פסח- מקור החג וטיפה מעבר

שלום לכלום.
אני מקווה שזה לא יהיה הנושא היחיד על פסח שאני אפתח כי אני רוצה לתת רקע טוב על פסח.
לא סתם אני ממש מנסה להשקיע ביותר בפסח, אני מנסה להשקיע בו כל כך כי לדעתי, זה החג הכי חשוב בשביל הזהות היהודית שלנו.

מקור החג:
מקור החג פסח הוא בעקבות אותו הפסח אשר בני ישראל עשו במצריים, אותו הפסח היה "פסח מצריים" ואחריו כל פסח אחר נקרא "פסח דורות".
ישנן מספר דברים שהם שונים בין ההלכות שהיו בפסח מצריים לפסח שלנו, אבל אולי ניגע בזה אחר כך.

בני ישראל צוו לעשות חג לה' שכלל בתוכו שחיטת שה, הלא הוא בימינו קורבן הפסח, עיקר הסדר. אה, שחכתי, אי אפשר לעשות טקסים דתיים לא מוסלמיים בהר הבית, לכן לא נוכל להקריב קורבן פסח (שהיה כולו "על האש") ונאלץ להסתפק במצה יבשה שנקראת "אפיקומן".

טוב, אז פסח מצריים סימן את האמונה בה', אבל מה המשמעות של פסח דורות?
הכוזרי מסביר, שפסח נועד לזכור את יציאת מצריים. אם אתם שואלים "למה" סימן שלא קראתם את הנושא שלי על מעמד הר סיני ויציאת מצריים.
רק נזכיר בקיצור שבמעמד הר סיני לאחר תהליך יציאת מצריים ה' למעשה יצר את עם ישראל, ולא נפרט.

פסח מופיע במקורות במספר הזדמנויות, בעיקר יחד עם שאר החגים.
יחד עם הזכרת פסח תמיד נשאר אותו איסור של השבתת חמץ (שלא יהיה חמץ). חכמים לימדו אותנו שהזמן שלוקח לקמח להחמיץ הוא 18 דקות ולא שנייה יותר או פחות.
[b]שאלה: בשום מקום בתורה לא מוזכר הזמן שלוקח לבצק לתפוח, מאיפה חז"ל ידעו לתת לנו את המדד המדוייק הזה?[/b]

בעבר, כאשר היה בית מקדש, כל עם ישראל יה עולה לרגל לירושלים ונשאר שם כל ליל הסדר (וגם היום למחרת) כי רק בירושלים ניתן לאכול את הקרבן. קורבן שיוצא מחוץ לתחום האכילה שלו נקרא "פיגול" והוא אסור באכילה.

מי שלא יכל להגיע לבית המקדש לפסח, בגלל אילוצים פיזיים (היה רחוק או חולה) או הלכתיים (נטמא למת לפני פחות משבוע ולכן לא יכל להיטהר בינתיים) יכול להקריב פסח במעיין הזדמנות שנייה שנקראת "פסח שני". האמת שפסח הוא חג כל כך חשוב, שמותר אפילו לאדם שבכוונה לא הקריב בזמן את הפסח (אפילו שהוא היה יכול) לעשות פסח בפסח שני.

אני מקווה שאני אספיק לעשות נושא נוסף על משמעויות בחג, אני לא בטוח שאני אספיק בגלל שיש לי טיול ומבחן אבל אני אשתדל ממש.

ועד הפעם הבאה, שבת שלום וחופש נעים.