סוכות- המבחן לגויים (ועוד)
שוב שלום לכולם.
החג עוד מעט בפתחינו, ואנחנו כבר... בעצם, מה אנחנו כבר?
כן, נראה שכל הקטע של סוכות זה הסוכה, יש כאלה שגם לא מבינים מה הרעיון של הסוכה, אז לא נשאר כלום ברעיון של החג.
אז כל מה שיש זה חופש מוזר שנקרא "חול המועד", מי יכול בכלל להבין מה משמעות המושג הזה, ויש בסוף איזה משהו אחרי החג שבגללו אין לימודים עוד יום... וזה בערך כל מה שהצלחתי להיזכר לגבי החג.
טוב, כמובן שזה לא מה שאני חושב... נראה לי שזה בערך כל מה שאולי חלק מהאנשים יצליחו להיזכר בו אם אני אשאל אותם לגבי חג סוכות.
אז הגעתם למקום הנכון! כי כאן אני הולך לתת לכם תוכן מעולה בשביל החג, אפשר גם לשתף בבית...
אז שוב נתחיל מהמקורות:
ובכן, סוכות הוא חג מהתורה: [quote]אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי - בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ,תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים:
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן;
וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן:
פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל.
וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים;
וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה.
חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ;
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים:
כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת;
לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם;[/quote]
[size="2"]קרדיט לוויקיפדיה[/size]
אחרי ההקדמה הקטנה הזאת (כן, עד לכאן המקורות. בעצם יש עוד כמה פסוקים, אבל חשבתי שזה יספיק...) אני רוצה לעבור איתכם למצוות החג העיקריות.
המצווה הראשונה, כמובן, היא ישיבה בסוכה. שימו לב, לא מצוות "סוכה" אלא "ישיבה בסוכה".
כן, אולי אתם חושבים לעצמכם "מה לעזעזל? תגדיר, מתי אתה עושה את המצווה, ומתי אין מצווה".
אז הינה ההסבר, רבותי, אין מצווה שתהיה לך סוכה יפה ונחמדה במרפסת, זה יפה, אבל זאת לא המצווה. המצווה היא "לדור בסוכה כשם שדר בתוך ביתו. כיצד? היו לו כלים נאים, מעלם לסוכה..."
הגמרא שכרגע ציטתי מתארת את הגדרת המצווה, [u]לגור, לחיות ולהתנהל[/u] בסוכה ממש כאילו היא הייתה הבית שלו.
סוכה חייבת להיות מה שנקרא "דירת עראי" (עראי=לא קבוע, זמני) ובזה אנחנו מבטאים את האמונה שלנו בה', בזה שעוזבים את החיים הרגילים ועוברים לגור לשבוע אחד ב"צילא דמהיימנותא" (צל האמונה).
מצוות היום השנייה, כמו שכתוב בפסוקים שהבאתי קודם, היא נטילת לולב. זה כינוי לביצוע הנטילה של כל ארבעת המינים ביחד.
ניתן גם לפרש את המעשה הזה כמעיד על אחדות עם ישראל או על תפקוד אברי האדם.
אבל אפילו שארבעת המינים מאוד מעניינים, אני הולך לדבר הפעם על הסוכה.
הינה מדרש יפה שאני הולך להביא אותו בניסוח שלי:
לעתיד לבוא, כשה' יתגלה על ישראל, יבואו הגויים מכל העולם ויקנאו בישראל על הטוב שה' מביא להם.
הם ישאלו למה רק ישראל מקבלים כל כך הרבה טוב והם לא, וה' יענה להם שזה בזכות המצוות שבני ישראל שמרו.
הגויים מבקשים מה' שיתן להם עוד הזדמנות לקיים מצוות כי גם הם רוצים בשכר שישראל קיבלו. ה' מסביר להם שזה לכאורה לא אפשרי כי כבר מאוחר מדי (כמו שמי שלא תרח בערב שבת לא יכול לאכול בשבת כי אי אפשר לבשל בשבת) אבל אומר שהוא מוכן לתת להם עוד הזדמנות.
"מצווה קלה יש לי" כך הוא אומר להם "וסוכה שמה", מצווה קלה, כזאת שלא עולה כלום כי בונים אותה מכל מיני שאריות עצים שמוצאים בחוץ.
הגויים מיד מקימים סוכות על כל הגגות שלהם.
ה' רצה לבדוק את הרצינות שלהם, לכן הוא חימם אותם בחום של אמצע תמוז (תחילת הקיץ), הגויים יצאו החוצה ובעטו בסוכה.
"איזו מין מצווה מוזרה זאת" הם ממלמלים לעצמם "תביאו מצווה נורמאלית, כזאת שאפשר לראות ולהרגיש את הקדושה שבה" כך הם מצדיקים את עצמם בזה שה' לא יודע לבחור מצוות הגיוניות.
המדרש אומר שבזה הם נכשלו.
כל זה טוב ויפה, אבל הגמרא שואלת שאלה: למה זה שהם יצאו מהסוכה גרם להם להיכשל? אחרי הכל, גם יהודי שמצטער מהמצב בסוכה (כמו כשחם מדי) פטור מין הסוכה ולכן הגויים היו פטורים.
ועונה, הם לא נכשלו בזה שהם יצאו מהסוכה, אלא בזה שהם בעטו בסוכה כשהם יצאו.
יהודי, גם אם הוא פטור מהסוכה, הוא יצא בדמעות על שהוא לא יכול לקיים את המצווה, הוא לא יבעט בה.
שאלה אחרת (שהיא לא מהגמרא, שמעתי עליה בדרשה) היא, אם ה' רצה להביא להם מצווה זולה, למה הוא לא הביא להם את הצום של יום כיפור? סוכה אולי לא עולה כלום, אבל צום חוסך בכסף...
התשובה לזה היא, שבמקרה שה' היה אומר להם לצום, אפילו אם היה כל כך חם שזה היה מגיע לידי פיקוח נפש, הם לא היו שוברים את הצום. בגלל שבזה הם "רואים" את הקדושה כאילו שהם יכולים "להרגיש" אותה, דברים כאלה הגויים מבינים לכן הוא הראה להם מה המצוות שיש לעם ישראל.
צומות וטקסים מוזרים יש כמעט בכל הדתות בעולם, בכולם הם מסמלים על קדושה וכדו', אבל בשום דת בעולם אין לך מצווה... להתנהג כמו שאתה רגיל להתנהג, רק שזה מצווה פתאום, אז זה קדוש. הגויים לא יכלו להבין את זה, לכן הם ניכשלו בהערכת המצווה.
אם כך למצוות סוכה יש שני מאפיינים מרכזיים שנועדו להזכיר לנו ערכים מסויימים.
אחד הוא לצאת מכל הסביבה שלך, ממה שאתה רגיל, מהביטחון האשליתי שהקירות נותנים לך. "צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי", במקום ארעי פתאום אתה שוב מעריך את ה' ששומר עליך כל הזמן אבל כאן אתה פתאום מרגיש את זה.
שניים, דווקא בה להוציא אותך מהשיגרה כדי להראות לך שגם השיגרה הפשוטה, גם היא יכולה להיות קדושה, אפילו אם אין בה שום דבר מיוחד, רק שאתה עושה את זה בשביל ה'.
אז אני רוצה לאחל לנו לקראת סוכות שנדע להעריך את הדברים האלו כל השנה, לא רק כשפתאום אנחנו מגיעים לזמנים שכאלו אז נזכרים בה'. ושנדע לקחת גם את ההתנהלות היום יומית שלנו ולהפוך אותה לקדושה וטובה.
נמשיך בנושא שלנו להבנת סוכות.
נושא חשוב בסוכות זה נושא המים.
בסוכות נידונים על שפע המים שיהיו לנו בשנה הקרובה. נכון, זה אחד מהדברים שלא נידונים עליהם בראש השנה.
בנוסף (ואלי בגלל הדבר הזה), בסוכות יש המון מאפיינים שקשורים למים, במקדש היו מנסכים מים על גבי המזבח בסוכות.
מסוף סוכות מתחילים במהלך התפילה להזכיר (לא לבקש) על הגשמים שיבואו, יתחילו לבקש מאוחר יותר מזמן שבו משוער שאחרוני העולים לרגל (בזמן שבית המקדש היה קיים) יספיק לעבור מרחק מסויים עד לביתו כדי שלא להפריע להם (אי אפשר לטייל או לזוז ממקום למקום כמעט בזמן גשם, במיוחד בעבר).
בימי סוכות נוהגים לומר "הושענות" במהלך התפילה, נוסח של תםילה עם ארבעת המינים שבמהלכו מקיפים ספר תורה שמוציאים. בנוסח ההושענות גם משולבים הרבה מזמורים על הגשם.
בשמיני עצרת (היום שאחרי סוכות שיפורט עליו בהמשך) אומרים את "תיקון הגשם" ולאחרי מתחילים "להזכיר גבורות שגמים".
בקשה קטנה לי אליכם בעקבות מה שהסברתי לכם קודם, גם אם אתם לא מאמינים בה', או שאתם לא מחשיבים את עצמכם דתיים, עתיד מצב המים בישראל נמדד בימים אלו, תשקיעו זמן כל שהוא, אפילו הכי קטן שהוא, שבו תשקיעו משהו במהלך החג בשביל הגשם. בקשה מה' לשנה הבאה, לקרוא פרק או משהו קטן מהתנ"ך (כמו תהילים) בשביל הגשם, או אפלו להיות בבית כנסת לזמן קצר. דבר קטן גדול מכלום וזה לא דבר קטן, בכלל לא.
לעומת שאר החגים ביהדות, חג סוכות הוא חג כלל עולמי, הוא חג גם לגויים.
פעם אמר קיסר רומי לאחד מחכמי ישראל (בלשון שלי) שלעולם אין לשני העמים יום שמח ביחד, לא מבחינת חגים ולא מבחינה מדינית (כי אם רומי מצליחה זה רע ליהודים ואם היא נחלשת זה טוב ליהודים. בימי חג לרומים היו פוגעים ביהודים ובימי חג יהודיים הרומים התנהגו כביום רגיל), מתי שני העמים שמחים? כשיש גשם בעולם.
בחג סוכות עמים רבים היו עולים ללרגל לירושלים שבעה ימים, בחג סוכות היו מקריבים שבעים פרים (בסך הכל באופן שמתפרש על ימי החג) כנגד שבעים אומות העולם (אין באמת שבעים, זה רק מספר מייצג).
בסוף סוכות יש עוד חג (חג נפרד לגמרי) שנקרא "שמיני עצרת", שאני מקווה שאני אספיק לכתוב עליו נושא נפרד, וזה מעיין חג שבוא ה' אומר לכל העמים לחזור הבייתה אבל הוא ממשיך להיות איתנו עוד יום אחד של קשר פרטי ביינינו לבין ה'.
עד לכאן בעצם הנושא שלי על חג סוכות, למרות שיש עוד המון דברים שניתן להוסיף ולהגיד על חג סוכות ואני אשמח גם אם מישהו אחר יוסיף אותם (בנושא נפרד). אבל עד לכאן ביינתים.
חג שמח לכולם.
עוד דבר אחד, השבת הקרובה נקראת "שבת חול המועד" וגם בה אין קריאה סדירה של פרשת השבוע, לכן גם השבוע לא יהיה דבר תורה על פרשת השבוע (כי אין כזאת), פרשת השבוע תהיה בשמיני עצרת שזהו יום שמחת תורה ובוא גם נקרא את פרשת בראשית.
אשמח לתגובות.
