מיקוד מועד קיץ תשע"א וחורף תשע"ב

[u][size="5"]מיקוד מוקדם חלק א' שאלון 022115[/size][/u]

[b]מועד קיץ תשע"א וחורף תשע"ב

נושא א' – הלאומיות בישראל ובעמים – ראשית הדרך עד 1920[/b]
פרקי הלימוד

א. מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19
1. המאפיינים של הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית.
2. המאפיינים של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19.
3. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19 ולהתגבשותן.
4. דפוסי ההגשמה של שתי תנועות לאומיות באירופה במאה ה-19: מי שלט במדינה, מטרת המאבק, הכוחות הפעילים שהניעו את המאבק, השלבים העיקריים במאבק, הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים בניהול המאבק, תוצאות המאבק.
הערה: בסעיף זה אין הכוונה לתנועה הציונית.

ב. התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים
1. הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית .
2. פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה: 'מדינת היהודים', תכנית באזל, המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה, ניסיונותיו לקדם את קבלת הצ'ארטר, ויכוח אוגנדה.



ג. דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ-ישראל
1. דפוסי הפעולה של התנועה הציונית במדינות אירופה, בארצות אגן הים התיכון והאסלאם: אגודות ציוניות, ספרות, עיתונות, לימוד השפה העברית, 'עבודת ההווה', הקמת מסגרות להכשרה ולעלייה .
2. פעולותיהם של הציונים בארץ-ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: הסיבות לעליות לארץ-ישראל, מפת ההתיישבות, צורות התיישבות, מסגרות פוליטיות, חברתיות וביטחוניות, תרבות וחינוך, אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית.

ד. התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה
1. עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה .
2. מדיניות השלטון העות'מני (ג'מל פחה) כלפי היישוב היהודי בארץ-ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה: יעדים ודרכי פעולה.
3. דרכי ההתמודדות של היישוב היהודי בארץ-ישראל: 'הוועד להקלת המשבר', ארגון ניל"י
5. הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים.

ה. השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה, במאה ה-19. נקודות דמיון ושוני.
הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, המטרות, דפוסי הנהגה, הדרכים שננקטו לקידום מטרות התנועות הלאומיות, הקשיים שעמדו בדרכן.










[b]נושא ב' – ממדינת מקדש לעם הספר, בית-שני
פרקי הלימוד
פרק שני: מאפייני ההלניזם – פרק גישור[/b]
ג.מאפייני התרבות ההלניסטית כתרבות אוניברסלית, שילוב תרבות המזרח והשפעות מתרבות יוון.

פרק שלישי: המפגש בין החברה ביהודה לבין ההלניזם
ב.השפעת ההלניזם על החברה ביהודה
1.השפעות המפגש עם ההלניזם על צביונה של החברה היהודית בתחומים: תרבות, אורחות חיים, מפעלי בנייה, שינויים באופי של ההנהגה (צמיחתה של שכבת אצולה שלא ממעמד הכהונה ולא מצאצאי בית דוד).
2.השפעות העולם ההלניסטי על יצירות ספרות שחוברו על-ידי יהודים: 'תרגום השבעים', 'חכמת בן סירא'.

ג.המאבק בין המתייוונים למתנגדיהם ביהודה:
1.הכהונה הגדולה מובילה מהלך של העמקת ההתייוונות ביהודה: הניסיון להקים את הפוליס "אנטיוכיה" בירושלים.
2.ה"חסידים" כמובילים את ההתנגדות לתהליך ההתייוונות.

ד.גזרות אנטיוכוס
1.פירוט הגזרות.
2.ההסברים השונים למתן הגזרות.
3.התגובות השונות של היהודים על הטלת הגזרות.

ה.מרד החשמונאים בימי מתיתיהו ויהודה המקבי
1.הסיבות למרד החשמונאים.
3.הוויכוח בשאלת המשך הלחימה לאחר ביטול הגזרות והחזרת החירות הדתית.

פרק רביעי: ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית-המקדש – פרק גישור
ג. דפוסי השלטון הרומאי בארץ ישראל ('מלך חסות' – הורדוס, הנציבים).
ד.הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בויכוח על היציאה למלחמה ברומאים .
ה.תוצאות המרד וחורבן בית-המקדש.
ו.מצדה – השלב האחרון במרד נגד הרומאים.
פרק חמישי: בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה
א.רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה
1.המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית-המקדש והסכנות שנשקפו לחברה היהודית עקב משבר זה.
2.בניית המרכז ביבנה: עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש, יצירת גורמים מלכדים חדשים: תקנות חדשות 'זכר לחורבן', בית-הכנסת, לימוד התורה והתפילה.

ערים וקהילות- חברה ותרבות בימי הביניים
ב.העיר בעולם המוסלמי והקהילה היהודית בה
1.הגורמים שסייעו לייסודן של ערים חדשות ולחיזוקן של ערים קיימות באימפריה המוסלמית.
2.דפוסי הקמה של ערים חדשות וההתפתחות של ערים קיימות באימפריה המוסלמית.
3.מבנה העיר המוסלמית ומוסדותיה המרכזיים. תושבי העיר: מעמדם המשפטי ודפוסי המגורים שלהם.
הקהילה היהודית בעיר המוסלמית
1.המעמד המשפטי של היהודים בערים המוסלמיות.
2.העיסוקים הכלכליים של היהודים בערים המוסלמיות.
3.מאפייני הקהילה היהודית, ההנהגה העצמית ומוסדותיה בעולם המוסלמי.
הערה: יש ללמד את הנושא 'העיר בעולם המוסלמי והקהילה היהודית בה גם לפי הספר "מעיל תשבץ - מפגש התרבויות בין יהדות לאסלאם בימי הביניים", בעריכת ד"ר מרים פרנקל, הוצאת מעלות, ירושלים, תשס"ח, עמ': 23 -31, עמ' 50 -63.
ג.העיר באירופה הנוצרית והקהילה היהודית בה
העיר באירופה הנוצרית
1.הגורמים שסייעו לייסודן של ערים חדשות ולחיזוקן של ערים קיימות באירופה הנוצרית בימה"ב.
2.דפוסי הקמה של ערים חדשות וההתפתחות של ערים קיימות באירופה הנוצרית.
3.היחסים בין תושבי העיר לבין השלטון: המאבק של תושבי העיר להשגת חירויות, הדפוסים השונים של מתן חירויות על ידי השליטים במקומות השונים.
4.המבנה החברתי בעיר: ניידות חברתית, משמעות המושג 'אזרח חופשי', מעמד הנשים בעיר.
5.המבנה הפיסי של העיר באירופה הנוצרית: מרחבים ציבוריים מול מרחבים פרטיים.
6.העיר כמרכז תרבותי- חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים, בנקים).
הקהילה היהודית בעיר הנוצרית
1.המעמד המשפטי של היהודים בערים הנוצריות.
2.הדמיון והשוני בין הקהילה היהודית לקורפורציות אחרות שהתקיימו בערים.
3.מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית: מבנה ההנהגה, סמכויותיה ואמצעי האכיפה שהיו בידיה.

ד.עיר מדגימה: בגדד, פראג, טולדו ואמסטרדם (סעיפים 1,2 או סעיפים 3,4)

1. העיר בגדד
מאפיינים של העיר בעולם המוסלמי בימי הביניים שבאו לידי ביטוי בעיר בגדד:
א.השיקולים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים בייסודה של בגדד כבירת החליפות העבאסית.
ב.גורמים, אירועים ואישים שתרמו לבניית בגדד ולהרחבתה ודרכי פעילותם.
ג.השפעת המאבקים הפוליטיים בחליפות העבאסית על העיר בגדד במאה ה-8 עד המאה ה- 10.
ד.חיי היום יום בבגדד (החלוקה לרבעים, סוגי בתים, מעמדות, בעיית המים ודרכי ההתמודדות איתה).
ה.בגדד כמרכז כלכלי ודתי. ביטויים למרכזיותה של בגדד בתחומים שונים.
ו.ניהול העיר- מערכות השיפוט, הפיקוח והאכיפה בבגדד.
ז.בגדד כמרכז תרבותי של העולם המוסלמי במאות ה- 9 וה- 10 והביטויים לכך, תחומי הידע שפרחו בבגדד.
2. הקהילה היהודית בבגדד
מאפיינים מחיי היהודים בעולם המוסלמי בימי הביניים כפי שבאו לידי ביטוי בחיי היהודים
בבגדד:
א.הפעילות הכלכלית של היהודים בחליפות.
ב.מוסדות ההנהגה העצמית של היהודים כביטוי לאוטונומיה יהודית: ראש הגולה, הגאונים תחומי פעילותם והשפעותיהם על היהודים בעולם המוסלמי.
ג.רס"ג - אישיותו הגותו ותרומתו להגות היהודית , דרכי ההתמודדות עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים, הפולמוסים בהם היה מעורב.
ד.יחסי יהודים - מוסלמים בבגדד: מתיחות והשפעות תרבותיות.

הערה: יש ללמד נושא זה גם לפי הספר 'מעיל תשבץ' בעריכת ד"ר מרים פרנקל, הוצאת מעלות, ירושלים תשס"ח, עמ' 38 -45.

3. העיר פראג
מאפיינים מחיי היהודים באירופה הנוצרית בימי הביניים כפי שבאו לידי ביטוי בפראג.
א.גורמים שתרמו וגורמים שעיכבו את התפתחותה של פראג עד המאה ה-16
ב.הביטויים למרכזיותה של פראג בתחומים המדיני, הכלכלי, הדתי והחינוכי-תרבותי .

4. הקהילה היהודית בפראג
מאפיינים מחיי היהודים באירופה הנוצרית שבאו לידי ביטוי בחיי היהודים בעיר פראג.
א.היחס של השלטון המרכזי ושל תושבי פראג הנוצרים אל היהודים: המעמד המשפטי של יהודי פראג , הרקע לגירושים של יהודי העיר והסיבות להחזרתם.
ב.מבנה הרובע היהודי בפראג , הבהרת המושג גטו.
ג.הארגון המנהלי והמוסדות המרכזיים של הקהילה היהודית בפראג.
ד.הפעילות הכלכלית של יהודי פראג, "יהודי החצר".
ה.מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, עזרה הדדית (פועלו של מרדכי מייזל).
ו.פראג כמרכז תרבותי יהודי.
ז.המהר"ל מפראג- אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית בימי הביניים, דרכי התמודדותו של המהר"ל עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים (המשמעות שהעניק המהר"ל לגורלם הפוליטי של היהודים ולדרך חייהם בגולה), ביקורתו על שיטות הלימוד והפסיקה המחייבת.

קרדיט למשרד החינוך על הכל