פוקימון - אי המאמנים

[B][U][SIZE="6"]פוקימון – אי המאמנים[/SIZE][/U][/B]

המשחק מאושר ע"י Meganium

[B][U][SIZE="2"]פרולוג[/SIZE][/U][/B]
החדר הקטן היה מוצף אור, וריח חמים של תבשילים מוכרים נישא באוויר, מציף את ריאותיך בהקלה נעימה. הרבה מאוד זמן לא היית בחדר שלך. יותר משנה. ולמרות הגעגועים אליו ואל הנוחות של המיטה הרכה, הרגשת כאילו המקום סוגר עליך. רצית לצאת שוב למסע, זה כבר היה בדם שלך. כבר התרגלת להיות בדרכים, לנדוד בין ערים, כפרים, ומקומות נידחים כל כך עד שאין להם שם. להיות במקום הנקרא בית כבר לא היה משהו שהצלחת להתחבר אליו. רצית שוב להרגיש חופש מוחלט, לא להיות מחוייב לאף אדם מלבד לעצמך. כל יום במסע פוקימונים היה הרפתקה חדשה, גם אם קשה ומעייפת, וזה כל מה שרצית בחיים.
התיישבת על כורסת העור, ושקעת במחשבות. על הקיר שממולך ניתלו מספר לא מועט של מדליות שקיבלת בתחרויות שונות במהלך המסע. לידם הוצמדה שידה קטנטנה, ועליה הונחו שני גביעים גם בהם זכית בשני תחרויות חשובות שהתקיימו במחוז. נזכרת ברגעי התהילה שלך, והתגעגת בכל ליבך לחזור להלחם.
עינייך החלו להיעצם, כשלפתע שמעת קול נקישה על החלון. הבטת החוצה, ועל אדן החלון ראית פוקימון ציפור קטנטנה – פיג'י. הפיג'י ניקר את החלון בעצבנות, מנסה בכל כוחו להיכנס. הבטת בתמיהה בפוקימון, וראית שלרגלו מוצמד פתק מגולגל. קמת מהספה במהירות ופתחת את החלון. הפוקימון המעופף הושיט את רגלו אליך, ואתה הסרת את המכתב מרגלו. הפיג'י נראה מרוצה, והמתין במקומו.
פתחת את המכתב המגולגל, וקראת את התוכן הקצר שבתוכו:
'שלום ______,
ברצוננו לבשר לך כי מצאנו אותך מאמן פוקימונים מוכשר ביותר, והננו מאמינים כי הינך מתאים לייצג את מחוזנו בתחרות עולמית חדשה מסוגה. נבחרת להיות אחד ממאה המתמודדים שישתתפו במשחק הנקרא "אי המאמנים", שישודר בכל רחבי העולם, ואחריו יעקבו מליוני צופים. במידה ואתה מסכים להשתתף, אנא שלח הודעת אישור עם הפיג'י שנשא הודעה זו. פרטים נוספים יימסרו למשתתפים בהמשך.'
הבטת אל הפיג'י שישב על החלון, וחייכת לעצמך. זו בדיוק ההזדמנות לה חיכית... הכרה עולמית, ואתגר.

[B][U][SIZE="2"]הסבר על המשחק
[/SIZE][/U][/B]תחרות כלל עולמית חדשה מסוגה נפתחה למאמני הפוקימונים. 100 מאמני פוקימונים מוכשרים ושונים מכל העולם מוכנסים אל תוך אי ענקי, בו המטרה העיקרית שלהם היא לשרוד ולנצח כמה שיותר מאמנים אחרים.
התחרות עצמה משודרת בטלוויזיה מול צופים מכל העולם, והמאמנים שיצליחו להגיע למקומות הגבוהים ביותר יזכו לתהילת עולם.
כל אחד מהמשתתפים זכאי להביא לאי פוקימון אחד בלבד, ואיתו להתחיל את התחרות. המאמנים הראשונים שיצליחו לנצח את חמשת מאמני המכון הפזורים באי, ויצליחו לנצח 25 מאמני פוקימונים שונים – יגיעו לגמר הגדול.
כל מאמן יקבל בהתחלה סכום של 500 דולר, ובכל פעם שינצח (או יפסיד), המאמן שיפסיד ייתן 150 דולר מכספו למאמן שניצח על כל פוקימון שהשתתף בקרב.
במהלך המשחק תיתקלו בהרבה מאוד אירועים בלתי צפויים שיארגנו מראש מנהלי המשחק, במטרה להפוך את המשחק קשה יותר עבורכם – וכמובן כדי לשעשע את הצופים בבית. כמו כן, אם תצליחו להרשים את המנהלים ואת הצופים בבית, אתם עשויים לקבל מתנות מפתיעות...

[B][U][SIZE="2"]מפת האי
[/SIZE][/U][/B]
[IMG]http://www.fastup.co.il/images/10926648.png[/IMG]
[U]נקודה אדומה[/U] – מכון פוקימונים. ישנם חמישה מכונות פוקימונים אותם עליכם לעבור. ממאמני המכון הם חזקים במיוחד, ועליכם להיות מאומנים היטב לפני שתצליחו לנצח אותם.
[U]נקודה אפורה[/U] – נקודות ציון חשובות באי (פרטים למטה).
[U]נקודה כחולה[/U] – מקדש. בכל מקדש שוכן פוקימון אגדי, אותו ניתן לנסות ללכוד. זוהי משימה לא קלה בכלל, אך אם תצליחו בכך זה עשוי לתת לכם יתרון משמעותי על מאמנים אחרים.
[U]נקודה צהובה[/U] – הליגה. לאי זה מגיעים אך ורק האנשים שהצליחו לנצח 25 מאמני פוקימונים, וזכו בכל חמשת התגים.
[U]שביל (מסומן באפור)[/U] – השביל עשוי מלבנים אפורות. השביל יעזור לכם להתמצא באי בלי ללכת לאיבוד, והוא אף בנוי באופן ממשי וברור על הרצפה לאורך כל האי. אך שימו לב שמדי פעם עליכם לסטות ממנו כדי להגיע ליעד אליו אתם רוצים.
[U]היער השחור[/U] – היער הראשון אליו תיכנסו אם תבחרו בכך. זהו היער הגדול מבין השניים, ויש בו פוקימונים ברמה ממוצעת. זהו מקום מצויין לתפוס פוקימונים ולאמן.
[U]היער הלבן[/U] – אמנם זהו יער קטן, אך הכרחי להיכנס אליו. זהו יער שורץ סכנות, הרבה יותר מאשר היער השחור. רק החזקים באמת יצליחו לעבור אותו.
[U]הר הגעש הקטן והר הגעש הגדול [/U]– שני הרי געש פעילים. ניתן למצוא עליהם פוקימונים מעניינים, וכמו כן גם בעמק שביניהם.
אי המדבר – ייתכן והייתם מעדיפים להעביר את המשחק מחוץ למדבר, אך מכיוון שיש שם מכון פוקימונים, אין לכם ברירה אלא לבקר במקום שכוח אל זה.
[U]ההר התאום הצפוני והדרומי[/U] – על פסג שני ההרים האלו יש שלג כל ימות השנה. הטיפוס עליהם הוא לא קל, ודורש מאמצים רבים מאוד. רק מעטים מצליחים לטפס עליהם ולהגיע לפסגה.

[U]פרטי נקודות אפורות:[/U]
1. נמל הוראס – הנמל אליו אתם מגיעים בתחילת המשחק, ובו אתם מתחילים את המסע באי.
2. אתר חפירות ארכאולוגיות.
3. חנות. ישנה חנות אחת בלבד באי, ועל מנת לקנות דברים חדשים תאלצו לעשות מאמצים רבים.
4. רחבת אימונים – באיזור זה תוכלו לאמן את הפוקימונים שלכם מבלי לאבד כסף או לצבור הפסדים ונצחונות. כמו כן יהיה שם אנשי מקצוע שיעזרו לכם ללמד את הפוקימונים שלכם מתקפות חדשות.
5. גשר האמצע.
6. מערת הדממה – לא ידוע מה יש במערה זו, עליכם לגלות ולחקור אותה.
7. נמל רנדוראס – מנמל זה יקחו אתכם לאי הניצחון, בו יתקיים הגמר.

[U][B][SIZE="2"]חנות[/SIZE][/B][/U]
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/rsitem004.png[/IMG]פוקדור – $200
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/rsitem013.png[/IMG]מרפא (ניתן להשתמש במהלך קרב) – $200
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/rsitem076.png[/IMG]אבני פיתוח - $500
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/rsitem199.png[/IMG]חכה - $500
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/rsitem057.png[/IMG]ממתק נדיר – יעיל מאוד לחיזוק פוקימונים - $500
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/rsitem146.png[/IMG]משתף ניסיון – הפוקימון המחזיק בחפץ זה יקבל ניסיון מבלי להשתתף בקרב – $700
[IMG]http://www.pokemonelite2000.com/rsitem161.png[/IMG]ביצת מזל – מאפשר לפוקימון המחזיק בה לעלות רמות מהר יותר - $700

[B][U][SIZE="2"]מאמני מכון[/SIZE][/U][/B]
[IMG]http://www.fastup.co.il/images/1688920.png[/IMG]
כל מאמני המכון הם מאמני פוקימונים אגדיים מוכרים וידועים, שהתנדבו כדי להלחם מולכם. לא ניתן לדעת איזה פוקימונים הם יוציאו מולכם, אך רשימת התגים שעליכם להשיג פרושה לפניכם. הערכו בהתאם עם פוקימונים מתאימים נגד כל מאמן.

[B][U][SIZE="2"]חוקים[/SIZE][/U][/B]
כל חוקי הפורום חלים כאן. אין לי חוקים מיוחדים... מה שכן, אני מבקש מכל מי שנרשם שיבין שאין לי כזההה הרבה זמן (אני מניח שגם לכם), ולכן המשחק מתאים יותר לאנשים בעלי סבלנות, שגם להם אין הרבה זמן, ושאין להם שום בעייה אם המשחק יוקפא לתקופה של ארבעה-חמישה ימים. (כמובן שאני אשתדל להודיע כמה זמן אני לא אהיה).

[B][U][SIZE="2"]טופס הרשמה[/SIZE][/U][/B]
שם+שם משפחה (אמריקאי בלבד, ושיהיה נורמאלי. לא משהו דבילי):
גיל(15-20):
מראה (לא להביא תמונה. לתאר בקצרה):
רקע (זכור! רק אנשים מוכשרים וידועים נבחרים להתקבל לתחרות הזאת. תנסו להיות יצירתיים בקטע הזה... אתם לא בהכרח חייבים להיות מאמני פוקימונים שעברו מליון ליגות. אתם יכולים להיות איזה מדענים מפורסמים, או בנים של אנשים עשירים, או מגדלי פוקימונים, או מצידי אפילו מאמני מכון. נבחרתם כי אתם מוכשרים, לא בהכרח מאמנים אגדיים, סבבה? אני מצפה ממכם להשקיע ברקע, ושיהיה הגיוני ועשיר בפרטים, אחת אני לא אקבל...):
חפצים (לא לגעת): מפה, חמישה פוקדורים.
פוקימון התחלתי (לבחור פוקימון אחד, לא מפותח, ולא נדיר מדי – דרטיני או לרוויטר נגיד זה נדיר מדי וזה לא יתקבל):

[U][B][SIZE="5"][COLOR="Red"]ttrrtte[/COLOR][/SIZE][/B][/U]
[U]שם[/U]: איצ'יגו דימונד
[U]גיל[/U]: 15‏
[U]מראה[/U]: שיער בלונדיני ארוך, עיינים תכולות, שמלה בצבע אינדיגו.‏
[U]רקע[/U]: איצ'יגו דימונד הייתה אחת ממגדלות הפוקימונים הטובות בעולם, היא גדלה בחווה קטנה בצפון ‏הארץ שם למדה מהוריה איך לטפל בפוקימוני החווה השונים, איצ'יגו זכתה בכחמישים פרסים ועיתורים ‏על ממצאיה כמגדלת, אחד מהם אפילו היה עיתור ששמו ''עיתור למגדלת בעלת הכי הרבה עיתורים'', עם ‏הזמן פתחה איצ'יגו חוות פוקימונים משלה, שם גידלה וטיפלה בפוקימונים שלה ובשביל אחרים, בעקבות ‏כך היא התעשרה מאוד. יום אחד איצ'יגו מצאה בתיבת הדואר שלה הזמנה לאי המאמנים, היא מיד ‏ביקשה מהוריה לשמור על החווה שלה ויצאה לדרך.‏
[U]חפצים[/U]: מפה, חמישה פוקדורים.‏
[U]פוקימונים[/U]:‏
[IMG]http://floatzel.net/pokemon/black-white/sprites/images/152.png[/IMG]
[B]צ'יקוריטה[/B]
מתקפות:
דחיפה - Tackle
עלי תער - Razor Leaf
אבקת רעל - Poisonpowder
סינטזה - Synthesis
השתקפות - Reflect - מסך אור החוסם מתקפוצ פיזיות
עלים קסומים - Magical Leaf
ניחוח מתוק - Sweet Scent - שימושי מאוד להסחת דעת, וכמו כן גם מושך פוקימונים פראיים.
מסך אור - Light Screen - מסך החוסם מתקפות מיוחדות.


[B][SIZE="6"]------------------------------------
[/SIZE][/B]

[U][B][COLOR="Red"][SIZE="5"]אין כינוי[/SIZE][/COLOR][/B][/U]
[U]שם[/U]: מקס בלאק
[U]גיל[/U]: 17‏
[U]מראה[/U]: שיער חום קוצים ועינים כחולות.‏
[U]רקע[/U]: מקס הוא מאמן, והיה בין המאמנים הטובים. הוא התפרסם בעיקר בגלל הטקטיקה שלו עם דיטו, ‏בו דיטו משנה צורה ומגיב למתקפות שהאויב אומר, ככה שהוא חושב שזה הפוקימון שלו, שבינתים דיטו ‏מחסל אותו. מקס זכה בליגת קנטו במקום השני, בג'וטו בחמישי (בגלל פציעה גדולה של דיטו הוא פרש) ‏ובהוואן זכה במקום הראשו והמכובד. בסינו, בגלל קרב עם פוקימון שעושה מלא אפקטים רעים, במקום ‏השש עשרה. לאחר ההשפלה בסינו מקס חשב שהוא יגמור עם אימון, עד שהגיע ההודעה: "נבחרת ‏לנסיעה לאי המאמנים בו המוכשרים ביותר נמצאים".‏
[U]חפצים[/U]: מפה, חמישה פוקדורים.‏
[U]פוקימונים[/U]:‏
[IMG]http://floatzel.net/pokemon/black-white/sprites/images/132.png[/IMG]
[B]דיטו[/B]
מתקפות:
השתנות - Transform

[IMG]http://floatzel.net/pokemon/black-white/sprites/images/280.png[/IMG]
[B]ראלטס[/B]
בילבול - Confusion
צוות כפול - Double Team
טלפורט - Teleport
עלים קסומים - Magical Leaf
גלי ריפוי - Heal Pulse - מרפא מעט פוקימון אחר
התרכזות - Calm Mind - המשתמש מנקה את מחשבותיו , ובכך מגביר את ההתקפה המיוחדת שלו.

[B][SIZE="6"]------------------------------------
[/SIZE][/B]

[U][B][SIZE="5"][COLOR="Red"]PizzaBlaster[/COLOR][/SIZE][/B][/U]
[U]שם[/U]: דרייק סמית'‏
[U]גיל[/U]: 16‏
[U]מראה[/U]: דרייק הוא ילד נמוך יחסית לגילו, בעל שיער אדום וקוצני, נמשים בקו רציף מתחת לעיניים ועל ‏האף ועיניים תכולות חודרות. הוא בד"כ מסתובב עם אותם בגדים שאותם הוא קיבל במדבר: אפודה ‏אדומה ומכנסי שרוואל שחורים. (בערך כמו של אלדין, רק בצבעים אחרים)‏
[U]רקע[/U]: דריק נולד במדבר הגדול של קנטו. אביו ברח מאימו כשגילה שהיא נכנסה להריון, מפני שהוא לא ‏היה בנוי עדיין לילד. מכיוון שדרייק ואימו, סלנה חיו במדבר, אימו הכינה לו צעצועים מעץ מגולף ועצמות ‏שהיא מצאה. הצעצוע שדרייק הכי אהב היה רוגטקה מעץ ועצמות, שבה הוא ירה למרחקים אבנים ‏שהוא מצא. הייתה לו גם כף עצם לחפירה. יום אחד, כשדרייק חפר באמה הוא ראה שלוש עלים ‏מבצבצים מהאדמה. הוא ניסה למשוך אותם במטרה לאכול את הצמח שמתחת, אך כשניסה, גילה ‏התנגדות מצד הצמח. הוא משך בכל כוחו, והוא ראה פוקימון שיוצא מהאדמה. זה היה אודיש. יותר נכון, ‏הייתה זאת אודיש. הוא לקח אותה לביתו, שם טיפל בה עד שגדל. הוא אימן אותה טוב, אבל היא לא ‏התפתחה, מפני שאהבה את צורתה עכשיו. דרייק רצה שהיא תתפתח לבלוסום יפהפיה, אבל אודיש לא ‏הסכימה להתפתח לגלום. הוא יצא איתה למסעות ברחבי קנטו, שם חיפש ממצעים ארכיאולוגים ‏ופוקימונים נדירים. כל פוקימון שהוא מצא, הוא שלח לצורת האיחסון החדשה שהוא וחברו הטוב ביל ‏המציאו: לשלוח פוקימונים למחשב. הוא הראשון שגילה את קאבוטו, והוא הפוקימון היחיד שטייל איתו ‏ברחבי קנטו מלבד אודיש. הוא התפרסם מאוד, אפ על פי שלא רצה להתפרסם, כאשר הוא, אודיש ‏וקאבוטו הצילו חבורה של ילדים שייצאו לטיול שנתי ונתקלו בעדר של רייהורנים וסטיליקסים בהרים. ‏בעזרת התנגשות ג'יגה אחת מצד קאבוטו, שהתפתח לקבוטוקס באמצע המתקפה, וקרן סולארית מצד ‏אודיש, הם ניצחו את הפוקימונים הפראיים ועזרו לילדים לחזור בבטחה לבית הספר. כשגדל קצת, הוא ‏התקבל להיות מדריך קרב של פוקימונים בביה"ס. הוא עזר לפוקימונים ולילדים ללמוד מתקפות חדשות, ‏אסטרטגיות חדשות ועוד.‏
[U]חפצים[/U]: מפה, חמישה פוקדורים.‏
[U]פוקימונים[/U]:
[IMG]http://floatzel.net/pokemon/black-white/sprites/images/43.png[/IMG]
[B]אודיש[/B]
מתקפות:
ספיגה - Absorb
ניחוח מתוק - Sweet Scent - שימושי מאוד להסחת דעת, וכמו כן גם מושך פוקימונים פראיים.
חומצה - Acid
אבקת רעל - Poisonpowder
אבקת שיתוק - Stun Spore
אבקת שינה - Sleep Powder
שאיבת מגה - Mega Drain
אור ירח - Moonlight - מרפא את המשתמש מעט
קרן סולארית - Solarbeam

שמור2

שם+שם משפחה:- דניאל סמית'
גיל: 19, חודשיים שבועיים ויומיים (הגיל המהמם ביותר על פני האדמות)
מראה: כובע צבאי, בגדי חאקי בעלי נצנצים גם בצבע חאקי (הגזרה החדשה של זוהר בחושך) שיער קצר- בלונדיני-כהה וגבוה, מגפיים במידה 50 (חוכמה לאחסן דברים בתוכם) ועיינים חומות.
רקע: דניאל, היה אחד מטובי מרוצי הזובאט בכל המחוזות. שיטותיו התפרסמו בכל המחוזות (כמו לתת לזובאט אוכל ת'ימני חריף אש ולשים בקצה השני מקור מים), פרסום ותהילה רב קיבל. בנוסף לכך, הוא זכה בשני פרסי אוק להמצאות שעשה, נהפך לאחד האנשים העשירים ביותר במחוזות. הוא הצליח להבריח את חבריו מכלא האודיש והצליח לנצח הריאמה באמצע יער נטול פוקימונים לבד! ולכן, תהילתו הרבה הובילה אותו לתור התחרות על האי.
חפצים: מפה, חמישה פוקדורים.
פוקימון התחלתי: אני חושב על שישיה, ולכן מהלך אסטרטגי של לבחור פוקימון חלש יהיה חכם ביותר. סייבלי.

יש עוד מקום? עם כה-

שם: איצ'יגו דימונד
גיל: 15
מראה: שיער בלונדיני ארוך, עיינים תכולות, שמלה בצבע אינדגו
רקע: איצ'יגו דימונד הייתה אחת ממגדלות הפוקימונים הטובות בעולם, היא גדלה בחווה קטנה בצפון הארץ שם למדה מהוריה איך לטפל בפוקימוני החווה השונים, איצ'יגו זכתה בכחמישים פרסים ועיתורים על ממצאיה כמגדלת, אחד מהם אפילו היה עיתור ששמו ''עיתור למגדלת בעלת הכי הרבה עיתורים'', עם הזמן פתחה איצ'יגו חוות פוקימונים משלה, שם גידלה וטיפלה בפוקימונים שלה ובשביל אחרים, בעקבות כך היא התעשרה מאוד.
יום אחד איצ'יגו מצאה בתיבת הדואר שלה הזמנה לאי המאמנים, היא מיד ביקשה מהוריה לשמור על החווה שלה ויצאה לדרך.
חפצים: מפה, חמישה פוקדורים
פוקימונים:צ'יקוריטה

התחלתי (:

[u]תסתכל למעלה[/u]
הספינה הענקית שטה בים, מיטלטלת בין הגלים העדינים וממתינה לעגינה הקרובה. הרוח הקרירה התבדרה בשיערותיך ואיימה להעיף את הכובע על ראשך. קרני השמש שהתנגשו במים הצלולים סינוורו את עיניך, אבל איכשהו נהנית מזה. זה היה מאין רגע של נחת מבחינתך, שקט שלפני הסערה. עמדת על הסיפון רחב הידיים לבד לגמרי, והבטת לאופק. ממולך כבר יכולת לראות את הנמל בו עוד מספר דקות תאגנו, ופעימות לבך הואצו בהתרגשות. מנקודת המבט הזאת, האי נראה הרבה יותר קטן ממה שדמיינת שהוא יהיה.
סייבלי עמד לידך מחוץ לפוקדור שלו, ונראה סובל מהשמש הקופחת עליו. סיבליי ידועים בתור שוכני מערות, וזו הפעם הראשונה שהוא הסכים לצאת איתך אל מחוץ לחדר ולעלות על הסיפון. הוא כיסה בסינוור את היהלומים ששימשו לו כעיניים, והחל לרוץ חזרה אל המדרגות המובילות אל תוך הספינה. אבל לפתע, צץ במעלה המדרגות פוקימון אותו לא הצלחת לזהות באותה שנייה, ושני הגופים התנגשו זה בזה. סיבבלי מעד לאחור, והפוקימון השני נפל גם הוא והידדרדר שניים-שלושה מדרגות לאחור.

[U]ttrrtte[/U]
הספינה הענקית שטה בים, מיטלטלת בין הגלים העדינים וממתינה לעגינה הקרובה. הרוח הקרירה התבדרה בשיערותיך הבלונדיניות, ושמלת האינדיגו האהובה עלייך התנופפה בעדינות. קרני השמש שהתנגשו במים הצלולים סינוורו את עיניך, אבל איכשהו נהנית מזה. זה היה מאין רגע של נחת מבחינתך, שקט שלפני הסערה. עמדת על הסיפון רחב הידיים לבד לגמרי, והבטת לאופק. ממולך כבר יכולת לראות את הנמל בו עוד מספר דקות תאגנו, ופעימות לבך הואצו בהתרגשות. מנקודת המבט הזאת, האי נראה הרבה יותר קטן ממה שדמיינת שהוא יהיה.
צ'יקוריטה עמדה לידך, מתענגת על השמש החזקה של הבוקר. היא התחכה ברגליך בפינוק, מתחננת לתצומת לב אותה היא ידעה שתעניקי לה. ליטפת את ראשה של צ'קוריטה, ושמחת בכל ליבך שדווקא אותה, מכל הפוקימונים אותם יכולת לקחת, הבאת איתך לתחרות. לא היה פוקימון בעולם שסמכת עליו כמו שסמכת על צ'יקוריטה.
לפתע, העלה שעל ראשה של צ'יקוריטה רעד בזעם. היא הפנתה את מבטה, וריחרחה בעצבנות את הרצפה. משהו הפריע לה, ולא הצלחת להבין מה.

שם:מקס בלאק
גיל(15-20):17
מראה (לא להביא תמונה. לתאר בקצרה):שיער חום קוצים ועינים כחולות
רקע :מקס הוא מאמן היה בין המאמנים הטובים,הוא התפרסם בעיקר בגלל הטקטיקה שלו עם דיטו,בו דיטו משנה צורה ומגיב למתקפות שהאויב אומר ככה שהוא חושב שזה הפוקימון שלו שבינתים דיטו מחסל אותו מקס זכה בליגת קנטו במקום השני בגוטו בחמישי (בגלל פציעה גדולה של דיטו הוא פרש) בהוואן זכה במקום הראשו ןוהמכובד ובסינו, בגלל קרב עם פוקימון שעושה מלא אפקטים רעים במקום השש עשרה לאחר ההשפלה בסינו מקס חשב שהוא יגמור עם אימון עד שהגיע ההודעה "נבחרת לנסיעה לאי המאמנים בו המוכשרים ביותר נמצאים"
חפצים (לא לגעת): מפה, חמישה פוקדורים.
פוקימון התחלתי (לבחור פוקימון אחד, לא מפותח, ולא נדיר מדי – דרטיני או לרוויטר נגיד זה נדיר מדי וזה לא יתקבל):דיטו
הערה:אם המקומות מוגזמים אני ישנה

[quote]תסתכל למעלה
הספינה הענקית שטה בים, מיטלטלת בין הגלים העדינים וממתינה לעגינה הקרובה. הרוח הקרירה התבדרה בשיערותיך ואיימה להעיף את הכובע על ראשך. קרני השמש שהתנגשו במים הצלולים סינוורו את עיניך, אבל איכשהו נהנית מזה. זה היה מאין רגע של נחת מבחינתך, שקט שלפני הסערה. עמדת על הסיפון רחב הידיים לבד לגמרי, והבטת לאופק. ממולך כבר יכולת לראות את הנמל בו עוד מספר דקות תאגנו, ופעימות לבך הואצו בהתרגשות. מנקודת המבט הזאת, האי נראה הרבה יותר קטן ממה שדמיינת שהוא יהיה.
סייבלי עמד לידך מחוץ לפוקדור שלו, ונראה סובל מהשמש הקופחת עליו. סיבליי ידועים בתור שוכני מערות, וזו הפעם הראשונה שהוא הסכים לצאת איתך אל מחוץ לחדר ולעלות על הסיפון. הוא כיסה בסינוור את היהלומים ששימשו לו כעיניים, והחל לרוץ חזרה אל המדרגות המובילות אל תוך הספינה. אבל לפתע, צץ במעלה המדרגות פוקימון אותו לא הצלחת לזהות באותה שנייה, ושני הגופים התנגשו זה בזה. סיבבלי מעד לאחור, והפוקימון השני נפל גם הוא והידדרדר שניים-שלושה מדרגות לאחור.[/quote]

ארוץ מהר לעבר סייבלי, אתפוס אותו לפני שיתגלגל ואחפש את מאמנו של הפוקימון שכרגע נתקע בו.

[U]ttrrtte[/U]
הספינה הענקית שטה בים, מיטלטלת בין הגלים העדינים וממתינה לעגינה הקרובה. הרוח הקרירה התבדרה בשיערותיך הבלונדיניות, ושמלת האינדיגו האהובה עלייך התנופפה בעדינות. קרני השמש שהתנגשו במים הצלולים סינוורו את עיניך, אבל איכשהו נהנית מזה. זה היה מאין רגע של נחת מבחינתך, שקט שלפני הסערה. עמדת על הסיפון רחב הידיים לבד לגמרי, והבטת לאופק. ממולך כבר יכולת לראות את הנמל בו עוד מספר דקות תאגנו, ופעימות לבך הואצו בהתרגשות. מנקודת המבט הזאת, האי נראה הרבה יותר קטן ממה שדמיינת שהוא יהיה.
צ'יקוריטה עמדה לידך, מתענגת על השמש החזקה של הבוקר. היא התחכה ברגליך בפינוק, מתחננת לתצומת לב אותה היא ידעה שתעניקי לה. ליטפת את ראשה של צ'קוריטה, ושמחת בכל ליבך שדווקא אותה, מכל הפוקימונים אותם יכולת לקחת, הבאת איתך לתחרות. לא היה פוקימון בעולם שסמכת עליו כמו שסמכת על צ'יקוריטה.
לפתע, העלה שעל ראשה של צ'יקוריטה רעד בזעם. היא הפנתה את מבטה, וריחרחה בעצבנות את הרצפה. משהו הפריע לה, ולא הצלחת להבין מה.[/QUOTE]

''מה קרה צ'יקוריטה?!' אשאל אותה בדאגה בזמן שאטף את ראשה בעדינות, אסתובב לאחור ואביט לכל הצדדים במטרה לחפש את מקור ההפרעה, לאחר מככן אני ירים את צ'יקוריטה בעדינות אל ידיי ואלטף את בטנה בחביבות וארגיע אותה, אחר שתירגע אומר לה ''מה קרה? תראי לי''

שם+שם משפחה (אמריקאי בלבד, ושיהיה נורמאלי. לא משהו דבילי): מייקל סטארסאן
גיל(15-20): 15
מראה (לא להביא תמונה. לתאר בקצרה): שיער שחור,עיניים ירוקות,גבוה,שרירי,שזוף. לובש חולצה שחורה ומכנסי חאקי.
רקע : מייקל נולד לפני 5000 שנה בכפר קטן ששמו באנקיאן באיזור שלימים יהפוך להיות מחוז סינו.בילדותו,שמו לא היה באנקיאן אלא אראסטאסלארטיבארק יוליוס בארק השני (אני אקרא לו מייקל,זה שם ארוך מדי). הוא היה ידל למשפחה שעבדה אצל המלך, כשאביו היה אלכימאי. אביו לימד אותו את כל סודות המקצוע,בתקווה שלימים יהפוך לאלכימאי מוכשר. הוא אכן למד טוב,ונהפך לחכם מאוד. אחרי עשרים שנה,אביו של מייקל מת מזקנה. מייקל התחיל לחפש בנחישות את הדבר שימנע מוות בעולם-שיקוי החיים. כעבור עשרים שנה,כשהיה בן ארבעים,הוא מצא- יום אחד הוא נכנס למעבדה ודרך החלון הפתוח נכנס פוקימון קדמון אחד שנכחד מן העולם (באותם ימים,לא חילקו לפוקימונים שמות (הוא גם היה מסוג שכבר נכחד-סוג יער, אבל זה לא משנה.)). הוא שפך כמה בקבוקים לתוך קדירה בטעות בכך שהפיל את כולם,ועף חזרה החוצה. מייקל רצה לזרוק את השיקוי,אבל הוא שם בל שהוא זהר באור מוזר. הוא לקח מעט ושתה ממנו,ולפתע פתאום הוא נהפך חזרה לבן חמש עשרה! מייקל היה נרגש מאוד-ורשם מהר מה הפוקימון שפך לתוך הקדירה. כך הוא שרד אלפי שנים,מכין כל פעם שיקוי סודי. הוא גם מצא בבוא הזמן את המתכון לשיקוי שהופך אוויר לזהב,וכך הפך לעשיר מופלג. הוא שמע לא מזמן על התוכנית, ומכיוון שבמשך השנים רכש ניסיון באימון פוקימונים,הוא הלך גם אבל כדי להוסיף על האתגר-לקח פוקימון לא מאומן איתו,את טרטוויג.
חפצים (לא לגעת): מפה, חמישה פוקדורים.
פוקימון התחלתי : אני אבחר באחד אהוב עליי- טרטוויג.

עשיתי אותו על טבעי,מקווה שזה בסדר....

Machine X[U]
[/U]סורי, הרקע שלך לא מתאים... וגם כרגע לפחות יש לי שלושה אנשים אז בעיקרון נגמר המקום.

[U]תסתכל למעלה [/U]
די נו. לא היית בועט בפוקימון

[U]ttrrtte[/U]
צ'יקוריטה קפצה מיד מיידיך, והחלה לרוץ על הסיפון, מכוונת אותך לאן ללכת. רצת אחריה, מדביקה את קצב ההליכה המהיר של פוקמון העשב הקטן. צ'יקוריטה המשיכה לרוץ, ממשיכה עוד ועוד, עד שעגעתם לצידו השני של הסיפון. כשעצרתם במקומכם, הבנת בדיוק לאן צ'יקוריטה הולכת - מולך עמד נער בן גילך, אולי מעט יותר, ושיערו השחור והארוך היה סבוך ולא מטופך. שרירי גופו שבלטו תחת חולצתו הצמודה וצבע עורו הכהה נתנו לו מראה פראי ומאיים. לידו עמד פוקימון שחור ופרוותי אותו זיהית כפוצ'יאנה. הפוקימון נראה נזעם, והתעלך במעגלים סביב המאמן שלו.
משהו בנער הזה נראה לך מוכר מאוד, אך לא הצלחת להיזכר מאיפה.

[U]אין כינוי[/U]
הספינה הענקית שטה בים, מיטלטלת בין הגלים העדינים וממתינה לעגינה הקרובה. הרוח הקרירה התבדרה בשיערותיך החומות, וריח הים נכנס ויצא מתוך ריאותיך. קרני השמש שהתנגשו במים הצלולים סינוורו את עיניך, אבל איכשהו נהנית מזה. זה היה מאין רגע של נחת מבחינתך, שקט שלפני הסערה. עמדת על הסיפון רחב הידיים לבד לגמרי, והבטת לאופק. ממולך כבר יכולת לראות את הנמל בו עוד מספר דקות תאגנו, ופעימות לבך הואצו בהתרגשות. מנקודת המבט הזאת, האי נראה הרבה יותר קטן ממה שדמיינת שהוא יהיה.
דיטו עמדה לידך, מתענג על השמש החזקה של הבוקר. הפוקימון הצמיגי אהב את השמש, ידעת זאת היטב. הוא הביט על הים יחד איתך, ונראה מרוצה. שמחת שדווקא אותו לקחת איתך למסע. הוא אמנם פוקימון בעייתי לפעמים לשליטה, אך עם זאת בלתי צפוי למאמנים שמולו. הוא יהווה יתרון גדול מאוד נגד המאמנים האחרים.
לפתע, הרגשת יד מונחת על כתפך. משהו היה לא נעים במגע, ופחד הציף את גופך.

[quote]אין כינוי
הספינה הענקית שטה בים, מיטלטלת בין הגלים העדינים וממתינה לעגינה הקרובה. הרוח הקרירה התבדרה בשיערותיך החומות, וריח הים נכנס ויצא מתוך ריאותיך. קרני השמש שהתנגשו במים הצלולים סינוורו את עיניך, אבל איכשהו נהנית מזה. זה היה מאין רגע של נחת מבחינתך, שקט שלפני הסערה. עמדת על הסיפון רחב הידיים לבד לגמרי, והבטת לאופק. ממולך כבר יכולת לראות את הנמל בו עוד מספר דקות תאגנו, ופעימות לבך הואצו בהתרגשות. מנקודת המבט הזאת, האי נראה הרבה יותר קטן ממה שדמיינת שהוא יהיה.
דיטו עמדה לידך, מתענג על השמש החזקה של הבוקר. הפוקימון הצמיגי אהב את השמש, ידעת זאת היטב. הוא הביט על הים יחד איתך, ונראה מרוצה. שמחת שדווקא אותו לקחת איתך למסע. הוא אמנם פוקימון בעייתי לפעמים לשליטה, אך עם זאת בלתי צפוי למאמנים שמולו. הוא יהווה יתרון גדול מאוד נגד המאמנים האחרים.
לפתע, הרגשת יד מונחת על כתפך. משהו היה לא נעים במגע, ופחד הציף את גופך.[/quote]
"מי אתה?!" אסתובב אליו בכעס ואצא מכל הרוגע שהייתי בו לפני רגע אנשום לרווחה ואמשיך לנסות להיות רגוע תוך כדי שאני מחכה לתשובה.

[U]ttrrtte[/U]
צ'יקוריטה קפצה מיד מיידיך, והחלה לרוץ על הסיפון, מכוונת אותך לאן ללכת. רצת אחריה, מדביקה את קצב ההליכה המהיר של פוקמון העשב הקטן. צ'יקוריטה המשיכה לרוץ, ממשיכה עוד ועוד, עד שעגעתם לצידו השני של הסיפון. כשעצרתם במקומכם, הבנת בדיוק לאן צ'יקוריטה הולכת - מולך עמד נער בן גילך, אולי מעט יותר, ושיערו השחור והארוך היה סבוך ולא מטופך. שרירי גופו שבלטו תחת חולצתו הצמודה וצבע עורו הכהה נתנו לו מראה פראי ומאיים. לידו עמד פוקימון שחור ופרוותי אותו זיהית כפוצ'יאנה. הפוקימון נראה נזעם, והתעלך במעגלים סביב המאמן שלו.
משהו בנער הזה נראה לך מוכר מאוד, אך לא הצלחת להיזכר מאיפה.

''שלום לך, אני איצ'יגו דיימונד, מגדלת פוקימונים מי אתה?'', ואז אתכופף אל הפוצ'אינה שלידו ואומר ''למה אתה כועס חמוד?'' ואלטף את ראשו, אני ארים אותו ואסתובב איתו עד שירגע ואז אני יוריד אותו חזרה לריצפה ואסתכל על המאמן במטרה בהיזכר מאיפה הוא מוכר לי

שם+שם משפחה: ג'ון ריצ'מונד
גיל:19
מראה :שיער שחור קצר,עיניים ירוקות,לא כ''כ גבוה,מכנס חאקי ארוך וחולצה לבנה(בגדי עבודה יוסבר ברקע)
רקע :ג'ון בדר''כ לא מוכר לפי השם הזה,הוא מוכר לפי השם ילד המאובנים.
שהיה בן 9 מצא ג'ון אבן מוזרה היא הייתה בצבע אמבר זהוב,נלהב מהמציאה שלו הוא רץ להראות זאת להוריו,
לאמו זה לא ממש היה חשוב אך אביו מצידה הראה התלהבות כלפי האבן הנוצצת.
אוחז ביד בנו הוא רץ לכיוון מוזיאון טבע שג'ון שנא כי הוא "שיעמם" אותו,במוזיאון הוא נכנס לאיזה חדר אפור והשאיר את ילדו מחוץ לחדר,שעות רבות עברו עד שנשמעו שאגות רבות,ג'ון המבוהל החל לדאוג לאביו אך במהרה נרגעו הקולות והדלת נפתחה.
מולו עמד יצור גדול שנראה כמו עטלף ענקי מעורב עם דינוזאור ולידו עמד אביו,ג'ון המפוחד רץ מהר לאביו בפחד ואביו הסביר לו שמדובר בארודקטיל.
ג'ון שהתלהב שהסבירו לו שהעטלף הענקי נמצא על ידו המשיך לחפש אבנים רבות ושונות ובבוא השנים נהיה לאחד הארכיאולוגים הכי מפורסמים במדינה,בגיל 15 לאחר שזכה כמעט בכל פרס אפשרי שקשור למאובנים החליט ג'ון שהוא רוצה לצאת למסע משלו ולראות עולם ולמצוא אולי מאובנים חדשים,הוא רצה לקחת את הארודקטיל שהחיה אבל החליט שהוא רוצה פוקימון חלש כהתחלה,הוא בחר בריולו,אמנם לא חלש אך משתפר בהרבה עם הזמן ואמיץ ונאמן כאין כמותו.
הזמן עבר והשנים עברו ועד גיל 18 עידן גם נהיה מאמן די טוב וזכה גם בעוד פרסים לאחר שסיים את מחוזו חדר לחדרו וחשב על ריגוש חדש ואז שם זה היה,הזמנה לאי המאמנים.
חפצים (לא לגעת): מפה, חמישה פוקדורים.
פוקימון התחלתי :ריולו.

[U]coca cola[/U]
אני ממש מצטער אבל ההרשמה נסגרה... יש לי כבר שלושה אנשים ואני פשוט לא חושב שאני אוכל להתמודד עם יותר אנשים מזה.

[U]ttrrtte[/U]
הרמת את פוקימון הזאב הקטן מהריצפה, והסתובבת איתו מספר שניות. המאמן שמולך הביט בך בתמיהה, סוקר אותך מלמעלה למטה בבוטות. "אני קנט קול," הציג את עצמו בקול מחוספס. "מפתיע אותי שאת מצליחה להחזיק בפוצ'יאנה. הוא בדרך כלל לא נותן לאף אחד להתקרב אליו מלבדי. אז את מגדלת פוקימונים את אומרת... מקצוע מעניין. את אמורה להיות מגדלת ממש טובה אם הביאו אותך לאי הזה בגיל כל כך צעיר."
המבט שלך ושל קנט הצטלבו. הוא היה נראה לך מוכר מאוד, ועכשיו שהוא גם אמר את השם שלו הוא צילצל לך מוכר, אבל למרות נסיונותיך להיזכר לא הצלחת להבין מי הוא.

[U]אין כינוי[/U]
הסתובבת במקומך, ומולך עמד אדם זר לגמרי, אותו מעולם לא ראית. גופו היה מוצק, ושרירי גופו בלטו תחת חולצת הכותנה הדקה והלבנה. הוא היה גבוה, כמעט שני מטרים, וצבע עורו היה שחור לגמרי. תווי פניו היו תפוחים וקשים, ואת עיניו כיסו משקפי שמש שחורים לגמרי. לא ניתן היה לראות תחתיהם את עישוניו. רעד חלף במעלה גבך.
"בוא איתי. אל תתנגד." אמר לך האיש בקול גס וחסר פשרות.
ידעת שאין לך הרבה אופציות להתנגדות, אבל הרעיון של ללכת עם האיש המפחיד הזה נראה לא כדאי בעליל.

[U]תסתכל למעלה[/U]
שניה לפני שסייבלי נפל והתדרדר במדרגות, תפסת אותו בשני ידיך ומנעת את הנפילה. סייבלי נתפס על שני ידיך בחרדה, מנסה להאחז בכל נקודה אפשרית. חיפשת את המאמן של הפוקימון שהתנגש בסייבלי, אך לא ראית שום אדם אחר הנמצא על הסיפון או בתחתית גרם המדרות.
הפוקימון בתחתית המדרגות קם על שני רגליו הקטנות, וזנבו העגול והכחול השתלשל מאחוריו באופן מגושם. הפוקימון הביט בך בעיניים תמימות, מסוחרר עדיין מהנפילה הכואבת שספג זה עתה. זיהית היטב את הפוקימון שמולך, זה היה אזוריל.
[IMG]http://floatzel.net/pokemon/black-white/sprites/images/298.png[/IMG]