~קטע מושקע בנושא הפוקימון, מאת אביב~
[COLOR=navy][B][U]הקדמה-[/U][/B] שלום לחברי פורום סיפורים. כמו תמיד, אני חושב כיצד לתרום ולתת מעצמי, והפעם ישבתי שעתיים בכאבי ידיים נוראיים(באמת) על כתיבת הקטע הבא. מדובר בקרב פוקימונים שמטרתו להראות לאנשי חת"ם ולסופרי הפורום שיש קצת יותר מ"צ'רמנדר השתמש בלהביור," וזאת נסיתי להראות כאן על קצה המזלג. באמת השקעתי ובכאבים כמו שאמרתי, וממש אשמח לתגובות![/COLOR]
[COLOR=navy][B][U]הסבר- [/U][/B]הקטע הבא הוא באורך 3 עמודי וורד, ויציג קרב פוקימונים בין דמות חזקה ומבינה שתציג את מה שברצוני להדגים, ואחת שתפסיד לה כהוגן. חשוב לדעת, בעולם הפוקימון ממנו הקטע לקוח יש מודעות לסטאב, ולנתוני פוקימון כמו התקפה מיוחדת וכו'. תהנו![/COLOR]
[B][COLOR=darkslategray][U]הטקסט הודבק מוורד ויש מלא הודעות "FONT='Arial','sans-serif']" התעלמו מהן, מצטער![/U][/COLOR][/B]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"והמנצח הוא – שורה!" קראו כמה ילדים בהתלהבות.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"חזרו על זה עוד פעם," הפציר בהם ילד בן גילם אשר היה מוקף בהם.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"והמנצח הוא – שורה!" צחקו. היו אלה שלושה ילדי בית ספר יסודי אשר קפצו בצהלה, מעודדים את חברם שנראה מחייך מאוזן לאוזן. [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]השמש לא התביישה לחשוף את קרניה החזקים, מאירה את יומם ולבבותיהם של אנשים רבים. אלו המבקשים לטייל יכלו לבקר בפארק הירוק והשקט אשר צהלו בו ארבעת הילדים. קולות האנשים הממלאים את האזור היו שונים מאלו של העיר- קולות חשדניים ומפחידים לעיתים ; היו אלו קולות שמחה ורינה לנוכח היום מאיר הפנים. עצים ירקרקים שעליהם רחשו כאילו וחיות רבות וקטנות זוחלות עליהן, ציפורים מצייצות במעופן, המרחק והניתוק מן העיר שיצר הפארק – הרגשה של הימצאות במרחב אחר לחלוטין. כל אלה משכו אנשים רבים לטייל, אך הילדים הקטנים אשר צהלו מקודם הגיעו לכאן מסיבה אחרת. קרב פוקימונים היה למטרת הביקור. הילד המכונה שורה בעל שיער שחור ופרוע עמד במרכז זירת קרב. זירות רבות כאלו הונחו בכל רחבי הפארק, מזמינות מאמנים רבים להשתתף בקרבות האהובים. שורת ילדים ונערים הקיפו את הזירה, צופים בשורה משיג ניצחון נוסף. הוא כבר עמד על רצף מרשים ללא הפסדים. בין הנערים המפטפטים סביב, השקיף לו נער שקט בהסתכלו על המתרחש. היה זה קאי – מאמן הפוקימונים המוכשר אשר הביט בלגלוג על המתרחש בזירת הפוקימונים. הוא החליט לעזוב את המקום שכן לא נותר בו עניין, מסנן כמה מילות זלזול לעבר שורה. אוזניו של הילד לא נתנו למילים הציניות לחמוק, והוא הפציר בקאי מלעזוב.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"מי אתה? אני שמעתי נכון? אתה מזלזל בכישורי הקרב שלי?" צחקק הילד בעל השיער הפרוע, גורר אחריו את שלושת חבריו. "יש לי צוות שכל אחד מן הפוקימונים בו נמצא בהתפתחות האחרונה!" נשמע מלא בעצמו.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"ההתפתחות האחרונה? ישנם מאות מאמנים ברחבי העולם עם פוקימונים שכאלו. מה יש בך מעבר לכך?" צינן אותו קאי. שורה הביט בו בהסבת פנים רוגזת. [/COLOR][/font]
[COLOR=navy][FONT='Arial','sans-serif']"אם אתה יודע לדבר כל כך טוב, בוא נראה אם אתה גם נלחם טוב!" התגרה בו שורה, גורר לבסוף את כל הקהל הנמתח לצפות בשורה מתמודד כנגד הנער המסתורי. קאי הביט בו בזלזול, לא רואה בו כיריב ראוי לקרב ;[/font][FONT='Arial','sans-serif']אך[/font][FONT='Arial','sans-serif']הרצון להעמידו במקומו גבר עליו לבסוף.[/font][/COLOR]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"לא אוכל להילחם בקרב מלא, חלק מהצוות שלי כבר עייפים מן הקרבות האחרונים!" הסביר שורה בקולניות. [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"זה בסדר, ממילא לא תצליח להביס את הפוקימון שלי. תשתמש בכמה פוקימונים שרק תוכל," התגרה קאי. שורה חשף את שיניו בתגובה, מחכה לרגע בו יוכל להעמידו במקומו בעצמו.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]קאי התמקם בקצה האחד של הזירה וקרא "צא החוצה," בהוצאת פוקדור מכיסו ופתיחתו. קרן האור הלבנבנה והמסנוורת יצאה מתוך הכדור, והתגבשה לידי יצור גבוהה למדי. עורו היה אפור, גופו היה חסון ועבה, והוא החזיק בלא פחות משני זוגות ידיים.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"מצ'מפ!" קרא בקול.[/COLOR][/font]
[COLOR=navy][FONT='Arial','sans-serif']"מצ'מפ, אה? אני יודע מה לעשות![/font][FONT='Arial','sans-serif'] צא, גולדאק!" קרא שורה בתגובה. מן הפוקדור שבידיו יצא לו יצור דמוי ברווז כחלחל העומד על שתיים. על ראשו התארכו להן קצוות קוצניים, והוא חשף ציפורניים מפתיעות בקצה ידיו ורגליו.[/font][/COLOR]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"גולדאק כנגד מצ'מפ – התחילו!" קרא נער שהחליט למלא את תפקיד השוטר.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"קדימה שורה, חסל אותו!" עודדו שלושת הילדים.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"גולדאק השתמש בבלבול!" פקד שורה. מבטים נלהבים רבים הגיעו מן הקהל כששמעו את שורה קורא בקול המתקפה העל-חושית, כזו שתכאיב במיוחד למצ'מפ, ואף תאפשר לגולדאק לשלוט בגופו ולהרחיק את התוקף השרירי ממנו! [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"מצ'מפ מכת קרטה על הרצפה!" הפתיע שורה את הסובבים. לפוקימון החסון לא היה זמן לרוץ אל גולדאק כשזה היה מספיק להשתמש בהתקפתו, לכן בחר שורה להכות את הדבר הקרוב ביותר אליו – הרצפה. מצ'מפ הטיח את שתי ידיו על הרצפה, ויוצר בה שברים רבים. גולדאק נראה מתרכז באותו הזמן ומאמץ את ראשו, ולבסוף מתחיל לזהור באורות סגולים ובהירים. הוא התמקד במבטו על מצ'מפ וגרם גם לגופו לזהור באותה הצורה. הייתה זו מתקפת הבלבול. מצ'מפ החל להתרומם מעל לאוויר, סוגר את עיניו במה שנראה ככאב עז. [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"טכניקת מגן!" קרא אז קאי. שורה ציטט אותו בחוסר הבנה, מהי טכניקת המגן הזו? הוא לא שמע מעולם על מתקפה שכזו, ואף לא אחד מן הקהל. [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]מצ'מפ הושיט את ידיו במאמץ רב אל הרצפה, רגעים ספורים לפני שיתרומם גבוה אל השמיים. הוא הצליח לגשת אל חתיכת בטון גדולה שהתפרקה בהשתמשו במכת הקרטה, הרים אותה אליו, והייתה די בכדי להסתיר את כל גופו! מצ'מפ לפתע החל לצנוח, נוגע ברגליו ברצפה. הצופים לא הבינו מה מתרחש.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"מה הוא עשה?! גולדאק לא יכול להרים אותו בגלל המשקל של הבטון?" נראה שורה חסר אונים. [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"הסיבה שגולדאק לא יכול לפגוע במצ'מפ במתקפת הבלבול כעת, היא בגלל שעליו לראות את המטרה בה הוא מנסה לפגוע. אי אפשר לבקש ממנו להתרכז במטרה שנמצאת במקום כלשהו, היכן שלא יהיה. הסלע מסתיר את גופו של מצ'מפ, בכך גולדאק לא מסוגל לפגוע בו," הסביר קאי. שורה נראה נדהם, כמוהו גם הקהל. [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]מצ'מפ הטיח אז בחוזקה את הסלע אל עבר גולדאק, אשר קפץ הצידה בהשתהות מעטה, לא מצפה למהלך שכזה. מצ'מפ ניצל את הרגע בו הוא מרוכז בסלע בכדי לרוץ אליו, מרים את אחת מידיו לאוויר. היד המורמת החלה אז לזהור בצע צהבהב שאחריו הופיעו נצנוצים צהבהבים – הייתה זו אנרגיה חשמלית אשר הקיפה את כף ידו – מתקפת אגרוף חשמל. מצ'מפ הופיע אז אל מול גולדאק שהתקשה למצוא זמן להגיב, והכה בו באגרוף חשמלי ועוצמתי. גולדאק קרא בכאב והוטח לאחור על רצפת זירת הקרב.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"גולדאק, אתה בסדר?!" נדהם שורה. נראה שההתקפה הצליחה להדהים את גולדאק, ולהסב לו נזק רב. הוא התקשה לקום מן האדמה, אך לבסוף הצליח להתרומם. [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"זו התקפה חשמלית, אבל למה היא פגעה כל כך בגולדאק, אפילו לא היה לך סטאב!" אמר שורה.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"סטאב הוא לא הכל כשמדובר בקרבות פוקימונים. אם תשים לב, רוב מתקפות המים אם לא כולן הן מתקפות מיוחדות ; כאלו שמסתמכות על נתון ההתקפה המיוחדת של הפוקימון. הלכתי וחקרתי לגבי פוקימוני המים, ואכן כמו שנתוני ההתקפה המיוחדת שלהם גבוהים מתוקף שימושם במתקפות שפוגעות ממרחק, כך נתוני ההגנה המיוחדת שלהם גבוהים. אך מה עם ההגנה הרגילה? נדירים הפוקימונים בעלי נתונים מושלמים. לאחר שחקרתי, גיליתי שההתקפה וההגנה המיוחדת של פוקימוני המים גבוהה, אך לרוב ההגנה הרגילה נמוכה למדי. לכן התאמצתי בללמד את מצ'מפ את מתקפת אגרוף החשמל. אם תחבר את כוח התקפת החשמל שהוא די גבוה, ביחד עם בסיס ההתקפה הפיזית האדירה של מצ'מפ, תוסיף לכך שכוחה של המתקפה מוכפל כנגד גולדאק, ואת נתון ההגנה הרגילה הנמוך שלו – ותבין מדוע ההתקפה פגעה בו כל כך. הוא בקושי עומד, ומצ'מפ צמוד אליו ; הוא יכול במכה אחת לסיים את זה. אני אמליץ לך להחזירו לפוקדור," הסביר קאי.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]שורה הביט בקאי בפה פעור, הוא לא האמין כמה ידע הוא מחזיק בחובו. הוא אימץ את עצתו והחזיר את גולדאק לפוקדור.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"אולי היה לך מזל, אבל הפוקימון הבא שלי יימחק לך את החיוך! אם אתה כל כך טוב כנגד תוקפים מיוחדים, בוא נראה אותך נגד תוקף פיזי כמוך! צא החוצא, טאורוס!" קרא שורה, מבטל את הישגו של קאי כלא יותר ממזל. מן הפוקדור שבידיו יצא לו יצור העומד על ארבע רגליים שבקצותיהן פרסות. היצור היה בעל גוף גדול ועבה, עורו היה חום כחול ורעמת שיערות בגוון כהה מכך השתרכה מצווארו ומטה. בקצהו האחורי נמצאו להן שלושה זנבות דקים, ובקצה השני התנוססו להן שתי קרניים מרתיעות על ראשו. היה זה טאורוס, פוקימון השור הפראי והאלים. הוא רקע בפרסותיו ברצפה ונראה להוט להילחם.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"טאורוס.... פוקימון חזק. השאלה אם תדע להשתמש בו, ובטח לנוכח יתרון הסוג שברשותי," סינן קאי.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"צא אליו טאורוס, השתמש בנגיחת זן!" קרא שורה בהתלהבות.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"נגיחת זן?! עוד מתקפה על-חושית!" נשמעו קריאות פלאה מן הקהל. קאי לא נראה מודאג.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]טאורוס שעט בעוצמה ובמהירות מרשימה אל עבר מצ'מפ, לזה לא נותר זמן רב להגיב, והוא לא נראה מתכנן מתקפה כלשהי. הוא רק הביט בקאי, והנהן. נראה היה שמבט אחד הספיק ביניהם בכדי להעביר מידע. ראשו של טארוסו החל לזרוח באור סגול, כמו שנראה גולדאק בעת מתקפת הבלבול. האור הבוהק התמקד בקרניו, הייתה זו מתקפת נגיחת הזן. עוד רגע קט, וקרניו הבוהקות יינעצו בחוזקה בגופו של מצ'מפ, אך הוא לא ייתן לזה לקרות! מצ'מפ הושיט שתי ידיו קדימה ובלם את התקפתו העוצמתית של טאורוס, בהחזקתו בשתי הקרניים הבולטות! טאורוס הצליח לדחוק אותו כמה צעדים לאחור, אך היה די בכוחו של מצ'מפ בכדי לעמוד אז ביציבות ולא לאפשר לקרניים העל חושיות לפגוע בו! מראה סימני כאב מעצם החזקתם, נראה מתרכז אז מצ'מפ בעצימת עיניים, וארבעת זרועותיו החלו לזהור אז לפתע באור לבן ובוהק! טאורוס ניסה להזיז את ראשו לכל הכיוונים, אך שתי הזרועות החזקות של מצ'מפ החזיקו בהן ללא עזוב. [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"אגרוף דינמי!" קרא קאי, ומצ'מפ הכה בטאורוס באחת משתי ידיו החופשיות, מטיח אותו על רצפת הזירה. טאורוס קרא בכאב, פצוע מן מתקפת הלחימה אליה הוא רגיש, כזו שהייתה עוצמתית למדי. הוא התרומם לפתע מן האדמה, בצעד שנראה כהפגנת חוזק אל מול מצ'מפ, אך אף אחד לא ציפה לריצה חסרת המטרה בה פצח, משתולל ללא מרגוע. שורה כבר הבין כי לא רק שנפגע, טאורוס גם הושפע מן היכולת של האגרוף הדינמי אשר מבלבלת את היריב. הוא החזיר אותו אל הפוקדור, רגעים ספורים לפני שהשתלח בקהל המפוחד.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"צריך לדעת להשתמש במבנה הפוקימון, מעבר לכל מתקפה או סוג. זרועותיו הרבות של מצ'מפ הן כלי הנשק העיקרי שלו," הסביר קאי. "אני אתן לך הזדמנות אחרונה להביס אותי!" הפציר קאי המשועמם. [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"מנוול..." לחש שורה בחריקת שיניים, "הפוקימון האחרון שלי – ארקניין, צא החוצא!" קרא בצעקה, כנראה וניסה להחדיר בעצמו ביטחון שלא נותר בו. מן הפוקדור שזרק יצא יצור *סליחה לכל הקוראים לא אתן תיאור מראה לארקניין מחוסר כוח*.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"ארקניין שמור על מרחק ממצ'מפ! השתמש בלהביור!" [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"מצ'מפ השתמש באבקת שינה!" [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]מצ'מפ נשף אבקה לבנבנה מפיו אשר החלה לכסות את גופו, בעוד ארקניין הבעיר להבה עצומה מפיו ושילח אותה במצ'מפ הקורא בכאב. [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"אבקת שינה? מה זה צריך להיות?" תמה שורה, "ארקניין, להביור נוסף בכל הכוח!"[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]ארקניין שילח להביור שורף נוסף, אך הפעם קאי הפציר במצ'מפ לא לעשות דבר.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"מה?!", "מה הוא מתכנן?!", "הוא מוכרח להתחמק!" נשמעו קריאות מן הקהל המבולבל. מצ'מפ חטף להביור נוסף, לא זז כלל, לא עושה דבר.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"מנוול... מה המטרה שלו???" לחש שורה, "עוד פעם, ארקניין!" [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]ארקניין השתמש בשלישית בלהביור, לנוכח מצ'מפ המתכופף לרצפה, חבול וכווי. [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"מנוחה!" קרא קאי. מצ'מפ החל אז לעצום את עיניו, יושב בלא נע על רצפת הזירה. פצעיו של מצ'מפ החלו להתאחות לפתע, וגופו החיוור מן סבל ההתקפות החל לקבל שוב את הגוון הרגיל שלו. כולם אז ידעו – מצ'מפ נרדם והצליח לרפא את פצעיו, זוהי מתקפת המנוחה.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"נתת לפוקימון שלך להיפגע ללא רחמים, רק כדי להראות את המנוחה הזו?! איזה מן מאמן אתה!" ירד עליו שורה, "אני אשתיק אותך אחת ולתמיד! כל עוד מצ'מפ ישן, הוא יחטוף התקפות ישירות כמו מקודם, והוא יובס עוד לפני שיספיק להתעורר! צא ארקניין, להביור!" [/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]פקודותיו של שורה גרמו לארקניין ליצור להביור נוסף בפיו, אך מבטי כולם היו נשואים למצ'מפ שהחל לקום ולהתקדם לעבר ארקניין בעודו ישן! מצ'מפ נראה אז משתמש במתקפת אגרוף דינמי ומטיח לאחור את ארקניין המופתע![/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"מה זה?! הוא תוקף מתוך שינה?!" נטרפה דעתו של שורה. "רגע, אבקת השינה! אבקת השינה מתחילת הקרב, היא שגורמת לכך!"[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]"אסטרטגיית השינה הזו היא כוחו הגדול של מצ'מפ שלי. שמת לב לכך מאוחר מדי," הסביר קאי, ואכן מצ'מפ הפתיע את ארקניין כאשר התחמק מן להביור נוסף שניסה לשגר לעברו, כל זאת כשהוא רדום, ולתקוף באגרוף חשמלי. ארקניין היה משותק מן האגרוף החשמלי, ולא נותר לו עוד סיכוי בקרב.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][COLOR=navy]קאי החזיר את מצ'מפ אל תוך הפוקדור, מביט בשורה במבט אחרון של זלזול, ועוזב את המקום.[/COLOR][/font]
[FONT='Arial','sans-serif'][/font]
