פרשת וישלח- עימותים

שלום לכולם.
בפרשה השבוע אנחנו מתחילים לעזוב את יעקב, זה לא אומר שהוא מת, אנחנו פשוט כבר לא מתמקדים בו ויותר מתמקדים בילדים שלו, דבר שגם גורם לעלילה בהמשך להיות מעניינת אפילו יותר.
זאת לא פעם ראשונה שממשיכים הלאה למוקד ההתרחשות אפילו שהסיפור הקודם עדיין קיים, יצחק עדיין חי בינתיים ואברהם נפטר רק בסיפור מכירת הבכורה, אבל זאת הפעם הראשונה שהנושא הקודם עדיין נשאר ברקע בצורה מוחשית.

פרשת השבוע פרשת *וישלח:

בתחילת הפרשה, כשיעקב חוזר לארץ, הוא שולח מלאכים (שליחים, גם אם הם מלאכים ממש, הם עדיין שליחים) לעשיו והוא מספר לו על מה שעבר עליו מאז שברח ממנו לחרן.
הוא מנחה את השליחים לספר לו על זה שהוא עבד אצל לבן, והרוויח הרבה.
"...כה תאמרון לאדוני לעשיו: כה אמר עבדך יעקב, עם לבן גרתי ואחר עד עתה; ויהי לי שור, וחמור, צאן ועבד ושפחה. ואשלחה להגיד לאדוני, למצוא חן בעיניך."
לא כל כך ברור מה הוא אומר בזה לעשיו, יש על זה הרבה פרושים, אבל רש"י מפרש שיעקב רוצה לפייס אותו בכך שהוא מראה לו שהברכה שהוא גנב, לא כל כך התקיימה כדי שעשיו לא יקנא בו על הברכה.
אבל זה מוזר הפירוש, אם יעקב רוצה שעשיו לא ישנא אותו, סימן שהוא מפחד ממנו. ואם הוא מפחד ממנו,למה לשלוח אליו מלאכים.
יעקב, הרי באת מחרן, עיר הנמצאת בארם נהריים, עירק של ימינו, עשיו ממש לא בדרך שלך לארץ, עזוב את זה בשקט.

נעשה מה שנעשה, והמלאכים חוזרים ואומרים לו שעשיו בא לפגוש אותו עם עוד ארבע מאות איש.
יעקב מקבל בחילה, הוא לא ממש רוצה להיפגש עם עשיו כנראה, למרות מה שהוא אמר לו. או לפחות הוא ציפה לדחות את הפגישה למועד שבו יעקב יהיה מוכן יותר והוא יזום את המפגש.

יעקב מתחיל להתכונן למפגש לכל מצב אפשרי, והוא מגייס כל עזרה ורעיון אסטרטגי אפשרי, הכל כדי לשרוד את המפגש. "להתכונן למצבים הגרועים ביותר ולקוות למצב הטוב ביותר" כך אומרים בצבא, ויעקב מתגלה כאיש צבא מחונן באופן מפתיע בהתחשב בכך שהוא מעולם לא נלחם בעבר (טוב, הוא לא בדיוק ציפה לנצח במקרה של קרב, הוא ניסה למזער את הנזקים כמה שניתן).

יעקב גם כל הזמן משנה אסטרטגיה, לבסוף הוא מחליט על כך שמקדימה ילכו עדרים שיהיו מנחה כדי לפייס את עשיו, אחריהם ילכו שני מחנות האנשים של יעקב, ורק בסוף יהיו יעקב ובני ביתו.
יעקב מתכנן הכל עוד לילה לפני המפגש, אבל הוא נשאר אחרון שלא עבר את הנחל ובאותו הרגע מתנפל עליו איש ונאבק עימו.
הפסוקים הללו מאוד תמוהים, מישהו נלחם עם יעקב, וכנראה שלא היו להם נשקים כי המילה "מאבק" לא מרמזת רק על האבק שמעיפים, אלא גם על ריב שבו כל אחד מנסה להפיל את השני (כמו בג'ודו), אז אם זה שודד זה אחד ממש מוזר.
אותו המישהו כנראה חזק מאוד ונואש מאוד אם הוא נלחם כל הלילה עם יעקב, ידוע שיעקב היה חזק בצורה מיוחדת מהמעשה שהוא גלל את האבן מהבאר. והוא גם הצליח לפצוע את יעקב בצורה כואבת מאוד.
אותו האיש ממש מיהר, כי הוא נלחץ ממש כשהשמש התחילה לזרוח.
ומשום מה, יעקב מבקש ברכה מאותו תמהוני שהמטרות שלו לא ברורות (אולי נשלח על ידי עשיו, דווקא אני הייתי מהמר על שודד), והאיש לא סתם מברך אותו, אלא אפילו משנה ליעקב את השם שלו בלי להתבייש.
הדבר הכי מוזר זה שהתורה בכלל מזכירה את הסיפור הזה, הוא לא נראה חשוב במיוחד, כך שאם התורה הזכירה אותו, סימן שהוא כן חשוב. לכן גם פירשו שזה היה המלאך שהיה שרו של עשיו, וכדאי לנסות להבין יותר לעומק מה זה אומר.

העיקר הוא שהברכה לא הייתה סתם ברכה, היה לה משמעות. ואפילו אחר כך ה' בעצמו גם כן משנה את שמו של יעקב לישראל.

יש למפגש הזה השלכות. הוא מאלץ (או שזה גורם לו להחליט) אותו להיות מלפני כל שאר המחנה (לא כל כך בטוח, אבל הסתמכתי על פירוש ספציפי), והוא מחליט לפחות לחלק את המשפחה שלו.
אבל מסתבר שיעקב חשש לשווא, עשיו מאוד שמח לראות את יעקב ומתנהלת בינהם שיחה ידידותית.
עשיו שואל מי כל הנשים והילדים שנמצאים עם יעקב, ויעקב עונה לו שהם נשיו וילדיו.
עשיו שואל מה כל המחנה הזה, ויעקב עונה שזאת מתנה בשביל שהוא ישמח.
עשיו דוחה אותו בטענה שיש לו הרבה רכוש והוא לא צריך את זה.
יעקב מפציר בעשיו "קח נא את ברכתי אשר הבאת (הובאת) לך, כי חנני אלהים, וכי יש לי כל." ועשיו מסכים.
יעקב נפרד בעדינות מעשיו בחצי הבטחה שהוא יבוא לבקר.

עד כאן החלק המרכזי בפרשה.
בנושא הבא יעקב נוסע לשלם, שהיא אולי העיר של שכם (איש שקראו לו שכם) או שהוא הלך לשכם כשהוא בריא.
דינה, בת יעקב, יוצאת יום אחד לפגוש חברות חדשות. שכם, הבן של חמור (אילו שמות נותנים לאנשים בזמנם), רואה את דינה, חוטף ומענה אותה.
לבסוף הוא גם "מתאהב" בה ומבקש מאביו שיחתן אותו עם הילדה הזאת (הוא אולי אפילו עוד לא יודע איך קוראים לה, איזו שטחיות).
יעקב שותק, אפילו שהוא שמע על מה שקרה.

כשבני יעקב חוזרים מהשדה, הם בדיוק שומעים את בקשתו של חמור ואת מה שקרה.
הם מחליטים לעשות מעשה. הם מציבים תנאי אחד לכך שהם יתנו לבנותיהם להינשא עם אנשי המקום- כל מי שרוצה להתחתן עם בת מבנותיו של יעקב, חייו לעבור ברית מילה.
חמור ושכם משכנעים את כל העיר לעשות ברית מילה.
ביום השלישי, היום הכי כואב אחרי המילה, שמעון ולוי הורגים את כל העיר בלי להתאמץ כלל.
האם הם היו בסדר?
אם קוראים סתם כך, קשה להחליט. המקרא כותב על התוכנית שלהם "ויענו (את חמור)... במרמה". מצד שני, המקרא אכן מודה שהמעשה של שכם היה לא בסדר.
חיפוש קצר יגלה את התשובה ויזכה אתכם בנקודות רבות (הנושא נמצא בספר בראשית, פרק לד').

ה' נגלה אל יעקב ומצווה עליו להקים את המזבח שהוא הבטיח להקים בבית אל, יעקב מקים אותו.
ה' מברך את אברהם פעם נוספת, אבל הפעם הוא קודם משנה את שמו מיעקב לישראל ומברך אותו תחת השם החדש שלו.

הנושאים הבאים הם: לידת בן אוני (בינימין) ומות רחל.
מות יצחק בחברון (דבר שעוד לא קרה, אבל עדיין מובא כאן).
תולדות עשיו ובניו והמעבר שלהם לסדום.
וזהו.

טוב, אז הסיבה לכך שיעקב שולח מלאכים אל עשיו, זאת הידיעה החדשה לו לגמרי, שהוא יכול כנגד האויבים שלו, יש לו כוח לעימות חזיתי. את זה הוא לומד כשלבן רוצה לפגוע בו והוא לא יכול כי ה' שמר על יעקב, אבל עצם המפגש אפשר ליעקב לאמוד את כוחו.
אבל זה חדש ליעקב, והוא כל כך נלחץ מהמפגש והוא לא יודע ולא בטוח איך הוא מסוגל להפעיל את כוחו, לכן הוא בונה את כל התיחכום הזה והוא לא בטוח לגבי המפגש.
המלאך מלמד אותו על עצמו ועל כוחו, הוא מסביר לו "לא יעקב יאמר עוד שמך, כי אם ישראל. כי שרית (התעמתת) עם אלהים (לשון חשיבות, גם מלאכים) ועם אנשים, ותוכל".
משם של תחבולן, לשם שמראה על שילטון. לכן יעקב נפגש עם עשיו.

במעשה שכם יעקב שוב סופג, אבל זה כנראה בגלל שהוא לא קישר (במחילה מכבודו של יעקב, בצער רב אני שופט אותו כשיכול להיות שאני בכלל טועה לגמרי) את זה לצורך בעימות.
לעומתו, שמעון ולוי הם מעריכים מאוד את היכולת שלהם להתעמת מול אנשים, לכן הם עושים את המעשה.
גם כשיעקב מברך אותם בסוף ימיו הוא מכריז "שמעון ולוי אחים... אפצם ביעקב, אחלקם בישראל" (לא ציטוט מדוייק) את הכוח הזה, כמו מלח או פלפל, צריך לערבב יפה כדי שזה יהיה טוב ומבוקר. ואכן, נחלתו של שמעון אינה קיימת, הוא נמצא בנחלתו של יהודה, וללוי בכלל אין מקום קבע.

אחרי המהלך הזה, עם [U]ישראל[/U] מוכן להמשיך הלאה, לדור הבא לתהליך הבא שהופך אותנו לעם המיוחד בעולם. העם שבו בחר ה'.

אני חושב שניתן ללמוד מהפרשה על הצורך בעמידה על עקרונות, עמידה כנגד הלוחצים וידיעת כוחך. גם כאדם פרטי, וגם בתור עם ישראל.
אבל מצד שני כדאי לזכור ולראות שתמיד נמצאים איזונים, וגם אם עכשיו יעקב נקרא ישראל, יש לזכור שהוא יכל להיות עם תכונות כאלו רק בזכות עברו כ"יעקב" והתכונות שבו, וגם אחר כך ישראל שוב מורידים את הראש ושוב קמים וכך ממשיכים בתהליך יצירתו של עמנו.

שתהיה לכולנו, שבת שלום.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~
*וישלח- הפסוק הראשון בפרשה: "[u]וישלח[/u] יעקב מלאכים לפניו, אל עשיו אחיו. ארצה (אל ארץ) שעיר, שדה אדום."

דרשה מאוד מעניינת, באמת לא ידעתי למה ה' שינה את שמו של יעקב. אני חושב שאספר את זה בשולחן שבת(כמובן עם קרדיט)

יפה מאוד. נהנתי לקרוא.
פרשה מעניינת, היו בה אירועים מעניינים. בשיעורי תנ"ך הוזכר הנושא שלוי רצח ולכן אין לו אדמה משלו. עכשיו אני יודע גם את מי הוא רצח, ככה שהתזמון של הפרשה יצא בדיוק בזמן :).
לגבי השאלה של "האם שמעון ולוי היו בסדר":
לדעתי הם לא היו בסדר מכיוון שיעקוב מגנה את המעשה של לוי ושמעון בבראשית מ"ט 5-7. בנוסף, הוא מעניש אותם בכך שהוא לא נותן להם נחלה משל עצמם, אלא הם יהו מפוזרים בכל הארץ. כלומר, המעשה שלהם היה פסול כי הם נענשים עליו בסוף.

[QUOTE=Ace Ventura;1261419]יפה מאוד. נהנתי לקרוא.
פרשה מעניינת, היו בה אירועים מעניינים. בשיעורי תנ"ך הוזכר הנושא שלוי רצח ולכן אין לו אדמה משלו. עכשיו אני יודע גם את מי הוא רצח, ככה שהתזמון של הפרשה יצא בדיוק בזמן :).
לגבי השאלה של "האם שמעון ולוי היו בסדר":
לדעתי הם לא היו בסדר מכיוון שיעקוב מגנה את המעשה של לוי ושמעון בבראשית מ"ט 5-7. בנוסף, הוא מעניש אותם בכך שהוא לא נותן להם נחלה משל עצמם, אלא הם יהו מפוזרים בכל הארץ. כלומר, המעשה שלהם היה פסול כי הם נענשים עליו בסוף.[/QUOTE]

לא, לא ולא. (טוב, לא בהרח).
תבדוק ברש"י באותו מקום...
אומנם יעקב מגנה אותם, אבל מי אמר שהוא צודק, שים לב לאמירות התורה בעניי.ן
בני לוי לא קיבלו נחלה בגלל ש"ה' הוא נחלתם", ושמעון לא קיבלו נחלה, לאו דווקא כעונש אלא כדי לנצל את היכולות שלהם למירב, כי יש צורך בכוח שלהם לכל ישראל.
אי קבלת הנחלה לא חייבת להיות עונש...

הנחייה מכוונת לשאלה:
האם מישהו מכם שמע על שבע מצוות בני נח?

טוב, אני אסביר עכשיו את מה שהתכוונתי להגיד.
אם נביט ברש"י או באונקלוס על המילים "ויעשו בני יעקב [b]בערמה[/b]", נראה שמשמעות המילה עורמה אינה זהה למרמה. עורמה זאת חוכמה, ולאוו דווקא דבר רע "עם עיקש תתפתל".
התורה מתארת את הסיבה שבגללה שמעון ולוי הרגו את שכם "חרפה... לשכב את בת יעקב. (ובאותו פסוק התורה מוסיפה מעצמה כש עד עכשיו זה היה מה שאנשים אמרו) וכן לא יעשה!" התורה מזכירה שזה היה מעשה אסור, אבל עד כמה? האם מספיק אסור כדי לחייב מיתה?

נחזור למצוות בני נח שהזכרתי קודם.
ישנן שבעת מצוות בני נח שקל לזכור אותן באופן הבא.
1. גילוי עריות (אישה נשאוה או קרובות משפחה).
2. עבודה זרה (גם לגוי אסור לעבוד אל שאינו ה').
3. שפיכות דמים (רצח).
שלושת אלו הן מצוות שמבחינת היהדות הן ב"יהרג ובל (ולא) יעבור", עדיף למות מאשר לקיים אותן. בגלל שאלו מצוות מוכרות, קל לזכור אותן.
ארבעת המצוות האחרות קל לזכור כ "א', ב', ג', ד'".
[b]א[/b]בר מין החי (לאכול בשר של חייה שעוד חייה).
[b]ב[/b]רכת ה' (לשון הפוכה כדי שזה לא ישמע לא יפה. הכוונה היא שאסור לקלל את ה').
[b]ג[/b]זל (גניבה או סוג של גניבה שיותר דומה לשוד).
[b]ד[/b]ין (להקים בתי דין שידונו אנשים שעברו על אחת מהמצוות האלו).
העונש על כל אחת מהעברות האלו הוא מוות, המוות מתבצע על ידי בתי הדין.

שכם גזל את דינה מיעקב (גילוי עריות הוא בנשים נשואות, דינה עוד הייתה קטנה ותחת חסות יעקב), וכל העיר ידעה על זה ולא דנו אותו למוות בבית דין. כך שעכשיו כולם חייבים במוות על אי קייום המצווה של בתי דין, לכן שמעון ולוי היו צריכים להרוג אותם.

יפה. תודה על התשובה, היא הייתה מעניינת והגיונית, למרות שאני לא מסכים איתה. לדעתי, זה לא מצדיק רצח.
רציתי רק להגיד שלא הייתי בבית כמה ימים אז לא הספקתי לראות את התגובות.
ושאלה קטנה לבסוף: מה זה שבע מצוות בני נוח? לא שמעתי על זה.

[QUOTE=Ace Ventura;1262479]יפה. תודה על התשובה, היא הייתה מעניינת והגיונית, למרות שאני לא מסכים איתה. לדעתי, זה לא מצדיק רצח.
רציתי רק להגיד שלא הייתי בבית כמה ימים אז לא הספקתי לראות את התגובות.
ושאלה קטנה לבסוף: מה זה שבע מצוות בני נוח? לא שמעתי על זה.[/QUOTE]

שבע מצוות בני נח זה מה שכתבתי התגובה הקודמת.