pokemon-D.N.A trensform

[B][U]פרקים:[/U][/B]

פרק א'-ד.נ.א,השתנות!
פרק ב':להציל את פול-חלק א'
פרק ג':להציל את פול-חלק ב'
פרק ד:צללים שואבים מן העבר!
פרק ה':חמישה מחוזות,חמישה נבחרים!




[size="4"]pokemon-d.n.a Transform[/size]

[U][size="3"]פרק 1-ד.נ.א,השתנות![/size][/U]

"מאט..."פתחתי את עיני למשמע קול."מה..."אמרתי מתוך שינה."מאט...מאט,הנה הפוקדקס שלך!"קמתי בצרחה."תביאי לי!"שמעתי צחוק."ההה...אני לא מאמינה ששוב נפלת בפח הזה."קריסטל!אני אתפוס אותך!"קמתי מהמיטה.אני יודע שזה נראה קצת ילדותי,לרוץ אחרי נערה בת 15 במדרגות עם תחתוני דובוני אכפת-לי.מי אני?סליחה,אני תמיד שוכח את זה.אני מאט,אני בן 12 ועוד מעט אקבל את הזכות להיות מאמן פוקימונים.וזו הייתה הופעת בכורה שלי.ושל אחותי הגדולה קריסטל.בגיל 13,לפני שלוש שנים,היא קיבלה מכתב שבו היה כתוב שהוא היא נבחרה להשתתף באיזה פרויקט חשוב.אבל זה לא חשוב.בואו נחזור למרדף."קריסטל!!ואוו!"נפלתי.על הטראקר של קריסטל."קריסטל!תראי מה יש לי פה..."עכשיו היא כועסת."מאט!!!"רצתי אבל לא הספקתי וקריסטל לקחה את הטראקר שלי מהיד שלה.מה זה טראקר?איך אסביר את זה...לטראקר יש אפשרות לסרוק כל פוקימון והחליף פרטים עם אחרים.כמו פוקדקס אבל יותר טוב.הלוואי שהייתי מקבל טראקר."מאט!קריסטל!בואו לאכול."אני אגיע לפניך!"אמרתי ורצתי למטה.בשולחן חיכו לנו ערמות פנקייקים."נו?אז היום את הולכת ליער פיג'י?"קריסטל דיברה בפה מלא.שוב."כן,דוקטור קיי ביקש ממני לסרוק לו ספירו עם מתקפת שמיים.לא סיפור."ואתה מאט?"היא שאלה."לא יודע,נטייל,נראה מה יהיה."אמא חייכה."טוב,נתראה אחרי הצהריים."קריסטל יצאה.אני נשארתי לטפל בצ'יקוריטה של קריסטל.היא עושה מחקר על איך העלה שעל הראש של צ'יקוריטה עוזר להגן עליה."טוב ליף,נתראה עוד מעט?"היא הנהנה."צ'יק!"יצאתי מהבית ושמעתי צעקה."היי!תחזור!"עקבתי אחרי הצעקה.רצתי ורצתי.והגעתי לשיח.לא האמנתי למה שראיתי."ד.נ.א,"קריסטל אמרה משהו והחזיקה בטראקר שלה."קריסטל!"צעקתי."השתנות!"היא הסתובבה אלי אבל זה היה מאוחר מידי.היא השתנתה.הרגליים שלה נעשו ציפוריות כאלה וכתומות.היא הפכה לכאילו ציפור...היא הפכה...לקומבסקין!"מאט!"היא צעקה."את מדברת?"שאלתי."לך מפה!עכשיו!"רצתי.לא הבנתי מה קרה.הכל קרה כל כך מהר.קריסטל הפכה לקומבסקין.אדם הפך לפוקימון!ידעתי שיש רק אחד שיכול לענות לי.דוקטור קיי.רצתי למעבדה ודחפתי את הדלת כל כך חזק מכעס."שלום מאט..."תפסתי את קיי."מה עשית לה?!מה קרה לה?!"אמרתי והפנים שלי אדמו מכעס."מה קרה?"הוא שאל."זה בקשר לקריסטל?תוריד אותי ואסביר."הורדתי אותו.הוא לא היה למעלה אבל ראיתי את קמצוץ הפחד בעיניו."מה אתה רוצה לדעת?"הוא שאל אותי."הכל!"עניתי."איך קריסטל מסוגלת להפוך לפוקימון,בתור התחלה?!"שאלתי."אוקיי.בתור התחלה,הטראקר של אחותך מסוגל לעשות הרבה."התפרצתי לדבריו."נכון,קריסטל אמרה לי."הוא קטע אותי."לא נכון.יש הרבה דברים שקריסטל לא סיפרה לך.הטראקר,מכשיר רב עוצמה.גדול יותר מכל מכשיר בעולם שקשור לעולם הפוקימונים.הטראקר מסוגל לתת עוצמה יותר ממה שחלמת אי פעם.הוא יכול להפוך אותך למטאל-פוקימון."עכשיו,אני מודה שבשלב הזה איבדתי את זה לחלוטין."מטאל מה?"שאלתי."מטאל-פוקימון.חצי פוקימון.בטראקר יש את הכוח להפוך אותך לפוקימון בלי הבדלים חוץ מאחד-אתה חצי פוקימון וחצי בן אדם.תוכל לעשות כל מה שפוקימון עושה-מתקפות יכולות מיוחדות,אבל יחד עם זה תוכל לחשוב כמו בן אדם,לדבר כמו בן אדם."לפתע שמעתי דלת נפתחת.הסתובבתי וראיתי לא אחרת מאשר-קריסטל."מאט אתה...זה לא מה שאתה חושב."עצרתי אותה."נכון!זה לא מה שאני חושב!זה יותר מזה!את יודעת,מי כמוך יודעת,כמה אני אוהב פוקימונים,ולא סיפרת לי על זה!"היא התקרבה."יש משהו שאוכל לעשות בשבילך?"היא שאלה."את לא יכולה לארגן לי טראקר,נכון?"שאלתי בציניות.היא ודוקטור קיי הלכו לחדר השני."חכה פה,טוב?"קריסטל אמרה לי.אני לא מאמין.דווקא היא.הסתובבתי וראיתי את דוקטור קיי וקריסטל עם קופסה אדומה."מאט,זה בשבילך."היא נתנה לי את הקופסה.פתחתי אותה ולא האמנתי למה שראיתי."טראקר?בשבילי?"שאלתי."אלפא טראקר,"קיי תיקן אותי."הוא פועל כמו טראקר רגיל,חוץ מדבר אחד-ההשתנות היא מוגבלת בזמן."הוא אמר לי."אתה עדיין רוצה אותו?"קריסטל שאלה אותי."ברור!"אמרתי."יופי!עוד דבר אחד-תלחץ על הכפתור הזה.קריסטל לחצה ונפתחה מפה וירטואלית ענקית."מה הנקודות האלה?"שאלתי."אלה סימונים,של תחרויות מכון.זה כמו קרבות מכון ותחרויות סרט רק משולב."אתה סולח לי?"היא שאלה.אבל כבר לא הייתי שם.הייתי ביער פיג'י.רצתי לנסות את הטראקר.ומצאתי את מה שאני צריך-פיג'י.האימון המושלם."פיג'י!"הוא קרא."אין שום בעיה,חבר!"שלפתי את הטראקר ועברתי על הפוקימון במאגר."שינקס...אקנס...רטטה...לוטד!מושלם!"הסתכלתי על הפיג'י."אתה ביקשת,אתה תקבל.ד.נ.א...השתנות!"


בפרק הבא של פוקימון ד.נ.א טרנספורם:מאט מגיע לנקודה הראשונה ופוגש במוכר אבני התפתחות
שמזמן אותו לקרב.המוכר לא מודע לטראקר של מאט,אבל הקרב קשה והמוכר מתגלה כיריב קשה במיוחד.האם מאט ינצח בקרב?האם המוכר יצליח להביס את מאט?הכול בפרק הבא של:פוקימון,ד.נ.א טרנספורם!!!

נחמד, אהבתי את העלילה, אבל יש שני דברים ש[b]ממש[/b] מפריעים:
אין פיסקאות.
אין רווח אחרי סימני ניקוד. בוא ניקח לדוגמא את הקטע הזה:
מי אני?סליחה,אני תמיד שוכח את זה.אני מאט,אני בן 12 ועוד מעט אקבל את הזכות להיות מאמן פוקימונים.וזו הייתה הופעת בכורה שלי.ושל אחותי הגדולה קריסטל.

ככה הוא נראה בסיפור שלך, אבל הוא אמור להיראות ככה:

מי אני? סליחה, אני תמיד שוכח את זה. אני מאט, אני בן 12 ועוד מעט אקבל את הזכות להיות מאמן פוקימונים. זו הייתה הופעת בכורה שלי ושל אחותי הגדולה קריסטל.

ד"א, אתה שם יותר מידי נקודות, ואחרי נקודה אין ו' חיבור. פשוט אין.
עוד משהו בנוגע לקטע. כתבת שהוא תמיד שוכח את זה. זה אומר שהוא תמיד שוכח מי הוא?

אם תרצה, לפני כל פעם שתפרסם פרק, תשלח לי אותו ואני אתקן לך שגיאות הגייה, פיסוק וכאלה.

[QUOTE=PizzaBlaster;1270405]נחמד, אהבתי את העלילה, אבל יש שני דברים ש[b]ממש[/b] מפריעים:
אין פיסקאות.
אין רווח אחרי סימני ניקוד. בוא ניקח לדוגמא את הקטע הזה:
מי אני?סליחה,אני תמיד שוכח את זה.אני מאט,אני בן 12 ועוד מעט אקבל את הזכות להיות מאמן פוקימונים.וזו הייתה הופעת בכורה שלי.ושל אחותי הגדולה קריסטל.

ככה הוא נראה בסיפור שלך, אבל הוא אמור להיראות ככה:

מי אני? סליחה, אני תמיד שוכח את זה. אני מאט, אני בן 12 ועוד מעט אקבל את הזכות להיות מאמן פוקימונים. זו הייתה הופעת בכורה שלי ושל אחותי הגדולה קריסטל.

ד"א, אתה שם יותר מידי נקודות, ואחרי נקודה אין ו' חיבור. פשוט אין.
עוד משהו בנוגע לקטע. כתבת שהוא תמיד שוכח את זה. זה אומר שהוא תמיד שוכח מי הוא?

אם תרצה, לפני כל פעם שתפרסם פרק, תשלח לי אותו ואני אתקן לך שגיאות הגייה, פיסוק וכאלה.[/QUOTE]

אני מסכים בכל צורה אפשרית עם זיו... היה לי קשה מאוד לקרוא את הפרק...

אדיר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אהבתי את זה בן אדם שהופך לפוקימון זה מדהים

רעיון מעולה :)

מאיזה סיבה מזכיר לי מאוד סידרה אמריקאית,מעניין למה Xddddd

סתם,אבל זה באמת מזכיר את בן 10.

מחכה בקוצר רוח לפרק הבא!

אהבתי את התגובות החמות.
פרק 2 מחר!

עריכה:בבקשה פרק 2!

[center][size="4"]פרק 2-להציל את פול!-חלק א'[/size][/center]

."קח את זה!"קראתי בעודי מכה פיג'י באקדח מים."קח גם את זה!"עוד אקדח מים העיף את הפיג'י לעץ קרוב.
"אני אקרא לאח שלי!"הפיג'י צעק."בכיף!אני מקווה שאח שלך אוהב לחטוף כמוך!"גיחתי לעצמי לכיוון הפיג'י,
שעף במעורפל והשתדל לא לנחות."לחטוף...כמוך..."גיחתי."טוב ועכשיו לחזור לצורה המקורית שלי.ד.נ.א,השתנות!"אמרתי והגוף שלי הפך חזרה לאנושי."זה היה אימון טוב."ועכשיו נתקדם למכון.רגע אחד,"חשבתי. "למה ללכת שאפשר לעוף?"שלפתי את הטראקר בחיוך."ד.נ.א,השתנות!" קראתי."יאנמה!ועכשיו לעיר באטרפליי!"עפתי בכיף,כשפתאום פגע בי משהו שנראה כמו כדורי אש...גחלת!"התחלתי להתגונן.עפתי אבל כדורי האש פגעו בי בסוף."פוקדור צא!"שמעתי קול אבל לא הצלחתי לזהות.מהר מאוד מצאתי את עצמי בתוך פוקדור."מה זה?כל כך חשוך כאן!מה אני עושה?"חשבתי."רגע אחד!ד.נ.א,השתנות!"מהר מאוד הפוקדור גדל ומצאתי את עצמי עומד מול בן אדם."מה קרה פה עכשיו?"חייכתי."אתה חולם?"ניסיתי לשטות בו."נו טוב,אני מאט וזה הטראקר שלי.איתו אני מסוגל להפוך לפוקימונים מכל הסוגים."העיינים שלו זהרו."להפוך לפוקימון?!וואו!!!"הוא אמר."סליחה לא הצגתי את עצמי.אני פול.פול קרוס.אני מאמן פוקימונים ואני בדרך למכון הראשון שלי."חשבתי רגע."רגע,"אמרתי לפול."למה ללכת שאפשר לעוף?"הוא התבלבל."לעוף?"חייכתי."שניה.ד.נ.א,השתנות!"הגוף שלי הפך לסגול,והידיים שלי הפכו לצבתות."גלייסקור!"קראתי."תעלה!"פול עלה על גבי וטסנו לעיר באטרפליי.אחרי דקה פגע בי מין סופת טורנדו קטנה."מכת כנפיים?מי זה עכשיו?!"שמעתי קול כבד."אתה הצקת לאח שלי,ועכשיו תשלם את המחיר!"התעצבנתי."נו באמת!תחזיק חזק פול!"פול הנהן."מספרי אקס!"קראתי ותוך כמה שניות נפלו שני פיג'יוט."שכחת אותי!"המנהיג קרא."פול,אל תיבהל!תעזוב אותי,עכשיו!"פול נראה מפוחד אבל הקשיב לי."ד.נ.א,השתנות!"הפכתי לאברה."גרביטציה!"קראתי ותוך שנייה אני,פול והפיג'יוט הפסקנו לעופף וישבנו באוויר."חחחה!עכשיו רק עשית את העבודה שלי לקלה יותר!"הפיג'יוט צחק ורץ אלי."פול עלה עלי,עכשיו!"פול החזיק בי."אתה מוכן?"שאלתי.פול הנהן."ד.נ.א,השתנות!-סטארפטור!"הפיג'יוט נהיה מבולבל."מה?אההה!!!"הפיג'יוט התחיל ליפול במהירות עצומה.הוא ניסה לפתוח את כנפיו אבל הלחץ מהנפילה הקשה עליו."אתה תשלם את זה!!!"הפיג'יוט קרא."גיחתי ונתנתי כיף לפול.יותר נכון כנף לפול."הצלחנו!"אמרתי ותוך כמה שניות הפיג'יוט כבר לא נראה."עכשיו אחרי שנפתרנו ממנו,הגיע הזמן לעיר באטרפליי."אמרתי והשתנתי בחזרה.תוך דקות הגענו לעיר באטרפליי."זה היה כיף,מה?"פול שאל אותי."כן.."עניתי."הספיק לי לעוף להיום..."פול הנהן."כן..."הסתובבתי."מה אמרת?פול?"לא ראיתי אותו.

*בינתיים,בקצה העיר*

"מי אתה?מה אתה רוצה ממני?"שאל פול."זה לא עניינך."ענה לפול קול מסתורי."רק תביא לי את הטראקר ואשחרר אותך!"

*העיר באטרפליי,חנות הפוקדורים*

"תביא לי גם פנס ושני חבלים."אמרתי למוכר בחנות."מיד."אמר המוכר והלך למחסן החנות."אני לא יודע מה קרה,או איפה פול נמצא,אבל,"חשבתי לעצמי."אני חייב להציל את פול!"

בפרק הבא של פוקימון ד.נ.א טרנספורם:פול נחטף ומאט היחידי שיכול להציל אותו.
אבל משהו מנסה לעצור את מאט.מה יקרה?האם מאט יציל את פול?
הכל בפרק הבא של פוקימון ד.נ.א טרנספורם!

קול

אני מבין שלא למדת בכלל מהתגובות... אני ממליץ לך לבקש בטא בנעוץ... אני פשוט לא יכול לקרוא את הפרק...

תשים רווחים קודם כל אחרי כל סימן פיסוק, כמו עכשיו. אם תשים אתה תראה שלא תמיד ברור מי אמר מה, ותוכל לפסק נכון יותר. אבל זאת לא הסיבה לצורך בפיסוק, זה רק בונוס. כשלא מפסקים זה נהיה לא נעים ולא קריא וזה מרחיק קוראים שלא מתכוונים להתאמץ כדי לקרוא את זה.
דבר שני, לא הבנתי איפה בדיוק מה שכתבת שיקרא "בפרק הבא" של הפרק הראשון. יש לך בכלל עלילה מוכנה.
הערה שלישית והחשובה ביותר, שים מגבלות לכוחות של הטאקר מעבר למגבלת הזמן. נניח כמו באנימורפס, רק פוקימון שהוא בא איתו במגע, ורק פוקימון התחלתי אלא אם כן בצורת הפוקימון הזאת הוא נלחם מספיק כדי להתפתח. אלו רק הצעות לאיך, ואתה תחליט איך, אבל אני אומר לך שבלי לשנות את הפרטים האלו, דברים נהיים משעממים ממש מהר.
מלא סדרות טלוויזיה נלחמות על קיום עונות נוספות בכל מני שיטות להגבלת הכוח של הגיבור (לא תמיד מצליחים ואז זה נהיה ממש משעמם) כי כבר בעונה הראשונה נמאס לאנשים לראות שוב את התהליך של "נכנס לצרות, מפעיל את היכולת שלו שפותרת הכל ואז גמר הפרק". גם אם הגיבור לא תמיד מנצל את היכולת שלו שיכולה לגמור הכל בשנייה זה עדיין מעפן, כי אנחנו מרגישים שהגיבור אידיוט כשהוא לא מנצל את הכוח שלו.

[QUOTE=HeavySnorlax;1272071]תשים רווחים קודם כל אחרי כל סימן פיסוק, כמו עכשיו. אם תשים אתה תראה שלא תמיד ברור מי אמר מה, ותוכל לפסק נכון יותר. אבל זאת לא הסיבה לצורך בפיסוק, זה רק בונוס. כשלא מפסקים זה נהיה לא נעים ולא קריא וזה מרחיק קוראים שלא מתכוונים להתאמץ כדי לקרוא את זה.
דבר שני, לא הבנתי איפה בדיוק מה שכתבת שיקרא "בפרק הבא" של הפרק הראשון. יש לך בכלל עלילה מוכנה.
הערה שלישית והחשובה ביותר, שים מגבלות לכוחות של הטאקר מעבר למגבלת הזמן. נניח כמו באנימורפס, רק פוקימון שהוא בא איתו במגע, ורק פוקימון התחלתי אלא אם כן בצורת הפוקימון הזאת הוא נלחם מספיק כדי להתפתח. אלו רק הצעות לאיך, ואתה תחליט איך, אבל אני אומר לך שבלי לשנות את הפרטים האלו, דברים נהיים משעממים ממש מהר.
מלא סדרות טלוויזיה נלחמות על קיום עונות נוספות בכל מני שיטות להגבלת הכוח של הגיבור (לא תמיד מצליחים ואז זה נהיה ממש משעמם) כי כבר בעונה הראשונה נמאס לאנשים לראות שוב את התהליך של "נכנס לצרות, מפעיל את היכולת שלו שפותרת הכל ואז גמר הפרק". גם אם הגיבור לא תמיד מנצל את היכולת שלו שיכולה לגמור הכל בשנייה זה עדיין מעפן, כי אנחנו מרגישים שהגיבור אידיוט כשהוא לא מנצל את הכוח שלו.[/QUOTE]

או שתלך על האופציה הפשוטה יותר-

תגביל לו את מספר ההשתנויות בהתחלה,למספר מוגבל של פוקימונים,נגיד 10. ה10 האלו יהיו פוקימונים אל מפותחים,שככל שהוא יתקדם איתם הם יתפתחו וילמדו יורת מתקפות.

חברה,אחרי הרבה זמן שהייתי בניתוח,להשתלת מיתרי הקול.אני בריא שוב והנה הפרק השלישי.תסלחו לי על האיחור?



[size="4"][u][b]פרק 3-להציל את פול!-חלק ב'![/b][/u][/size]


"זה יוצא 126פוקידולר," שלפתי את הארנק שלי והטראקר שלי נפל. "יש לך טראקר?וואו!אתה צריך לקבל 50% הנחה.זה יוצא 63 פוקידולר." נתתי למוכר את הכסף,והטראקר שלי צלצל. "אז זה גם טלפון,אה?" אמרתי לעצמי. "מעניין מי זה...קריסטל!" עניתי. "היי מאט!" קריסטל אמרה. "נו,אז איך אתה מתקדם?" עצרתי את עצמי לשניה. "לא טוב," עניתי. "פגשתי מישהו,בשם פול קרוס," קריסטל עצרה אותי. "רגע,פול קרוס?הפול קרוס?הוא אלוף תחרות הפינג-פונג פוקימונים כבר חמש שנים רצוף!" הזעפתי את הפנים. "וואו," אמרתי בציניות. "ממש מגניב.בכל אופן,תשמעי משהו מוזר.רגע אחד אנחנו מדברים,ורגע אחרי זה הוא נעלם." אמרתי לקריסטל. "אוקיי.הפוקדקס שלו עליו?" חשבתי לרגע. "כן,אז מה?" שאלתי. "ישנה אפשרות של איתור בטראקר.תכניס את השם שלו ותמצא אותו. " שמחתי. "אוקיי,שניה...מצאתי!הוא בבניין של איזשהו אדם בעל צוות....צוות פלזמה...." קריסטל קימטה את מצחה. "אני לא מכירה אותם," היא אמרה. "אבל זה לא נשמע טוב.כדאי שתמהר." היא אמרה. "טוב,אז אני מניח שנדבר מתישהו." אמרתי. "אז ביי." אמרתי. "ועכשיו להציל את פול."

*באותו זמן,מפקדת פלזמה*

"תן לי את הטראקר או שאשמיד אותך!" אמר איש גבוה בעל בגדים שחורים צמודים. "הטראקר לא אצלי!הוא אצל מאט." פול אמר. "מאט?מי זה מאט?" האיש אמר. "מאט זה האדם שהולך לגרום לך לשלם שחטפת אותי." פול אמר בבטחה. "אל תשחק עם המזל שלך,ילד!אני לא יודע מי זה המאט הזה שאתה מדבר עליו,אבל הוא לא יעצור אותי!אף אחד לא יעצור אותי!" פול חרק את השיניים שלו. "איפה אתה מאט?" הוא חשב לעצמו.

*הכניסה למפקדת פלזמה*

"הבן אדם הזה ממש יודע להיכנס לצרות..." חשבתי לעצמי. "עצור!" נשמע קול.אלה היו שני אנשים לבושים בבגדים שחורים,כמו נינג'ות. "מי אתה?" הם אמרו. "חטפתם את החבר שלי.עכשיו יש לכם שני ברירות:או שתעזבו אותי ותנו לי להיכנס,או שתחטפו ממני ואז אני אכנס." השומרים הזעיפו את הפנים. "אוקיי,זה זמן כיסוחים...ד.נ.א,השתנות!" הגוף שלי הפך צהוב.קוצים צמחו לי מהגב.נעשיתי קשיח יותר. "סנדסלאש!" קראתי."גלגול!" קראתי והתחלתי להתקפל לכדור. "סטרייק!" קראתי בזמן שהפלתי שומר אחד. "דביל אחד הלך,דביל אחד נשאר," השומר השני ממש התרגז. "זהו זה,עכשיו עצבנת אותי,ילד!סוויפר,צא!" הסוויפר יצא מהפוקדור שלו. "פוחד,מה?" אמרתי לשומר. "גם את המגן שלך נפיל," אמרתי. "כדור ג'יירו!" קראתי.בין הידיים שלי נוצר כדור אפור מעורפל ענקי. "שיגור!" קראתי.הכדור היה עוצמתי.הסוויפר הרים את זנבו ושיגר את הכדור אליי,ונפלתי על עץ. "שניים יכולים לשחק בזה." יצרתי עוד כדור ג'יירו אבל לא שיגרתי אותו.זרקתי אותו באוויר ואז טיפסתי על העץ. "הנה..זה..בא!" הכדור התעצם בכוחו.הסוויפר עף אחורה ועילף את השומר. "פול,הנה אני בא!"

*בקומה העליונה*

"כבר אמרתי לך מיליון פעמים,הטראקר לא אצלי!הוא אצל מאט!" האיש המסתורי צחק. "אוקיי,אז בסופו של דבר,המאט הזה יבוא להציל אותך...ואז הטראקר יהיה שלי!" האיש צחק וצחק. "ואף אחד לא יוכל לעצור אותי!" האיש קרא בקול. "חוץ ממני!" קראתי. "מאט?" פול אמר. "כן!באתי להציל אותך!"האיש קרא. "קודם תילחם נגדי!"

בפרק הבא של פוקימון ד.נ.א טרנספורם:מאט נילחם נגד האיש המסתורי ומגלה את זהותו ואת עברו.
נראה שמאט עומד לנצח,אבל אז נחשף הקלף המסתורי שמשנה את הכל בשניה.מי האיש המסתורי?
מה עברו של מאט?ואיך קריסטל קשורה לכל העניין?
תגלו הכל בפרק הבא של פוקימון ד.נ.א טרנספורם!

פרק נחמד

קראתיו הרעיון הכללי וזה ממש טוב מחכה לפרק הבא

מאייתים transform ולא trensform.
אם אתה כותב סיפור תדאג שלפחות [B]בכותרת [/B]לא יהיו שגיאות כתיב.
הכותרת משקפת ומייצגת את הסיפור ואם אפילו בה יש שגיאות זה נותן לקורא רושם ראשוני שהסיפור לא יהיה ברמה גבוהה.
אני מציע לך לתקן את זה בהקדם האפשרי.

חברה,אני מצטער שלא כתבתי פרק הרבה זמן,אימא שלי הנחיתה עלי לפני חודש נסיעה לצרפת משום מקום ואתמול חזרתי.אני מבטיח שמעכשיו לא אתעכב הרבה בין פרק לפרק.עוד פרק עכשיו!



[center][b][u][size="4"]פרק 4-צללים שואבים מן העבר![/size][/u][/b][/center]


"מאט!" פול קרא לעברי. "אני בא להציל אותך!אבל קודם אני צריך לעבור את האיש הזה..." האיש המסתורי חרק את שיניו. "קוראים לי מרקוס!ואתה כנראה בעל הטראקר,מאט!הטראקר הזה שלי!" מאט קם לעברו של מרקוס וחרק את שיניו. "תקשיב ותקשיב לי טוב,מרקוס!אין לכך מושג כמה עברתי כדי לקבל את הטראקר הזה!להתעסק איתי זה דבר אחד,אבל להתעסק עם החברים שלי זה משהו אחר!עכשיו עצבנת אותי!!!" מרקוס הזעיף את פניו וכעס. "זה הספיק לי!מטאנג,חסלו אותו!" מרקוס הוציא שני פוקדורים מהם יצאו שני מטאנג. "גם לי נמאס!ד.נ.א השתנות!!!אינפרייניפ!!!" קראתי בכעס.המטאנג השתמשו שתיהם בבלבול.אבל אני הספקתי לקפוץ מעליהם. "גלגל להבה!!!" קראתי והתחלתי להתגלגל.בשונה מלהיות סנדסלאש,ההרגשה הייתה אחרת.במקום להיות כדור הפכתי לגלגל בוער,אבל זה לא הזיז לי.להפך,זה חיזק אותי.הרגשתי בגג.בלי ששמתי לב,העפתי מטאנג אחד שהתעלף.אבל המטאנג השני השתמש בהגנת ברזל.ניסיתי לפגוע גם בו עם גלגל להבה,אבל הוא היה זריז יותר מהמטאנג האחר והספיק להתחמק.חזרתי חזרה לצורת אינפרייניפ."עכשיו סגרתי אותך!" אמרתי. "קרב סגור!" המטאנג היה זריז,אבל זה לא הספיק לו.אני הכיתי ובעטתי,הכיתי ובעטתי,עד שגם המטאנג ההוא עף והתעלף.מרקוס החזיר את המטאנגים לפוקדורים.אני,עדיין בצורת אינפרייניפ,קפצתי עליו והפלתי אותו. "מילים אחרונות?" אמרתי.זה היה כיף. "חוץ מ...הצילו?או קריאות לחיילים המסכנים שלך שנופלים כמו חיילי באולינג?" גיחכתי.מרקוס חייכך. "מה אתה מחייך?פול שוחרר,הטראקר אצלי והפוקימונים שלך חוסלו.איזה סיבה יש לך להיות שמח?" אבל מרקוס המשיך לחייך. "בחייך מאט...אתה לא תעז לפגוע באבא שלך...." התבלבלתי. "מה?אבא שלי?אבל הוא מת ב..." מרקוס קם והשלים אותי. "בתאונת מסוקים?זה מה שאתה חושב...אבל [U]אני[/U] עוד חיי וקיים..." הזעפתי את פניי. "זה לא יכול להיות!!!לא!!!!לא!!!!!" פתאום התמלאתי בלהבות.מרקוס שהתגלה כאבי,גילה סימני חרדה. "זה בשביל כל השנים שחשבתי על המוות של אבא שלי!!!!" צעקתי.לא שלטתי על עצמי.זה אינפרייניפ.זה היכולת שלו.ידעתי.אבל לא יכולתי לעשות כלום. "זה בשביל אמא שקמה כל בוקר ובכתה עד שגמרה את כל הטישואים בבית!!!!" המשכתי לצעוק. "וזה סתם כי בא לי!!!!!" צעקתי.הקול שלי השתנה.התחלתי לגדול ולגדול.הגוף שלי בער עד שנראה כמו יער שלם בוער. "מאט!!!אתה יודע שזה לא המעשה הנכון לעשות!!" פול צעק אלי. "אולי!!!" אמרתי. "אבל בא לי!!!" צעקתי.הרמתי את מרקוס על כף ידי. "לא!" הוא צעק. "לא!!" חייכתי. "הצמדתי את שתי כפות ידי.כשפתחתי אותם כל מה שהתגלה זה ערמת אפר.ואז קטנתי וחזרתי אל צורת האדם שלי. "מאט?בוא רגע..." פול אמר והחזיק כמה ניירות. "אני מצטער..." הוא אמר והושיט לי דף כלשהו. "על מה?" אמרתי ועיינתי בדף. "מרקוס ג'יאובני,אבא לילד,מאט וואן..." כיסיתי את פניי.לא יכולתי להפסיק להתכחש. "זה לא יכול להיות.ראינו הכול...הסרט,הגופה...אני לא מאמין." לפתע עלה במוחי רעיון. "בוא," אמרתי לפול והרמתי את הטראקר שלי. "הולכים." פול נראה מבולבל. "לאן?" הוא שאל. "לעיר ווינגדרום." עניתי. "לספרייה הרשמית,ליתר דיוק." טוב תחזיק חזק,אנחנו עפים מפה,תרתי משמע." פול לא היה מוכן. "מה?" הוא אמר. הרמתי את הטראקר. "ד.נ.א השתנות!!!"