פסח- הלכות עיקריות ומנהגים +
שלום לכולם.
בעזרת ה' יפורסם עוד נושא אחד אחרון על פסח בקרוב, אם רק יהיה לי מספיק זמן.
אם עוד לא קראתם את הנושאים הקודמים על פסח, זה הזמן.
חשוב לי להסביר שמצוות שלא כתוב עליהן שהן מהתורה, הן לא מהתורה. זה לא אומר שהן לא מצוות, הן כן, פשוט לא בצורה שאנחנו רגילים.
אני אתחיל את הלכות הפסח מהנקודה הראשונה באופן כרונולוגי (לפי סדר הזמן) שבה יש הלכות לפסח, מהנקודה שבה כל כתבי ההלכה האחרים של פסח מתחילים. לא, לא בזה ששלושים יום קודם החג מתחילים לנקות את הבית, גם לא זה ששלושים יום קודם החג מתחילים לעסוק בדיני הפסח (אופס, איחור קל... נו, שלושים יום, יום אחד, אין ממש הבדל...:sorry:). המצווה הראשונה שעליה אני אדבר היא ביעור חמץ.
לא, לאוו דווקא החלק של "לשרוף". המצווה מתחילה כך: "אור ל-י"ד (בלילה שלפני י"ד בניסן) בודקים את החמץ לאור הנר." מה שנקרא בימינו "בדיקת חמץ.
יש צורך הלכתי לבדוק שלא התחבא לנו שום חמץ בבית דווקא באותו יום ודווקא לאור הנר, אפילו שכבר חודש אמא לא מרשה להכניס חמץ לשום חדר בבית ואפילו שכבר החדר נוקה מאה פעם לאור היום והמנורות.
את החמץ שנמצא ושנשאר עד למחורת שורפים עוד באותו יום וזה החלק השני של מצוות ביעור החמץ שעל שמה כל המצווה נקראת.
מיד אחרי ביעור חמץ מגיעה מצווה מהתורה שנקראת "השבתת חמץ". השבתה מלשון לשבות, שביתה. החמץ לא עובד, או יותר נכון אנחנו לא נותנים לא מקום ותעסוקה עד סוף פסח, כלומר, ששום חמץ לא ישאר בבית (כבר אסור לאכול את החמץ שעה זמנית קודם).
תתפלאו או לא, אבל מצוות השבתת חמץ לא מתחילה עם כניסת פסח אלא עוד קודם, טיפה לפני אמצע היום (החל משעה זמנית חמישית, כאשר "שעה זמנית" מחושבת באופן נפרד לכל יום על ידי חישוב הזמן מהזריחה/תחילת האור עד השקיעה/צאת הכוכבים וחילוק הזמן לשתים עשרה "שעות זמניות" ("זמניות"- כי הן לא באמת שעות)) ממש כאשר כבר אי אפשר לשרוף את החמץ (לא מדוייק, אבל נניח).
בליל הסדר עצמו המצווה העיקרית היא "והגדת לבנך" (שהיא מצווה מהתורה) ואפילו על שם זה קוראים כולנו מדבר שנקרא "ההגדה". עיקר המצווה היא לספר ב(על )יציאת מצריים כמה שיותר. וכמה שיותר יותר טוב.
על זה יהיה עיקר הנושא הבא, האחרון והחשוב מכולם (לדעתי) לקראת ליל הסדר.
מלבד קריאת ההגדה, יש צורך חשוב לגרום לבן לשאול שאלות, לכן יש כל כך הרבה מנהגים מוזרים בליל הסדר, על זה מרבית ההגדה מדברת, על זה ועל איך לענות לאותו הבן בדיוק בצורה שתתאים לו.
יש מצווה חשובה מאוד לאכול מצות בליל הסדר (גם היא מהתורה), בעצם חייבים לאכול כזית מצה (כזית= נפח קבוע שמשמש לרוב כרף מינימאלי של אוכל שעליו מברכים ברכה אחרונה. כזית יוצא כ-27 גרם או נפח של 25 מיליליטר שזה כקופסת גפרורים, בערך 10 סמ"ק) בליל הסדר (ועוד כמה כזיתות נוספות על כל דבר אחר שחייבים לאכול פסח). חצי מהמצה האמצעית היא האפיקומן שהוא בעצם תכסיס שנועד לגרום לילדים להישאר ערים עד סוף הסדר.
בליל הסדר שותים ארבע כוסות, יש המון דברים שקשורים למספר ארבע בפסח, כולם כפי הנראה קשורים לתהליכים שקורים לאדם. אני אוהב לקשר אותם לתהליכים של שיחרור מעבדות לחירות, וגם כי פסח נקרא "חג האביב" אני גם מדמה את כל הרביעיות האלו לארבעת העונות.
והמצווה האחרונה שעליה אני רוצה לדבר היא הביטחון בה'.
פסח נקרא "ליל שימורים", גם מלשון זה שה' שומר עלינו במיוחד.
בלילה הזה ה' שומר על כולנו, ביחד וכל אחד בנפרד, בצורה מיוחדת יותר מהרגיל ויש צורך להראות את זה ולסמוך על ה'. לכן אנחנו, לדוגמא, משאירים את הדלת פתוחה בלילה (ולא, זה בשביל שאליהו הנביא יוכל להיכנס. גם אל תנסו לחכות לו ערים כל הלילה הוא באמת יבוא אלא אם יקרא משהו חריג ביותר).
ממש בקרוב פסח, מקווה שתהנו (אני לכל הפחות אהנה, אני מת על האוכל של פסח, חבל שזה רק שבוע).
ועד הנושא הבא, להתראות.
