לי, מגל, לאוהד ולטל- "שבעת הגיבורים-הסיפור של סנדשרו"

אחרי שפתחו שרשור על מ"ת אוהד הציע לפתוח שרשור על סיפור!

מכייון שזה על סיפור הטופס הרשמה מצומצם
הפוקימון:

שלי:
הפוקימון: מטאגרוס

אוהד:
שחקן(בתור מי אתה משחק): סנדסלאש

טל:
הפוקימון: בלוסום


אוהד תציע סעיפים לטופס הרשמה

אחי פליז אתה תתחיל

היי אני יכול להצטרף גם?

אוהד בא לך?

שחקן(בתור מי אתה משחק): סנדסלאש
מה אתה מצפה במשחק: שתשקיע ותגיב הרבה


יותר מזה לא צריך, כל הפרטים כלולים כבר בסיפור.

ואני לא רוצה עוד שחקנים, מצטער אביאל.

אוהד הדגול תתחיל בבקשה

"היי, מטאגרוס!" קרא סנדסלאש בלחש לעבר מטאגרוס, שישן בתוך העץ בו הוא גר. מטאגרוס פקח את עיניו באיטיות, והסתכל על סנדסלאש. "מה אתה רוצה?" הוא שאל, "השעה מאוחרת!". "אני יודע" קרא סנדסלאש בחיפזון, "אבל החלטתי לצאת למסע לבדי. תוכל לספר לכולם שאני הולך?". "לא!" קרא מטאגרוס והתרומם על רגליו, "לא אלא אם כן אני בא איתך!". "לבוא... איתי?" גמגם סנדסלאש, "למה?". "כי אני רוצה לבוא!" קרא מטאגרוס, "משעמם פה!". "אז בוא!" קרא סנדסלאש, "אין לי בעיה להוסיף עוד שותף!".
יצאנו מהעץ. "תלך לבסיס העץ ותרשום שם פתק שעזבנו לכמה ימים" אמר סנדסלאש למטאגרוס, שהנהן ואמר "אז למה לא אמרת קודם?". הוא נכנס לעץ שלו, לחץ על הכפתור האדום והגדול שהיה שם, וירד לבסיס במהירות.
בינתיים, סנדסלאש נכנס לעץ שלו, והסתכל על בלוסום. 'היא ישנה כמו מלאך' הוא חשב לעצמו. הוא נשק ללחיה, אמר "ביי" ויצא מהעץ. הוא נכנס לעץ הגדול, שמוביל לבסיס הסודי, וראה שם את מטאגרוס.
"לאן נלך?" שאל מטאגרוס בהתלהבות. "אני חושב שנוכל למצוא לנו הרפתקה טובה ביער האבוד" אמר סנדסלאש, "יש שמועה שיש שם יצורים שהם לא פוקימונים! אני יודע את הדרך, תעקוב אחרי!".
וכך שניהם יצאו, סנדסלאש ומטאגרוס, כשהם לא היו מודעים בכלל לעצמות של המסע שהם עומדים לחוות.

[QUOTE=sandslash;1253765]"היי, מטאגרוס!" קרא סנדסלאש בלחש לעבר מטאגרוס, שישן בתוך העץ בו הוא גר. מטאגרוס פקח את עיניו באיטיות, והסתכל על סנדסלאש. "מה אתה רוצה?" הוא שאל, "השעה מאוחרת!". "אני יודע" קרא סנדסלאש בחיפזון, "אבל החלטתי לצאת למסע לבדי. תוכל לספר לכולם שאני הולך?". "לא!" קרא מטאגרוס והתרומם על רגליו, "לא אלא אם כן אני בא איתך!". "לבוא... איתי?" גמגם סנדסלאש, "למה?". "כי אני רוצה לבוא!" קרא מטאגרוס, "משעמם פה!". "אז בוא!" קרא סנדסלאש, "אין לי בעיה להוסיף עוד שותף!".
יצאנו מהעץ. "תלך לבסיס העץ ותרשום שם פתק שעזבנו לכמה ימים" אמר סנדסלאש למטאגרוס, שהנהן ואמר "אז למה לא אמרת קודם?". הוא נכנס לעץ שלו, לחץ על הכפתור האדום והגדול שהיה שם, וירד לבסיס במהירות.
בינתיים, סנדסלאש נכנס לעץ שלו, והסתכל על בלוסום. 'היא ישנה כמו מלאך' הוא חשב לעצמו. הוא נשק ללחיה, אמר "ביי" ויצא מהעץ. הוא נכנס לעץ הגדול, שמוביל לבסיס הסודי, וראה שם את מטאגרוס.
"לאן נלך?" שאל מטאגרוס בהתלהבות. "אני חושב שנוכל למצוא לנו הרפתקה טובה ביער האבוד" אמר סנדסלאש, "יש שמועה שיש שם יצורים שהם לא פוקימונים! אני יודע את הדרך, תעקוב אחרי!".
וכך שניהם יצאו, סנדסלאש ומטאגרוס, כשהם לא היו מודעים בכלל לעצמות של המסע שהם עומדים לחוות.[/QUOTE]

הוא נישק את בלוסום!?
~~~~~~~~~~~~~
"אז איך אתה חושב שהחבורה תסתדר בלעדינו?" שאל מטאגרוס את סנדסלאש(זה לא אמור להיות סנדשרו?) "היא תסדר מצוין! אנחנו כבר לא מה שהיינו פעם, אנחנו הרבה יותר חזקים מפעם!" אמר סנדסלאש בהתלהבות רבה "אתה בטח צודק" אמר מטאגרוס "תגיד לי" אמר סנדסלאש "מה?" שאל אותו מטאגרוס "שמתי לב שכולנו פוקימונים גדולים וחזקים שהיו פעם פוקימונים קטנים, אני הייתי פעם סנדשרו קטן, היטמונלי החזק היה טיירוג קטן ודאסטוקס היה וורמפל קטן וחלש כמעט כמו הקטרפי שנבחן ביום הראשון, מה אתה היית שהיית קטן?" שאל סנדסלאש את מטאגרוס "הייתי מה שנקרא בלדום, הבאלדום יודעים רק דרך אחת להתגונן והיא לדחוף את היריב אך זה פוגע רק בנו, החיים שלי היו נורא קשים עד שהשתנתי למטנג ואז יכולתי להשתמש בעוד הרבה כוחות שלא הייתי מודע אליהם, אלה היו החיים שלי בערך" אמר מטאגרוס וכמעט התחיל לבכות

[quote=גרסררה;1253814]הוא נישק את בלוסום!?
~~~~~~~~~~~~~
"אז איך אתה חושב שהחבורה תסתדר בלעדינו?" שאל מטאגרוס את סנדסלאש(זה לא אמור להיות סנדשרו?) "היא תסדר מצוין! אנחנו כבר לא מה שהיינו פעם, אנחנו הרבה יותר חזקים מפעם!" אמר סנדסלאש בהתלהבות רבה "אתה בטח צודק" אמר מטאגרוס "תגיד לי" אמר סנדסלאש "מה?" שאל אותו מטאגרוס "שמתי לב שכולנו פוקימונים גדולים וחזקים שהיו פעם פוקימונים קטנים, אני הייתי פעם סנדשרו קטן, היטמונלי החזק היה טיירוג קטן ודאסטוקס היה וורמפל קטן וחלש כמעט כמו הקטרפי שנבחן ביום הראשון, מה אתה היית שהיית קטן?" שאל סנדסלאש את מטאגרוס "הייתי מה שנקרא בלדום, הבאלדום יודעים רק דרך אחת להתגונן והיא לדחוף את היריב אך זה פוגע רק בנו, החיים שלי היו נורא קשים עד שהשתנתי למטנג ואז יכולתי להשתמש בעוד הרבה כוחות שלא הייתי מודע אליהם, אלה היו החיים שלי בערך" אמר מטאגרוס וכמעט התחיל לבכות[/quote]

תתפלא. וזה כבר סנדסלאש, אני עושה פה שסנדשרו התפתח.
~~~~~~~~~~~
"מסכן..." אמר סנדסלאש, "חבל שאתה לא כמוני, ממש אדיר". "היי!" קרא מטאגרוס, "עכשיו אני יכול להגיד שאני הרבה יותר חזק ממך!". "ובצדק," אמר סנדסלאש, "אלא אם כן התקף זעם יתפרץ בתוכי ואני יהפוך למוטציה". מטאגרוס חייך, ואמר "כן... אתה בטח צודק".
סנדסלאש ומטאגרוס התקדמו לעבר היער האבוד, שנמצא במרחק של קילומטרים רבים מהם. "אתה יודע," אמר סנדסלאש, "נצטרך להגיע לפסגה של מערת הירח, ומשם לקפוץ אל תוך היער!". "לקפוץ?" קרא מטאגרוס בבהלה, "מה אנחנו, מתאבדים?". "מתאבדים?" שאל סנדסלאש, "לא! שמעתי שבמקום כלשהו ליד פתח המערה יש חבלי טיפוס, במיוחד לאלו שרוצים להגיע ליער. ניקח את החבלים, נטפס על המערה מבחוץ, וכשנגיע לפסגה נקפוץ באנג'י!". מטאגרוס חייך, ואמר "רעיון טוב!".
לאחר ששניהם התקדמו עוד קצת, הם ראו את מערת הירח. "עכשיו," אמר סנדסלאש, "צריך להתחיל לחפור באדמה. החבלים נמצאים באיזור!".

נרשמתי ני בלוסם כמובן :)
[COLOR="DarkRed"][B]
בלוסם התעורריה מהנשיקה, היא ראתה את מטאגרוס וסאנדלאש עוזבים את המקום, 'לאן הם הולכים' חשבה לעצמה, בלוסם קמה ממקומה וסידרת את חצאית העשב שלה , לאחר עוד הירהור קצר בלוסם החליטה לעקוב אחריהם, היא הלכה בשקט בשקט מאחוריי סאנדלאש ומטאגרוס שהתקדמו בלי לראות אותה, בלוסם ראיתה את סאנדלאש ומטאגרוס חופרים באדמה בכדי לחפש משהו, ''צריכים עזרה?'' שאלה בלוסם בקול מתחצף את סאנדלאש ומטאגרוס שבהחלט היו מופתעים מהופעתה, בלוסם התקרבה אליהם והתחילה לחפור גם, בלי לדעת מה מחפשים, לאחר חצי שעת חפירה שקטה היא אמרה ''נו..תעדכנו אותי!''[/B][/COLOR]

[QUOTE=ttrrtte;1253877]נרשמתי ני בלוסם כמובן :)
[COLOR="DarkRed"][B]
בלוסם התעורריה מהנשיקה, היא ראתה את מטאגרוס וסאנדלאש עוזבים את המקום, 'לאן הם הולכים' חשבה לעצמה, בלוסם קמה ממקומה וסידרת את חצאית העשב שלה , לאחר עוד הירהור קצר בלוסם החליטה לעקוב אחריהם, היא הלכה בשקט בשקט מאחוריי סאנדלאש ומטאגרוס שהתקדמו בלי לראות אותה, בלוסם ראיתה את סאנדלאש ומטאגרוס חופרים באדמה בכדי לחפש משהו, ''צריכים עזרה?'' שאלה בלוסם בקול מתחצף את סאנדלאש ומטאגרוס שבהחלט היו מופתעים מהופעתה, בלוסם התקרבה אליהם והתחילה לחפור גם, בלי לדעת מה מחפשים, לאחר חצי שעת חפירה שקטה היא אמרה ''נו..תעדכנו אותי!''[/B][/COLOR][/QUOTE]

"אוקיי, אני לא מטאגרוס וזה לא סנדסלאש, אנחנו אנדרואידים" אמר מטאגרוס בציניות קלה "נו באמת, תגלו לי!" התעקשה בלוסום "בסדר, בסדר, אני רציתי לצאת להרפתקה לבדי אך מטאגרוס התעורר והצטרף להרפתקה, אנחנו חופרים כדי למצוא חבלים שנוכל לטפס איתם על מערת הירח ואז נשתמש בחבלי באנג'י שנמצאים ליד המערה ונקפוץ הישר אל "היער האבוד", מספרים שיש שם יצורים אכזריים שהם לא פוקימונים" אמר סנדסלאש וניסה להפחיד את בלוסום "מגניב!" בלוסום אמרה בהתלהבות וללא פחד כלל, לאחר עוד חצי שעת חפירה הם עמדו להתייאש "רגע, קלטתי משהו" אמר מטאגרוס "מה!?" שאלו סנדסלאש ובלוסום באותו הזמן "אני יכול לרחף בזמן שאתם על הגב שלי" אמר מטאגרוס "עכשיו אתה אומר את זה לנו" אמרו סנדסלאש ובלוסום שהיו כבר מותשים מהחפירה "סליחה?" "שאל" מטאגרוס אותם "טוב בואו נעזוב את זה ונתחיל ליישם את זה" מטאגרוס אמר והעלה את שניהם על גבו

מטאגרוס ניסה להתניע את מנועי הסילון שהיו על רגליו, אך נוכח לדעת שהוא אינו מסוגל. "אני לא יכול לשאת את המשקל של שניכם!" הוא אמר. "אז אולי," אמר סנדסלאש, כשבמוחו התבשלה תכנית, "נמצע את החבלים, ואז אתה תעלה לפסגה, תקשור את החבלים אליך, ואנחנו נטפס?". "רעיון מעולה!" אמר מטאגרוס בשמחה. "רק ש... אין לנו מושג איפה החבלים האלה" הוא אמר בעצב. "אתה בטוח?" שאלה בלוסום, "יש לי רעיון איך למצוא אותם!". בלוסום התרכזה, בשעה שסנדסלאש ומטאגרוס בהו בה. "מצאת לעצמך חתיכת חברה, אה?" שאל מטאגרוס. סנדסלאש הנהן, מוקסם מהמבט שלה בשעה שהתרכזה. "אני דווקא לא התנגדתי כשהיא רצתה להצטרף" הוא אמר.
בלוסום התרכזה עוד קצת, ולפתע סנדסלאש ומטאגרוס הבחינו בענפים ארוכים ועבים, שהשתרכו בתוך האדמה. הם הבחינו בהם דרך הבורות שחפרו קודם. לפתע, בלוסום הפסיקה להתאמץ, "מצאתי!" היא קראה. אחד הענפים שהיו מתחת לאדמה, פרץ החוצה והתקרב לעבר בלוסום. בתנועת הושטה, הוא הושיט לבלוסום חבל ארוך ויציב. "מעולה!" קרא סנדסלאש, וחיבק את בלוסום בחזקה. "די, אתה מביך אותי!" אמרה בלוסום הסמוקה.
"אני אקח את זה!" קרא מטאגרוס, לקח את החבל, והתניע את מנוע הסילון שלו. הפעם הוא הצליח לעלות בלי קושי לפסגת המערה. "תתכוננו!" הוא קרא מלמעלה, ושלשל את החבל למטה. "בואי נקשור את זה סביב שנינו" אמר סנדסלאש, וקשר את החבל סביבו וסביב בלוסום. "קצת מביך להיות צמודים ככה" אמרה בלוסום. "אל תשכחי שאנחנו זוג!" אמר סנדסלאש, וקרץ לעברה. "אתה יכול למשוך!" צעק סנדסלאש לעבר מטאגרוס, שהנהן והחל למשוך את החבל למעלה.

בלוסם הסמיקה בזמן שמטאגרוס משךאותם אל מעלה ההר, הם דיברו על כל מיני דברים כמו למשל שבלוסם אמרה שלדעתה מטאגרוס מעט משתחצן, וסאנדלאש הסכים איתה מיד, לבסוף הם הגיעו אל ראש הפיסגה שם היה מטאגרוס מותש מהמשיכה למעלה, הוא אמר בקול ציני ''אני משתחצן אה בלוסם?'', בלוסם הסמיקה ואמרה ''אני.. אני מצטערת לא ידעתי ששמעתה אותנו..'', ''כן'' השיב מטאגרוס ואז אמר ''וגם שמעתי שחברי הטוב ביותר סאנדלאש חושב כך'', סאנדלאש הפך לאדום ולרגע חשבה בלוסם שאולי הוא חולה, אבל סאנדלאש חזר במהירות לצבעו הרגיל ואמר ''סליחה'' בקול חלוש

[QUOTE=ttrrtte;1257452]בלוסם הסמיקה בזמן שמטאגרוס משךאותם אל מעלה ההר, הם דיברו על כל מיני דברים כמו למשל שבלוסם אמרה שלדעתה מטאגרוס מעט משתחצן, וסאנדלאש הסכים איתה מיד, לבסוף הם הגיעו אל ראש הפיסגה שם היה מטאגרוס מותש מהמשיכה למעלה, הוא אמר בקול ציני ''אני משתחצן אה בלוסם?'', בלוסם הסמיקה ואמרה ''אני.. אני מצטערת לא ידעתי ששמעתה אותנו..'', ''כן'' השיב מטאגרוס ואז אמר ''וגם שמעתי שחברי הטוב ביותר סאנדלאש חושב כך'', סאנדלאש הפך לאדום ולרגע חשבה בלוסם שאולי הוא חולה, אבל סאנדלאש חזר במהירות לצבעו הרגיל ואמר ''סליחה'' בקול חלוש[/QUOTE]

"אין בעיה" אמר מטאגרוס בחיוך קל "מזל" נאנח סנדסלאש "חשבתי שלא תסלח לי" אמר סנדסלאש בהסמקה
"אל תדאג" אמר מטאגרוס "הרי המלך לא יכול להיעלב" צחקק מטאגרוס "טוב... אז מה עכשיו?" שאלה בלוסום "לא יודע, נראה לי שאני אלך לישו-" סנדסלאש אפילו לא הספיק לסיים את המשפט וכבר נרדם "אני חושבת שגם אני אלך לי-" פיהקה בלוסום ונרדמה "מה קורה פה!?" שאל מטאגרוס בבהלה "לישון? הרי עוד לא שתיים בצהריים ובטח שלא לילה" אמר לעצמו מטאגרוס "אני לא עייף, אפילו לא קצת ואני התאמצתי יותר מהשניים האלו, מה קורה פה?" המשיך לחשוב לעצמו מטאגרוס אך פתאום שמע קול בראשו 'הצלחנו להרדים את כל הפוקימונים ביער חוץ מאחד, המטאגרוס הזה, הוא לא נרדם מכיוון שהוא סוג של מכונה, אני חושד שהוא שומע את השיחות שלנו דרך התדרים, אולי הוא מאזין לנו בזה הרגע! צריכים לדבר בקודים, חמאת בוטנים, במבה...' מאז הוא לא הבין את מה שהם אמרו

"נו, נו, נו..." שמע מטאגרוס קול מאחוריו. הוא הסתובב לרגע, ולפתע, יצור צהבהב, בעל אף ארוך ושעון קטן בידו, נחת על האדמה הקשה של פסגת המערה. מיד אחריו, יצור גדול יותר ושמן יותר, שגופו גם צהבהב, רק שלו לא היה שעון ביד, ואפו נראה כחדק קטן, נחת בחזקה על האדמה, והרעיד אותה. סנדסלאש ובלוסום התעוררו מעצמת הרעידה.
"נו באמת, מוכשר אחד!!" קרא היצור עם השעון בידו, "אתה לא יכול להיות קצת פחות מגושם?? הערת אותם!!!". "מה אתה רוצה ממני?" קרא היצור השמן, "אם אתה לא מרוצה מהיכולות שלי, קח מישהו אחר!". שני היצורים החלו במסכת ארוכה של צעקות וקללות, מבלי לשים לב לשלושת הפוקימונים שהתקרבו אליהם לאט לאט.
לפתע, מטאגרוס תפס את שניהם בידיו, וחנק אותם. "למה אתם רוצים להרדים את כולם??" שאל סנדסלאש בכעס. "העניין הוא..." אמר היצור בעל השעון בידו בטון רגוע ובאווירה רגועה, למרות שראשו היה אדום כעגבנייה, "אנחנו רוצים לגרום לכולם לכוח את הזיכרון שלהם. אם הם יישנו במשך חצי שעה, הם לא יזכרו כלום כשיתעוררו, ואז נוכל להגיד להם שאנחנו המלכים של היער!". "שח...שחררו אות...י!!" קרא היצור השמנמן, שנראה הרבה יותר לחוץ משותפו לפשע.

בלוסם, נשארה רגועה לחלוטין, וכך גם סאנדלאש.
סאנדלאש קפץ קדימה בזנוק תוך כדי שחול מסתחרר סביבו ''זרוק אותם'' הוא אמר למטאגרוס, מטאגרוס הוריד אותם בעוצמה על האדמה וסאנדלאש קבר אותם בחול, סאנדלאש חייך ואמר ''אני אקרא לזה קבר חול'', ''כה אבל מה עכשיו?'', אמרה בלוסם תוך כדי הצבעה על הקבר חול, שכבר היה מרוסק לחלוטין ושני הפוקימונים עמדו שם בריאים ושלמים, ''לילה טוב, מצאנו פרצה'', ומיד מטאגרוס שכב לצד בלוסם וסאנדלאש המופתעים ישן שינה עמוקה, ''אוילא, זה לא הרדים את השניים האחרים!'' אמר הפוקימון הנמוך והשמנמן, ''יש לי שיטה אחרת'' אמר השני, ובדיוק אז נפלה עליהם הרשת, על בלוסם, סאנדלאש, מטאגרוס אבל גם על שני הפוקימונים שהרדימו אותם

בשרשור רב [IMG]http://www.pokemonelite2000.com/wp-content/uploads/2011/03/182.gif[/IMG]