לקלאסיקו הזה חשיבות עצומה ולא בגלל התואר

[B]זהו טור מאוד מעניין של נדב יעקובי - ארוך אבל מומלץ לקרוא:[/B]

אף אחד לא יכול היה לנחש ב-13 במאי 1902, כאשר ריאל מדריד וברצלונה נפגשו בפעם הראשונה, שזו תהיה היריבות הגדולה והמפורסמת ביותר בכדורגל העולמי. עברו מאז כמעט 109 שנים ו-209 משחקים, והיום אין אפילו חובב כדורגל אחד בעולם כולו שלא יודע מהו "אל קלאסיקו", ומה המשמעות שלו. אז, באביב 1902, הדברים היו שונים. "מדריד פוטבול קלוב", בשמו המקורי, נוסד רק חודשיים לפני כן. אבל זו הייתה היוזמה של אנשיו לארגן טורניר כדורגל לרגל הכתרתו של אלפונסו, מלך ספרד. היה זה אותו אלפונסו ש-18 שנים לאחר מכן יהפוך את הקבוצה ממדריד למלכותית – ריאל מדריד.
חמש קבוצות השתתפו בטורניר: מדריד, ברצלונה, אספניול, ויסקאיה (שתהפוך בהמשך לאתלטיק בילבאו) וניו פוטבול קלוב – עוד קבוצה ממדריד. איצטדיון ההיפודרום היה צר מלהכיל את אלפי הצופים שבאו לחזות במשחקים, אחד מהם כאמור הפגיש את מדריד ואת ברצלונה – שכבר הייתה קיימת 3 שנים, ושחקניה היו מנוסים יותר מאלה של עיר הבירה. בארסה, כשבהרכבה שלושה שחקנים אנגלים וכן מייסד המועדון, השווייצרי ז'ואן גאמפר, ניצחה 1:3. מאחר שהליגה הספרדית החלה לפעול רק ב-1929, שתי הקבוצות בעצם כמעט לא נפגשו. כל אחת שיחקה בטורנירים המקומיים שלה.

הפעם הבאה בה יצא להן להיפגש הייתה 14 שנה אחרי אותו משחק ראשון והיסטורי. ולא היה מדובר במשחק אחד, אלא בסדרה של ארבעה משחקים בתוך 21 יום. כך שמי שחושב שמה שמצפה לנו בשבועיים וחצי הקרובים, כאשר בארסה וריאל ייפגשו ארבע פעמים בסמיכות כה גדולה, יקרה בפעם הראשונה בהיסטוריה, פשוט טועה. זו לא רק העובדה שזה כבר קרה, לפני 95 שנה, בעצם אפשר לומר שהיריבות הגדולה בין שתי הקבוצות נולדה אז, במאי 1916.

המפגש היה במסגרת חצי גמר הגביע הספרדי, שהתקיים אז בשיטה של משחקי בית וחוץ. התקנון קבע אז שהמשחקים לא יתקיימו באיצטדיון הביתי של הקבוצות, כך שבארסה אירחה את ריאל למשחק הראשון במגרש של אספניול ומדריד אירחה באיצטדיון האתלטיקה של מדריד. הכוכב הגדול של ברצלונה באותם ימים היה פאולינו אלקנטרה בן ה-19, יליד הפיליפינים שלימים יהפוך לרופא, והוא עדיין שיאן ההבקעות של ברצלונה בכל הזמנים (357 שערים). מהעבר השני, הכוכב הראשי של מדריד היה סנטיאגו ברנבאו בן ה-20, שיהפוך שנים רבות לאחר מכן לנשיא המועדון בימיו הגדולים ביותר, וזה שהאיצטדיון של ריאל יקרא על שמו. ברצלונה ניצחה 1:2 במשחק הראשון. מדריד ניצחה 1:4 בגומלין עם שלושער של ברנבאו, אבל בארסה החלה את המשחק עם תשעה שחקנים בלבד. הסיבה: שניים משחקניה איחרו להגיע בשל תקלה ברכבת שהביאה אותם למדריד. מאחר שהפרש שערים לא קבע דבר באותם הימים, נערך משחק שלישי.

בתום 90 דקות התוצאה הייתה 4:4. אחרי ההארכה התיקו נשמר, אבל עלה ל-6:6. אלקנטרה כבש 3 שערים עבור הקטאלונים, ברנבאו צמד למדריד. עם כל משחק, המתח רק הלך וגבר, וכך גם ההאשמות של כל צד על התנהגות הצד השני. היריבות הפכה להיות מוחשית. אלה כבר לא היו עוד שתי קבוצות שבמקרה הזדמן להן לשחק זו מול זו. אחרי התיקו במשחק השלישי לא הייתה ברירה ונערך משחק רביעי, גם הוא במדריד. השופט שניהל את המשחק הקודם, חוסה אנחל בראונדו, מונה לשפוט גם בזה. הוא היה מקובל על שתי הקבוצות שכן הוא שיחק במדריד בין 1905 ל-1909 ובברצלונה בין 1913 ל-1914.

המשחק היה קשוח ואגרסיבי ואחרי 90 דקות עדיין לא הושגה הכרעה (2:2). ,אבל לאנשי ברצלונה היו טענות לשופט. לטענתם השער שכבש ברנבאו הובקע מנבדל ושער חוקי של אלקנטרה נפסל שלא בצדק. הזעם הקטאלוני התגבר בהארכה, כאשר ארנגורן הבקיע פעמיים לזכות מדריד, בפעם הראשונה מעמדת נבדל ובפעם השניה כשביצע עבירה על השוער. שחקני ברצלונה החלו לבעוט ביריביהם, וכשזה לא עזר החליט סנטיאגו מאסאנה, הקפטן של בארסה, להוריד את שחקני הקבוצה מהמגרש במחאה על השיפוט.

עיתונות הספורט של ברצלונה, שבימים ההם עדיין הייתה חופשית, לפני עלייתו של הדיקטטור פרימו דה ריברה, האשימה את השופט ואת אנשי מדריד בכל פשעי העולם. ומה שמעניין הוא שגם בשבוע האחרון, כשסיפור ארבעת המשחקים מלפני 95 שנה שוחזר שוב על ידי התקשורת בספרד, עיתוני ברצלונה ממשיכים לטעון כי הקבוצה שלהם נשדדה אז, בעוד שעיתוני מדריד מגחכים על הבכיינות הקטאלונית. כל מי שהיה מעורב באותם ארבעה משחקים רצופים ב-1916 כבר מזמן אינו בין החיים. אבל היריבות חיה וקיימת וחזקה מאי-פעם.

כעת הן נפגשות שוב, בפעם ה-210 בהיסטוריה - מפגש ראשון מבין ארבעה בתוך 18 יום. לכאורה מדובר במשחק לא הכי חשוב, כי גם אם תפסיד כנראה שברצלונה עדיין תזכה באליפות. אבל מי שמכיר את שני המועדונים האלה יודע שאין אף שחקן, אף פונקציונר ובטח אף אוהד בשני המחנות שלא מייחס חשיבות עצומה למשחק הליגה הזה. על כף המאזניים מונח לא מעט: כבוד, גאווה, היסטוריה. כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי יהיו הכוכבים הגדולים על כר הדשא במדריד, כאשר 80 אלף צופים יהיו ביציעים ולמעלה מ-400 מיליון איש יצפו במשחק בטלוויזיה בכל העולם. אבל הרוח של פאולינו אלקנטרה וסנטיאגו ברנבאו תרחף בחלל האוויר, ותזכיר לכולם במה בעצם מדובר.

[url]http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=378&docID=98229&lang=HE[/url]