שיר שכתבתי

אני תמיד בבית ספר מסתובב אם פנקס וברגע שיש לי אשראה ישר כותב כמה מילים לאחר שקראתי את השיר של pokemon13 הכלתי לפרסם את אחד השירים שלי ורק שתדעו שאתם הראשונים שהם לא אני שרואה את זה אז תהנו:

שם: העולם האמתי

מילים: עמית לוין



השמים בהירים עננים לבנים
הכל נראה יפה ונעים
יש צחקוקים כולם נהנים
אך ביפנים הם חלולים

מסכל סביב רואה רק חיוכים
אבל למה הם מסטירים את הפנים
לא רוצים שידעו שהם עצובים
ושלא ידעו איך העולם האמתי נראה

יש ילדים רצים משחקים בתופסת
יש כמה במחבואים
אבל בעצם הם מתחבאים ובורחים
מהעולם האמתי

מסכל סביב רואה רק חיוכים
אבל למה הם מסטירים את הפנים
לא רוצים שידעו שהם עצובים
ושלא ידעו איך העולם האמתי נראה

הוא מלא בסבל אין איש ששוכך
אך רוצה להדחיק את התחושה
לא רוצה שיראו שהוא שבור לרסיסים

מסכל סביב רואה רק חיוכים
אבל למה הם מסטירים את הפנים
לא רוצים שידעו שהם עצובים
ושלא ידעו איך העולם האמתי נראה
כי העולם קשה אין רחמים
אני לא יודע מה עושים
מנסה להחביא את העצב
מזיף פה ושם צחקוק
אך כשאני לבדי
כל התסכול מתפרץ בתוכי

מסכל סביב רואה רק חיוכים
אבל למה הם מסטירים את הפנים
לא רוצים שידעו שהם עצובים
ושלא ידעו איך העולם האמתי נראה

בכיתי :cry:
מרגש מאוד עמית!

סחתיין עמית. איזו השראה.

לוין, זה שיר מדהים!!!

ממש יפה אבל יש שגיאות כתיב רבות.

ואו ממש תודה לכולם זה שיר שכתבתי בתקופה דיי קשה עצלי

ויאשה אני וכתיבה נורמאלית בלי שגיאות זה לא הולך ביחד