פוקימון-מסע בנבכי הזמן!

שלום,אני bugoji1,או כפי שרובכם מכירים אותי, "זה שפותח סיפורים שוב ושוב,ודווקא שהוא עולה על רעיון מעניין הוא סוגר את זה" אז נכון.לצערי יצא לי ש של אחד כזה. למחוק את הטעות הזאת אני לא אוכל,אבל לתקן את עצמי אני כן אוכל. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות למשתמש אייפם. סיפורו הידוע "פוקימון-הזרם של הזמן" היה סיפור טוב,אם לא הטוב ביותר. אייפם ידוע בעקבות הסיפורים האחרונים שלו. הסיפור האחרון שלו הסתיים לפני לא הרבה זמן,וזה משהו שאני יודע להעריך.בן אדם שגם מצא נושא טוב,וגם סיים סוף סוף את הסיפור. אם תכנסו לאשכול של הסיפור בעמוד האחרון תוכלו למצוא תגובות בנושא: "רוצים עונה שניה!" או "אתה הכי טוב בעולם!" או משהו בסגנון. הסיפור שלו גרם לי לחשוב. "הפורום הזה צריך התעוררות.ואם אנחנו המשתמשים לא יעשו זאת,אף אחד לא יעשה את זה.הרעיון שלי לסיפור הוא לעשות סיפור שיעביר את הזמן,עד שימצא בפורום פתיחתו של "פוקימון-זרם הזמן 2",ואלי גם ימשך אחרי.אז שבו בנוחות תכוונו את המחשב ותזמינו חברים,כי הנה נפתח סיפור חדש. תכירו את העולם החדש:"פוקימון-מסע בנבכי הזמן!"

*מדריך דמויות ופרקים יגיע בקרוב...."


[CENTER][U][B][SIZE="4"]פרק א'-עולם חדש,המסע נפתח[/SIZE][/B][/U][/CENTER]

*ארבע שנים לפני פתיחת הסיפור*

[I][SIZE="2"]"אתה לא תתחמק מזה!" קרא שליט הזמן. הוא שלח נשימת דרקון קטנה לעבר שליט המרחב. הוא ניסה להתחמק אך לא הצליח. הגוף שלו צרב ועדות לכוויה צרבה עצמה על כתפו הימני. "לא!!!!!" הוא ניסה להשתלט על עצמו,אך לא הצליח.הוא התחיל להשתגע ושלח מתקפת כוח אדמה לכל מקום שפגעה גם בשליט העולם ההפוך. הוא התחיל לשלוח חניתות אורה לכל מקום. עד שהשליט של הכל הגיע. "הרגעו,ילדיי! האם שכחתם מה תפקידנו בעולם הזה? עלינו להגן עליו ביחד,ולא להילחם אחד בשני!!!" שלושת השליטים של המרחב,הזמן והעולם ההפוך הפסיקו לרגע במלחמתם והביטו לעבר שליט הכל. "שקט!!!זוהי המלחמה שלנו!!!הסתלק!!!" קראו כולם. "אני יצרתי אתכם," אמר שליט הכל. "ואני יכול גם להרוס אתכם!!!" אמר השליט והתרכז בהבטו על שליט העולם ההפוך. "אתה מסרב? אז אנחנו נמחק אותך!" השלושה הביטו בשליט הכל.הם החלו לטעון מן קרן בידיהם. שליט הזמן טען כדור כחול בידו.שליט המרחב היה עסוק ביצירת כדור אדום. שליט העולם ההפוך בלי מאמץ טען כדור אפור. ברגע אחד הם חיברו את הכדורים.קרן עוצמתיתי וענקית נורתה לעבר שליט הכל. "אתם!!!איך יכולתם לבגוד בי?!" הוא קרא ובשארית כוחותיו,הפך את עצמו לביצת פוקימון.הביצה עפתה בחלל והתרחקה ככל שיכלה מן השליטים. הם חזרו להביט בשני והמשיכו במלחמתם.[/SIZE][/I]

*ובחזרה לזמננו*

הייתה זאת שעת צהריים מאוחרת. השמש הייתה בהירה מתמיד. "טריי! ג'ולי! אדווין! בואו הנה!" נשמע קול. הקול הדהד ברחבי המסדרון הארוך,עד שהגיע לשלושת החדרים. הקריאה הייתה חדה ומשותפת לכולם. "רק רגע!!!" כולם קראו. אדווין היה עסוק בחדרו.הוא הכין עבודה לבית הספר בנושא: "חייהם של הפוקימונים בתוך הביצה". הוא היה טרוד וחיפש מידע איפה שרק מצא. ג'ולי לעומת זאת,הביטה בפוקדקס שלה. היא דפדפה בו שוב ושוב,והסתכלה עליו בגאווה. "כל פוקימוני סינו..." היא אמרה לעצמה. "ואני ראיתי את כולם..." חייכה לעצמה. טרי לעומת זאת קלע סלים שוב ושוב לסל שלו,מעוטר מדבקות צ'אריזארד,וויפינבל וגולדאק. "אני המלך!!!" הוא קרא בקול. "אני מלך הסלים של כל הזמנים!!!: קרא ושב לקלוע. "זאת קריאה אחרונה לרכבת האוכל!" נשמע עוד קול של אישה. "אנחנו באים!!!" קראו כל שלושת האחים באנחה ורצו לחדר האוכל. "נו,אז מה עשיתם עד עכשיו?" שאלה האישה,העונה לשם אדריאנה. "אני קלעתי מאה סלים!" קרא טרי באושר. "ואני שוב הסתכלתי בפוקדקס שלי!" אמרה בגאווה ג'ולי. "ואני.." אדווין עמד לומר משהו,אך קול שעבר בראשו הציק לו. "עזרו לי!!!" הקול היה קר וכואב,נשמע כמו שאגה צורמת ונוראית. "הכול בסדר?" שאלה אדריאנה. "כן,רק קצת כואבת לי העין..." אמר אדווין בניסיון התחמקות,ובעט ברגליהם של ג'ולי וטרי. "אני הולכת לעזור לו..." ג'ולי אמרה. "גם אני!" טרי קרא בקול גדול. הוא עדיין התרגש מכל עניין הכדורסל...

*בחדר השירותים*

"מה היה כזה חשוב?" ג'ולי שאלה. "כן!היום אמא הכינה פסטה ושניצל!המאכל האהוב עליי!" טריי הוסיף.
"תקשיבו,איזה קול עבר בראש שלי.אני לא צוחק!אולי לא תאמינו לי,אבל הוא נשמע כמו ארכאוס...שאגה ענקית וצורמנית של מין דרקון..." טרי התגלגל על הרצפה מצחוק. "ארכאוס!באמת!!!" ג'ולי עיקמה את הפרצוף. "אמרת שאגת דרקון?" ג'ולי אמרה ודפדפה בפוקדקס שלה בניסיון למצוא משהו. "עד לפה את מביאה את הפוקדקס שלך?" שאל טרי בצחקוק. "ג'ולי עצרה אותו במבט רציני. "תקשיב,טרי.אולי הוא צודק!תראו את זה!" אמרה ג'ולי והצביעה על הפוקדקס שלה,בזמן שהוא העלה כתבה מסויימת: "שלום,כאן ג'ף קולדאון.אני מדווח מכיכר סלאג',היכן שמתקיים מה שנראה כמו אסון טבע ענקי בגודל מידה עצום!חניתות אורה אדומות נשלחות לכל עבר,ונשימות דרקון מאיימות לשרוף מבנים ושכונות שלמות!האם ארכאוס השתגע,או שאנחנו עומדים בפתח של מלחמת אגדיים? בכל אופן,המקורות אומרים ש..." השידור הופסק באופן פתאומי. "ותראו!זה שידור חי!" קרא אדווין והצביעה על כיתוב אדום קטן בפינת המסך. "התמונה...רק שלושת הנבחרים יכולת לעצור את מלחמת שלושת השליטים..." עוד קול,דומה לזה שאדווין שמע מקודם בראשו נשמע. "אך הפעם כל האחים שמעו זאת. "לתמונה?אבל התמונה היחידה שיש בבית נמצאת ב...עליית הגג!" אמר טרי בבלבול. "אז נלך לשם!" ג'ולי החליטה. כעבור שעה,שלושת האחים ניצבו מול התמונה. "תיגעו...תיגעו..." הקול חזר וקרא. "שלושת האחים הביטו אחד בשני והנהנו.ברגע אחד מערבולת ענקית נוצרה ושאבה את האחים לתוך התמונה. "אהההה!!!!!!!" הם צרחו,ונסחפו במערבולת.מה שהם לא ידעו,שזאת תחילתו של מסע גדול,שישפיע על כל גורל האנושות.מה יקרה עכשיו? גלו הכל בפרק הבא של: "פוקימון!מסע בנבכי הזמן!"

וואו ממש מגניב

תודה הייתי שמח אם עוד אנשים היו באים ומגיבים...
פרק הבא מחר...

יש!
יש להם כבר פוקימונים?

וואו. באמת מגניב. השגת לעצמך קורא חדש

צ'ופר,לגבי השאלה שלך,חכה ותראה,איזה מן כותב אני אהיה אם אני אגלה ספוילרים לקוראים שלי!
דה ספיידר,אני שמח שיש לי קורא.מונה הקוראים ביינתיים:2{3 אם מוסיפים אותי}

ועכשיו לעוד פרק!


[center][u][b][size="4"]פרק 2-שני צדדים לעשב...[/size][/b][/u][/center]

עזבנו את גיבורינו,כאשר הם נסחפים במערבולת. ידוע מאיפה! אך לא ידוע לאן...

"אהההה!!!!" אמילי,טרי ואדווין קראו ביחד בצרחה,אך הם נקטעו כאשר נחתו על אדמה קשה. "מה זה?איפה אנחנו?" שאל אדווין,שהיה טיפה מפוחד. "נראה לי שאנחנו ביער!תראו!" טרי השיב והצביע על שני סטארלי שמשחקים ביחד. "זה מוזר...איך הגענו מהבית לפה?ויותר חשוב,איך נגיעה בתמונה ישנה יצרה מערבולת שסחפה אותנו לכאן!?" ג'ולי שאלה בתמיהה. "בואו פשוט נמשיך להתקדם,למרות שזה מפחיד אותי...אולי נמצא את הדרך חזרה הביתה." אדווין אמר,והם התחילו ללכת. "נו,מתי מגי..." טרי שאל,אך פיצוץ ענקי שהעיף את כולם באוויר קטע אותו. "כולם בסדר?" ג'ולי שאלה ווידאה שכולם שם. "אני בסדר,אבל מה איתו?" טרי אמר והצביע לעבר פוקימון קטן ווורוד. נראה שניסה לברוח משלושה טורטרות שתקפו אותו. "רגע,זה מיו!למה הוא לא מנסה לנצח אותם?" ג'ולי אמרה בפליאה. מיו נחת על השלושה. "תעזרו לי!רגע למה בני אדם נמצאים פה?" הוא שאל. "גם אנחנו לא יודעים בדיוק..." אדווין השיב לו. פתאום,ברגע אחד,אור זוהר בקע מהכיסים של שלושתם. "טרי הסתכל בכיסו. "היי,זה הפוקדקס שלי!" הוא אמר. "אבל מה הוא עושה פה?ולמה יש לו צורה אחרת?" האחרים משכו בכתפיהם והוציאו את מה שהתגלה בתור הפוקדקסים שלהם. "מה הם עושים פה?" טרי שאל והצביע על הטורטרות. "הם התחילו לתקוף אותי," מיו הסביר לו. "ניסיתי לשגר קרן על,דבר שבדרך כלל עובד,אבל הם פשוט השתגרו מאחורי ותקפו אותי,כאילו זה לא הזיז להם.שמתי לב שהעיניים שלהם היו אדומות." כשמיו סיים את המשפט,אור זהר מעל לראשים של אדווין,ג'ולי וטרי. תמונות של בייליף,ויקטריבל ונאזליף היו במרכז האור.וגם סימנים מוזרים. מיו הביט בחרדה. "לא יכול להיות!אלו הרונות הקסומות של הלוחמים האגדיים!" כולם הביטו בבלבול. "המה של המה?" הם אמרו. "פשוט תכוונו את הפוקפלקס או שאתם לא קוראים לזה לרונות...כלומר,לאור הזוהר..." מיו אמר. "כולם הנהנו להסכמה וכוונו את הפוקדקס שלהם לרונות.הרונות נשאבו לתוך הפוקדקס.ואז הפוקדקס זהר. "ומה עכשיו?" הם שאלו. "עכשיו...תטענו את הצופן המשלב!" מיו אמר. "הצופן המה?!" הם שאלו בפה אחד. "אני אדריך אתכם...עכשיו,תנשמו עמוק.תחשבו על הפוקימון שלכם.על כמה אתם אוהבים אותו וקשורים אליו:ככל שהקשר שלכם עם הפוקימון יהיה יותר עמוק,כך תהיו יותר חזקים.ועכשיו,תטענו את הצופן!" כולם הנהנו בהסכמה. "הטורטרות האלה הולכים להרגיש מה זה כאב אמיתי..." טרי אמר בריגוש. "ועכשיו,בואו נתחיל בכיף!" כולם אמרו. "טוען! צופן משלב מופעל!" ואז זה קרה. ג'ולי קטנה ונעשתה ירוקה.עלה צמח לה על הראש וגם שרשרת עלים על הצוואר. אדווין קטן גם ונהיה חום,הוא הרגיש כוח בכל הגוף. טרי הפך לצמח צהוב ענקי. "בייליף!" ג'ולי קראה. "ויקטריבל!" טרי שאג. "נאזליף!" אדווין אמר בהתרגשות. "וואו!" כולם קראו והתפעלו מהכוח שלהם. "ועכשיו,תכו בהם!" מיו אמר בהתפעלות.יכול להיות שאלו הלוחמים האגדיים שלהם ציפה כל כך הרבה זמן? "רוח תער!" נאזליף-אדווין קרא וזימן בידיו רוח ענקית שהעיפה טורטרה אחד לתוך איזה עץ ענקי. "קרן סולרית!" ויקטריבל-טרי שאג והתחיל לאגור קרן ענקית בתוך בטנו.הוא שחרר את הקרן בעוצמה כל כך גדולה שהעיפה טורטרה אחר לשמים. "עלים קסומים!" ג'ולי-בילייף קראה ועלים רבים רחפו מעליה באנרגיה על חושית שהעיפה את העלים על הטורטרה האחרון. "עכשיו תשאבו את הרוע מהם!" מיו קרא. "אתם לא תזיקו יותר לאף פוקימון!צופן פרקטאלי,צא!" מהפוקדקס של אדווין יצאה קרן כחולה-סגולה גדולה שהקיפה את הטורטרות. העיניים שלהם נהיו רגילות. הם ניגשו לבקש סליחה ממיו.הם לא שלטו בעצמם. "וואו,מה זה היה?!" טרי קרא בהתפעלות בזמן שהוא והאחרים השתנו לצורת בני אדם. "טוב,אני אספר לכם..." מיו קרא לכולם והם התיישבו,ואז מיו התחיל לספר. "טוב,מאיפה להתחיל?לפני עשרות אלפי שנים..."

*[I]היכל האגדיים[/I]

אנחנו חוזרים להיכל האגדיים,היכן שליטי הזמן,המרחב והעולם ההפוך,העונים לשמות דיאלגה,פאלקיה וגיראטינה ממשיכים להילחם.

[SIZE="2"][I]"הקשיבו אחי!" גיראטינה אמר. "לכולנו כמעט נגמר האנרגיה להילחם!עדיף שנכרות ברית בינינו.בואו נשמיד את האנושות.הם מין חסר תועלת.אבינו השתגע כשהחליט לקחת חצי מכוח הפוקימונים האגדיים כדי לברוא אותם.בואו נצרף אלינו עוד אגדיים!כך כוחנו יגדל!" דיאלגה ופואלקיה הנהנו בהסכמה. "שמעתי על אגדי אחד ששולט בכוח הסיוטים.הוא עוצמתי מאוד ויכול לגרום לאנשים להשתגע בעודם חולמים. "פאלקיה הציע. "אם איני טועה,שמו הוא דראקאי." הוא הוסיף. "אם כך,יעדנו הוא אי הירח החדש במחוז סינו." הם הנהנו והחלו להתקדם למחוז סינו.[/I][/SIZE]

*ובחזרה לסיפורנו...*

"אז הבנתם?" מיו שאל. כולם הנהנו. "טוב,אז לפי מה שהבנתי,דיאלגה,פאלקיה וגיראטינה כנראה עסוקים במלחמה הרבה זמן,וקרוב לוודאי שנגרמה להם האנרגיה.אם זה נכון והם החליטו לשתף פעולה ולהשמיד את המין שלכם,הם צריכים לאסוף עוד אגדיים.אם הייתי במקומם הייתי מבקש את עזרתו של דראקאי,אל הסיוטים והחלומות הרעים.אם זה נכון,יעדנו הוא אי הירח החדש,שם נוכל לבקש את עזרתה של קראסליה,אלת החלומות הטובים.היא היחידה שיכולה לבטל את כוחו של דראקאי." טרי קם ממקומו. "אז קדימה!למה אנחנו מחכים?" הוא שאל. "רגע!ישנה עוד בעיה.כדי לזמן את קראסליה עלינו להשיג את נוצת הירח.נוצת הירח הוא חפץ רב עוצמה שנמצא אצל האלוף הנוכחי של סינו,מקס.עלינו לנצח אותו אם ברצוננו להשיג את הנוצה." מיו הסביר. "ואנחנו גם צריכים להשיג את הרונות של שאר הפוקימונים שלנו!" ג'ולי הזכירה. "אז סיכמנו!" מיו אמר והארבעה התחילו ללכת.

וכך,המסע להצלת גורל האנושות,וצירוף האגדיים מתחיל.צד אחד מנסה להציל את המין האנושי.צד אחר רוצה להשמיד אותו.מי ינצח?מה יקרה?האם הגיבורים שלנו יצליחו לנצח את מקס ולהשיג את נוצת הירח?ומה יעלה בגורלם של שאר הפוקימונים שלהם?מה יקרה בהר הירח,ואיזה צוות יזכה באגדי שיפעל לעזרתו?גלו הכל בפרק הבא של:פוקימון-מסע בנבכי הזמן!

לא הכל מובן, הסיפור עובר מהר מידי

יופי של רעיון
כמה הערות:
אתה כותב את הפרק בפסקה אחת גדולה(חוץ מהמעבר בין הקטעים) תנסה לרדת שורה כל כמה זמן או שתמצא משהו שיעשה לך את זה.
בנוסף הסיפור לא ממש ברור, תנסה לנסח את המשפטים יותר טוב או שתבקש ממישהו שיעשה לך את זה
עוד אחד אחרון- לגבי הפרק השני- הוא עבר לי דיי מהר וכל העלילה זרמה קצת יותר מידי
לא נראה לי שפתאום, אחרי שדיאלגה פאלקיה וגיראטינה נלחמים אחד בשני הם יחליטו לאחד כוחות למען מטרה של קשורה אליהם בכלל. גם הסיבה שנתת דיי לא הגיונית אבל זה סיפור דימיוני אז זה בסדר
בכל מקרה אני מוכן לעבור על הפרקים שלך (אם אתה רוצה) ולשנות קצת את הניסוח ואת המבנה של כל פרק כי ככה די קשה לקרוא את הסיפור
אבל שוב יופי של רעיון

ממש שמחתי לקרוא את מה שכתבתי, באמת שריגשת אותי!! שיהיה המון בהצלחה! :]
קראתי בינתיים את הפרק הראשון, הרעיון נחמד מאוד, אבל באמת אני חושב שהכל קורה מהר מדי והפרקים קצת קצרים, תנה להאריך אותם קצת יותר, ולהוסיף תיאורים. אני חושב שכדאי שבאמת תיתן לרועי קצת לעבור על הפרקים.
בקרוב אני אקרא גם את הפרק השני

תודה על ההערות,אייפם שמחתי שקראת...
אשמח לקחת את ההערות לתשומת ליבי,פרק הבא בהמשך היום...
נ.ב:מי מוכן לעצב לי לוגו?

שלום חברים,אחרי שהסיפור יצאה לפגרה,הוא חוזר.בזמן האחרון הייתי עסוק בתקופת מבחנים ולכן לא הוצאתי פרק במשך די הרבה זמן אבל עכשיו אני מחזיר את הסיפור כמו שצריך.


[u][center][b][size="4"]פרק 3-תחייתה של קראסליה!-חלק א'[/size][/b][/center][/u]

"היי,טרי! עזוב את הסטארלי המסכנים ההם!" ג'ולי הורתה לטרי. "אני יודע. אני פשוט מתגעגע לסטארפטור שלי..." טרי התעצב. "רגע!" מיו אמר. "אתם מה שנקרא "מאמני פוקימונים"?" הם הנהנו.
"אז היו לכם פוקימונים?" מיו שאל את שלושתם. הם ענו בחיוב. "אז יש לי חדשות טובות: ייתכן שאוכל לעזור לכם. הרי המטרה שלנו עכשיו היא להשיג את השישיות שלכם ואגדים נוספים כדי להציל את ארכאוס מידיי האגדים הרעים,לא? אני חושב שיש לי מספיק כוח לזמן אחד מהפוקימונים שלכם לכל אחד. תראו את זה כמתנה על כך שהצלתם אותי מהטורטרות האלה..." אדווין התפרץ לדבריו של מיו. "אני עדיין לא מאמין לזה שהטורטרות היו מחסלים אותך בלי עזרתנו... אתה הרי מיו! פוקימון הד.נ.א! כל פוקימון בעצם נוצר ממך!" מיו ענה לו. "גם לי זה לא הגיוני. אבל משהו בהם היה חזק יותר. כאילו הם היו אגדיים בתחפושת..." אדווין ניסה לחשב את זה. "אוי,אדווין,אדווין...מתי תלמד לכייף קצת?" טרי לעג לו. "אתה אמיתי,טרי? אתה לא רואה מה קורה סביבך?! בוא נעשה ספירת ראשים:

כמו שאני הבנתי את זה,זה נראה משהו כזה: שלושה ילדים טירונים מגנים על פוקימון שנחשב כביכול אגדי,אבל מסתבר שגם טורטרה יכול לכסח אותו{ אל תעלב,מיו.},מתמודדים נגד שלושה פוקימונים חזקים בטירוף,אדוני הזמן,המרחב והעולם ההפוך. שני צוותים,מנסים למצוא פוקימונים אגדים במטרה להציל את העולם שלנו{שנחרב ממש כשאנחנו מדברים ברגע זה} ולהציל ביצה של פוקימון שנחשב האבא של הפוקימונים האלה{שגם אותו הצליחו להביס}.אני ממש ממש לא בקטע הפאסיבי, אבל איזה סיכוי כבר יש לנו? שלושה בני אנוש מול מול יצורים עתיקים יכולי-כל! איזה כיף אתה מוצא פה?"
טרי היה בשוק. "וואו," ניסה להגיב. "חתיכת נאום,אחי!" אדווין נאנח. כל סיכוי לכך שאחיו יבין מה קורה כרגע נאבד.
מיו ניסה להפשיר ביניהם. "היי!אני יודע שהמצב לא לטובתנו אבל אסור לנו להתייאש.צריך להלחם בהם עד הרגע האחרון.זה רחקו מלהסתיים.ועכשיו מוכנים למתנות?"

*אי הירח החדש*

"מוכנים,אחי?" גיראטינה שאל.דיאלגה ופאלקיה הנהנו בראשם הכבד. "אם כך,הטקס מתחיל!" גיראטינה קרא. שלושת השליטים החלו זוהרים.כל אחד בצבעו הייחודי. "דאראקאי, עלה מן הסיוטים העמוקי ביותר כדי להרוס את העולם. עלה, יצור הסיוטים שאין להגיד את שמו. עלה!!!" גיראטינה סיים לדבר ומן הר הגעש יצא צל שחור ואביך והחל לקבל צורה. "מי העיר אותי ומה מטרתו!!!" קרא בקול עצבני. "אלה אנחנו,שליטי הזמן המרחב והעולם ההפוך." קראו הפוקימונים,כורעים ברך תחת דאראקאי. "זימנו אותך כדי להצטרף אלינו,והלשמיד את עולם בני האדם. הם מיותרים,ואנו מעוניינים לנקום באבינו,ארכאוס,שלקח מכוחנו,כוח האגדיים ויצר את בני האדם האלה. הצטרף אלינו ויחד נשלוט ביקום!!!" דראקאי שקל את זה למשך כמה שניות. "מעניין... אולי אוכל לנצל אותם קצת..." אמר לעצמו בשקט ואז פנה אליהם. "אצטרף אליכם,אבל בתנאי אחד. יש רק פוקימון אחד שכוחו עולה עלי. קראסליה,פוקימון הירח. הביאו לי את נוצת הירח,וכך אוכל להבטיח שקראסליה לא תזדמן לעולם." הם חשבו על כך ופנו אל דאראקאי. "אם אכן זאת בקשתך,נעשה זאת." אמרו ופנו לכיוון מיקום נוצת הירח. "אוכל להשתמש בהם כדי לחסל את יריבתי משעבר,קראסליה. אבל איני מוכן להתחלק בשלטון היקום עם אף אחד,מלבדי..." אמר דאראקאי לעצמו וחזר לצורת הצל שלו לתוך הר הגעש.

*וחזרה לילדים*

אחרי כמה דקות של חשיבה,הילדים הגיעו להחלטה. "אם נצטרך לאסוף את כל הפוקימונים שלנו,ואת האגדיים,נצטרך לזוז הרבה. מיילוטיק שלי תהיה מאוד שימושית בנסיעה בים." ג'ולי אמרה לבסוף. היה זה תורו של טרי. "אני מאוד מתגעגע לאלקטיוויר שלי.מצד שני,כבר הרבה זמן שלא ראיתי את סטארפטור,והוא גם יכול לעזור לי לעוף ממקום למקום." טרי החליט. "חשבתי הרבה,אבל לבסוף בחרתי במטאגרוס,ידידי המחושב." הוא סיים. "בחירה טובה." מיו אמר ובהנף יד,הפוקדורים של מיילוטיק,סטארפטור ומטאגרוס הופיעו בידיהם של הילדים. "טוב,מוכנים לזוז?" מיו שאל והתארגן לזוז. "תהיה בטוח!" טרי אמר והוציא בהתרגשות את סטארפטור,ידידו הותיק. "היי חבר ישן!התגעגת?" הוא שאל. "סטאררררפטור!!!!" סטארפטור ענה.הוא לא ראה את טרי הרבה זמן. ,מיילוטיק קפץ מהתרגשות ועשה סלטות בים בעודו מחייך וקורץ לג'ולי. מטאגרוס קפץ מאושר על אדווין.הוא התגעגע לפתור אם מטאגרוס משוואת מתמטיות. "אוקיי,תעלו על ההסעות שלכם."מיו קרא. "התחנה הבאה:העיר קוראג'." מיו אמר. "העיר קוראג'?" טרי שאל. "כן,שם מתגורר האלוף הנוכחי,מקס."

וכך ארבעת החברים החלו במצוד אחר קראסליה.אבל שאלות רבות נותרו פתוחות.
מהו עברם המשותף של קראסליה ודאראקאי? האם יצליחו אדווין,ג'ולי וטרי להביס את מקס ולקבל את נוצת הירח? או שאולי יהיו אלה גיראטינה,פאלקיה ודיאלגה שיצליחו להשיג את הנוצה,ובכך להביא לסופה של קראסליה? ומה מסתיר דאראקאי? האם הוא באמת נאמן לאגדיים,או שאולי רק משטה בהם?
כל זאת ועוד בפרק הבא של פוקימון-מסע בנבכי הזמן!