מחר.
שמי היט, כן, אני מודע לכך שזהו שם מוזר אבל אין מה לעשות ,אפילו אשתי התרגלה .
אני בן 27 ואת סיפור חיי חוויתי לפני 10 שנים ,הרפתקה שלעולם לא אשכח, שבה פגשתי את אשתי המדהימה שאני הכי אוהב בעולם ,זאת ההרפתקה שבגללה אני מי שאני היום, שבזכותה יש לי כל מה שאני צריך .

[b]הכל התחיל ב24 במרץ, 2011 [/b], יום יחסית יפה בחוץ ,החורף כבר בשלבי תפוגה ויש סימנים של אביב בפתח.
אני מתעורר מכורבל בתוך השמיכה כאשר אני מבחין שהשעה כבר 06:00 בבוקר בדיוק .
"קמתי בזמן " אני אומר לעצמי ומחייך חיוך רחב .
אני קם ונועל את נעלי הבית בצורת הכלבלב שלי.אני קם ומכין לעצמי ספל של נס קפה חם ויושב במרפסת שבחדרי ורואה את השכנים שוב רבים על מקום חניה .אני מחפש את אחי הקטן , שבדרך כלל הוא עושה רעש בבוקר כשהוא מתעורר ומעיר גם אותי .
"דזמונד?" אני שואל
לא רק לי היה שם מוזר,גם לאחי הקטן .
"דזמונד, היכן אתה ?" אני שואל
אף אחד לא ענה .אני נכנס לחדרו ואני מבחין שאף אחד לא נמצא שם ,וגם בחדר של ההורים שלי אין אף אחד.אני קולט כי הבית ריק ...
"נו באמת" אני אומר לעצמי
"איפה הם יכולים להיות ?" אני שואל את עצמי בכעס ומחליף את הפיג'מה לבגדים נורמלים.
ג'ינס כחול , נעלי אולסטאר שחורות ,חולצה כחולה קצרה,וכובע גרב עם הסמל של הלהקה האהובה עליי.
זה נראה כמו סתם עוד יום רגיל ומשעמם ואני מתכונן לבית הספר.
אני ניגש לקחת את התיק ואני מקבל מכה חזקה מהפינה של השולחן, זה היה במקום לא כל כך נוח לקבל בו מכה ,כדי לשמור על הגבריות,אני לא אפרט.
אני יוצא מן ביתי הקט וממשיך בכיווני , לכיוון בית הספר שהיה במרחק של 30 דקות מהבית שלי .

לפתע אני שומע צליל מוכר ,זה היה מכשיר הטלפון שלי ,הוא צלצל שוב ושוב והבנתי שקיבלתי מסרון חדש.
"שמש אדומה ,ירח כחול, וביחד שני הצבעים יתנו לך סגול, גש למאחורי המכולת"
ראיתי באותו Sms מוזר כתב חידה ממספר לא מזוהה ,ולא ידעתי מה לעשות , האם ללכת על ההימור ?
לשנייה חייכתי והבנתי , "נו אני יודע שהוא עובד עליי" חייכתי
לשנייה חשבתי שזה בטח אחד מהחברים שלי מהכיתה שעובד עליי אך עד שלא ראיתי לא האמנתי...
הגעתי למאחורי המכולת שליד ביתי ואני מבחין שיש שם מין מקלט שאף פעם לא ראיתי, אני נכנס לתוכו ואומר "שלום?" בפליאה
"יש כאן מישהו?" ציפיתי שחבר שלי כבר יקפוץ ויצעק אך שזה יגמר כבר .."
האורות נכבו במקלט ,והדלת נסגרה, לפתע הרגשתי כאילו האדמה יורדת למטה ואני נמצא בתוך מעלית , סוג של מתקן שזז ."וואו מה זה?!" אני שואל את עצמי
"זה הגורל שלך " אני רואה אותו , בפעם הראשונה ,את האיש ששינה את חיי.
אני רואה שהגעתי למקום אחר ,זה לא היה המקלט שאליו נכנסתי, זה היה מקום הרבה יותר רחב ויפה ומפואר , הייתי בשוק של ההתחלה ועדיין לא הבנתי מי הבן אדם שעומד מולי .
הוא לבש בגדים פשוטים לגמרי, מכנס שחור וחולצת פסים רגילה ,היה לו שיער קצת ארוך אבל זה לא מה שבלט בו, הייתה לו שומה ענקית על הלחי , שכל מי שהסתכל עליה נגעל רק מהמראה שלה.
"מי אתה ?" אני שואל
"אני ספייק ,ואתה ?" שואל אותי
"היט" אני עונה לו באדישות
"ברוך הבא למסע שישנה את החיים שלך" אומר לי ומחייך חיוך מלא בשמחה

אני לא מדמיין, אמרתי לעצמי...
אני לא חולם! פשוט ידעתי שלא ...

[b]המשך יבוא..[/b]

אהבתי את הפירוט ממה לקחת השראה היט זה נשמע כמו היטמן (o.o)ודסמונד זה מac
דבר מחכה לפרק הבא
אגב אני צופה בתיקרה שעות* כתבת שהות

סיפור נחמד,פרק יפה,כתוב טוב,מחכה לפרק הבא

באחד מן הפרקים הבאים יוסבר מה הפירוש של השם היט.
אשמח לעוד תגובות

סיפור טוב...אהבתי..
אני לא אכנס לסיפור הישן..זה סתם יהרוס לי את העלילה..:)
אני מאוד אוהב את הכתיבה שלך..מאוד יחודיית!אם היינו עודבים על דברים כאלה בספרות בדוק הייתי מקבל 100..

Xd
תודה רבה לך אביב .

[quote=ErWiN;1019155]באחד מן הפרקים הבאים יוסבר מה הפירוש של השם היט.
אשמח לעוד תגובות[/quote]
בטח ילד מוכה XD

ארווין כמה זמן לא קראתי סיפור שלך אלוהים !!
ממש יפה הפרק אהבתי אותו מאוד מחכה לפרקים הבאים
מה עם אסון הטבע 2 ?!?!?! השארתה אותי במתח מאז חח

פרק נהדר
נתת שמות מוזרים להיט ולאחיו
אהבתי תפרק השארתי אותי במתח
מחכה לפרק הבא

פרק יפה.
אני אשתדל לקרוא בקביעות.

תודה רבה לכולם

מתי הפרק הבא?
[תגיד אתה יכול להגיב בסיפור שלי [URL]http://forum.pokemons.co.il/showthread.php?t=36736[/URL]]

[b][i][u]פרק 2:אימה והפגישה עם קייט[/u][/i][/b]

יש את הסרטים האלה ,מכירים אותם ? סרטי אימה ...
הסרטים שאתה רואה מישהו הולך לו לאט ובשקט בחשיכה הסוררת כאשר מגיעה דמות גדולה ומפחידה מאחורה ולבסוף מתברר שזה רק חתול או משהו מזערי וקטן וחסל יכולת להזיק לבן אדם, ולבסוף כשמרגישים הקלה ,מגיע הרוצח, ששולף את הסכין ומשסף את הגרון של אחת הדמויות בסרט.
את סוג הסרטים האלה ,אני שונא.

ספייקלבש בגדים פשוטים לגמרי, מכנס שחור וחולצת פסים רגילה ,היה לו שיער קצת ארוך אבל זה לא מה שבלט בו, הייתה לו שומה ענקית על הלחי , שכל מי שהסתכל עליה נגעל רק מהמראה שלה.
"מי אתה ?" אני שואל
"אני ספייק ,ואתה ?" שואל אותי
"היט" אני עונה לו באדישות
"ברוך הבא למסע שישנה את החיים שלך" אומר לי ומחייך חיוך מלא בשמחה
"איזה מסע ?" אני שואל אותו
"המסע שלך בדרך למצוא את הכוח הפנימי שלך " אומר לי
"כוח פנימי ?" אני שואל אותו בזלזול
הטלפון של ספייק מצלצל והוא אומר לי "סלח לי אני עונה "
והוא באמת ענה, הוא דיבר בלחש וכיוון מישהו להגיע לאותו מקום שעמדתי בו .
"יש לך אורחים" אני אומר כאשר אני שומע צעדים מתקרבים
"אני יודע" אומר לי ספייק
למקום הזה , בגודל פרקט של כדורסל ,רק עם מכונות מוזרות , מקום ענקי ויפה .
למקום הזה נכנסת מישהי , עם נעלי בובה ,חצאית שמגיעה עד לברכיים, חולצה ורודה , ילדה בעלת שיער שחור ועיניים חומות יפיפיות.
"תכיר את קייט" אומר לי ומציג לי אותה .
היא הייתה ביישנית מעט ,אך היא התקרבה ולחצה את ידי בחיוך קל
"שלום שמי היט " אני אומר לה בביטחון
"נעים לי מאוד " אומרת
ספייק מחייך ומתחיל לדבר
"ובכן, המסע שלכם עומד להתחיל בקרוב ,השאלה היא האם אתם מוכנים לשתף פעולה ?" שואל אותנו ספייק.
"כן" עונה לו קייט
'היא אמרה לו כן ?' הייתי קצת בשוק וחשבתי לעצמי בראשי
זה היה מאוד מוזר שהיא הסכימה בפזיזות כזאת
"אני צריך לחשוב על זה, מה בכלל אנחנו צריכים לעשות?" אני שואל את ספייק
"את הכל אני אסביר לך במפגש הבא שלנו ,אני צריך שתגיע מחר באותה שעה " אומר לי ספייק
"אוקיי" אני מסכים .
ספייק מלווה אותי ואת קייט החוצה כאשר אני מגיע החוצה אני שואל את קייט
"אז בת כמה את ?" אני שואל אותה
"בת 16" היא אומרת לי
"ואתה ?" שואלת אותי ונראית מעוניינת כזאת
"בקרוב 17 בכיתה יא' " אני אומר לה
"אוקיי ,אז נתראה מחר " היא אומרת לי ומנופפת את ידה לשלום
'בחורה חמודה' אני אומר לעצמי בראש
בדרך כלל ,כשאני רואה מישהי שמוצאת חן בעיניי , אני נהיה אובססיבי ברמה מטורפת שלפעמים זה כואב לי בחיים.
לפעמים יש את הרגעים שאני מרגיש שהכל מתפורר לי בידיים , הרגעים האלה ,הם הרגעים שאני נכשל .

"היי אתה ? יש לך מושג מי זה ספייק?" שואל אותי קול מוזר וגברי מאחורי .
אני מבחין כי זה בחור בן 17 בערך ,שיער בלונדיני ארוך .
"אממ , האמת שהוא גר כאן" אני אומר ומצביע לכיוון ה"אחוזה" של ספייק
"מי אתה ? מה שמך ?" אני שואל אותו
הוא מתקדם לכיוון הזמזם של הדלת ואומר לי בשחצנות
"אני אולי התקווה היחידה של האנושות" אומר לי

המשך יבוא...

כתוב יפה,מעט מסתורי ומעורר חשד בנוגע לכוונתיו של ספייק