פרשת שופטים- מוסריות משפטית
שוב שלום לכולם.
אני מביא כמה נושאים מעניינים מהפרשה, אלו גם נושאים די מוכרים, אבל אם תקראו טוב אולי פתאום תראו שהם לא כל כך מוכרים.
פרשת השבוע פרשת שופטים*:
הפרשה פותחת בציווי שים שופטים (בתי דין) ושוטרים (מבצעי צו הדין של השופטים) בכל עיר. וממשיכה באותו נושא על חשיבות הצדק ועל הזהרות לדיינים.
אחרי עייון ממושך, מצאתי שהפרשה עוסקת במשפט (גאוני, כמעט בלתי אפשרי לשים לב לזה מהנושא הראשון:big_wink:), או יותר נכון בצדק.
אבל גם זה לא מדוייק, הפרשה עוסקת בחשיבות של דין מדוייק ושל מניעת דין שגוי (אני לא מתכוון דווקא למשפט במילה ,דין, אלא בעיקר למה שנקרא "קיום גזר דין").
ניתן להמשיך ולנסות להסביר את זה, אבל אני מניח שביינתים רק הצלחתי לבלבל אתכם, אז אני אביא דוגמאות שאמורות להסביר את זה.
אני אלך מהברור אל הפחות ברור.
האם המושג "רוצח בשוגג" מוכר לכם מדני תורה?
מה קורא עם אדם שרוצח בשוגג? הוא צריך להגיע לעיר מקלט כמה שיותר מהר ושם מגינים עליו, נכון?
מפני מה מגינים עליו? הוא צריך להגיע לשם לפני גואל הדם, בגלל שאם גואל הדם יתפוס אותו בדרך הוא יהרוג אותו.
זה מה שהרבה פעמים חושבים מי שמכיר קצת אבל לא לעומק את הדין הזה. ותאמת, זה גם לא נשמע ממש הגיוני, אולי ללפני חמש מאות עד חמשת אלפים שנה.
אז הנה הדברים כפי שהם מובאים בפרשה:
צריך להכין ערים שיקראו "ערי מקלט" שלשם יברח מי שבטעות הרג מישהו בלי לשים לב, מישהו שהוא לא שונא כדי שלא יהרגו אותו.
הפרשה נותנת ציווי מעניין: "שלוש ערים תבדיל לך, בתוך ארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך לרישתה(לרשת=לכבוש, לקבל בירושה); תכין לך הדרך, ושילשת את גבול ארצך (תחלק את הארץ לשלושה חלקים, עיר לכל חלק)..."
ה' מבקש ממנו לעשות שהערים יהיו סופר נוחות לגישה. "תכין לך הדרך" זה
אומר תעשה את הדרך נוחה ומהירה, למה? זה בעוד כמה פסוקים:
"פן ירדוף גאל הדם אחרי הרוצח, כי יחם לבבו (כי הוא מאוד יכעס). והישיגו, כי ירבה הדרך (בגלל שהדרך הייתה ארוכה ולא נוחה), והיכהו נפש (גאל הדם את הרוצח. אה, ואז הוא מת). ולו אין משפט מות, כי לא שונא הוא לו (הרוצח לנרצח) מתמול שלשום."
בעצם גאל הדם לא היה אמור להרוג את הרוצח. כשרוצח מגיע לעיר מקלט הוא מחכה לגואל הדם בשביל להתחיל את המשפט שלו. אם הוא יוצא אשם הורגים אותו כמו שצריך לפי ההלכה (אשם ברצון לרצח, כבר ידוע שהוא הרג), אם נפסק שזה היה בשוגג הוא נשאר בעיר מקלט עד למות הכהן הגדול שכיהן כשהוא רצח.
אז הנה ההסבר שוב, מה שהפרשה מתייחסת אליו זה הצורך בלהנגיש את ערי המקלט, למה? כדי שלא יקרא שבטעות אותו רוצח ימות וזה לא יהיה מגיע לו.
אם באים אל עיר כדי להילחם עליה (בסגנון של פעם), כודם כל מבקשים ממנה להיכנע (אפילו שזה מאבד את גורם ההפתעה, בגלל שאולי ממליא היא הייתה מסכימה להיכנע ואז הרגת עיר וזה לא הגיע לה, ושוב זה אותו דבר כמו קודם).
נניח שהיא לא נכנעה, אז עושים עליה מצור.
אם היא מחזיקה הרבה זמן, מה עושים. בונים כלי ניגוח.
התורה מזהירה:"כי תצור על עיר... לא תשחית את עצה (בשביל כלי הניגוח) לנדוח עילו גרזן, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות. כי האדם (כמו אדם) עץ השדה לבוא מפניך במצור??"
כן, זה לא משפט השוואה, זה משפט ניגוד. הסיבה שאסור לכרות את העצים זה כי הם לא יכולים להתגונן מפניך. במקום זה הם מציעים לך פרי כדי שלא תהרוס אותם (כי ממנו תאכל) ואז נתת לעצים (אפילו לעצים!) דין שלא מגיע להם.
כדי לבנות מצור אתה צריך להשתמש בעצי שרק.
אני מקווה שהבנתם, הנה עוד דוגמא קלה שעכשיו אפשר להבין אחרת.
בתחילת הפרשה מופיע הציווי לשופטים של אלקחת שוחד "כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". זה ברור במבט ראשון, אבל אם מביטים בזה כמו בשאר הפרשה כדאי לשקול את האפשרות שהשוחד הוא לא עברה מצד הפגיעה בשופט, הוא עדיין יכול לשפוט. עיוור עדיין יכול להבחין בדברים ועילג עדיין יכול להסביר את עצמו כמו שצריך. אבל אתה עלול אולי לטעות, ואז אתה מביא לאדם דין שלא מגיע לו.
עד כאן יש כבר דבר תורה יפה מאוד, הוא יכול להספיק לחלוטין, אבל הפרשה נתקלתי בבעיה בלתי צפויה, וכאן דברים מתחילים להיות יותר מסובכים (אבל גם מעניינים).
יש נושא אחד בפרשה שלא הצלחתי לקשר אותו לשאר:
הנושא מדבר על איסור עבודה זרה ואיסור קסמים (שמכך שהם מופיעים ביחד בעצם ניתן להבין שזה פשוט נחשב כאותו דבר).
"כי אתה בא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך. לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם; לא ימצא בך, מעביר בנו וביתו באש (שרפו תינוקות לעבודת המולך), קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף... (כולם צורה שונה של קסמים/חיזוי עתיד, ויש עוד רשימה ארוכה של כאלה)...; כי תועבת ה' כל עושה אלה. ובגלל התועבות האלה ה' אלוקיך מוריש אותם מפניך:"
ראיתם בדיוק את כל מה שאני ראיתי, ולא מצאתי איך לקשר את זה.
חקרתי הרבה, ושאלתי יותר מרב אחד שלא עזרו לי, לבסוף שאלתי רב שאני ממש מעריך, הוא אמר לי:
אולי ההדרך לקשר את זה נמצא במילים הראשונות "כי אתה בא אל הארץ". מה, עם ישראל לא יודע שהוא בא אל הארץ? (וכן, ככה לומדים כל דבר בתורה, בעזרת השאלות הנכונות)
ה' אומר להם להתכונן לזה שהם באים אל הארץ, כדי שיהיו מוכנים להתמודד עם העבודה הזרה של הגויים.
אם עדיין לא הבנתם, לא נורא, גם לי הוא היה צריך להסביר את זה שוב.
אם עם ישראל לא יתכונן להתמודד מול כל העבודה הזרה הזאת, אז הם בסיכון גבוה בהרבה להיכשל. ואז אם הם יכשלו יוצא שהם הכשילו את עצמם ולכן הם עלולים לקבל עונש שלא מגיע להם.
עד כאן הכל טוב ויפה, רק דבר קטן, אם העונש אולי לא מגיע להם, אז כשהעונש באמת לא יגיע להם, שה' לא יעניש אותם אם הוא רוצה.
ובכן, את אותה שאלה יכולנו לשאול על חטא המרגלים כמו שכתבתי עליו בנושא לתשעה באב, שה' עשה נס למרגלים שהדרך תתקצר להם לארבעים יום כדי שהוא לא יצטרך להעניש אותם כל כך הרבה, אבל גם שם הוא פשוט יכל להעניש אותם פחות אם הוא היה רוצה.
כאן נכנסת שיטת הגור אריה כמו שכתבתי בפרשת עקב. השכר והעונש מגיעים בעקבות חוקים שה' יצר בעולם.
כמו שאתה יכול לבקש מה' לבטל את כוח המשיכה, וכמו שאתה יודע שהוא לא יבטל אותו, ככה ה' מתנהג בעולמו לפי החוקים שהוא יצר.
הפרשה מדברת אל העם. ואניכולי בתקווה ואיחולים לעם (ןלמדינה) לחזזור לכזאת רמה של מוסריות, וגם לכולנו באופן פרטי אני מקווה שנוכל להתקרב לזה לפחות.
שבת שלום.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
*שופטים- הפסוק הראשון בפרשה: "[U]שופטים[/U] ושוטרים, תתן לך בכל שעריך, אשר ה' אלוקיך נותן לך, לשבטיך. ושפטו את העם משפט צדק."
אני אשמח לתגובות.
