שיעור 4 - ביה"ס החדש לכתיבה!

[B][COLOR="DarkOrange"][SIZE="7"][B]ההקדמה הנכספת![/B][/SIZE][/COLOR][/B]

[IMG]http://3.bp.blogspot.com/-fnXk1DpBwMc/TwVk6S521HI/AAAAAAAAADQ/_qR9LKfjsnA/s320/tips-on-writing-introduction-intro-newsletter.jpg[/IMG]

אוקיי. הנה התפנית הגדולה של בית הספר. מהרגע הזה כולכם חייבים לפתוח סיפור מודרך.
סיפור מודרך ייפתח בהנחיותיי בלבד. סיפור שלא יפתח נכון, יינעל.
סיפור מצטיין יקבל פרס רציני.

אנחנו הולכים ללמוד על הקדמה. לשם כך אני מאמין שעלי להסביר לכם מה זה הקדמה.
יש הנוטים לחשוב כי הקדמה זו הזדמנות מעולה לדחוף אינפורמציה. טעות. האמת היא שכמה שפחות יותר טוב.

ההקדמה עוסקת בנושאים הבאים (כולם או מקצתם):
תיאור של מטרות הסיפור, מאפייניו וייחודו.
הצגת אמונות ודעות שהנחו את המחבר בקביעת אופי הסיפור ותוכנו.
הגדרת האוכלוסייה שלה נועד הסיפור. (למשל סיפור למעריצי הארי פוטר)
סקירה קצרה של פרקי הסיפור, יחד עם המלצות לקורא, על אופן השימוש בספר. המלצות אלה כוללות:
אפשרות לדלג על פרקים מסוימים בקריאה ראשונה של הסיפור, או וריאציות של סדר הקריאה בהתאם למטרות הקורא.


סופר ילדים מפורסם פעם אריך קסטנר כותב:

הקדמה לספר היא כה חשובה וכה יפה, כמו הגינה שלפני הבית. ברור, יש ספרים ללא גינונת וספרים ללא קידומת. אבל, עם הקדמה, חביבים עלי הספרים יותר. אני מתנגד שהמבקרים יתפרצו בעד הדלת ישר לתוך הבית. זה מזיק למבקרים ולבית. גם לדלת. קסרקטינים למגורים, אפילו מגרדי-שחקים בני שבעים קומה, נעשו במרוצת הימים להכרח. וכן גם ספרים עבים, כבדים כלבנים. אף-על-פי-כן מחבב אני מכל את הבתים הקטנים והחמימים, עם פרחי אמנון-ותמר ודליות בגינה שלפני הבית, שביל קטן וקצר ושלוש-ארבע מדרגות עד הדלת והפעמון. וגם את הספרים הדקים והנוחים, עם ההקדמה שלהם. ייתכן ששורש הדבר נעוץ בכך, שגדלתי בקסרקטין למגורים כזה, ללא גינה בכלל.

[COLOR="Silver"]קרדיט לויקי...
[/COLOR]
[B]תלמידים, שימו לב לתיאור שלו. אתם צריכים לראות את ההקדמה כדבר המקדים לתוכן הסיפור. ממש כמו גינה או דלת כניסה לבית.[/B]

כעת, אני אסביר איך הקדמה צריכה להיות:

ראשית יש לתאר על העולם שאתם ממציאים. אל תתחילו להביא את הגיבור בשלב זה, כי זה רק יבלבל את הקורא.
הקפידו להסביר על כל דבר שינו טבעי ושמשנה את התפיסה הברורה שמצריכה הסבר.
לאחר שתתארו את העולם, החלו לספר על הגיבור. הביאו לו קו כללי אחד ולא יותר, עם זאת, תארו את מראהו בצורה מדוקדקת.
אל תתחילו לספר על המשפחה ועל החברים, הקפידו דווקא להוביל למטרת הסיפור. זה הזמן לגרום לקורא להסתקרן.

תלמידים! החלו לפתוח את הסיפורים שלכם! אני מת לקרוא אותם.
את הסיפור המודרך שלכם אני אדריך ואנתב.