King Of Thieves - Different Justice

[U][B][COLOR="Red"][SIZE="7"][CENTER]מלך הגנבים[/CENTER][/SIZE][/COLOR][/B][/U][B][U][CENTER][SIZE="5"][COLOR="Black"]מבוסס על ספרה של קורנליה פונקה[/SIZE][/CENTER][/U][/B]

אישור ממנהל:
[QUOTE=LordAbizi;1274376]אני, LordAbizi, מנהל חת"ם, מתיר בזאת ל Sakurai Tomoki להחיות את King of Thieves - Different Justice.[/QUOTE]


[B][U]עלילה:[/U][/B]
מאז שאתם זוכרים את עצמכם הייתם תמיד בבית היתומים. אף פעם לא היו לכם הורים אמיתיים או אפילו חברים. בבית היתומים היו המון ילדים, המנהלת כמעט וסגרה אותו אך בעקבות אימוץ של כמה ילדים הוא נשאר. בית היתומים היה מוזנח עקב חוסר תקציב של המנהלת מרשויות העיר. משאלתכם הגדולה הייתה תמיד לצאת משם, לחיות את החיים שאנשים רגילים חיים ולהרגיש איך זה. בלילות בקושי הייתם נרדמים ואם כן נרדמם זה היה מאוחר ובבית היתומים כולם צריכים לקום ב- 6 בבוקר. המנהלת של בית היתומים אף פעם לא הייתה נחמדה לאף אחד אבל גם לא כזאת מרושעת כלפי הילדים. בלילות לפעמים הייתם חולמים שמישהו בא להציל אתכם מהמקום הנורא שבו אתם תקועים. באחד הלילות שבהם לא הצלחתם להרדם ראיתם מבעד לחלון בחדרכם חבורה של נערים, חלקם אפילו נראו כמו ילדים בגילכם. כשעברו הנערים על יד בית היתומים ראה אחד מהם, שנראה הגדול מביניהם, אתכם מבעד לחלון. הסתכלתם עליו והוא טיפס על המרזב שהיה מוצב בקיר ליד החלון. כאשר הנער הגיע לחלונכם הוא סימן לכם לפתוח אותו ושאל: "אתה נראה כמו מישהו שמתאים לעזור לנו, אתה רוצה להצטרף אלינו?". כמובן שבגלל שכל כך רציתם לצאת מבית היתומים התחלתם לחשוב על זה. בהתחלה לא הבנם למה הוא מתכוון אבל הרצון לצאת מהחדר המחניק, הקטן והמוזנח התגבר עליכם והתחלתם לצאת אל הנער. הוא עזר לכם לרדת למטה ואז ראיתם את הילדים שהיו איתו, הם נראו די מוזנחים כמו שנראתם אתם ושאר היתומים. הנער סימן לכולם לרוץ ומשם הכל התחיל....

[B][U]הסבר:[/U][/B]
אז מה לעזאזל קורה כאן? במשחק זה אתם תשחקו גנבים מוכשרים בגילאים 11 - 15, שגרים בקולנוע הנטוש שבעיר נאפולי שבאיטליה. מלך הגנבים, פושע מקצועי ואנונימי, שפניו מוסתרות על ידי מסיכה, "אימץ" אתכם, גידל אתכם ולימד אתכם כל מה שהוא יודע. כל אחד ממכם הצטיין במשהו אחר. במהלך המשחק תישלחו למשימות רבות ע"י מלך הגנבים בכבודו ובעצמו, שבא לבקר אתכם מדי פעם. המטרה שלכם היא מאוד פשוטה: לעבור את המשימה בשלום, שלא יבחינו בכם.. ולחזור כולם ביחד, בלי להשאיר אף אחד מאחור! במהלך כל שלב במשחק יתבררו פרטים לגבי הוריכם, ויוספו טוויסטים עלילתיים רבים על מנת "לטבל" מעט את העלילה. אנחנו מבטיחים לכם, לא תתאכזבו.

[B][U]חוקים ודברים בקשר למשחק:[/U][/B]

[B]1.[/B] כל החוקים הראשיים של הפורום חלים גם כאן.

[B]2.[/B] משתמש שלא יגיב שבוע יסולק מהמשחק [U]אבל[/U] יוכל לקבל הזדמנות אם יבקש ממני (בפרטי).

[B]3.[/B] כאשר אתם רוצים לדבר במשחק השתמשו ב: " " דוגמא~ "שלום, מה קורה?"
וכאשר אתם חושבים על משהו השתמשו ב: ' ' דוגמא~ 'מעניין מי הבחור ההוא ששם?'

[B]4.[/B] בתגובות שלכם אני מצפה לקצת חשיבה מקורית ולא משהו שכבר טחנו אותו וגם תנסו להשקיע בתגובות.

[B]5.[/B] בקשר ל-4, משתמש שאני אראה שהוא באופן קבוע לא משקיע בתגובות שלו, אני אחשוב עליו ואחליט אם להשאיר אותו או לא.

[B]6.[/B] המשחק מוגבל לארבעה משתתפים בלבד אז בבקשה לא לנדנד לי להכניס עוד אחד, אם יתפנה מקום אני אכניס.
וגם בבקשה לא לשאול אותי פה למה לא התקבלתם, יש סיבה להכל ואם תרצו לדעת אותו אפשר לפנות אלי בה"פ.

[B]7.[/B] במשחק יוצגו דברים שלא מתאימים לילדים מתחת לגיל 12 קללות (רציניות, לא דפוק ודביל) ומכות שמדי פעם ידרדרו למכות רצח,
ועוד הרבה סטריאוטיפים לא חינוכיים כגון סקס, סמים, אלכוהול, עישון, גזענות והמון המון עבירות על החוק.

[B]8.[/B] בגלל שאני בכיתה יא' יש לי הרבה עומס, לכן יכול להווצר מצב שבו ייקח לי הרבה זמן להגיב או שיהיה הפרשים גדולים של זמן בין תגובה, אני מצטער מראש.[/COLOR]



[COLOR="Red"][B][U][SIZE="5"]לא להגיב!![/SIZE][/U][/B][/COLOR]

[COLOR="Black"][b][u]טופס הרשה עם הסבר:[/u][/b]
[b]שם:[/b] שם אירופאי, רצוי אנגלי/איטלקי
[B]גיל:[/B] 17-20
[b]רקע:[/b] 3-6 שורות, לכתוב בעיקר על דברים שקרו לו בבית היתומים, למה הוא עבר לשם בכלל וכו'..
[b]מין:[/b] לא, לא בקטע המיני Xd האם הדמות היא זכר או נקבה
[b]מומחיות:[/b] כיוס/פריצה/האקינג/שוד/קומבינה/אחר - לבחירתכם. חובה הסבר למי שבחר אחר!
[b]הערות/הארות/בקשות/המלצות:[/b] כל דבר שעולה ברוחכם..


[b][u]טופס הרשמה ריק:[/u][/b]
[quote][b]שם:[/b]
[b]גיל:[/b]
[b]רקע:[/b]
[b]מין:[/b]
[b]מומחיות:[/b]
[b]הערות/הארות/בקשות/המלצות:[/b][/quote]


[B][U]הסבר על כל מיומנות:[/U][/B]

[B]כיוס-[/B] אנשים מהירים מאוד וחדי עין שלא מושכים יותר מדי תשומת לב. יש לכם חוכמת רחוב רבה ואתם בעלי ידיים זריזות (זריזות ידיים), המאפשרות לכם להעלים דברים ולחטוף דברים מבלי שאנשים יבחינו בכך. אנשים כמותכם מצטיינים בעיקר בגניבת ארנקים, תכשיטים, ועוד דברים קטנים אך בעלי ערך. הרחוב הוא כמו הבית השני שלכם, ובזירה עמוסה באנשים, אין לכם שום בעיה לבצע את המשימה בקלילות רבה.

[B]פריצה-[/B] למדתם פריצת מנעולים מקצועית, ואתם יודעים לפרוץ כמעט כל מנעול אפשרי. אתם יודעים להפוך כל דבר לפותחן לא חוקי - סיכה, כפית, סרגל ועוד המון אביזרים. אתם יודעים להיות שקטים במיוחד שאנשים לא ישימו לב שאתם נמצאים. יש לכם יכולות שכנוע קלה וכישורי משחק טובים, ואתם יודעים להתחזות ולהסתתר מעולה. כמו כן הפריצה לא חייבת להיות רק לבתים, אלה גם לכספות ולמכוניות, אך הזהרו מן האזעקה!

[B]שוד-[/B] אתם מסתדרים טוב עם כלי נשק, ומשתמשים באלמנט ההפתעה מצוין. יש לכם נוכחות חלשה במיוחד, מה שמאפשר לכם "לפשוט" על חנות בקלות, מבלי שהמוכרים ישימו לב לזה. בדרך כלל פניכם יוסתרו אך לא על ידי מסיכות בשביל לא לעורר חשד, אלה ע"י דברים אלגנטיים כמו כובע, משקפי שמש ועוד. החג האהוב עליכם הוא ליל כל הקדושים, מפני שאתם מאוד אוהבים להתחפש, דבר העוזר לכם גם בשודים - אתם מסוגלים להכין פאות, זקנים ושפמים מזוייפים שנראים אמיתיים לגמרי, מה שיכול להסתיר את זהותכם, אם במקרה יעלו עליכם.

[B]האקינג-[/B] מחשבים זה התחום שלכם, וכל עולמכם. יש לכם מומחיות שאין לאף ילד בגיל שלכם בעולם המחשבים. אתם יודעים כל פרט ופרט באינטרנט, ואין שום דבר שאתם לא מכירים. יש לכם תוכנות ריגול ופריצה מצויינות, אתם משתלטים בקלות על אתרים של חברות גדולות לצורך "משיכה" של כספים, ויוצאים במהירות בלי להשאיר עקבות. המחשב שלכם מוסתר ע"י תוכנת בילוש סודית, ככה שאם במקרה יעלו על פריצה, לא ידעו איזה מחשב פרץ, והיכן הוא נמצא. למדתם בעצמכם להכין וירוסים קטלניים, שיכולים להרוס כל מחשב בעולם. האתגר הגדול ביותר והחלום שלכם הוא לפרוץ לאתרי חברות כמו גוגל ונאס"א, אך בינתיים ללא הצלחה. בנוסף על כך אתם יודעים להשתלט על מכונות מזל, מערכות אזעקה וכל דבר חשמלי כמעט.

[B]קומבינה-[/B] אתם מבינים בכספים, אנשים קרי רוח בעלי "פוקר פייס" שאף פעם לא ממצמצים ראשונים. אתם משתמשים בפסיכולוגיה הפוכה על מנת לגרום ל"קורבן" בתת מודע שלו, אפילו בלי שהוא שם לב, לחשוב בדיוק כמותכם, ולעשות דברים שלא על דעתו. לא פעם ולא פעמיים שעשיתם מניפולציות אדירות שאף אחד אחר לא חשב עליהם לפניכם. בקיצור - מיסיונרים מקצועיים. אתם יודעים את סודות המקצוע של כל החברות הגדולות, מיקומים טובים להחבאת כסף וגם, תאמינו או לא - זיוף כסף. כישורי הזיוף שלכם מאוד גבוהים, אתם מסוגלים לזייף כמעט כל מוצר שקיים בשוק, כולל שטרות ומטבעות. למרות שאין לכם מכונת כסף אמיתית, יש לכם את השיטות המסתוריות שלכם. כמו כן, פרוטקציות הוא דבר שיש לכל רמאי טוב, ולכם יש כאלה בשפע. זכרו - קומבינאטור טוב, לעולם לא מגלה את סודותיו!
[/COLOR]


[B][U][COLOR="Red"][SIZE="5"]לא להגיב!![/SIZE][/COLOR][/U][/B]

[COLOR="Black"][SIZE="5"][B][U]דף זה שמור להמשך המשחק[/U][/B][/SIZE][/COLOR]



[SIZE="5"][COLOR="Red"][B][U]לא להגיב!![/U][/B][/COLOR][/SIZE]

[COLOR="Black"][B][U][SIZE="5"]רשומים:[/SIZE][/U][/B]

[B][U]1.[/U][/B] ~שמור~
[B]שם:[/B] פאולו.
[B]גיל:[/B] 19.
[B]רקע:[/B] בתור תחום מחוץ לביתו של פאולו היה אוהב לקחת סכין ולשייף איתה עצים.
לאחר כמה התאמוניות בסיסיות בנשק חד התחיל לגלף מהעצים נשקים ובהם התחיל להתאמן.
כעבור חודש כבר ידע לההלחם בסיסית בחרב עץ, והחליט שזה הזמן לבדוק עד כמה הוא טוב, הכין לו חנית וכמו ספרטני זרק אותה באמצע טקס מכובד של ראש הממשלה .. מאז הוא בתוך שעשוע הורג אנשים ואז שורף להם את הגופה, ואת העפר זורק לפתח מים הקרוב שהוא מוצא (התעללות בגופות).
[B]מין:[/B] סקסי,- זכר.
[B]מומחיות:[/B] אחר- רצח.
[B]הערות/הארות/בקשות/המלצות:[/B] תאמין לי שאם היה מותר לעשות דברים לגיל 14 (אהמאהמ)+ הייתי עושה אותם, הייתי מציע לך לוותר.

[B][U]2.[/U][/B] ~שמור~
[B]שם:[/B] ניק
[B]גיל:[/B] 18
[B]רקע:[/B] תמיד הייתי שקט, תכונה זו עזרה לי להבלע ברקע, בעבר הייתי נוהג לכייס אנשים, אבל אז גיליתי שאפשר להשתמש בתכונה המופלאה הזו כדי לבצע דברים אחרים, כמו לאסוף מידע, או לכייס אנשים כדי לדעת עליהם פרטים ואז להחזיר את ה"שלל".
תמיד סיפרו לי שאני בבית היתומים כי ההורים שלי לא יכלו לגדל אותי, במהלך השנים גיליתי כי אמי הייתה אלכוהוליסטית ואבי היה מאופז במוסד לחולי נפש.
אז כן, אפשר להגיד שאני לא ילד נורמאלי, כמו שכולם מצפים ממני, אני היפר אקטיבי, וממש קשה לי להקשיב לאנשים.
למרות שאני שקט בהתנהגות, אני ממש פטפטן, אני יכול להיות שקט ושיישכחו מעצם קיומי, אבל אם אחליט לפתוח את הפה- אווו-ווה! זה הרבה פה והוא לא ייסתם.
אני לא יודע מי היו הוריי, במה הם עבדו ומה שמם, אפילו את שמי איני יודע, ניק הוא סתם כינוי, "ניק" שהמצאתי לעצמי.
תמיד הייתי מבין "הילדים המיוחדים" בבית היתומים, אתם יודעים... אלו שכולם מתייחסים אליהם כאל פיגוע עם רגליים...
הייתי פארקוריסט, טרייסר, זה היה העיסוק היחידי, לקפוץ מעל גגות העיר ולהחליק על מעקות, עקב כך שלא יצא לי להכיר חברים בבית היתומים.
בגיל חמש התחלתי להיות כזה, עד היום.
כשהייתי בן תשע יצאתי יום אחד מבית היתומים, שוטטתי בעיר, כרגיל.
לפתע אדם זר פנה אליי, הוא הציע לי סוכריה על מקל, נכנסתי איתו לרכב וכשהבנתי שהוא חוטף אותי, לא איבדתי את העשתונות.
טוב, אז בסדר, הוא אושפז אחר כך בבית חולים, אבל אם האיש לא היה חוטף אותי אולי גם לא הייתי משתגע ומשתמש בנטיותיי האלימות.
מאז אני שונא סוכריות, קשה לי לבטוח באנשים, אמנם אני נוהג להאכיל כלב רחוב מסויים מדי שבוע אבל עם אנשים אני לא מסתדר.
הכלב הזה, שציינתי, זכור לי מאז שאני זוכר את עצמי, קראתי לו ליאו, לאותו כלב, שאני זוכר אותו מאז שהוא היה גור, וטוב מאז שאני הייתי "גור" בבית היתומים.
הוא חברי היחיד בעולם, ולא על אף סכום שקיים בעולם הזה לא אסכים לוותר על ליאו, כל השאר מחוקים מבחינתי.
יום אחד כשהלכתי ברחוב, נתקלתי בתגרה, היה זה אדם מבוגר, בן 50 בערך, שהוכה קשות בידי צעיר בן כ- 15.
הזמנתי אמבולנס כשהזקן היה על סף גסיסה והצעיר ברח משם, זה היה אולי המעשה הכי טוב שעשיתי אי פעם כלפי איש.
הזקן מת לפני שהאמבולנס הגיע, אך הוא העניק לי מתנה, סכין בעלת להב חד מאוד, והידית שלה עשוייה במבוק שמקולף בצורת ראש טיגריס בקטע המחבר בין הלהב לידית.
הידית הייתה גדולה מהלהב, לא פרופרציונלי במיוחד, אבל לקחתי אותה, והסתלקתי מהמקום.
מה שלא ידעתי, זה שבתוך הידית נמצא המשך ללהב, הנשלף לחרב בגודל מלא, אך עדיין לא בדקתי את הסכין בקרב, כדי לגלות זאת.
[B]מין:[/B] זכר
[B]מומחיות:[/B] ריגול ואסיפת מידע [חלקית בעזרת כיוס, אבל בכללי הרעיון הוא ריגול ואסיפת מידע]
[B]הערות/הארות/בקשות/המלצות:[/B] הוספתי כמה דברים ברקע, סימנתי אותם בקו תחתון מתחת.
לגבי ניצב החרב, אני חושב שהחרב היא סכין ולא יודע על ההמשך ללהב.

[B][U]3.[/U][/B]
[B]שם:[/B] קרליטוס "אל אורסו" מלצ'אביו (בחרתי שם ספרדי, כתוב ברקע למה.)
[B]גיל:[/B] 17
[B]רקע:[/B] קרליטוס נולד בעיר ברצלונה בספרד למשפחה ענייה מאוד מאוד. כמה ימים אחרי שהוא נולד הוריו של קרליטוס הצעיר מתו ממחלה קשה והשאירו את קרליטוס לחיות את אצל ביו וסבתו שגרו באיטליה.הוא בילה את שמונה הש/נים הראשונות של חייו ברכבת.אבל, כשסוף סוף קרליטוס הגיע אליהם לביתם, הסבים של קרליטוס הצעיר לא רצו אותו. הם העדיפו להרחיק כל דבר דבר שהזכיר להם את הבן שלהם, שברח מביתו בגיל 16. בכל מקרה, הם השאירו את קרליטוס הצעיר בבית יתומים בעיר נפולי באיטליה ולא חזרו לבקר אותו, לעולם. קרליטוס הצעיר לא יודע מה עלה בגורל הסבים שלו והאמת? זה גם לא אכפת לו. מי שנטש אותו ככה יכול להתפגר מצידו. בכל מקרה,בבית היתומים הוא היה תמיד מן ילד מוזר כזה, שבריונים תמיד נטפלו אליו. אבל, כשקרליטוס היה בן 10 הבריונים של בית היתומים באו להציק לו, והוא פשוט שלח שלושה מהם לבית חולים, ואחד מהם הועבר מבית היתומים לתמיד. וזה למה? מגיל ארבע פועלי הרכבת האסייתים לימדו את קרליטוס אומניות לחימה ממולדתם: אחד יפאני לימד אותו ג'ודו וקראטה, אחד סיני קונג פו, אחד תאילנדי לימד אותו מאו-תאי, והיה גם אחד אמריקאי שלימד אותו איגרוף. קרליטוס הצעיר הפך ללוחם חזק שלא צריך נשקים כדי לחסל את האויבים שלו ולהשיג את מה שהוא רוצה. כשמלך הגנבים הגיע לשם הם ניסו לפרוץ לבית היתומים וקרליטוס הבין שזו ההזדמנות לברוח-הוא הציע למלך הגנבים לבוא איתם,וכשהוא אמר לו להדגים-קרליטוס הראה לו בדיוק ממה הוא עשוי. מלך הגנבים הבין איזה אוצר יש לו ופרש עליו את חסותו. בגלל שהוא היה כזה חזק ומהיר מלך הגנבים נתן לו את הכינוי "אל אורסו", הדוב.
[B]מין:[/B] זכר
[B]מומחיות:[/B] אומניות לחימה. קרליטוס מכיר את כל נקודות התורפה בגוף האדם, ויודע גם להשתמש בנשקים קרים. בגלל שהוא מכיר את גוף האדם, הוא יודע גם עזרה ראשונה בסיסית. גם אם אין לו נשק, הוא יכול להלחם בעזרת בעיטות חזקות ואגרופיעם וכל מיני חבטות. (אם אתה רואה סדרה שנקראת העוקץ (leveridge), אז אני כמו אליוט )
[B]הערות/הארות/בקשות/המלצות:[/B] שאלה: כל המשתמשים יהיו ביחד במשחק, או כל אחד לבד?

[B][U]4.[/U][/B]
[B]שם:[/B] אוליבר
[B]גיל:[/B] 17 (לא אמרת 11-15 ?)
[B]רקע:[/B] כשאוליבר היה קטן (3-4) הוא היה בן למשפחה קטנה, הוא והוריו, הם גרו בהריסות של אחד הבתים, אמו היתה נשארת כל היום "בבית" ומטפלת בו והכינה אכל, ואביו היה מהמר לא מצליח שכל פעם שהרוויח קצת כסף הוציא את כולו על בירה, הוא היה חוזר כל יום מאוחר מאד, שיכור, חסר כסף ובמצב רוח רע. הוא היה צועק ומתווכח עם אמו, לפעמים הוא השתמש באלימות. יום אחד, אמו של אוליבר החליטה לסיים את אתה הסבל של כולם, היא גירשה את האב, האב לא היה מאד שמח ואמר שאם הוא הולך הוא לוקח איתו את הילד, היא לא הסכימה, הוא דקר אותה עם הבקבוק השבור של הבירה וברח כשאוליבר הבוכה אחריו בלי ברירה, אב ראה שהוא לא מצליח להשיג אוכל, והוא מיד האשים את הילד בכך שהוא אוכל את כל מה שנשאר להם, הוא זרק את אוליבר לאותו בית יתומים שכל מה שהיה לו זה טליון זהב שאמו החביאה אצלו ובתוכו פתק שכתוב בו "אני אתמיד אהיה איתך". בבית היתומים השירות היה נוראי, האוכל היה דל ומגעיל, שאר הילדים היו מגעילים ולא חברותיים אליו, עד שיום אחד, אוליבר מצא פרצה מאחורי מיטתו שמעברה יש חנות קטנה שבעלה מחר לחמניות שנחשבו להם הדבר הכי טעים שהם אי פעם טעמו. אוליבר היה באופן קבוע מכייס כסף מבעלת בית היתומים, משתחל דרך הפתח קונה אוכל ומחלק לילדים בחשאי, כולם אהבו אותו מאז, והוא השיג מיומנות רבה בכיוס וקצת (קצת) טיפוס, ולולינות (קצת פארקור מהירידה ועלייה דרך הפתח לחנות ולהפך כשהיה צריך לטפס על הצינורות למעלה.
[B]מין:[/B] זכר
[B]מומחיות:[/B] כיוס
[B]הערות/הארות/בקשות/המלצות:[/B] שמתי לב שאני אהיה סוג של חמישי, אז גם עם לא אבחר היה כיף לכתוב את הרקע... קצת גנבתי מאוליבר טוויסט, מה לעשות Xd
[/COLOR]

[B][U][SIZE="5"][COLOR="Blue"]מותר להגיב!![/COLOR][/SIZE][/U][/B]

שם: קרליטוס "אל אורסו" מלצ'אביו (בחרתי שם ספרדי, כתוב ברקע למה.)
גיל: 14
רקע: קרליטוס נולד בעיר ברצלונה בספרד למשפחה ענייה מאוד מאוד. כמה ימים אחרי שהוא נולד הוריו של קרליטוס הצעיר מתו ממחלה קשה והשאירו את קרליטוס לחיות את אצל ביו וסבתו שגרו באיטליה.הוא בילה את שמונה הש/נים הראשונות של חייו ברכבת.אבל, כשסוף סוף קרליטוס הגיע אליהם לביתם, הסבים של קרליטוס הצעיר לא רצו אותו. הם העדיפו להרחיק כל דבר דבר שהזכיר להם את הבן שלהם, שברח מביתו בגיל 16. בכל מקרה, הם השאירו את קרליטוס הצעיר בבית יתומים בעיר נפולי באיטליה ולא חזרו לבקר אותו, לעולם. קרליטוס הצעיר לא יודע מה עלה בגורל הסבים שלו והאמת? זה גם לא אכפת לו. מי שנטש אותו ככה יכול להתפגר מצידו. בכל מקרה,בבית היתומים הוא היה תמיד מן ילד מוזר כזה, שבריונים תמיד נטפלו אליו. אבל, כשקרליטוס היה בן 10 הבריונים של בית היתומים באו להציק לו, והוא פשוט שלח שלושה מהם לבית חולים, ואחד מהם הועבר מבית היתומים לתמיד. וזה למה? מגיל ארבע פועלי הרכבת האסייתים לימדו את קרליטוס אומניות לחימה ממולדתם: אחד יפאני לימד אותו ג'ודו וקראטה, אחד סיני קונג פו, אחד תאילנדי לימד אותו מאו-תאי, והיה גם אחד אמריקאי שלימד אותו איגרוף. קרליטוס הצעיר הפך ללוחם חזק שלא צריך נשקים כדי לחסל את האויבים שלו ולהשיג את מה שהוא רוצה. כשמלך הגנבים הגיע לשם הם ניסו לפרוץ לבית היתומים וקרליטוס הבין שזו ההזדמנות לברוח-הוא הציע למלך הגנבים לבוא איתם,וכשהוא אמר לו להדגים-קרליטוס הראה לו בדיוק ממה הוא עשוי. מלך הגנבים הבין איזה אוצר יש לו ופרש עליו את חסותו. בגלל שהוא היה כזה חזק ומהיר מלך הגנבים נתן לו את הכינוי "אל אורסו", הדוב.
מין: זכר
מומחיות: אומניות לחימה. קרליטוס מכיר את כל נקודות התורפה בגוף האדם, ויודע גם להשתמש בנשקים קרים. בגלל שהוא מכיר את גוף האדם, הוא יודע גם עזרה ראשונה בסיסית. גם אם אין לו נשק, הוא יכול להלחם בעזרת בעיטות חזקות ואגרופיעם וכל מיני חבטות. (אם אתה רואה סדרה שנקראת העוקץ (leveridge), אז אני כמו אליוט )
הערות/הארות/בקשות/המלצות: שאלה: כל המשתמשים יהיו ביחד במשחק, או כל אחד לבד?

[B]שם: [/B]ניק
[B]גיל: [/B]18
[B]רקע: [/B]תמיד הייתי שקט, תכונה זו עזרה לי להבלע ברקע, בעבר הייתי נוהג לכייס אנשים, אבל אז גיליתי שאפשר להשתמש בתכונה המופלאה הזו כדי לבצע דברים אחרים, כמו לאסוף מידע, או לכייס אנשים כדי לדעת עליהם פרטים ואז להחזיר את ה"שלל".
תמיד סיפרו לי שאני בבית היתומים כי ההורים שלי לא יכלו לגדל אותי, במהלך השנים גיליתי כי אמי הייתה אלכוהוליסטית ואבי היה מאופז במוסד לחולי נפש.
אז כן, אפשר להגיד שאני לא ילד נורמאלי, כמו שכולם מצפים ממני, אני היפר אקטיבי, וממש קשה לי להקשיב לאנשים.
למרות שאני שקט בהתנהגות, אני ממש פטפטן, אני יכול להיות שקט ושיישכחו מעצם קיומי, אבל אם אחליט לפתוח את הפה- אווו-ווה! זה הרבה פה והוא לא ייסתם.
אני לא יודע מי היו הוריי, במה הם עבדו ומה שמם, אפילו את שמי איני יודע, ניק הוא סתם כינוי, "ניק" שהמצאתי לעצמי.
תמיד הייתי מבין "הילדים המיוחדים" בבית היתומים, אתם יודעים... אלו שכולם מתייחסים אליהם כאל פיגוע עם רגליים...
[U]הייתי פארקוריסט, טרייסר, זה היה העיסוק היחידי, לקפוץ מעל גגות העיר ולהחליק על מעקות, עקב כך שלא יצא לי להכיר חברים בבית היתומים.[/U]
[U]בגיל חמש התחלתי להיות כזה, עד היום.[/U]
כשהייתי בן תשע יצאתי יום אחד מבית היתומים, שוטטתי בעיר, כרגיל.
לפתע אדם זר פנה אליי, הוא הציע לי סוכריה על מקל, נכנסתי איתו לרכב וכשהבנתי שהוא חוטף אותי, לא איבדתי את העשתונות.
טוב, אז בסדר, הוא אושפז אחר כך בבית חולים, אבל אם האיש לא היה חוטף אותי אולי גם לא הייתי משתגע ומשתמש בנטיותיי האלימות.
מאז אני שונא סוכריות, קשה לי לבטוח באנשים, אמנם אני נוהג להאכיל כלב רחוב מסויים מדי שבוע אבל עם אנשים אני לא מסתדר.
הכלב הזה, שציינתי, זכור לי מאז שאני זוכר את עצמי, קראתי לו ליאו, לאותו כלב, שאני זוכר אותו מאז שהוא היה גור, וטוב מאז שאני הייתי "גור" בבית היתומים.
הוא חברי היחיד בעולם, ולא על אף סכום שקיים בעולם הזה לא אסכים לוותר על ליאו, כל השאר מחוקים מבחינתי.
[U]יום אחד כשהלכתי ברחוב, נתקלתי בתגרה, היה זה אדם מבוגר, בן 50 בערך, שהוכה קשות בידי צעיר בן כ- 15.[/U]
[U]הזמנתי אמבולנס כשהזקן היה על סף גסיסה והצעיר ברח משם, זה היה אולי המעשה הכי טוב שעשיתי אי פעם כלפי איש.[/U]
[U]הזקן מת לפני שהאמבולנס הגיע, אך הוא העניק לי מתנה, סכין בעלת להב חד מאוד, והידית שלה עשוייה במבוק שמקולף בצורת ראש טיגריס בקטע המחבר בין הלהב לידית.[/U]
[U]הידית הייתה גדולה מהלהב, לא פרופרציונלי במיוחד, אבל לקחתי אותה, והסתלקתי מהמקום.[/U]
[U]מה שלא ידעתי, זה שבתוך הידית נמצא המשך ללהב, הנשלף לחרב בגודל מלא, אך עדיין לא בדקתי את הסכין בקרב, כדי לגלות זאת.[/U]
[B]מין: [/B]זכר
[B]מומחיות:[/B] ריגול ואסיפת מידע [חלקית בעזרת כיוס, אבל בכללי הרעיון הוא ריגול ואסיפת מידע]
[B]הערות/הארות/בקשות/המלצות:[/B] [COLOR=red]הוספתי כמה דברים ברקע, סימנתי אותם בקו תחתון מתחת.[/COLOR]
[COLOR=#ff0000]לגבי ניצב החרב, אני חושב שהחרב היא סכין ולא יודע על ההמשך ללהב.[/COLOR]
[COLOR=#ff0000]בקשר לפארקור, לפעמים אשתמש במושגים מפארקור, אז הנה מעין עריכה שהכנתי פעם לפסקאת המושגים מויקיפדיה: (לנוחיותך.. הורדתי/הסברתי מושגים לא ברורים)[/COLOR]
[spoiler]קט-פס וולט (Catpass vault) - ריצה לעבר מעקה, הנחת ידיים, מעבר הרגליים בין הידיים, נחיתה והמשך ריצה; השם תורגם ישירות מצרפתית, שמו בצרפתית Saut de Chat, "קפיצת חתול", לעתים נקרא "מאנקי וולט" (Monkey Vault)‏‏‏.
וולט (vault) - לקפוץ מעל או לעבור מכשול במיוחד עם שימוש של הידיים (לא בהכרח).
טְרָ‏ייסֶ‏ר (traceur)- אדם אשר עוסק בפארקור ומתאמן בספורט (תרגום מצרפתית: "קליע" או "חץ").
פֶ‏רסיז'ן (Precision)- קפיצה מאובייקט לאובייקט עם נחיתה והישארות על האובייקט.
קאט ליפ (Cat Leap)- צבירת תנופה לעבר קיר, קפיצה, קיפול הרגליים ותפיסת הקצה על ידי הידיים, ומצב של תלייה.
וולראן (WallRun)- צבירת תנופה לעבר קיר, וטיפוס מהיר בעזרת בעיטה בקיר והיתלות על החומה בעזרת הידיים.
רול (Roll)- גילגול על הקרקע שבא לאחר נחיתה, כדי להקל על הברכיים.
בלאנס (Balance)- הליכה על מעקה דק תוך שמירה על שיווי משקל.
אנדרבָ‏ר (UnderBar)- השחלת הגוף דרך מרווח במעקה.
דיסמאונט (Dismount) ממצב תלייה על מעקה (Cat Leap) קפיצה 180 מעלות אחורה.
פופ וולט (Pop Vault)- צבירת תנופה לעבר קיר, טיפוס מהיר בעזרת הרגל, מעבר עם היידים, נחיתה בצד השני והמשך ריצה.
רוורס וולט (Reverse Vault)- ריצה לעבר מעקה וסיבוב של 360 מעלות.
קונג וולט (kong vault)- ריצה לעבר מכשול ארוך (שולחן למשל), צלילה על המכשול, הנחת הידיים, דחיפת הגוף קדימה ומעבר.
טיק טאק (Tic Tac)- האצה זוויתית לעבר קיר, קפיצה, צעד על הקיר עם הרגל הרחוקה ובעיטה עם הקרובה (טיק: אותו הדבר רק בלי הצעד).
דרופ (Drop)- קפיצה מגבוה לנמוך.
טֶ‏רן וולט (Turn Vault)- מעבר מכשול, סיבוב של 180 מעלות והיתפסות יציבה
לייזי וולט (Lazy vault)- קפיצה מעל מכשול מהצד כאשר יד אחת מונחת עליו ויד שנייה עוזרת לדחוף לקראת הנחיתה.
וולספין (WallSpin)- ריצה לעבר אובייקט ישר או אלכסוני וקפיצה וסיבוב 360 מעלות מסביבו.
180 וולט (180 Vault)- כאשר הגוף נמצא בכל צורה, ואחיזה באובייקט מסוים וקפיצה 180 מעלות המקיף חצי מהאובייקט.
360 וולט (360 Vault)- כאשר הגוף נמצא בכל צורה, ואחיזה באובייקט מסוים וקפיצה 360 מעלות,המקיף את כל האובייקט.
ספייד וול (Speed Wall) - ריצה ותפיסה עם יד על אובייקט מסוים וסיבוב של 180 מעלות מעל האובייקט כשאתה רץ על הקיר.
קריין (Crain) - כאשר מזנקים מאזור נמוך לגבוה, והנחיתה מתבצעת כאשר רגל אחת מונחת לפני העלייה הסופית, ואחת בעלייה הסופית.
קאש (Kash) - קפיצה לעבר אובייקט, אחיזה באובייקט ומעבירים את הרגליים בין הידיים ועזיבה, וכאשר עוזבים, מניחים את הידיים שוב על האובייקט כאשר הידיים מאחורי גבכם, והרגליים מופנות למעלה.
ספיד (Speed) - ריצה לעבר אובייקט, מניחים יד אחת על האובייקט, קופצים מעל האובייקט צדדית, ודוחפים עם היד קדימה.
דאש (Dash) - ריצה לעבר אובייקט, קפיצה מעל האובייקט, והנחת שתי הידיים מאחורי גבכם ודחיפה עם שתי הידיים.
לייץ' (Lache) - אחיזה באובייקט עם הידיים והרגליים כלפי מטה, וקפיצה מאובייקט לאובייקט רק בעזרת הידיים.
ג'אמפ אפ (Jump Up) - ריצה לעבר המעקה וקפיצה עליו עם שתי הרגליים ביחד במדויק.
קריין (Crane) - ריצה לעבר המעקה וקפיצה עליו רגל אחרי רגל.
טרוולינג קונג(traveling kong) - ריצה לעבר שולחן רחב וארוך, קפיצת קונג או מאנקי רגילה עם מעיין "צעד" או שניים עם הידיים. [/spoiler]

[b]שם:[/b] אוליבר
[b]גיל:[/b] 17 (לא אמרת 11-15 ?)
[b]רקע:[/b] כשאוליבר היה קטן (3-4) הוא היה בן למשפחה קטנה, הוא והוריו, הם גרו בהריסות של אחד הבתים, אמו היתה נשארת כל היום "בבית" ומטפלת בו והכינה אכל, ואביו היה מהמר לא מצליח שכל פעם שהרוויח קצת כסף הוציא את כולו על בירה, הוא היה חוזר כל יום מאוחר מאד, שיכור, חסר כסף ובמצב רוח רע. הוא היה צועק ומתווכח עם אמו, לפעמים הוא השתמש באלימות. יום אחד, אמו של אוליבר החליטה לסיים את אתה הסבל של כולם, היא גירשה את האב, האב לא היה מאד שמח ואמר שאם הוא הולך הוא לוקח איתו את הילד, היא לא הסכימה, הוא דקר אותה עם הבקבוק השבור של הבירה וברח כשאוליבר הבוכה אחריו בלי ברירה, אב ראה שהוא לא מצליח להשיג אוכל, והוא מיד האשים את הילד בכך שהוא אוכל את כל מה שנשאר להם, הוא זרק את אוליבר לאותו בית יתומים שכל מה שהיה לו זה טליון זהב שאמו החביאה אצלו ובתוכו פתק שכתוב בו "אני אתמיד אהיה איתך". בבית היתומים השירות היה נוראי, האוכל היה דל ומגעיל, שאר הילדים היו מגעילים ולא חברותיים אליו, עד שיום אחד, אוליבר מצא פרצה מאחורי מיטתו שמעברה יש חנות קטנה שבעלה מחר לחמניות שנחשבו להם הדבר הכי טעים שהם אי פעם טעמו. אוליבר היה באופן קבוע מכייס כסף מבעלת בית היתומים, משתחל דרך הפתח קונה אוכל ומחלק לילדים בחשאי, כולם אהבו אותו מאז, והוא השיג מיומנות רבה בכיוס וקצת (קצת) טיפוס, ולולינות (קצת פארקור מהירידה ועלייה דרך הפתח לחנות ולהפך כשהיה צריך לטפס על הצינורות למעלה.
[b]מין:[/b] זכר
[b]מומחיות:[/b] כיוס
[b]הערות/הארות/בקשות/המלצות:[/b] שמתי לב שאני אהיה סוג של חמישי, אז גם עם לא אבחר היה כיף לכתוב את הרקע... קצת גנבתי מאוליבר טוויסט, מה לעשות Xd

אוקיי כולם נכנסו לדף הרשומים (:
Machine X- שיניתי את הגיל שלך להכי קטן שיש, אם לא ראית, שיניתי את טווח הגילאים.
alonsiro- בהתחלה זה היה 11-15 אבל אחרי התייעצות עם מישהו, שיניתי את זה.

[B][U]התחלות:[/U][/B]

[B][U]פאולו[/U]-[/B] אתה מנצל את ההזדמנות שניתנה לך ובורח במהירות דרך החלון, מצטרף אל כל שאר הנערים ועוקב אחריהם ואחרי מי שמכונה "מלך הגנבים" בלי לדעת לאן אתם הולכים בכלל. אתה הולך בחשדנות כי אינך בטוח לחלוטין שכל זה באמת קורה, עדיין כל מה שעבר עליך בבית היתומים טרי, אתה לא בוטח בהם ומתכונן לעשות כל דבר כדי למנוע מהם לפגוע בך, אפילו רצח. אתה רואה כמה נערים שמתאספים קרוב יותר ויותר אל מלך הגנבים, אתה מתקרב אליהם כדי לשמוע, אתה שומע את מלך הגנבים מחלק להם הוראות, הוא אומר לכמה מהם ללכת ימינה לאיזה סוג של בית חרושת, לכמה אחרים ללכת שמאלה לקניון שיש שם, שולח אותם כנראה למשימות. אתה מתקרב עוד יותר, מנסה שגם אותך ישלחו, שיהיה לך קצת אקשן, מלך הגנבים רואה ומבין שזה מה שאתה מנסה לעשות ומתחיל לדבר איתך: "בוא לפה, תתקרב.." הוא אומר לך וממשיך ללכת בזמן שאתה רץ ריצה קלה כדי להשיג אותו. "ראיתי שאתה גם כן מעוניין במשהו, נכון? אז קדימה, לך עם שני אלה שפה, הם מתכוונים לשדוד איזה בית של מישהו שכבר עקבתי אחריו די הרבה זמן, הוא עשיר ולא ייחסר לו כלום" הוא אומר לך ומצביע על שני נערים שעומדים מימינו אבל כבר רצים, אתה צריך להשיג אותם. אתה מתחליל לרוץ בכיוון שלהם, עובר דרך סמטאות צרות ומגעילות כדי לנסות להגיע מהר יותר מהם למטרה. בסופו של דבר אתה נפגש איתם, ליד בניין גדול ומפואר, עדיין מתנשף טיפה מהריצה. "שלום, שמי אדריאן וזה שלדון" אחר הנערים מדבר איתך ומציג אותו ואת האחר. "כמו שבטח הבנת, האיש פה עשיר ממש, אנחנו פורצים לפה פעם בכמה זמן והוא בקושי שם לב.." מסביר אדריאן בזמן ששלדון משתמש במה שנראה לך כמו סיכה לראש כדי לפתוח את הדלת. כאשר הדלת נפתחת אתם נכנסים בשקט ומוודאים שאין אף אחד קרוב, אדריאן אומר לך לגנוב משהו, לעלות קומה או להשאר פה ולגנוב.

[B][U]ניק[/U]-[/B] לפני היציאה שלך אתה חושב כמה רגעים, אם זה כדאי לך, אתה הרי לא יודע מה כרוך בכך, אבל אתה מסכים, אתה לוקח את הסכין שלך ויוצא דרך החלון ומבהירות מחליק עם המרזב למטה. למטה מלך הגנבים מסמן לך לבוא אליו ולהצטרף לשאר האנשים, אתה מסמן לו שמיד תבוא לשם והוא ממשיך, אתה מתחיל לחפש את הכלב שבו טיפלת ליאו, שאותו אתה לא רוצה להשאיר מאחור. אחרי כמה דקות אתה מוצא אותו מחפש קצת אוכל ליד פח אשפה, אתה שורק לו חלש והוא מגיע אליך במהירות, אתה מתחיל ללכת עם הכלב בכייון שאליו ראית שהלכו מלך הגנבים והנערים בפעם האחרונה אבל לא מצליח לראות אותם בשום מקום. אתה מחליט לרוץ באותו הכיוון כאשר ליאו מאחוריך ובסופו של דבר מצליח להבחין על אחד הגגות בכמה נערים שקופצים שם, אתה מתחיל לרוץ ברחובות שקרובים לאותם הגגות ובדרך מנסה לצעוק לנערים שעל הגג שאתה למטה. אחד הנערים נעצר ועוצר איתו את האחרים, אתה אז רואה אותם יורדים למטה אל אחת הסמטאות ומפסיק לרוץ, מסדיר את נשימתך. אתה מחכה במקום שיבואו אליך אותם הנערים ואחרי כשלוש דקות הם הכן מגיעים ומתקרבים אליך. "מי אתה..? אתה אחד מהנערים של מלך הגנבים? כי אם לא.." אומר אחד הנערים בעצבנות קלה והאחרים תופסים אותו לפני שיכה אותך בזמן שאתה עוד מתאושש מהריצה. אתה מסביר להם את הכל והם נרגעים יותר, "בוא איתנו, אולי יהיה לך משהו לעשות" אומר אחד הנערים האחרים והם מתחילים לרוץ שוב, אתה עוקב אחריהם. אתם מגיעים אחרי מספר דקות לכנסייה בינונית בגודלה, אחד הנערים פותח את הדלת בזריזות ואתם נכנסים בשקט, אחד מהם אומר לך: "אנחנו פה כדי לאסוף מידע, אם אתה יודע משהו על זה אז קדימה, תעזור. צריכים למצוא כל דבר שאפשר על בעל הכנסייה" הוא מסביר.

[B][U]קרליטוס[/U]-[/B] אתה מראה למלך הגנבים הזה מה אתה מסוגל והוא מקבל אותך בזרועות פתוחות, שניכם יורדים למטה כמה שיותר מהר ומצטרפים לשאר החבורה. כולם הולכים הליכה מהירה ומתפזרים טיפה מדי פעם כדי לעורר פחות חשד, אתה פשוט עוקב אחרי מלך הגנבים בזריזות. אחרי כחצי שעה של הליכה כזאת מסורבלת אתם נעצרים, אתה נעמד יותר קרוב אל מלך הגנבים ובודק מה הוא עושה, אתה רואה אותו מחזיק מה שנראה לך כמו יומן די קטן ואתה מתקרב כדי לבחון יותר מקרוב את כל העניין. "היי אתה, קרליטוס..!" מלך הגנבים קורה לך בפתאומיות כאילו הוא צריך ממך משהו דחוף ואתה מתקרב אליו. "שמע, כבר כמה זמן שאני בודק אותו, בן אדם שאני חושב שעוקב אחרינו, צריך להראות לו שכדאי שהוא יפסיק, בשביל זה אני צריך אותך, אנחנו נמשיך ללכת ובזמן הזה אתה תלך לבית של אותו הבחור, אני רוצה ש"תנטרל" אותו, אל תהרוג אבל תכאיב לו מספיק כדי שיבין, שם המשפחה שלו זה אדאמס, אתה כבר תמצא אותו שם" הוא אומר לך ומצביע לכיוון אחד הבניינים הגבוהים במרכז העיר, שאליה אתם די קרובים. אתה מסמן לו שאתה תעשה את זה ומתחיל לרוץ ריצה מהירה לכיוון אותו הבניין, אתה עובר דרך מקומות צרים, עולה על בניינים ואפילו וקופץ מגגות כמה שיותר מהר כדי להגיע לשם. אחרי כרבע שעה של ריצה אתה מגיע לכניסת הבניין כאשר אתה עייף ומותש לגמרי, אתה מחליט לנוח טיפה לפני שתפעל ומתיישב בצד בחושך כמעט מוחלט כדי לעשות זאת. אחרי כמה דקות של מנוחה אתה מחליט שהגיעה הזמן לבצע את מה שמלך הגנבים אמר לך ומתייצב ליד הדלת, אתה דוחף את הלת בחוזקה והיא נפתחת די בקלות, לאחר מכן אתה מתחיל לעלות קומה קומה במעלית ולחפש דלת שעליה כתוב "אדאמס", אחרי כמה דקות בקומה השלישית אתה מוצא את הדירה הנכונה.

[B][U]אוליבר[/U]-[/B] כאשר מלך הנער הזה בחלון שלך מציע לך להצטרף אליו אתה לא בטוח לגמרי מה לעשות, אתה חושב אם לעשות את זה ולהשאיר את כל אלה שקראת להם חברים מאחור או להשאר איתם לחיות את מה שנראה כמו שארית החיים שלך בזוהמה של בית היתומים. אתה מחליט לצאת, למרות החברים שלך שם, אתה מטפס למטה עם מלך הגנבים ושניכם מצטרפים אל שאר הנערים. אתם מתחילים ללכת בקצה די איטי אבל אתה עוד שקוע במחשות על בית היתומים ולא שם לב רק הולך והולך, אתה מתחיל להרגיש בכאב ראש חזק שמטשטש אותך לגמרי, אתה לא מבחין בין ימין לשמאל, בין ישר לאחור, ובקושי מצליח לעמוד ישר שלא לדבר על ללכת. אחד הנערים מאחוריך טופס אותך לפני שאתה נופל ופוגע בעצמך, הוא משעין אותך על עצמו אומר לך: "עוד רגע אנחנו מגיעים, שם יתנו לך עזרה קלה". אחרי משהו כמו עשר דקות של הליכה, שנראות לך כמו עשר שעות, אתם מגיעים למקום כלשהו שאתה לא מצליח לקלוט מה הוא בגלל המצב שלך, אותו הנער נכנס איתך פנימה ומושיב אותך על כסא, אתה שם לב שעוד נער, אחר, מגיע ונותן לך משהו לשתות. אתה שותה את הכל בזריזות כי אתה רוצה להחלים מהר ואז מתחיל להרגיש רדום, אתה עוצם את העיניים ונרדם לגמרי, בלי להרגיש כלום. אתה מתחיל להתעורר ופוקח את העיניים שלך, אתה רואה מסביבך הרבה נערים אחרים שלא היו קודם, כאב הראש שלך נעלם ואתה מתחיל לחפש את מי שעזר לך איתו. "היי, אתה..!" אחד הנערים למטה קורא לך ואתה ניגש אליו. "שמי סרג'יו, עזרתי לך אתמול כשצעדנו, אתה נראית שפוך לגמרי" הוא אומר לך פתאום ומתיישב, אתה מתיישב לידו.

[quote=Sakurai Tomoki;1275127][B][U]ניק[/U]-[/B] לפני היציאה שלך אתה חושב כמה רגעים, אם זה כדאי לך, אתה הרי לא יודע מה כרוך בכך, אבל אתה מסכים, אתה לוקח את הסכין שלך ויוצא דרך החלון ומבהירות מחליק עם המרזב למטה. למטה מלך הגנבים מסמן לך לבוא אליו ולהצטרף לשאר האנשים, אתה מסמן לו שמיד תבוא לשם והוא ממשיך, אתה מתחיל לחפש את הכלב שבו טיפלת ליאו, שאותו אתה לא רוצה להשאיר מאחור. אחרי כמה דקות אתה מוצא אותו מחפש קצת אוכל ליד פח אשפה, אתה שורק לו חלש והוא מגיע אליך במהירות, אתה מתחיל ללכת עם הכלב בכייון שאליו ראית שהלכו מלך הגנבים והנערים בפעם האחרונה אבל לא מצליח לראות אותם בשום מקום. אתה מחליט לרוץ באותו הכיוון כאשר ליאו מאחוריך ובסופו של דבר מצליח להבחין על אחד הגגות בכמה נערים שקופצים שם, אתה מתחיל לרוץ ברחובות שקרובים לאותם הגגות ובדרך מנסה לצעוק לנערים שעל הגג שאתה למטה. אחד הנערים נעצר ועוצר איתו את האחרים, אתה אז רואה אותם יורדים למטה אל אחת הסמטאות ומפסיק לרוץ, מסדיר את נשימתך. אתה מחכה במקום שיבואו אליך אותם הנערים ואחרי כשלוש דקות הם הכן מגיעים ומתקרבים אליך. "מי אתה..? אתה אחד מהנערים של מלך הגנבים? כי אם לא.." אומר אחד הנערים בעצבנות קלה והאחרים תופסים אותו לפני שיכה אותך בזמן שאתה עוד מתאושש מהריצה. אתה מסביר להם את הכל והם נרגעים יותר, "בוא איתנו, אולי יהיה לך משהו לעשות" אומר אחד הנערים האחרים והם מתחילים לרוץ שוב, אתה עוקב אחריהם. אתם מגיעים אחרי מספר דקות לכנסייה בינונית בגודלה, אחד הנערים פותח את הדלת בזריזות ואתם נכנסים בשקט, אחד מהם אומר לך: "אנחנו פה כדי לאסוף מידע, אם אתה יודע משהו על זה אז קדימה, תעזור. צריכים למצוא כל דבר שאפשר על בעל הכנסייה" הוא מסביר.[/quote]
זה היה גם ההתחלה שלי בפעם הקודמת?
אגב, קראתי שוב במקצועות, ואני רוצה לשנות לשוד או לפריצה (זה יישאר ריגול, אבל ההכנת אביזרים או כישורי משחק יעזרו לי מאוד)
אם לא הבנת למה אני מתכוון תגיד, בקיצור התכוונתי שלהחליף את הכיוס בשוד או בפריצה למרות שלא ממש בחרתי בכיוס..
אני כמובן אעדיף פריצה, אבל אם דבר זה לא אפשרי אסתפק בשוד, ואם גם שוד לא אפשרי אשאר בכיוס [=
---
"טוב, אם היה אפשר לרגל אחריו היה מוצלח יותר, אבל גם עם זה אין לי בעיה" אחליק עם אצבעי על להב הסכין.
אבחן בזריזות את החדר, אם יש מחשב או טלפון נייד.
"אני יודע איפה יהיה משהו מעניין" אם אמצא מחשב או טלפון נייד אורה לאחד הנערים לחפש בו מידע, ואחפש את חדרו של בעל הכנסייה.
אמשוך את האחד שהסביר לי למה אנחנו כאן איתי לשם, ואגיד "איזה סוג של מידע אתם צריכים?" בעודי פותח מגירות וארונות ומחטט בהן בעניין אבל זוכר איך הן נראו לפני כן ומסדר כל מגירה מחדש אחרי.
אם יש מגירה עם מנעול אשתמש בסכין שלי- אתקע אותו במנעול ואסובב, כך שהמנעול ייפרץ או יישבר.

[quote=Sakurai Tomoki;1275127]
[B][U]קרליטוס[/U]-[/B] אתה מראה למלך הגנבים הזה מה אתה מסוגל והוא מקבל אותך בזרועות פתוחות, שניכם יורדים למטה כמה שיותר מהר ומצטרפים לשאר החבורה. כולם הולכים הליכה מהירה ומתפזרים טיפה מדי פעם כדי לעורר פחות חשד, אתה פשוט עוקב אחרי מלך הגנבים בזריזות. אחרי כחצי שעה של הליכה כזאת מסורבלת אתם נעצרים, אתה נעמד יותר קרוב אל מלך הגנבים ובודק מה הוא עושה, אתה רואה אותו מחזיק מה שנראה לך כמו יומן די קטן ואתה מתקרב כדי לבחון יותר מקרוב את כל העניין. "היי אתה, קרליטוס..!" מלך הגנבים קורה לך בפתאומיות כאילו הוא צריך ממך משהו דחוף ואתה מתקרב אליו. "שמע, כבר כמה זמן שאני בודק אותו, בן אדם שאני חושב שעוקב אחרינו, צריך להראות לו שכדאי שהוא יפסיק, בשביל זה אני צריך אותך, אנחנו נמשיך ללכת ובזמן הזה אתה תלך לבית של אותו הבחור, אני רוצה ש"תנטרל" אותו, אל תהרוג אבל תכאיב לו מספיק כדי שיבין, שם המשפחה שלו זה אדאמס, אתה כבר תמצא אותו שם" הוא אומר לך ומצביע לכיוון אחד הבניינים הגבוהים במרכז העיר, שאליה אתם די קרובים. אתה מסמן לו שאתה תעשה את זה ומתחיל לרוץ ריצה מהירה לכיוון אותו הבניין, אתה עובר דרך מקומות צרים, עולה על בניינים ואפילו וקופץ מגגות כמה שיותר מהר כדי להגיע לשם. אחרי כרבע שעה של ריצה אתה מגיע לכניסת הבניין כאשר אתה עייף ומותש לגמרי, אתה מחליט לנוח טיפה לפני שתפעל ומתיישב בצד בחושך כמעט מוחלט כדי לעשות זאת. אחרי כמה דקות של מנוחה אתה מחליט שהגיעה הזמן לבצע את מה שמלך הגנבים אמר לך ומתייצב ליד הדלת, אתה דוחף את הלת בחוזקה והיא נפתחת די בקלות, לאחר מכן אתה מתחיל לעלות קומה קומה במעלית ולחפש דלת שעליה כתוב "אדאמס", אחרי כמה דקות בקומה השלישית אתה מוצא את הדירה הנכונה.

.[/quote]

"אוקיי,לדעתי כדאי לעשות את זה שקט." אני אורמ לעצמי.אני מנסה לפרוץ את המנעול הכי בשקט שאני יכול,ועד שאני מצליח ואז נכנס.כשאני בפנים אני מתחיל לחפש את אדאמס בדירה.

[QUOTE=Sakurai Tomoki;1275127]

[B][U]אוליבר[/U]-[/B] כאשר מלך הנער הזה בחלון שלך מציע לך להצטרף אליו אתה לא בטוח לגמרי מה לעשות, אתה חושב אם לעשות את זה ולהשאיר את כל אלה שקראת להם חברים מאחור או להשאר איתם לחיות את מה שנראה כמו שארית החיים שלך בזוהמה של בית היתומים. אתה מחליט לצאת, למרות החברים שלך שם, אתה מטפס למטה עם מלך הגנבים ושניכם מצטרפים אל שאר הנערים. אתם מתחילים ללכת בקצה די איטי אבל אתה עוד שקוע במחשות על בית היתומים ולא שם לב רק הולך והולך, אתה מתחיל להרגיש בכאב ראש חזק שמטשטש אותך לגמרי, אתה לא מבחין בין ימין לשמאל, בין ישר לאחור, ובקושי מצליח לעמוד ישר שלא לדבר על ללכת. אחד הנערים מאחוריך טופס אותך לפני שאתה נופל ופוגע בעצמך, הוא משעין אותך על עצמו אומר לך: "עוד רגע אנחנו מגיעים, שם יתנו לך עזרה קלה". אחרי משהו כמו עשר דקות של הליכה, שנראות לך כמו עשר שעות, אתם מגיעים למקום כלשהו שאתה לא מצליח לקלוט מה הוא בגלל המצב שלך, אותו הנער נכנס איתך פנימה ומושיב אותך על כסא, אתה שם לב שעוד נער, אחר, מגיע ונותן לך משהו לשתות. אתה שותה את הכל בזריזות כי אתה רוצה להחלים מהר ואז מתחיל להרגיש רדום, אתה עוצם את העיניים ונרדם לגמרי, בלי להרגיש כלום. אתה מתחיל להתעורר ופוקח את העיניים שלך, אתה רואה מסביבך הרבה נערים אחרים שלא היו קודם, כאב הראש שלך נעלם ואתה מתחיל לחפש את מי שעזר לך איתו. "היי, אתה..!" אחד הנערים למטה קורא לך ואתה ניגש אליו. "שמי סרג'יו, עזרתי לך אתמול כשצעדנו, אתה נראית שפוך לגמרי" הוא אומר לך פתאום ומתיישב, אתה מתיישב לידו.[/QUOTE]
"היי סרג'יו, קוראים לי אוליבר, אני לא יודע מה קרה לי שם, הרגשתי טוב לפני שיצאנו, כנראי חליתי במשהו... בכל מיקרה אני מרגיש טוב עכשיו. אז מזה המקום הזה בעצם ? לאן הובלתם אותי ?" אני מחפש משהו לעשות עם הידיים אז אני מתחיל להעביר מטבע בין האצבעות בזמן שאני מדבר עם סרג'יו.