פרסי,ג'ייסון,קרטר,ועלילות אסגארד-סיפור חדש
[b]פרק פרולוג-פרסי-אנו חוזרים למחנה החצויים[/b]
האוטובוס עצר באמצע הדרך,ואני וג'ייסון ירדנו. אומנם לבני התמותה שעל האוטובוס המקום נראה רגיל לגמרי-אבל אני וג'ייסון ידענו מה יש שם. משהו שיטריף להם את החושים ויגרום להם לקפוץ בהתלהבות כמו דרקונים לידיים כשהם רואים חצויים. שם מוקם מחנה החצויים והחרטומים-המקום שבו התרכזו כל הנערים שלמדו את דרכי הגיבורים-שם היו חצויים רומים,חצויים יוונים,וכמובן חרטומים מצריים."שנלך?" אמר ג'ייסון בחיוך,ואני הנהנתי. תמיד טוב לחזור לילדות.
עלינו לגבעה,ונשקף לנו הנוף המדהים של המחנה המשותף-אזור המגורים הענקי,הזירה, היערות,במנה המרכזי,הבתים של הבוגרים, וכל המקדשים,וכמובן-מרכז המחנה."היי פרסי!" צעק לנו קרטר מעל חיית-סת המעופפת שלו. קרטר הוא אחד החרטומים המצריים הראשונים ששיתפנו אתם פעולה. הוא היה אחד חזק במיוחד-בתוכו שכנה רוחו של רע. זאת אומרת שהוא היה בעל כוחו של מלך האלים-אכן,בחור חזק במיוחד. נפנפנו לו לשלום בחיוך,והוא ירד אלינו."בואו תעלו. אני אקח אתכם לשלושה." הוא אמר ועלינו. חיית סת שלו עופפה אל הבניין המרכזי הענקי. בעצם,השלושה היו שלושה מנהלי המחנה-כירון,הקנטאור היווני,לופה, הזאבה הרומית, ותחות, אל החכמה המצרי. הם היו שלושה חברה נחמדים למדי,ומאוד עוצמתיים. היה להם תפקיד אחד-לאמן גיבורים.
"כירון,יש לנו אורחים." אמר קרטר בחיוך ברגע שנכנסנו להיכל המנהלים המעוטר בעמודים יווניים ורומיים,וכמובן פסלים בסגנון מצרי."פרסי!ג'ייסון!" צעק לנו כירון בחיוך והגיע אלינו בחיוך. הוא היה קנטאור לבן בעל שיער ראש אפרפר. הלכנו גם אל עבר לופה ותחות."שלום לכם גיבורים. נעים לראותכם." אמרה לנו לופה בקולו האפל."מה שלומכם?" שאל אותנו תחות בקולו הנעים,והבבון שלו, אפו, צווח משהו לא מובן."אפו אומר לכם שלום,והוא שואל אם אתם רוצים לשחק קצת פוטבול." אמר תחות בחיוך."לא תודה." אמרנו שלושתנו פה אחד.לפתע,נכנסה רייצ'ל לבניין. רייצ'ל הייתה האוראקל הרשמית של המחנה,והיינו גם בקשר לפני די הרבה זמן."פרסי!ג'ייסון מה שלומכם?" היא אמרה לנו בחיוך,ואז קרסה. אוקיי,לזה אל הייתי מוכן. נבואה בזמן שבאנו לבקר? קצת אירוני.לפתע רייצ'ל קמה,ועיניה הפכו ירוקות זוהרות. היא התחילה לדבר בקול שנשמע בעל הד משולש.
[b]מול סוף העולם יצטרכו לעמוד הגיבורים
אל מול הסכנות וכל הענקים
כדי להציל,צפון דרום מזרח ומערב יצטרכו לאחד כוחות,
אחרת העולם ייפול לתהומות.[/b]
היא אמרה,ואז נפלה. כאשר היא קמה,היא נראתה מבולבלת."מה זה אומר?" היא שאלה את כולנו."לא יודע." אמר כירון."לא בסיפורי יוון,לא בסיפורי רומא,ולא בסיפורי מצרים מופיע משהו על סוף העולם. וגם השורה על צפון דרום מזרח ומערב נשמעת תמוהה.דרום היא בטוח מצרים,יוון היא כנראה מזרח,ורומא היא המערב. אבל,מהו הצפון?" הוא שאל את עצמו. אף אחד לא ידע את התשובה,וגם אל היה לנו בדיוק זמן לחשוב-בדיוק אחרי שכירון סיים לדבר,נכנסה סיידי קיין להיכל."היי כולם. יש משהו בחוץ שכדאי שתראו." היא אמרה בקול לחוץ. אני שלפתי את אנסקולמוס בזמן שקרטר שלף את חופ'ש וג'ייסון את הרומח שלו."קדימה." אמרתי וכולנו רצנו החוצה.
