Printable View
תלמיד אחד מהכיתה שלי רצה ללמוד 'פניני הלכה' בזמן ההפסקה, על מנת להעשיר את הידע הכללי שלו. הבעיה היא, בכיתה היה רעש ובלאגן. התלמיד ניסה ללכת לכיתות אחרות, אך גם שם הוא לא הצליח להתרכז. בסוף הוא בא אלי ואמר "וואלה, תראה איזה רעש יש פה, זה פשוט נורא. אם לא תהיה ברירה, אני מעדיף כבר ללמוד בשירותים ולהצליח ללמוד כמו שצריך, מאשר ללמוד 'בכאילו' בכיתה".
מה כדאי לו באמת לעשות?
ישנו איסור חמור ללמוד תורה בשרותים, ואפילו רק "להרהר" (לחשוב) על דברי תורה.
הסיבה לכך היא שהשרותים הם מקום לא מכובד וגם מסריח (אסור ללמוד תורה במקום מסריח), ולכן זה לא לכבוד התורה ללמוד שם. וגם אם מכניסים לשם דבר שכתוב עליו משהו בעל קדושה, יש צורך שיהיה מכוסה בשני כיסויים.
אבל אפשר לראות בזה גם משהו עמוק יותר.
העולם שלנו (מתוך ספירת העולמות הרוחניים) הוא עולם של הסתר. זה עולם של מעשה, העולם היחיד למעשה שבו ניתן לשנות דברים. הסיבה לכך היא, שהעולם שלנו כל כך "מצומצם", עד שנדמה לנו שברזל וחמצן הם שני דברים שונים, או שאני ואתה הם שני דברים שונים.
גם אם תפנו לפיזיקה מורכבת (קוואנטים וכאלה) תדעו שלמען האמת אין כל כך הבדל בין שני דברים, כי ברמה הבסיסית הכל זהה.
אבל עדיין, למרות שזאת רק "אשלייה", אנחנו עדיין צריכים לפעול בעולם הזה לפי מה שאנחנו רואים ולא לפי מה שאנחנו יודעים. כך שלמרות שאנחנו יודעים ש"לית מקום פנוי מני" (אין מקום פנוי ממנו) אנחנו עדיין צריכים להתנהג כאילו ה' לא נמצא בשירותים כי זה לא מכובד, אפילו שאין באמת שום הבדל בין השירותים לבין כל מקום אחר.