ימי בין המצרים

שלום לכולם, אני יודע שזה עוד לא הזמן לפינה השבועית (שכנראה לצערי לא תהיה) אבל יש לי כאן פינה לגבי ארוע בלוח השנה היהודי.
המילה "אירוע" לא ממש מתאימה בגלל שאני מדבר כאן על דברים עצובים יותר.

מחר (יום שלישי) יתקיים צום יז' בתמוז. בצום יז' בתמוז קראו צספר דברים רעים (לא אחד, לא שניים...)
ביום יז' בתמוז (לא באותה שנה)
1. נשתברו הלוחות.
2. הועמד צלם בהיכל (או על ידי היוונים או על ידי מנשה).
3. בוטל קורבן התמיד (כי לא היו כבשים בעקבות המצור).
4. נפרצו החומות.
5. שרף אפוסטמוס (נציב יווני שהיה הנציג בארץ ישראל) ספר תורה ברבים.

יז' בתמוז פותח תקופה שנקראת "בין המצרים" או "שלושת השבועות".
כמו שהבנתם, התקופה הזאת נמשכת שלושה שבועות עד לתשעה באב (אולי את הקטע של "עד לתשעה באב" לא הבנת מיד). דרך אגב, באופן לא מפתיע גם בתשעה באב קרה יותר מדבר עצוב אחד (אבל זה לפעם אחרת).
יש הלכות מיוחדות לימי בין המצרים, בעיקר יש להימנע בימים אלו מדברים מסוכנים בצורה יתרה (לדוגמא מומלץ שלא ללכת לים בתקופה זאת) וגם מומלץ שלא להימנע מלבוא מול גוי בדין בגלל שעלוליםפ להפסיד לו באופן חמור יותר.

משמעות הביטוי "בין המצרים" זה להיות לכוד בין שני קירות, כמו שאם לאדם תברח עז מהעדר, כל עוד היא במקום פתוח יהיה קשה מאוד לתפוס אותה, אבל אם היא תיכנס למקום צר... אה, אז כבר אפשר לעשות תכסיס מפה טיפה משם ולתפוס אותה.
אותו דבר לגבי עם ישראל, בימי בין המיצרים עם ישראל פגיע יותר ויש לאיבים שלנו "סיכויי פגיעה" מוצלחים יותר.
ביטוי זה לקוח מהפסוק "כל רודפיה הישיגוה בין המיצרים"

ימי בין המצרים לא סתם נופלים על התקופה החמה ביותר בשנה, בתקופה הזאת אין שום חג.
זה בגלל שעם ישראל הוא עם של איזון, עם של אמצע. ימים טובים לעם ישראל זה ימים נעימים כמו אדר (פורים), ניסן (פסח), ואייר (יום העצמאות ויום ירושליים). מהצד השני בסתיו הקצר במדינתינו יש את סוכות.

החורף הוא גם זמן פחות טוב לעם ישראל, אבל שם כבר יש לנו את חנוכה. הייתה מלחמה גדולה ובסוף יש לנו שם חג שמחזק אותנו בחורף.
תקופת הקיץ קשה פי כמה. זאת הסיבה שבפרשת פינחס (האחרונה שהייתה) קוראים את כל הקורבנות של כל החגים, כדי להזכיר את זה שיש גם זמנים טובים.

אני מאחל לכולנו שנלמד להתחזק גם בזמנים הפחות טובים שלנו ונדע לכבוש אותם ולהפוך אותם גם לחגים, כמו שנאמר שלעתיד לבוא שלושת השבועות יהפכו לחול המועד אחד גדול בין יז' בתמוז ותשעה באב (ששניהם יהיו חגים).

[B][SIZE="3"]הלכות ימי בין המיצרים:[/SIZE][/B]
[SPOILER][B][U]תיקון חצות[/U][/B]
א. כיון שבשבעה עשר בתמוז התחילו צרות החורבן, לכן נוהגין קצת אבלות מיום זה עד אחר תשעה באב.
בימים אלו ישנם מעטים הנוהגים לקרוא את סדר "תיקון חצות" המופיע בסידורים אלחר תצות היום (אחד וקצת).

[U][B]נשיאת אישה[/B][/U]
א. נוהגים שלא לישא אשה משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב .
ויש מקומות שנהגו שלא לשאת בהן נשים רק מר"ח אב ואילך.
וברוב הקהילות החמירו שלא לשאת מי"ז בתמוז, כיוון שאין בזמן זה סימן ברכה. (עיין בא"ח דברים ד. כה"ח תקנא ס"ק מג).

ב. יש שנהגו להימנע גם מאירוסין מהטעם הנ"ל, ויש שהקילו באירוסין בלי סעודה עד ר"ח אב. (עיין כה"ח תקנא ס"ק מג, מד. מ"ב שם ס"ק טז. בא"ח דברים ד, שזה מנהג בגדד).

[U][B]תזמורת ומוזיקה[/B][/U]
א. תזמורת המנגנת בשמחות וכדו' לא יכולה לנגן בבית יהודים כיוון שאלו ימי אבלות, אמנם אם אין להם במה להתפרנס יכולים לנגן לנכרים רק לצורך הפרנסה ורק עד ר"ח, אבל מר"ח עד אחר התענית אסור.
ויום י"ז בתמוז עצמו ג"כ אסור וכן עשרה בטבת. (עיין בא"ח דברים ה).

ב. אין עושין ריקודים אפילו בלי ליווי של תזמורת בשלושת השבועות עד עשרה באב בצהרים. (ויש אומרים עד הערב) ואין שומעים כלי נגינה בין מזמר ובין מהקלטה. (עיין כה"ח תקנא ס"ק טל). אולם מותר לשיר בפה בסעודת מצוה, כגון: בר מצוה, מילה, פדיון וסיום מסכת מותר, אך לא בכלי.

ג. מותר לשמוע שירה בפה בשבת ומוצאי שבת וביום שישי אחר חצות היום.

ד. השומע חדשות ובין קטעי החדשות ישנם קטעי נגינה (כמו פתיחים של סדרות בטלוויזיה, לא צריך לכבות את הרדיו או את הטלוויזה מעיקר הדין. והמחמיר לכבות בין קטע לקטע שלא לשמוע נגינה - תבוא עליו ברכה.

ה. הוא הדין לזה המתקשר בטלפון ושומע מנגינה בשעת ההמתנה שיכול לשומעה כיון שאינה לתענוג אלא להנעים את המתנתו.
וכן מותר להשאיר את המצב של הפלפון בתור מנגינה כשהוא מצלצל או בשעון מעורר. זה מכיוון שאין מטרת המנגינה לשמח את הלב.

ו. יש נוהגין שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב בלבד בשבתות או בסעודות מצווה.
אך מהדין יש צורך שלא לאכול בשר ויין רק ממוצאי ראש חודש אב. (עיין כה"ח תקנא ס"ק קכה, קכו. בא"ח דברים טו).
ויש עדות שבהן נוהגים איסור גם בראש חדש עצמו. (מ"ב שם ס"ק נח)

[U][B]זהירות מסכנה[/B][/U]
א. לא יכו (המורים) את התלמידים או (האבות את) הבנים בימים אלו, אפילו לא מכה קלה (בגלל הסכנה שבימים אלו). וכן יש להתרחק מכל דבר אפילו שהוא ספק סכנה. (עיין שו"ע שם סע' יח).

ב. בימים אלו צריך להזהר מכל מיני סכנות וספק סכנות כגון: זהירות בדרכים, שלא לילך יחידי משעה ד' עד שעה ט' וכן שלא לילך אז בין חמה לצל (דבר זה אפשרי רק להולכי רגל, אך הנוסע ברכב אי אפשר לו להבחין ואין בעייה עם זה), לא ישים כסף בפיו, ישטוף היטב את הפירות שאוכל, לא יאכל אוכל שהיה תחת המיטה, אדם שקם באמצע הלילה בחושך לא ישתה משקה מגולה שמא נכנס בו חרק וכד', וכן יש להשגיח בכל מיני דברים אחרים כגון רחיצה בחוף ללא מציל וכד', ובפרט יפקח עיניו על שלום הילדים הקטנים.

[B][U]ברכת "שהחיינו"[/U][/B] (שמתי את זה בספויילר נפרד וגם לא שיניתי את הלשון של זה כי מי שנכנס לפה אמור לדעת קצת יותר על ההלכה ממילא כדי להבין מה כתוב כאן.)
[SPOILER]א. נהגו לא לאכול או ללבוש דבר חדש שמברכים עליו "שהחיינו" כל שלושת השבועות. וספרדים נהגו שלא לברך "שהחיינו" אפילו בשבת. ואשכנזים מברכים "שהחיינו" בשבת. (עיין שו"ע שם סע' יז. כה"ח שם ס"ק רד, רה. מ"ב שם ס"ק צח, צט).

ב. אם שכח וברך על פרי חדש "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה", יש אומרים שיברך עליו "שהחיינו" ויש אומרים שלא יברך - וכן נוהגים. (עיין שו"ע שם סע' יז. כה"ח שם ס"ק רד, ריד. מ"ב שם ס"ק צח).

ג. אדם שקיבל מחבירו חפץ במתנה, הטוב ביותר הוא שיכוון לא לקנותו עד לאחר תשעה באב וכך לכו"ע לא יצטרך לברך עליו "שהחיינו" ומכל מקום נכון שלא להשתמש בו עד לאחר תשעה באב שאם ישתמש בלא "שהחיינו" נמצא שביטל ברכה זו.

ד. מעוברת המתאווה לפרי חדש, וכן חולה שצריך לכך - יאכלו ויברכו "שהחיינו". (עיין כה"ח שם ס"ק ריא).

ה. אדם שתאב מאוד לפרי ואי אפשר לו לשומרו עד לאחר תשעה באב, שאם ישמרנו יתקלקל - יברך עליו "שהחיינו".

ו. ב"ברית מילה" או "פדיון הבן" המתקיימים בימים אלו - יברך אבי הבן "שהחיינו" בכדי שלא יפסיד את המצווה. (שו"ע שם סע' יז).

ז. תספורת - מנהג האר"י לא להסתפר מי"ז בתמוז, וכן נהגו האשכנזים. והעושה כן תבוא עליו ברכה. ולדעת השו"ע האיסור הוא רק משבוע שחל בו תשעה באב. ובישיבות שלומדים יחד ספרדים ואשכנזים טוב שגם הספרדים לא יתגלחו שלא להראות הבדל בין התלמידים (שו"ע תקנא סע' יב. מ"ב שם ס"ק פב).[/SPOILER][/SPOILER]
[COLOR="DarkOrange"]כל ההלכות שכאן לקוחות מהריכוז הלכות של שלושת השבועות שבאתר ישיבה.
שיניתי טיפה את הסגנון פה ושם כדי שיותר יבינו על מה מדובר.[/COLOR]

זמן יציאת צום יז' בתמוז השנה: בערך ב20:15 אבל זה משתנה מעיר לעיר.

יפה אמרת, כל הכבוד תמשיך כך.

תודה רבה.

כל הכבוד!חידשת לי דיי הרבה,תודה..[:

תודה.
אתה יכול להוסיף הלכות על בין המצרים? כמו מה מותר ומה אסור לעשות בימים האלה?

[QUOTE=YoRt3m;1165061]תודה.
אתה יכול להוסיף הלכות על בין המצרים? כמו מה מותר ומה אסור לעשות בימים האלה?[/QUOTE]

כן, אני אוסיף . זה פשוט לא מדור הילכתי אפשר לפתוח ילקוט יוסף/מקור חיים/ משהו דומה.
אבל בכל זאת אני אוסיף את זה עוד מעט.

יופי שהוספת הלכות. למרות שאני יודע אותן, יש כאלו בפורום שאין
להם את הספרים האלו או דומים בבית.

אני חייב לומר שאתה ממש משקיע בפורום שלך, רואים שמגיע לך הניהול הזה, כל הכבוד

וואו מרתק! אני באמת מעריך את זה שמישהוא לקח יוזמה כזאת

~ננעץ~
עד סוף ימי בין המצרים.
ותודה.
~ירד מנעוץ~