דף מידע| צבעוני ההרים

שמתי לב שצריך קצת להוסיף מידע על פרחים.
---
[CENTER][SIZE=4][B][U]צבעוני ההרים[/U][/B][/SIZE]
[SIZE=1][B]או בשמו המדעי: Tulipa agenensis[/B][/SIZE][/CENTER]

תמונה:
[spoiler]
[IMG]http://www.wildflowers.co.il/images/320-pics/62.jpg[/IMG]
[/spoiler]

מ'ס עלי כותרת: 6
צורת העלה: סרגלי
שפת העלה: תמים
בית גידול: חורש
צורת הגבעול: עגול
צורת חיים: בעל בצל או פקעת
תפוצה בארץ: גולן, גליל, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שפלה

צבעוני ההרים הוא גיאופיט מרשים בפריחתו. שילוב הצבעים שהאדום העז במרכזו, והצורה האלגנטית של הפרח – בין בהיותו סגור ובין בהיותו פתוח – קנו לו מעריצים רבים. לצמח בצל חד-שנתי הטמון עמוק בקרקע. הבצל עטוף בגלד יחיד, והוא מוקף בקליפות כתומות–חומות יבשות, שעירות מבפנים. בכל שנה מועבר, עם התחדשות הצמיחה, חומר הזנה מהבצל לניצן, לשם התפתחות עלים ועמוד תפרחת. הבצל הישן מתרוקן, ובמקומו נוצר בצל חדש. מהקרקע מגיחים 4–2 עלים דמויי אזמל, לעיתים קרובות שפתם גלונית. כגיאופיטים רבים הפורחים באביב צריך הבצל להיחשף למנת קור מספקת על-מנת שיפרח. בתרבות אפשר להקדים את פריחת הצבעוני על-ידי קירור הבצל לפני השתילה.
צבעוני ההרים פורח מוקדם באביב, בין פברואר לאפריל. עמוד הפרח זקוף, מגיע לגובה של עד 40 ס"מ. בראש העמוד נישא פרח בודד גדול, דו מיני, אורכו 6–12 ס"מ. צבעו אדום-אש. הפרח מורכב מ-6 עלי-עטיף הערוכים חליפות בשני דורים: 3 העלים של הדור החיצוני מקורם בגביע. הם מחודדים בהשוואה לדור העלים הפנימי. שלושת העלים של הדור הפנימי מקורם בכותרת. בבסיסי העלים כתם שחור. לעיתים מוקף הכתם השחור בשוליים לבנים או צהובים. השחלה עילית, נראית כמו נרתיק משולש ירוק הממוקם במרכז הפרח, ובראשו צלקת משולשת. סביב השחלה, על רקע הכתם השחור שבעלי הכותרת, בולטים 6 אבקנים. לאבקנים זירים קצרים ומאבקים גדולים ואנכיים, אשר לשכותיהם צהובות ובולטות. פרחים חריגים, לבקניים, שחסר בהם הצבען האדום, הם צהובים כליל. בכך הם מרמזים כי בפרח הרגיל, האדום, קיים גם צבען צהוב, והוא רק מוסתר מעינינו ע-ידי הצבען האדום האגרסיבי, אך מתחת לפני השטח מסוך בעלה-הכותרת גם גוון צהוב או כתום, והוא מתגלה לעיתים בשולי הכתם השחור שבסיס עלה הכותרת.
הפרח חסר צוף, אך שופע אבקה רבה. מבקרים בו חרקים, בעיקר חיפושיות, הנמשכות לצבע האדום, והן גם המאביקות. פרחי הצבעוני נפתחים בשעות הבוקר ונסגרים לעת ערב. לעיתים ימצאו החיפושיות בפרח שנסגר מקום ללינת הלילה "כאורח שנטה ללון". הפרי הלקט הנפתח ב-3 קשוות, ובו זרעים רבים. הזרעים שטוחים, דמויי דיסקית, ארוזים זה על גבי זה. עם היפתח ההלקט מטלטלת אותו הרוח והזרעים נפוצים לסביבה.
צבעוני ההרים גדל בעיקר בשטחים פתוחים בחבל הימתיכוני בהר ובמישור החוף. תפוצתו כתמית, יש מקומות שהוא מופיע בהם במפוזר, באחרים הוא מופיע במרבדים דלילים. רבים המקומות הנראים מתאימים, שלא גדל בהם צבעוני כלשהו בטווח של קילומטרים רבים. הצמח מוגן ואסורה כל פגיעה בו.
מוצאו של הצבעוני התרבותי במזרח התיכון (טורקיה, כנראה), וטופחו ממנו הצבעונים התרבותיים המוכרים כל כך בהולנד ובמקומות אחרים. במאה ה-16 נתן הסולטן העותומני בצלי צבעוני לשגריר האוסטרי בטורקיה. בצלים אלה נשתלו בגן הבוטני של וינה אך היו להם קשיי ההסתגלות והם לא התפתחו. לאחר נסיונות נוספים הם אוקלמו, ומהם טופחו זנים חדשים. בשנים 1638-1634 עסקו בהולנד במסחר ענף של פקעות צבעונים. השאיפה הייתה לטפח זן שצבעו שחור. הבצלים נסחרו בבורסה ורבים השקיעו את כספם במסחר זה. כיום מגדלים עשרות זנים, שטופחו בעיקר בהולנד. הם שונים אלה מאלה בגודל הפרח, בצורתו ובצבעיו.
תפוצתו העולמית של המין משתרעת במזרח התיכון. בסוג 100 מינים, ושמו המדעי tulipa התגלגל מהמילה הטורקית טורבן, שמשמעה כובע. בארץ נותן הסוג עוד שני מינים שפרחיהם אדומים: צבעוני השרון וצבעוני המדבר. יש הרואים בהם זנים של צבעוני ההרים. כן גדלים בארץ 2 מינים של צבעוני שפרחיהם אינם אדומים: צבעוני החרמון וצבעוני ססגוני. עשרות ממיני הבר ועוד אלפי זנים תרבותיים מטופחים בגינות ובשדות בעולם, בעיקר בטורקיה ובהולנד. הספרות הגננית על טיפוח הסוג וזניו עניפה ומפותחת, וספרים וקטלוגים יפהפיים מופצים ומעידים על ערכו הכלכלי העצום של הסוג.

[B][U][SIZE=4]קרדיט לערגה אלוני מהאתר "פרח השדה" על הסיקור הנפלא הזה![/SIZE][/U][/B]