לך לך - החלטות

שלום לכולם.
קודם כל עידכון קטן, מהיום (יום שישי) מתחילים בנוסף ל"הזכרת גבורות גשמים" גם לבקש על הגשמים באופן ישיר.
למה? כי אם היו אנשים מחוץ לארץ שהיו רוצים לעלות לבית המקדש, אנחנו לא רוצים שהגשמים יפריעו להם, אז אנחנו מבקשים גשמים רק בזמן שבטוח כולם יצאו כבר מגבולות ארץ ישראל, בז' בחשוון.

פרשת השבוע פרשת *לך לך.

תחילת הפרשה היא ככה:
ה' אומר לאברם (אז עדיין קראו לו אברם ולא אברהם) לעזוב את כל מה שהוא מכיר וללכת לארץ שה' יראה לו.
רגע, מי זה אברם? אני זוכר משהו מסוף פרשת נח לגבי אברם, אבל גם שם לא מסופר לנו כלום על אברם, רק מסופר על אביו שעשה דברים שגם השפיעו עליו.

יש לנו מדרשי אגדה יפים, שהגננת סיפרה לכולם בגן, על זה שאברם חיפש את ה' מגיל צעיר ושהוא בדק לפי השכל האם כל דבר שסוגדים לו יכול להיות אל, ולא מצא אף אחד עד שה' בעצמו נגלה אליו.

ועוד מדרש על זה שאברם ניפץ את הפסלים והאשים את הגדול שבהם. וכדו'.
הגננת לא סיפרה כנראה את ההמשך הפחות מפורסם של המדרש.
אחרי ניפוץ הפסלים. נימרוד, שהיה המורד הגדול בה', שמע שאברם הקטן העליב את "האלים" ובכך עירער את שילטונו בעולם ללא אל יחיד, רצה להעמיד את אברם ל"משפט צדק".
אברם טען שה' הוא האל היחיד והשולט ושהפסלים זה שקר, וסירב לזוז מעמדה זאת.
נימרוד אמר לו שאם הוא בטוח בזה, זורקים אותו למדורה ובודקים אם ה' מציל אותו, ואם הוא לא ניצל סימן שאין ה'. אברם ניצל.

אבל כל אלה מדרשים, וגם אם הם באמת קרו (אין ביטחון במדרשים), התורה בחרה להתחיל את ההכירות שלנו עם אברם בלי רקע. לא כמו נח שפתחו לנו עליו בכל מיני שבחים (לא בציניות, לפי הפשט זה באמת שבחים).
אבל למה?
המהר"ל מפראג מסביר את זה:
בזה שה' לא אומר סיבה לבחירה שלו באברם, אז גם אין "אי עמידה בקריטריונים" כי אין קריטריונים.
אז לא יקרא מצב שמישהו יוכל לטעון: "ה' בחר באברם ובזרעו כי (לא משנה למה) והם לא עמדו בציפיות, לכן הם כבר לא עמו יותר" בגלל שזה לא נכון, כי ה' בחר בנו בלי סיבה, או לפחות הוא מציג את זה כאילו זה ככה, אפילו אם יש סיבה.

בקיצור, תראו כמה מלל ורק על הפסוק הראשון, כדאי שאני אקצר.
אולי בגלל נימרוד ה' אמר לאברם לעזוב, כדי שיוכל לעבוד את ה' בלי לסכן אף אחד (אברם יצא בשלום מהתקרית, אבל לא כולם) וכדי שאולי הבנים העתידיים שלו לא יושפעו מחברה רעה.

בנושא הבא אברם יורד למצריים בגלל הרעב,הוא מבקש משרי שתגיד שהיא אחותו ולא אישתו כדי שיתנו לו מתנות וכדי שלא יהרגו אותו (כי ירצו אותה לעצמם).
ה' משלח נגעים בבית פרעה שלקח את שרי, ופרעה מחזיר את שרי לאברם עם מתנות, ואברם חוזר לארץ.

אחר כך לוט גם נהיה עשיר, ורועי לוט רבים עם רועי אברם.
לכן אברם אומר ללוט לבחור ללכת לימין, או לשמאל. שזה אומר, צפון או דרום. כמו שקדם (מלשון קדימה) זה מזרח, תחשבו (מלשון חישוב) לבד.
לוט מחליט ללכת דווקא למזרח, אל מעבר לירדן בשביל להגיע לסדום ולהרוויח כסף.

חמישה מלכים של מדינות קטנות מחליטים למרוד בארבעה מעצמות, המרד נכשל. בין הערים המורדות הייתה סדום, וגם לוט נשבה.
בסוף המלחמה מלך סדום מציע לאברם שיקח כל מה שהוא רוצה, רק שלא יקח את הנפשות (האנשים והמלוכה, שבגלל שהוא ניצח כולם שלו).
אברם מסרב לקחת מהרכוש כדי שלא יגידו שבזכות מלך סדום אברם התעשר.

בעזרת הנושא הבא ורש"י עליו אני הולך לחבר את כל זה.
קודם לפי הפשט:
אחרי המלחמה אברם אומר לה' "מה יעזור לי מה שתתן לי ה'? מי ירש אותי? הרי אין לי ילדים, מקסימום אליעזר ירש אותי."
אז ה' רוצה לתת לו משל כזה והוא מוציא אותו החוצה לספור את הכוכבים "הבט נא השמימה, וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם. ויאמר לו, כה יהיה זרעך;"
עכשיו לפי רש"י:
רש"י מביא מדרש שבוא הוא אומר שאברם ראה במזלות (כוכבים) שלא יהיה לו בן. וכשה' "מוציא אותו החוצה" הוא אומר לו "צא מאצטגנינות (חיזוי העתיד לפי הכוכבים) שלך. לשני דברים שונים.
1. אמר לו לאברם אין בן, ולשרי אין בן, אבל לאברהם ולשרה יש בן אז אני משנה את שימכם.
2. הוא הרים אותו מעבר לעולם, עד שהוא היה מעל לכוכבים ואז הוא אמר לו "אתה מעל למזל" מכאן אנחנו לומדים שאין מזל (מזל=עתיד בלתי משתנה, כוכב שמראה את העתיד) לישראל.

אני מתכון ללכת לפי הדבר השני. (חוץ מזה שאפשר להפריח על הפירוש הראשון)
לפי היהדות, יש כזה דבר חישוב של העתיד, אבל ברור שהיום אין כזאת יכולת.
רק מה, שלישראל המזלות לא קובעים, בכל רגע הם יכולים לעשות מצווה, ואז ממילא העתיד שלהם משתנה לטובה.

אני רוצה להסביר, בכל אמונות הגויים (מיטולוגיות) ברור להם לחלוטין שיש עתיד שבטוח יקרה, השאלה היחידה היא איך, את זה לא יודעים.
ואז בכל הסיפורים שבהם מישהו רואה שהולך לקרות לו משהו רע, הסיפור רק מוליך לזה שלמרות, ובעצם בגלל, כל המאמצים, תמיד מה שנחזה מראש יתרחש.

וגם אברם נמצא "באותו ראש" כמו של כל הסביבה העובדת כוכבים שלו, ואולי בגלל זה הוא הסכים מיד לעזוב את ארצו. כי אם מגבוה אמרו לו לעזוב, לא משנה מה הוא יעשה הוא בסוף יעזוב.

הוא גם יורד למצרים בלי לשאול שאלות, זה מה שנגזר אחרי הכל.
הוא לא מנסה אפילו למנוע מהמצרים את שרי, אחרי הכל המצרים, כמו שאומר רש"י, הם שטופים זימה ואין מקרה שהם לא יקחו אותה.

במקרה של לוט הסיפור טיפה משתנה, הוא אומר ללוט "אין ברירה, חייבים להיפרד" אבל הוא מנסה שלא לתת ללוט ללכת לסדום, הוא אומר לו "לך לצפון, או לדרום". הוא משתדל, אבל ברגע שלוט רוצה ללכת לסדום אז הוא מבין שהגזרה כן תתרחש ולא מנסה יותר.

גם במלחמה, אברם יודע שהוא יקבל רכוש (ואת הארץ), כי ה' הבטיח לו, אהל הוא לא רואה בהצעה של מלך סדום הזדמנות (כי הוא יכל גם לקחת את הארץ באותה הזדמנות). הוא אומר שממילא הוא יקבל את זה והוא לא רוצה שיגיד שהכל בזכות מלך סדום.

ברגע שהוא אומר לה' שלא יהיה לו זרע, ה' "מנער" אותו.
הוא מוציא אותו מכל מה שהוא רגיל. "תתעורר!" הוא אומר לו "[b]אתה[/b] קובע את הגורל של עצמך, [b]אתה[/b] תחליט איך תהיה ומה יהיה לך."
מכאן גם נוכל להביט הלאה על הנסיונות שנתנסה אברהם, ולהגיד שהניסיונות אלו לא בדיוק מבחנים, אלא תהליכים שנועדו להפריד בינו לבין הגויים.

שימו לב! [b]אתם[/b] קובעים את הגורל של עצמכם. לטוב, אבל גם לרע.
קחו את האחריות הכבדה הזאת בזהירות, ואל תמעיטו בערכה.
שתהיה לכם שבת שלום.

עריכה:
שכחתי להגיד, שמעכשיו (כולל עכשיו) אני מכניס בדברי תורה כל מיני דברים פתוחים שאפשר לשאול עליהם שאלות.
יש שאלות ברורות, ויש שאלות מוסתרות יותר. אפשר לשאול את השאלות בצורה פשוטה (מי, למה, כמה), ואפשר בצורה מורכבת (אם אתה אומר ש... אז איך יכול להיות ש..., באיזה אופן...). כל אלה רק דוגמאות, אפשר לשאול בכל דרך.
אם אתה שואלים שאלה על דבר התורה, זה עשוי לזכות אתכם בנקודות לחנות המתנות בהתאם לתחכום השאלה (אבל אל תכתבו שאלות פלצניות, אסור להגיד דברי תורה במקום מסריח :)). אני מקווה לכתוב נושא על איך מנסחים שאלה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
*לך לך- הפסוק הראשון בפרשה:"ויאמר ה' אל אברם: לך לך, מארצך וממולדתך ומבית אביך. אל הארץ אשר אראך".
אשמח לתגובות.

ברור שמה שהיה כתוב לנח זה שבחים, הוא הרי בעצם זה שגרם לאנושות לא להיכחד.

בקשר לזה שאברם בודק מי האל, האגדה מספרת שהוא ראה את השמש וחשב שזה האל, אחרי זה את הירח וחשב שזה האל, אבל שניהם התחלפו בקצב קבוע, ולכן הוא הבין שיש מישהו ששולט בכל זה, איזושהי אישיות עליונה שלא ניתן לראותה. כך הוא בעצם הסיק שיש אלוקים.

ישר כח על הדרשה, נהניתי לקרוא את זה.

יפה מאוד. בביה"ס למדתי רק על התחלת פרשת לך לך, ולא על כולה, היה יפה לראות את כל הצדדים בפרשה. אני חייב להודות שמאוד אהבתי לקרוא איך אתה מקשר נושאים בפרשה למין מושר השכל כללי כזה. זה מוסיף הרבה עומק, אני מאוד אוהב את החלקים האלה בדרשות שלך. לדעתי היית יכול לפרט יותר על המשימה הראשונה של אברם ואפילו להגיד שמעכשיו ה' מעמיד אותו ב-10 נסיונות, אבל זה די סיפור מוכר אז אני מבין למה בחרת להתעמק בקטעים האחרים.
יפה מאוד! כל הכבוד על ההתמדה כל שבוע!

[QUOTE=sandslash;1250687]ברור שמה שהיה כתוב לנח זה שבחים, הוא הרי בעצם זה שגרם לאנושות לא להיכחד.

בקשר לזה שאברם בודק מי האל, האגדה מספרת שהוא ראה את השמש וחשב שזה האל, אחרי זה את הירח וחשב שזה האל, אבל שניהם התחלפו בקצב קבוע, ולכן הוא הבין שיש מישהו ששולט בכל זה, איזושהי אישיות עליונה שלא ניתן לראותה. כך הוא בעצם הסיק שיש אלוקים.

ישר כח על הדרשה, נהניתי לקרוא את זה.[/QUOTE]
תודה. והתכוונתי לקטע של "ונח מצא חן בעייני ה'" או של "נח, איש צדיק תמים (היה בדורותיו)..."

[QUOTE=Ace Ventura;1250699]יפה מאוד. בביה"ס למדתי רק על התחלת פרשת לך לך, ולא על כולה, היה יפה לראות את כל הצדדים בפרשה. אני חייב להודות שמאוד אהבתי לקרוא איך אתה מקשר נושאים בפרשה למין מושר השכל כללי כזה. זה מוסיף הרבה עומק, אני מאוד אוהב את החלקים האלה בדרשות שלך. לדעתי היית יכול לפרט יותר על המשימה הראשונה של אברם ואפילו להגיד שמעכשיו ה' מעמיד אותו ב-10 נסיונות, אבל זה די סיפור מוכר אז אני מבין למה בחרת להתעמק בקטעים האחרים.
יפה מאוד! כל הכבוד על ההתמדה כל שבוע![/QUOTE]

עשרת הניסיונות הן לא בפרשה הזאת, זאת הסיבה שלא נכנסתי אליהם.
שוב, תודה רבה.

ערכתי את הנושא למעלה, יש פרטים על אפשרות לזכייה בנקודות לחנות המתנות של יהדות והלכה.:big_wink:

יש לי שאלה שהיא לא בהכרח קשורה לפרק, אם זה לא המקום המתאים אז תגיד ואני אפתח נושא או משהו.
הזכרת פה את כל נושא ה"כוכבים", שכל העתיד רשום בכוכבי השמיים. כתבת "לפי היהדות, יש כזה דבר חישוב של העתיד..". לפי מה שאני יודע כל הקטעים האלה של חישוב העתיד, מזלות, גלגולי נשמות, כל מיני דברים מהסוג הזה שמופיעים בקבלה, הם אסורים ע"פ התורה. איך יכול להיות שיש דברים כאלה ביהדות כשהתורה אוסרת עליהם?

[QUOTE=Ace Ventura;1250754]יש לי שאלה שהיא לא בהכרח קשורה לפרק, אם זה לא המקום המתאים אז תגיד ואני אפתח נושא או משהו.
הזכרת פה את כל נושא ה"כוכבים", שכל העתיד רשום בכוכבי השמיים. כתבת "לפי היהדות, יש כזה דבר חישוב של העתיד..". לפי מה שאני יודע כל הקטעים האלה של חישוב העתיד, מזלות, גלגולי נשמות, כל מיני דברים מהסוג הזה שמופיעים בקבלה, הם אסורים ע"פ התורה. איך יכול להיות שיש דברים כאלה ביהדות כשהתורה אוסרת עליהם?[/QUOTE]

בגמרא מביאים לנו מספר דרכים לבדוק כל מיני דברים.
איך בודקים אם נחזור הביתה בשלום? בודקים ברגע היציאה האם יש לך צל כפול או יחיד.
ועוד כל מיני דברים.
ואז הגמרא אומרת שאסור לבצע את הבדיקות האלה, שמא לא תעלה הבדיקה יפה (הבדיקה לא תצליח ותקבל תוצאה רעה שגוייה) ואז המחשבה שלך שזה עשוי להתבצע תקבע לך את הגורל הרע.

זאת תשובה למשהו יותר כללי ממה שאמרת, כי לא הבנתי עד הסוף מה שאמרת.
גילגול נשמות זה משהו שקורה לבד, לא בגללינו, אנחנו לא מאמינים לבודקי מזלות וזה נכון שאסור לנסות לקרוא את העתיד, אבל יש סיפורים על רבנים שכן נעזרו בקוראי עתידות
(וצריך לבדוק למה).
דברים בקבלה הם דברים מסויימים מאוד, שמי שאומר לך שהוא יודע להשתמש בהם הוא שקרן. אנשים שבאמת יודעים להשתמש ב"קבלה מעשית" הם צדיקים ענווים שמעדיפים לא להתבלט מחשש לגאווה.
בקבלה כזאתי אין שום בעייה, אז לא הבנתי לגמרי מה שאמרת, לכן עניתי תשובה כללית.

[QUOTE=RabbiKingler;1251291]בגמרא מביאים לנו מספר דרכים לבדוק כל מיני דברים.
איך בודקים אם נחזור הביתה בשלום? בודקים ברגע היציאה האם יש לך צל כפול או יחיד.
ועוד כל מיני דברים.
ואז הגמרא אומרת שאסור לבצע את הבדיקות האלה, שמא לא תעלה הבדיקה יפה (הבדיקה לא תצליח ותקבל תוצאה רעה שגוייה) ואז המחשבה שלך שזה עשוי להתבצע תקבע לך את הגורל הרע.

זאת תשובה למשהו יותר כללי ממה שאמרת, כי לא הבנתי עד הסוף מה שאמרת.
גילגול נשמות זה משהו שקורה לבד, לא בגללינו, אנחנו לא מאמינים לבודקי מזלות וזה נכון שאסור לנסות לקרוא את העתיד, אבל יש סיפורים על רבנים שכן נעזרו בקוראי עתידות
(וצריך לבדוק למה).
דברים בקבלה הם דברים מסויימים מאוד, שמי שאומר לך שהוא יודע להשתמש בהם הוא שקרן. אנשים שבאמת יודעים להשתמש ב"קבלה מעשית" הם צדיקים ענווים שמעדיפים לא להתבלט מחשש לגאווה.
בקבלה כזאתי אין שום בעייה, אז לא הבנתי לגמרי מה שאמרת, לכן עניתי תשובה כללית.[/QUOTE]

אני אנסה להסביר את עצמי יותר טוב. אני אתחיל בדוגמא: בסיפור של שאול בעלת האוב. העלאה באוב זה דבר אסור, ובנוסף לזה רואי עתידות, חישוב העתיד, ודברים מסוג זה. כולם אסורים ע"פ התורה. רק ה' יכול לקבוע/לראות את העתיד. אני יודע שיש כל מיני רבנים או אנשים מאמינים שמקצועם הוא אחד מהדברים הללו (מגלה עתידות אסטרולוג וכו' לדוגמא אם שמעת, יש רב שכינויו "עיני רנטגן"). אז, אם זה אסור ע"פ התורה איך יכול להיות שיש דברים כאלו אצל רבנים ואנשים מאמינים אחרים?

[QUOTE=Ace Ventura;1251785]אני אנסה להסביר את עצמי יותר טוב. אני אתחיל בדוגמא: בסיפור של שאול בעלת האוב. העלאה באוב זה דבר אסור, ובנוסף לזה רואי עתידות, חישוב העתיד, ודברים מסוג זה. כולם אסורים ע"פ התורה. רק ה' יכול לקבוע/לראות את העתיד. אני יודע שיש כל מיני רבנים או אנשים מאמינים שמקצועם הוא אחד מהדברים הללו (מגלה עתידות אסטרולוג וכו' לדוגמא אם שמעת, יש רב שכינויו "עיני רנטגן"). אז, אם זה אסור ע"פ התורה איך יכול להיות שיש דברים כאלו אצל רבנים ואנשים מאמינים אחרים?[/QUOTE]

האיסור הוא אחד משני דברים:
1. להיות קוסם או רואה עתידות במספר שיטות.
2. לפנות אל רואי עתידות או אל קוסמים למיניהם.
רבי עקיבא נעזר בשני איצטגננים שאמרו לו שביתו תמות ביום כלולותיה. בסוף היא לא מתה בזכות המצווה.
אבל לומדים מכאן שני דברים. אחד, למרות שיש אפשרות כזאת, הצפייה הזאת לא מחייבת.
שתיים, וזה החשוב, שהאיסור הוא [B]לפנות[/B] אליהם, אבל אם הם פנו אליך אין לך שום בעייה.
אותו הרב מכונה "הרנטגן" כי הוא קורא את האדם ואת הנפש שלו, לא כי הוא קורא אל העתיד.
אצל רבנים אין חיזוי עתידות כזה או אחר, לפעמים יש שרלטנים כאלו ואחרים שמתחזים להיות אנשי דת קדושים שחוזים עתידות וכאלה. אבל ככל שאני מעמיק לבדוק, אני לא זוכר שום מצב של חיזוי עתידות (מלבד נבואה) של גדולי ישראל. מקסימום צפייה עמוקה וברורה יותר על מצב קיים ולא יותר.