שאלה| שיעמום בשבת

[QUOTE=sandslash;1263811]דיברתי עם מישהו שאני מכיר(חילוני) והמלצתי לו לחזור בתשובה כי הוא מתנהג בדרך ארץ ומוסר ומתאים בדיוק לעולם הדת. אבל אותו אדם אמר לי שהוא לא רוצה, מכיוון שלפי דעתו לשמור שבת ולשבת בבית כל היום בלי לעשות שום דבר מעניין זה סתם משעמם ולא מתאים לו.
מה אתה אומר? מה כדאי לי להגיד לו על שבת שיגרום לו לשמור אותה?[/QUOTE]

דבר ראשון, הדרך שבה אתה מבין את הדברים לא משש נכונה.
רואים שאתה מנסה לעזור ולתקן אחרים, אבל זאת לא הגישה. אין "magic words" שאם רק אומרים אותן אדם יחזור בתשובה או ישפר התנהגות, דברים כאלו מגיעים לרוב בעקבות שינוי אישי שלך.

דבר שני, אנשים לפעמים לא באמת מעוניינים בתשובות, אלא יותר בתירוצים לסיבה שהם לא מאמינים כשבעצם כל מה שהם רוצים זה לא להתחייב. שואלים אותך על שאלת "האם אלוקים הכל יכול שאתה מאמין בו, יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים", האם הקושי הלוגי הזה הוא מה שמונע ממנו להאמין, וודאי שלא. אנשים אומרים לך שהם לא מבינים את הטוב שיוצא מתוך הדברים האלו, גם אם תוכיח להם שיש ערך או שהתיאוריות שלהם שגויות הם לא יחזרו בתשובה, כי הם פשוט לא רוצים.
ישעיהו נותן לאחז (מלך יהודה שהיה רשע ביותר) נבואה שלא לחשוש מפני מלך ישראל ומלך ארם שרוצים לתקוף אותו, כי ה' עוד מעט "מוריד" אותם.
ישעיה יודע שאחז לא מאמין לנבואה שלו (למרות שידוע שישעיה נביא אמת), והוא אומר לו לבקש סימן ניסי מה' כדי שהוא ישתכנע באמיתות הדברים.
אבל אחז פתאום "צדיק" ואומר "לא אשאל, ולא אנסה את ה'." אבל זה לא מגיע ממניע של צדיקות ההימנעות מבקשת אות, הוא פשוט לא רוצה להשתכנע, הוא לא רוצה להתחייב. וישעיה נותן לו אות בכוח. ולמרות זאת, אנחנו רואים שאחז לא הקשיב לישעיהו בסוף.

אבל אני בכל זאת אענה על השאלה שנובעת מדבריו של אותו מכר (כמובן אחרי שאני אנסח את השאלה שוב, אחרי שאני אחלק אותה לגורמים שמרכיבים את השאלה):
אם התורה היא הדרך הנכונה להתנהג בעולם, מסתמא (מין הסתם), לכל פעולה ומצווה יש משמעות עם רעיון מאחוריה.
אם כך, מה הערך שנוכל למצוא בשבת, שבה (לכאורה) רק יושבים בבית ומשתעממים?

ובכן, התשובה על השאלה הזאת די פשוטה, והדבר היחיד שאני צריך לשאול זה איזה סוג של תועלת הוא מחפש, כי יש כל כך הרבה רמות של דברים שיוצאים מזה שקשה לבחור מאיפה להתחיל.
דבר ראשון, יש את עיקר הציווי של השבת. כתוב "ששת ימים [B]תעבוד(!)[/B], [B]ועשית[/B] כל מלאכתך. וביום השביעי שבת לה', לא תעשה כל מלאכה..." שישה ימים אנחנו צריכים לפתח את העולם, לשנות אותו לסדר אותו לתקן אותו, אבל רק בשבת אנחנו לא "יושבים ומשתעממים בבית" אלא פשוט לא עושים שום פעולה שמשנה משהו בעולם, לא בונים, לא זורעים, לא מבשלים ולא שורפים (ועוד מספר פעולות).
לשאלה הראשונה של למה, עונה התורה "למען ינוח עבדך ושורך..." צריך גם לנוח מידי פעם להתרכז בנו במקום בעולם. אם לא הייתה שבת בשום מקום לא היו מפסיקים לעבוד ביום השביעי והעבודה הייתה ממשיכה קבוע כי חבל לבזבז ימים שאפשר להרוויח בהם כסף.
עוד דבר שיוצא מהשבת זה משפחה, מתי עוד אתה מוצא את אבא איתך בלי שהוא יביט בך אבל לא יקשיב ממש כי הוא ממש מוטרד ממה שבדיוק קרה לו, ומכך שהוא צריך לעשות דבר אחר מהר לפני המועד האחרון בעבודה.
ולמבוגרים, זאת ההזדמנות היחידה להיות באמת עם המשפחה, בלי המחשב שמסיח את דעתם מהצד כל פעם שרוצים לדבר איתם.
כל השבוע אנחנו מעסיקים את עצמנו באינסוף דברים שונים, מתי יש לנו הזדמנות לחשוב על עצמינו, על הדרך שלנו, האם אנחנו ממשיכים בדרך הנכונה לנו.
המון אנשים (תשאל את הרב זלמן :wink:) רואים בדברים קשים שהיו להם (כמו תקופת מחלה קשה, או תאונת דרכים) בעצם דברים שנועדו רק כדי לפנות להם זמן לחשוב על הדרך שבה הם הלכו עד עכשיו, ועכשיו שכהתפנה להם זמן הם התחילו לחשוב והבינו כמה הם פיספסו את המטרה (שהם הציבו לעמצמם, או מטרה חיצונית להם). יש לנו מזל שבאופן טבעי לחלוטין שמים לנו "תמרור עצור" שנועד לאפשר לנו לחשוב באמת, בלי הרצון "למלא את החסר".

דבר אחרון, השבת היא סמל והצהרה. אפשר לראות את זה גם בערבית של שבת (ובשמות פרק ל"א).
ה' אומר למשה להסביר לבני ישראל על השבת ועל האיסור החמור שבחילולה.
מיד אחר כך מתואר שבני ישראל שמרו את השבת, ועל כך שהיא אות לעולמים. וכך כתוב:

טז- וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. יז- בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹת הִוא לְעֹלָם. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי- שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
קרדיט לווקיטקסט.
כשאדם שומר את השבת, הוא מראה בזה את אמונתו בכך שהעולם נברא (לפני הכל שהוא נברא ולא תמיד היה, אחר כך אפשר להתקדם גם לכך שהוא נברא...) בשבעה ימים, ורק בשישה מתוכם ה' "עבד" וביום השביעי הוא בעצם "נח" והחדיר לתוכו את הקדושה שהשלימה בכך את כל הבריאה.