עשרה בטבת- תחילת החורבן

שלום לכולם.
האם אתם זוכרים כמה צומות יש בשנה? ובכן, ישנם שישה צומות.
כבר עברנו ביחד ארבעה, בזה הרגע אני כותב את הנושא של הצום החמישי (לא לפי הסדר, אלא מאז שהתחלתי לכתוב באתר), וזה אומר שבקרוב אני אגמור לסכם על כל הצומות.
למי שלא מעודכן, אנחנו בחודש טבת לפי הלוח העברי, שהוא גם החודש המרכזי בתקופת החורף.
מהיום בבוקר (יום חמישי) יחול צום עשרה בטבת.

נתחיל מהמקור לאירוע.
עשרה בטבת הוא צום שנקבע בתקופת התנ"ך. אם לדייק, סוף תקופת התנ"ך.
עשרה בטבת, כמו עוד שלושה צומות שכבר דיברתי עליהם (ט' באב, יז' בתמוז וצום גדליה), הוא צום שנקבע בעקבות חורבן בית המקדש הראשון.
הסיבה לצום עשרה בטבת כתובה לראשונה בספר יחזקאל:
"וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָלַיִם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב." (קרדיט לויקיפדיה)
החורבן התרחש בתקופתו של הנביא יחזקאל (וגם של עוד נביאים), מאחרוני הנביאים, ועשרה בטבת היה יום תחילת המצור על ירושלים, כך שזה הצום הראשון בסדר ההתרחשויות של אירועי החורבן.

מה עוד קרה באותו יום:
כידוע, אנחנו לא כל כך מתים על צומות, לכן אם יש דברים רעים נוספים שקרו באותו יום (או קרוב), אנחנו לרוב מצרפים אותו לסיבת הצום המרכזית.
וזה גם באמת לא מקרה שדברים רעים קורים בתאריכים קרובים.
זוכרים את הנושא שכתבתי על י"ז בתמוז-תשעה באב? גם בטבת אנחנו נמצאים בתקופת קצה ואי יציבות, אבל בחורף, כמו שהזכרתי, כבר התחיל תהליך של כניסת הטוב לתוך החלק הפחות טוב. או במילה אחת, חנוכה.

אז לא בדיוק באותו יום, אבל בערך באותו יום קרו הדברים הבאים:

בשמונה בטבת (ח' בטבת) תורגמה התורה ליוונית.
תלמי המלך (הלא יהודי) הכריח את חכמי ישראל לתרגם לו את התורה ליוונית, זאת הפעם הראשונה שהתורה נכתבה בשפה שאינה עברית. תלמי סגר שבעים זקנים בחדרים שונים מבלי שיוכלו לתקשר ביניהם וביקשם לתרגם את התורה ליוונית. החכמים עשו מספר שינויים בתרגום במספר מקומות, מסיבות שונות, ונעשה להם נס כך שכולם שינו בדיוק באותה צורה בדיוק את אותם הדברים.
לדוגמא, בעקבות חוסר המצאות ניקוד, את "בראשית, ברא אלוקים" שינו ל"אלוקים ברא בראשית (בית בפתח, שמתאר בתוך משהוא)" כדי שלא יחשבו שהיה "בראשית" לפני ה' ושה' נברא על ידי בראשית (אם תורידו את הפיסוק הברור לכם, תראו שדווקא קל להתבלבל בזה).

בתשעה בטבת (ט' בטבת) נפטר עזרא הסופר, המנהיג הרוחני של עם ישראל לאחר שהם חזרו לארץ בסוף גלות בבל (הגלות הראשונה שארכה "רק" שבעים שנה).

בימינו, הרבנות הראשית קבעה את עשרה בטבת ל"יום הקדיש הכללי" (יום לאמירת קדיש לעילוי נשמתם של כל אלו שתאריך הריגתם ע"י הנאצים לא נודע), בשואה ניספו הרבה אנשים מבלי שידעו מה התאריך בו הם ניספו, בדרך כלל אומרים קדיש לזכר הנפטר ביום הפטירה שלו.

כאן אני רוצה להזכיר נושא מעניין.
אני אסביר שזה לא מקרה שיחזקאל שהוא הנביא האחרון (עם ספר בגודל יחסית "נורמאלי", במחילה מכבודם של נביאי "תרי עשר") הוא גם נביא החורבן (האחרון שמתנבא בארץ ישראל).
אתם מן הסתם מתפלאים (או שלא, אבל הייתם מתפלאים אילו ידעתם את זה), איך יכול להיות שהוא אחרון הנביאים אם יש ספרים בתנ"ך שנכתבו לאחר תקופתו של יחקאל? (כגון, עזרא, נחמיה ומגילת אסתר).
התשובה הפשוטה היא, שהם לא היו נביאים במובן המלא של המילה, הם היו במדרגה פחותה יותר (אבל זה לא אומר שזה לא הישג מרשים) שנקראת "רוח הקודש". דרגת רוח הקודש אינה נבואה במובנה הפשוט אלא יותר כמו השראה או מוזה [b]ממש[/b] חזקה.
נבואה בדרגת חיזיון והתגלות (מלבד נבואת משה רבינו) קיימת רק בארץ ישראל, לכן מרגע הגלות אנחנו מוצאים רק את הכתובים (כתובים מלשון תנ"[b]ך[/b]) ש"ברוח הקודש נכתבו", אפילו שחלקם נכתבו בארץ אבל רק לאחר הגלות הראשונה.

מה מיוחד בצום הזה?
אני מקווה שלא תבינו אותי בצורה שגויה, אבל אני סומך עליכם ואנסה להסביר את עצמי טוב.
עשרה בטבת הוא הצום הקל ביותר מבין כל הצומות. אני לא מתכוון שהוא פחות חשוב, אלא שהכי קל לשמור אותו כמו שצריך. בגלל שעשרה בטבת מתרחש בטבת (שהוא שיא החורף), ובנוסף זהו צום שמתחיל רק מהבוקר, לכן זה הצום הכי קצר שקיים.
עוד דבר מיוחד הוא שעשרה בטבת הוא הצום היחיד שבימינו יכול לצאת על יום שישי, ושאם הוא יצא על יום שישי הוא לא ידחה לראשון.

כמו בכל צום, יש קריאה מיוחדת (בתורה) ולא רק בשחרית, אלא גם במנחה.
סיום הצום בערך בשעה 17:15 (משתנה מאזור לאזור).
צום קל ונתראה בשמחות.

~~~~~~~~~~~~
בגלל שהגענו לצום הראשון בסדר צומות החורבן, אני מביא רמז כדי לזכור את כל ששת הצומות הקיימים: הפכים!
שחור-לבן, ארוך-קצר, הוא-היא.
כל אחד מהמילים שלמעלה מזכירים צום אחד בעקבות מאפיין שיחודי לו, ואת זה אני משאיר לכם כחידה: מה כל אחד מההפכים מסמל (רמזים ניתן למצוא בנושאים הקודמים שלי על צומות אחרים).

אז ככה (בנוגע לחידה)-
שחור-לבן: הלבן מטיל בי ספק האם זה צום כיפור ( לבן-נקי, דף חדש..)
ארוך-קצר: אולי צום גדליה, מכיוון שיש לו בתוך שמו גדל, ושכמו ארוך וקצר, שלושתם גדלים וגבהים שונים..

[b][size="4"]צום קל לכולם D=[/size][/b]

[QUOTE=Cool Nick;1268852]אז ככה (בנוגע לחידה)-
שחור-לבן: הלבן מטיל בי ספק האם זה צום כיפור ( לבן-נקי, דף חדש..)
ארוך-קצר: אולי צום גדליה, מכיוון שיש לו בתוך שמו גדל, ושכמו ארוך וקצר, שלושתם גדלים וגבהים שונים..

[b][size="4"]צום קל לכולם D=[/size][/b][/QUOTE]

כולנו לבושים לבנים ביום כיפור, זה נכון. גם הכל בו שמח, לבן זה צבע של שימחה. לגבי האחר... לא.
זה מאפיין שלא קשור למשחקי מילים.

יפה מאוד.
זה בדיוק היה הנושא שלנו בשיעורי תנ"ך (חורבן וגלות ממלכת יהודה). ידעתי שזה היום בו התחיל המצור, אבל לא ידעתי את כל שאר הדברים שהתווספו לתאריך, וזה היה מעניין.

פיתרון החידה:
שחור-לבן: טשעה באב, יום אבל, היום העצוב בשנה, כולו שחור כמו באבל- יום כיפור, יום שמח, מחילת עוונות, כולנו לבושים בו לבן כמו בחג.
ארוך-קצר: י"ז בתמוז, הצום בעל היום הארוך ביותר מכולם, לא נמשך יותר זמן מכולם כי הוא מתחיל מהבוקר- עשרה בטבת (הצום שלנו), הצום בעל היום הכי קצר מכל הצומות. באמת, דיברתי על זה בנושא עצמו!
הוא-היא: (זאת הייתה החידה הקלה מכולם) צום גדליה, גדליה היה בן-תענית אסתר, שהייתה בת.
מקווה שנהנתם והחכמתם.

[QUOTE=HeavySnorlax;1269867]פיתרון החידה:
שחור-לבן: טשעה באב, יום אבל, היום העצוב בשנה, כולו שחור כמו באבל- יום כיפור, יום שמח, מחילת עוונות, כולנו לבושים בו לבן כמו בחג.
ארוך-קצר: י"ז בתמוז, הצום בעל היום הארוך ביותר מכולם, לא נמשך יותר זמן מכולם כי הוא מתחיל מהבוקר- עשרה בטבת (הצום שלנו), הצום בעל היום הכי קצר מכל הצומות. באמת, דיברתי על זה בנושא עצמו!
הוא-היא: (זאת הייתה החידה הקלה מכולם) צום גדליה, גדליה היה בן-תענית אסתר, שהייתה בת.
מקווה שנהנתם והחכמתם.[/QUOTE]

אהה.. אני חשבתי שבשלושת הצירופים אתה מדבר על צום אחד לכל אחד, לא ידעתי שבכל צירוף יש שתיים

[QUOTE=Cool Nick;1270356]אהה.. אני חשבתי שבשלושת הצירופים אתה מדבר על צום אחד לכל אחד, לא ידעתי שבכל צירוף יש שתיים[/QUOTE]

יש שישה צומות בשנה... זה כתוב בנושא אפילו.