סיפור לא קשור לפוקימון-Son of Hell
[SIZE="4"][COLOR="Red"]שלום לכולם זה הסיפור השני שלי ולדעתי הוא יותר טוב מהראשון מקווה שתאהבו!מדריך דמויות יתעדכן בהמשך[/COLOR][/SIZE]
[SIZE="4"][COLOR="DarkRed"]פרק 1:ההתחלה[/COLOR][/SIZE]
הלכתי ברחובות ניו יורק הקרים והאפלים. אני הרגשתי את צינת הלילה,הצינה שגורמת לי להרגיש טוב עם מה שאני כל פעם מחדש.כמעט היה אפשר לטעום את אוויר הלילה הקפוא,חד כמו סכין מושחזת.היה זה ערב של יום שני,וכולם כבר היו בבתיהם מתכוננים לשינה. אני לא.כבר יובלות שלא ישנתי.אדם צעיר הסתכל עליי בתימהון ותהה מה פשר החולצה הקצרה שלי. נהמתי עליו והוא ברח לצד השני של הרחוב."ניסיון של שנים,"חשבתי לעצמי.אבל,צריך להתמקד במטרה.אני חייב לאכול או שאני אתייבש ואחשוף את כולם.אסור שזה יקרה.לפתע ראיתי אדם אחד נכנס לתוך סמטה חשוכה. עקבתי אחריו תוך שאני משתמש בניסיון שצברתי במשך שנות חיי. הוא עצר בצד והדליק סיגריה,בה בערה האש המהפנטת .אח,האש. היא מקור חייהם הקצרים של בני האדם. אבל,אם תכעיס אותה,היא תכלה את גופך בלהבות גיהנום ואתה תמות ביסורים. לרגע נחמדה ולא מזיקה ורגע הרסנית שמחסלת את בני התמותה כשהיא רעבה. ממש כמוני.האדם כיבה את הסיגריה והסתובב לצד השני.בדיוק באותו רגע זינקתי עליו וריתקתי אותו לרצפה.
רגע לאחר מכן נשמעה צווחה מקפיאת דם ברחבי רובע קווינס.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"ביפ-ביפ,ביפ-ביפ,"צפצף השעון המעורר. ידו של ג'יי אנדרסון נשלחה כדי לכבות אותו. הוא קם מהמיטה והתלבש.
מול המראה שבארון הוא ראה ילד צנום כבן שלוש עשרה, עם עיניים כחולות ושיער חום בהיר. ג'יי חבש את הכובע הכחול שלו וירד למטה.במטבח אימא של ג'יי כבר הכינה לו ארוחת בוקר."נו,מתרגש לקראת הבית ספר החדש?" שאלה אימו."אממ,"ענה לה ג'יי בפה מלא."אאי או איזאגא."."תבלע ואז תדבר!",ענתה לו אימו."לא אימא,אני לא מתרגש!" ענה לה ג'יי במעט כעס."תתנהג יפה,"אמרה לו אימו.ג'יי עלה למעלה לצחצח שיניים ולשטוף פנים.אחרי שירד למטה צפצף האוטובוס של הבית ספר מבחוץ והודיע שזה הזמן ללכת.ג'יי לקח את התיק ורץ החוצה."ביי!תשמור על עצמך!",אמרה אימו של ג'יי.ג'יי נופף לה בחזרה ועלה עלהאוטובוס.הנהג סגר את הדלת וג'יי הסתכל מסביב.הייתה זו חבורה רעשנית של בני עשרה.היו שם בריונים שישבו בקבוצות והרביצו לחנונים,חבורות של בנות שישבו וריכלו,ובנים מגניבים שדיברו על פוטבול.ישבתי ליד ספסל ריק.פתאום האוטובוס התחיל לנסוע וכול הבנות התחילו לצרוח בהנאה כי הם דיברו על מישהו חתיך,לא עקבתי. פתאום ראיתי שמישהו זורק עליי כדורי נייר."מספיק!!!!!" שאגתי עליהם.בום!כעבור 5 דקות התעלפתי מעלפוני.ראיתי שאני באמצע אוטובוס בוער.יצאתי משם.לא ידעתי מה לעשות.ידעתי שאני גרמתי לזה.לא ידעתי איך או לאן אני אלך עכשיו.רק ידעתי שאני חייב ללכת.
[COLOR="DarkRed"]בבקשה תגיבו.[/COLOR]
