יציאה לגדנ"ע

היום הייתי אמור לצאת לגדנ"ע אז בואו ואסכם לכם את היום הראשון והאחרון שלי במחנה צלמון .

06:00 בבוקר
אני מתעורר עם חום קליל , גבולי ל38 ,לקחתי כדורים מבלי להגיד להורים והלכתי
(שאני אפספס גדנ"ע?)
07:00
האוטובוסים הגיעו לבית הספר ואספו אותנו ,כבר אז ילד אחד מהשכבה שלי התחיל לעצבן אותי .
10:00
הגעה למחנה צלמון בצפון.
פגישה ראשונה עם המפקד ,אותו הילד קילל את אימא שלי ,התעלמתי , לפחות ניסיתי ,
ועבר וקילל את חברה שלי .
ומיד לקחתי את התיק שלי וזרקתי עליו, שני חיילים מתנדבים בבסיס ,קפצו עליי והידקו אותי לרצפה .
לקחו אותי לשיחה עם המחנך והוחלט שיש לי הזדמנות אחרונה להישאר בבסיס אבל אני צריך לבקש ממנו סליחה .
11:00 בקשת הסליחה "התקיימה"
12:00 החום שלי עלה ל38.5 חבר שלי אמר לי שאני נראה חיוור
המפקד שלח אותי למרפאה ,בדקו אותי ו.... תיקים על האוטובוס

חזרה לחולון .

אז זהו מסע הגדנ"ע שלי .
כשחזרתי גיליתי שעוד 11 תלמידים מהכיתה שלי לא יצאו .

מצטער לשמוע.
אם כבר דיברת על חום, איזה מבאס זה להיות חולה באמצע הטיול?
גם לי, היה שנה שעברה חום באמצע הטיול, זה התחיל מכאב בטן עד 39 +.

אחי, להתעלם זו דרך לא נכונה. למה, כי עד שהוא לא ישיג, הוא לא ירפה.
אתה יכול להגיד לו לא להתעסק איתך, כאן נגמר הסיפור. אבל אם זה היה לך כל כך חשוב,
אז כל הכבוד שיש לך מטרה טובה, אבל לא מומלץ ללכת עם חום.

אין מה לעשות חשבתי שאני גיבור וניסיתי להיות כזה.

באסה לך ארוין מקוה שתבריא

אני לא יצאתי לגדנע מתוך בחירה, ורגשות החרטה שלא יצאתי נעלמו כמה ימים אחרי שהם חזרו.

אל תתבאס! את הכל תחווה בעוד שנה וחצי פלוס מינוס.

תודה על הניחום .
אבל הלוואי כשעכשיו כשאני מרגיש יותר טוב הייתי יכול לחזור ,אבל זה בלתי אפשרי

תאמין לי שלא הפסדת הרבה, מדברים איתך הרבה על זה, אבל בסוף אתה סתם יורה שתי כדורים באיזה רובה מעאפן,מניסיון.
לך בסוף יא' לגדנ"ע חובלים, נשמע משהו פצצה.

מסכן :(
גדנ"ע זה אחד הדברים.

מסכן.... למרות שאני לא יודע ממש מה זה...:)

יש שינויים במצב ...
דיברתי עם המחנך שלי ,שדיבר עם המנהלת.
מוכנים לקחת אותי מחר לשלושה ימים האחרונים.
ללכת ?