מכבי: אם תקציב הקבוצה יאפשר, נשיב את פארקר
פרסום ראשון: מיליון דולר מפרידים בין חלומם של האוהדים למציאות. פארקר שחקן חופשי ובסביבתו אמרו: "אם יחתום, יישאר גם בתום השביתה". במכבי ישמחו
האם חלומם של אנשי ואוהדי מכבי ת"א ייתגשם וישוחזר והכוכב הגדול של מכבי ת"א בעשור האחרון יחזור לשורותיה עוד השנה?
ל-ONE נודע שמכבי ת"א נענתה לבקשתו של אנתוני פארקר מלפני כחודש לארח אותו בישראל על חשבונה ואף העניקה לו דירה בצפון ת"א עם כל השירותים הנלווים והכל על חשבון המועדון בזמן שהותו בארץ עם אשתו ושני בניו שמנצלים את תקופת השביתה ב-NBA.
עוד נודע, שממכבי ת"א טרם פנו באופן רשמי לפארקר כדי לגשש האם יש באפשרותם לצרף אותו אבל מה שכן נעשה זו בדיקה באמצעות גורם בכיר מאוד המקורב לפארקר ולמכבי בפגישה שהתקיימה היום (שני) במסעדת יוקרה בת"א. כאן חובה לציין שפארקר אינו מחזיק בחוזה או בהסכם כלשהו עם קבוצתו האחרונה קליבלנד והוא שחקן חופשי, אך אם מכבי תפנה אליו הוא יבקש שכר של מינימום מליון דולר לעונה ויש בכוחו לשחק בשנתיים הקרובות.
במכבי ת"א אמרו ל-ONE: "אם אכן פארקר שחקן חופשי ובמספרים שהוא יבקש יוכל להיכנס לתקציב שלנו, אני לא מאמין שמישהו ייעז להגיד לו 'לא'. זה חלום להחזיר שחקן כמו פארקר למכבי ת"א. למרות שאנחנו יודעים מפורשות שהוא לא אותו פארקר צעיר מימי פיני גרשון, בהחלט יש לו איכויות שאי אפשר לקחת ממנו".
הגורם ממכבי מוסיף ומסביר: "בלאט לא מוכן לקחת אף שחקן רק כדי שיהיה זמנית במכבי. אלא אם יחתום ויבטיח שאם השביתה מסתיימת הוא יישאר איתו עד תום העונה. הלוואי והוא יהיה במכבי".
בסביבתו של פארקר אמרו: "אם הוא יחתום במכבי הוא ייתן את מילתו שלא ייפר את החוזה גם אם תסתיים השביתה כדי לא לפרק חלילה את הסגל של בלאט. הוא מת על הארץ ואוהב את מכבי. הוא יבקש שכר של מיליון דולר לעונה, והבעיה היחידה, וגם היא פתירה, היא אשתו שטוב לה בארה"ב וקרובה להוריה ולמשפחתה וקל לה לגדל שם ילדיה. ברור שאם הוא יבקש, היא תשתכנע".
לאחר שתי קדנציות מוצלחות במכבי ת"א, פארקר עבר ב-2006 לטורונטו ראפטורס מה-NBA ושיחק שם במשך שלוש עונות. ב-2009 עבר לקליבלנד קבאלירס, אליה הצטרף הקיץ עומרי כספי. נכון לעכשיו, פארקר סיים את החוזה שלו בקליבלנד והוא שחקן חופשי.
[URL=http://www.siz.co.il/][IMG]http://up352.siz.co.il/up3/2zmnewmty1mr.jpg[/IMG][/URL]
אנתוני פארקר במדי קליבלנד
קרדיט לאתר וואן.
