סיפור חדש שלי ארמודייג'ר

הדף הראשי יתעדכן בקרוב וההקדמה קצרה למען מתח

[size="5"]ארמודייג'ר- הקדמה[/size]

לוגו:
[URL=http://www.siz.co.il/][IMG]http://up353.siz.co.il/up3/45uw2jnoimmn.gif[/IMG][/URL]

הוא עמד למחוץ אותי בידיו האפורות-שחורות והמסיביות, ראיתי את כל החיים שלי חולפים מול עיניי (גם כמה רגעים מביכים) האש לא הפריעה לו בכלל כצפוי לגולם ענק,(גם מוחית וגם פיזית) ניסיתי להיאבק אבל הוא רק הידק את אחיזתו האימתנית שהידקה את גופי הצר יחסית בעל השריון, הרגשתי כאילו אני אמות עוד שניה אבל אז זה קרה....

תגיבו בהמוניכם!

יש לך 4 סיפורים פתוחים. תגיד לי איזה אחד מה4 שאני מגיב בהם לנעול, והיה צפוי לעונש לפי החוקים.
[b][u]קרא חוקים!!![/u][/b]

הרעיון נשמע מעולה! אבל הבעיה, שאני מניח שדי בולטת היא...-
[b][size=5]האורך של ההקדמה![/size][/b]

אבל אני מניח שזה יתרום למתח, אז אני עוקב בינתיים, כי בסך הכל הסיפור נשמע מעניין.. D=

תודה הלכתי לקרוא חוקים ולערוך את הפרק ב"שומר האחרון" בחצי

פרק ראשון ורק שיהיה ברור אם זה יהיה קצר אנסה להאריך:punch::punch:!!

[B]פרק אחד - להבות שורפות[/B]

טוב מי אני בכלל אז אני טאיקי איצ'ירו בן 14 והמראה שלי הוא: שיער חום שמסתיר עין אחת, משקפי חול על ראשי, חולצה כחולה, ג'קט כתום, נעלי ספורט אדומות, ג'ינס תכולות, עיניים ירוקות. התחיל הבוקר ונכנסתי לבית הספר ואז לכיתה יחד עם החבר שלי ג'סי הושיקאווה, נער בן 13 שיער שחור, עיניים כחולות, חולצה אדומה עם מעיל שחור שמכסה את ראשו לפעמים, כפפות תכלת, נעליים חומות, ג'ינס כחול כהה. כולם חיכו עד שהמורה תגיע ובצדק היא יפהפייה טוב יחסית למורה, למדנו חשבון (אלגוריתם זה היה סיוט) המורה שמה לב שאני וג'סי לא מרוכזים בשיעור אז היא הוציאה אותנו מחוץ לכיתה עד סוף היום ולכתוב התנצלות (יפה אבל לא הכי חכמה:love::punch::sorry::what:). נכנסתי לחלק הישן של בית הספר ומשם לכיתה העתיקה ביותר שם מצאתי באחד המושבים שזהר בצבעי הקשת(זה לא מה שמוזר) מכשיר אדום ושחור שהזכיר טלפון וטמגוצ'י ולידו אבן חן אדומה(או במונח המקצועי אודם) שנכנסה אל המסך ושם נראתה כמו ביצה מאודם. כשיצאתי מהכיתה ראיתי סמוראי בעל שיריון אדום וחלקים בו זהובים(מזהב אמיתי!) 6 חרבות מוכנות לשיסוע נמצאות בתוך סוג של חגורה, עור סגול, טפרים כסופים וזהובית שיכולים להישלף מידו, מבעד לקסדה מציץ קצת שיער אדום וכחול מאחורי ראשו, תוקף ילדה אחת עם שתי צמות ג'ינג'יות חולצה אפורה עם פסים כתומים, ג'ינס כחול, כפכפים חומים. מרוב כעס רצתי אליו בלי לחשוב והאגרוף שלי בער, ניסיתי לתת אגרוף עם היד הבוערת ישר אל לבו של האיש המוזר שתחק ואמר:" אני סוריאקו ואם תנסה את זה עוד פעם אני אדגים לך מה אני אעשה" אז סוריאקו הוציא חרב ועמד לשסע את גרוני אם לא הייתי מחזיק אותה עד שהיא הותכה יחד עם כל החרבות שלו, החרבות חזרו בתו חרב עתיקה שמצוירים עליה כמה אותיות סיניות או יפניות בצורת דרקון מזהב שמשובצת אבני אודם וכוונה אל ליבי. הייתי יכול למות אבל כל מה שחשבתי עליו הוא הזעקה לעזרה של הילדה ההיא, ואז עברתי למקום הרוס שיש בו רק חלקי אדמה מרחפים וכוכבים הוא הזכיר קצת את החלל החיצון, פתאום ראיתי את האודם הופכת לשריון מוזר השריון נכנס בי מאחורה ומקדימה ואז זהרתי באדום ובערתי. כשהאש ירדה הייתי בתוך שריון אדום צהוב כתום ואדום עם קרניים כתומות בעלות פסים אדומים של שטן מעל ראשי שעוטר בשריון עם איזמרגד וצויר עליו עטלף שחור, על החזה שלי היה שריון אדום כתום צהוב ואדום בצורה שמזכירה שרירים עם אבני חן בצבעי הקשת, ידיי היו אדומות צהובות ושריריות ועטופות בשריון רק מאבני טופז בעלות טפרים אדומים שיכולים להישלף וקשים יותר מיהלום וזהב ביחד, רגליי היו אדומות כתומות ואפורות קצת הנעליים שהיו חלק מהשריון נראו כמו כף רגל של חיה (זאת אומרת טפרים שחורים ועוד אחד מאחור) על ברכיי היו חלקי שריון בצורה של ראשי שטן עם עיניים אדומות, מתוך גבי יצאו כנפי מלאך כתומות בוערות. ללא כל אזהרה המקום שבו הייתי השתנה עוד פעם לחלל וגיהנום (זאת אומרת למקום עם אש שדים עטלפים אבל עם כוכבים ומטאורים) אמרתי בזעם ובאומץ:"דיאבולו!!!!" יריתי מידיי אש בצורת דרקון אל לבו וסוריאקו ירה מחרבו ברק בצורת דרקון אליי.

[I]המשך יבוא...[/I]

עם זה ארוך אז פעם הבאה כנראה פחות, בכל מקרה תגיבו

בעיות קטנות-
[spoiler]אין פסיקים ורווחים, מה שיוצר קושי מסוים לקרוא...
וזה פרק מאוד קצר, אבל לפחות עולה שיפור.. D=[/spoiler]

חוץ מזה, פרק נחמד. עדיין לא יודעים לאן זה יתקדם, מה שיוצר מתח.. שהרס אותו ה'פרק הבא' Xd
תוריד את ה'פרק הבא' בכלל, חוץ מזה פרק סבבה.

פרק קצר וללא סימני פיסוק ולא עושים סמיילים בסיפור :oing:

חבל ותודה בקרוב טריילר

[size="4"]ארמודייג'ר[/size]

בפרק הקודם:טאיקי נלחם בסוריאקו והפך לדיאבולו שניהם ירו מתקפות חזקות זה אל זה

[B]זעם להביור שטני צא!![/B]

אחרי שהמתקפות נעצרו הייתה דממה והשריון של דיאבולו היה בלוי ושרוט בדיוק כמו של סוריאקו. כל החרבות שלו הותכו אבל סוריאקו הפך אותם לחרב מזהב בצורת דרקון עם כיתובים עתיקים(ובלטינית ויבוא שם רק המת המיואש) החרב ירתה אש בצורת פניקס אל דיאבולו שאיך שהוא ירה אש כחולה בצורת פניקס על דרקון שחיסלה את סוריאקו והפכה אותו לבן אדם עם צבע עור בהיר, שיער ירוק בהיר, משקפיים, שכמיה לבנה וכחולה מעל חולצה אדומה, מכנסיים שחורות ונעליים כחולות, היה לו גם תג שם שכתוב עליו "אקאשי". מתוך המכשיר שלו יצאה רצועה כחולה זוהרת שעטפה אותו עד שגם הוא זהר ואז חזר לרגיל, הוא אמר:"טוב חדש אז למקרה שתרצה לדעת מה המכשיר הזה אז הוא נקרא גלאי ג'י אבל שמו יכול להשתנות בגלל המון סיבות" ואז הוא הפך לבחור ענק מאבנים שהזכיר הר, הר געש, סומו, וענק מאבן שכתובים ומצוירים עליו כל מיני דברים הוא פקח את עיניו הירוקות וצעק בכבדות:"אני סטונטאקר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!". אם חשבתם שסוריאקו מפחיד אז סטונטאק הוא סיוט בלהות. כן אז כאן התחיל הסיפור טוב בכל מקרה אקאשי או סטונטאקר במצבו הנוכחי זרק עליי אבן ענקית שהוציא מהאדמה והפך אותה למטאור ששלטתי בו וזרקתי אותו בחזרה אליו בנוסף אמרתי בזלזול:"רוצה טניס?" הוא ענה בזעם:"כבר מלפני 500 שנים שנאתי אותך, ריסוק מטאור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" ידיו הפכו למטאורים שחבטו בי ואז חזרו לידיים ענקיות מאבן הוא החזיק בי בניסיון למחוץ אותי פתאום זה קרה שנינו זהרנו ומתוכי יצא שטן מאש שהתפוצץ על סטונטאקר שחזר לאקאשי. מתוך סטונטאקר יצאה אבן כתומה גדולה(בגודל שלי!) שנקראת אבן טופז והתכווצה לאבן קטנה בגודל של מסך הגלאי ג'י שלי שמתאים בגלל שהאבן נכנסה אליו מתוך הגלאי ג'י שלי יצא קול נשי מתכתי שאמר:"סריקת טופז הושלמה בתשעים ושמונה אחוזים".

סליחה שזה קצר פשוט עכשו רק תמציתי ולמי שלא מבין משהו אני אסביר

יש לוגו! בקרוב יתווסף עוד ללוגו

[URL=http://www.siz.co.il/][IMG]http://up353.siz.co.il/up3/45uw2jnoimmn.gif[/IMG][/URL]

אני אישית בחיים לא הייתי משתמש במספר כדי לתאר מראה של המספר.
כמו שעשיתי בפתיחת פרק 1.
זה נראה שטותי ולא מציאותי , זה מוגש כסיפור אתה צריך להביא את זה למקום קצת שונה .

השתוטי מכוון אל הפרק 1 כי תיקנתי

מה?! אוקיי.. אייל, הפרק הזה זה בכלל לא פרק! זה רק איזה חמש שורות.. תנסה לערות ולהוסיף משהו, כי מהפרק הקודם כמעט כלום לא השתנה!