רקע-ת'איירון

[B]הקדמה :[/B]
בחוג מבוכים ודרקונים שאני משתתף בו התחלנו הרפתקאה חדשה ואיתה גם דמויות חדשות. זוהי הולכת ליהיות הכי ארוכה וריאלסיטית שלנו עד היום, כי, אנחנו הולכים לעשות רקעים מושקעים שנשתמש בהם בזמן ההרפתקאה, אנחנו הולכים לעשות לנו אופי ומראה מושקעים. המדריך הולך לתת לנו בונוסים כשאנחנו מתנהגים לפי האפי של הדמות ולפי המשמעות שלה, לדוגמא : אם יש לי חבר פלאדין, והוא הולך בכפר ובועט באיש זקן, המדריך יתן לו נקודה שחורה כי הוא עשה מעשה מרושע בעוד שהוא פלאדין (יעני נטייה - סדר טוב)
אז פה אני צריך אותכם, אני הולך לפרסם את הרקע + מראה + אופי של הדמות שלי, אני רוצה שתיתנו לי טיפים או כל הערות אחרות. כשנתחיל את ההרפתקאה אני הולך לפרסם פעם בשבוע את תוכן ההרפתקאה ומה שקרה לנו, תהנו :

[B]רקע :[/B]
ת'איירון (אשף - אלף) חי בכפר אלפים קטן. לא היו בכפר ילדים בגילו, חוץ מאחד. קראו לו אדאמס, הוא היה אלף גבוהה, שחום ובעל שערות חומות מסודרות בצמות, היו לו בגדי מסעות מלוכלכים שתמיד לבש, היה לו פגיון מהודר בחגורתו וקשת גדולה וארוכה שנראתה כאילו גדולה מדי עליו קשורה על גבו. ת'איירון שאהב את היכולות המדהימות של הכוחות המאגים שלו, לא יכל שלא לשנוא את הסגנון לחימה הברברי של אדאמס, ובמיוחד לא את הקשר שלו עם חיות מלוכלכות. אך בגלל אדאמס היה האלף היחידי בכפר שהיה בגילו, הם נעשו החברים הכי טובים, והיחידים אחד של השני.

הרבה פעמים, הם ניסו להרשים ולהשוויץ בכוחותיהם אחד את השני, ואדאמס ניסה ללמד את ת'אירון להשתמש בקשת, אך ת'איירון פשוט לא הצליח לירות חץ אחד בצורה טובה, ותמיד פספס. ואדאמס, אף פעם לא הבין איך מטילים את הלחש הכי פשוט, יד מאגית.

יום אחד, אדאמס סוף סוף הצליח לשכנע את ת'איירון לצאת מהכפר המשעמם ולצאת החוצה, ליער, להשתחרר קצת. הם הלכ וטיילו, עד שפתאום קפצו מהשיחים חבורת חצאי אורקים שודדים, לפני שהם הבינו מה קורה, אחד מהאורקים לקח קנה סוף מחורר ונשף בו. חץ זעיר טס אל עבר אדאמס ונתקע לו בצוואר, העיניים של אדאמס נעצמו והוא פשוט נפל על האדמה הבוצית. ת'איירון, שידע שאין לו סיכוי מול חבורת שודדים שכזאת, במיוחד שאין לו כוח מאגי חזק במיוחד, והוא לא הכיר שום לחש שיעזור לו באותו רגע, הוא פשוט התחיל לברוח ! הוא לא הגיע ממש רחוק, אחד האורקים התחיל לסובב מעל ראשו שתי חבלחם שמחוברים בקצוות לשתי שקי משקולות בקצוות, האורק שחרר את ידיו מהחבלים, הם טסו בעודם מסתובבים, החבלים פגעו בת'איירון, אחד פגע בבטנו והתחיל להיקשר סביב ידיו, השני פגע ברגליו וקשר אותם. ת'איירון נפל בעודו רץ על אדמה בוצית ורטובה, כל פניו התמלאו בבוץ. השודדים לא פגעו בהם, אך הם לקחו להם את כל כספם עליהם והפשיטו אותם. (לא לגמרי, זה לא משחק כחול !!!)

ת'איירון חיכה שאדאמס יתעורר, זה לקח רק כמה דקות. הם חזרו, עירומים מלאי בוץ ומושפלים לביתיהם.
ת'איירון ישר רץ לחדרו, התנקה, החליף בגדים, ונשכב על המיטה ברחמים עצמיים, 'מה אני עושה ? אני לא יכול לעזור, אני חלש וחסר כוחות... הלוואי שיכלתי אולי איכשהו להתחזק, אולי ללמוד קצת ממישהו איך להטיל קליע קסם כראוי ?' בעודו שוכב וחושב, היו נקישות על חלונו. ת'איירון קם ובדק מה קורה, זה היה ינשוף גדול ויפה, לרגלו היה קשור מכתב, היתה עליו חותמת אדומה, היה עליה את הרונה : [URL=http://www.siz.co.il/][IMG]http://up353.siz.co.il/up1/uwyhngmmwot4.png[/IMG][/URL] ובאותיות זהב : פרת'ורוז בית הספר ל"ארקנים", מטילי לחשים (ארקנים זה התואר שאתה מקבל כשאתה מסיים שנתיים של לימודי בפרת'ורוז)

ת'איירון כל כך שמח, הוא ירד למטבח וסיפר על המכתב עם הוריו, הוא הסביר להם שהוא מועמד להיכנס וללמוד בבית ספר לקוסמים מאוד מפורסם, הם לא שמחו, הם תמיד רצו שהוא יהיה סנדלר או חקלאי, אך הוא רצה ליהיות משהו יותר חשוב ומשמעותי. הם לא הסכימו לו לצאת, ת'איירון היה עצוב ועצבני, הוא רץ לחדרו ופתח את המכתב. איך שהמכתב נפתח התחילו לטוב החוצה ולרחף רונות זהובות. לאחר כמה שניות הרונות הפכו לאלפית והיה כתוב : שלום לך ת'איירון, אני, מנהל בית הספר פרת'ורוז. מזמין אותך להצטרף לבית הספר שלנו, ללמוד, להתחזק, לממש את הפוטנציאל שיש לך ולהפוך לארקן חזק ומוכשר.
אם תהיה מעוניין להצטרף אלינו, תצטרך ציוד מסוים, אנו נדאג להגעתך.
לבוש :
[LIST][*]3 גלימות שחורות[*]3 גלימות חורף[*]3 כובעים מחודדים[/LIST]
ספרים : (את הספרים תוכלו לקנות בבית הספר)
[LIST][*]ספר כשפים בסיסי[*]ספר תולדות הכישוף[*]ספר תורת הקסם[*]ספר מרקחות ושיקויים[*]ספר חיות הפלא[/LIST]
ציוד נוסף :
[LIST][*]מטה[*]קדרה[*]מערכת בקבוקי אלכימיה[*]טלסקופ[*]זוג מאזניים[/LIST]
מותר גם להביא יצירי סוד כמובן, מי שעוד אין לו, יעבור קורס ויזמן בבית הספר.

ת'איירון בלי לחשוב הכין את כל מה שצריך, כבר היה לו כמעט הכל, היה לא מטה שהוא אף פעם לא השתמש בו וכבר היו לו את כל הגלימות, והוא לקח קצת כסף הוא חסך בשביל הספרים, קיווה שזה יספיק.
ת'איירון עמד מול הרונות, הרונות התבלבלו והתפזרו, הם הסתובבו סביבו והסתחררו עד שהוא לא ראה כלום חוץ מאותיות מוזרות טסות. לאחר כמה רגעים הוא מצא את עצמו ליד שערי בית הספר, השערים היו פתוחים ותלמידים נכנסו ויצאו ממנו.

ת'איירון היה ילד מצטיין, הוא היה טוב בכל המקצועות, לחשים, היסטוריה ושיקויים. הוא היה אחד מהאשפים המבריקים בבית הספר והצליח לסיים את בית הספר בפחות משנה. בסוף הלימודים הוא לא חזר לכפר בו הוא גדל, הוא הלך לאחת מהערים הגדולות ומצא שם אשף זקן שניהל חנות מגילות, הוא התקבל לעבודה ועזר לו לנהל את החנות בעודו לומד ומתחזק.

פה בארך זהו, מפה אני אפתח את זה כבר לאיך נפגשתי עם חבורת ההרפתקאנים ומשם אני אפתח אשכול חדש בו אני אכתוב את מה שקרה בהמשך ההרפתקאה...