ממ''ת פסח

[COLOR="DarkOrchid"][IMG]http://srv1.jpg.co.il/10/50b3d1aee45fc.png[/IMG]

ממ''ת זה יהיה פתוח כל פסח


[B]ממ''ת? מה זה?
[/B]ממ''ת זהו משחק תפקידים שבועי, שנעשה מידי שבוע-שבועיים, כל זמן מוקצב עלילה שונה.
לכל ממ''ת יש עלילה אחרת, שאיתה כולם משחקים; זהו מין "סיפור בהמשכים" שכל
משתמשי הפורום משתתפים בו.
עכשיו, מה זה עוזר? המשחק בנוי, כך שכל אחד יכול ליצור נקודת מפנה חדשה והמשך מקורי
לעלילה משלו, המשתמשים יכולים לקחת רעיונות מהממ''תים, וגם, זה עוזר להם לפתח את החוש
השה''מי שלהם (ק-קיים בכלל חוש כזה..?) בכך שכל אחד הוא שה''מ ושחקן
משל עצמו.


[B]אז, איך המשחק הולך?
[/B]המשחק הולך כך:
ציטוט:
מנהלים: העלילה היא- השנה היא שנת 2003. אתם, נערים ששטו על ספינה בדרכם לנופש מיוחד,
שאיש מסוים הציע לכם.
במהלך הנסיעה בספינה לאי המיועד, נשמע קול פיצוץ. על הספינה הושתל חומר נפץ מסוכן, על ידי
מישהו. אתם, מגיעים לאי, עם עוד מספר אנשים ,וצריכים לשרוד. לשרוד, או למות.
איש X: שלום, שמי הוא ___ __, ואני בן __. הגעתי לאי המוזר ההוא, כולו היה מלא חולות
ומאחוריו עצים רבים. לא הבנתי כיצד הגעתי לשם, ומה מעשיי שם. אך לפתע, נשמע קול
הקורא לי מרחוק.
איש V: שמי הוא _______. ואני בת _, שהיתי כבר יום שלם באי, לאחר הפיצוץ. השגתי לי מקור
מים ומחסה ללילה, עד אז. יצאתי קצת לחוף, וישבתי והבטתי על הגלים. ראיתי לפתע נער צעיר
שכנראה רק עכשיו הגיע לאי. "הי! אתה!" צעקתי לו, והתקרבתי אליו. "אתה חדש ?" שאלתי.
(כמובן שזה יהיה יותר נורמלי)
וכך זה ממשיך וממשיך עד סוף השבוע.


[B]במה המשחק יעזור לי? אני חושב שאני כבר מספיק טוב.
[/B]המשחק יעזור לך בכך שהוא יפתח לא רק את כישוריך הספרותיים, אלא גם יוסיף לך מילים לאוצר המילים שלך, יתן לך רעיונות חדשים, ואפילו ילמד אותך על שיטות תגובה של שה''מים שונים.
בנוסף לכך, תוכל לנסות בעזרת המשחק לגוון את הדמויות שלך ; לנסות לעשות להם אופי שונה,
סגנון מראה שונה וייחודי, ותחביבים שונים וכו'.


[B]אז.. מה העלילה?
[/B]
זה קרה ביום רגיל בלוטיס-השמש חייכה הציפורים צייצו וחיות קטנות התרוצצו בכל העיר בין האנשים.
או, שחכתי להזכיר. בלוטיס לכל אדם יש היכולת לשנות צורה לכל חיה שהוא רוצה אך כאשר הוא מגיע לגיל 15 הצורה של החיה אליו הוא יכול להשתנות מתקבעת לחיה אחת, חיה שמייצגת את הנשמה שלו.

ועכשיו בחזרה לסיפור, כמו שאמרתי זה קרה ביום רגיל לכאורה בלוטיס שלפתע משהו קרה. כל האנשים השתנו בבום לחיות ולא יכלו לחזור לצורתם המקורית, לא משנה מה גילם היה. העיר החלה להתמלא בבכי חזירי בר קטנטנים, סמורים וציוץ ציפורים. הילדים עדיין יכלו לשנות את צורתם מחיה לחיה אך לחזור לצורת בני אדם-לא יכלו.

מאוחר יותר באותו היום שכולם כבר החלו מעט להרגע צבא חדר לעיר. לא נראה כי הוא היה יכול לשנות את צורתו לצורת חיות אך הוא תפס וכלא את כולם, עד האחרון שבהם וחילק אותם לתושבים כחיות מחמד בלי לומר לתושבים מי הם באמת. מי הצבא המוזר הזה? למה אתם לא מצליחים להשתנות חזרה? למה לא מספרים לתושבים על אופייכם האמיתי? זאת עליכם לגלות-השורדים האחרונים שלא נלכדו.



הרשמה
ניתן להצטרף בכל זמן ועת למשחק.
אין הגבלת משתמשים. המשחק הוא לכולם.
הטופס הוא קצר, לכן לא לדאוג.

שם:
שם הדמות:
מראה/תמונה:
גיל: *אם 15 או איזה צורה קבועה יש לכם*
אופי:
עבר/רקע: לא חובה
הערות/הארות/בקשות:

שימו לב הממ''ת הוא כמו שרשור ענקי ואין בו סדר הגבות קבוע, רק בלי דאבל פוסטים בהצלחה!
[/COLOR]

שם:אייל
שם הדמות:מייקל וורת'ינגטון
מראה/תמונה:[url="http://jpg.co.il/view/51480abc699b3.jpg/"][img]http://srv1.jpg.co.il/8/51480abc699b3.jpg[/img][/url]
גיל: 15 וכלב
אופי:קצת פחדן,נחמד,סקרן.
הערות/הארות/בקשות:אני גם עובד על מ"ת אז אולי אני אפרוש בשלב מסוים

שם:טל
שם הדמות:אליס
מראה/תמונה: משולב עם גיל
גיל: 15 סוס
[IMG]http://images4.fanpop.com/image/photos/22400000/Beautiful-Horse-horses-22410589-1280-800.jpg[/IMG]
אופי:מדברת הרבה, קשה לה לשבת בשקט, פועלת בלי לחשוב, חכמה, רגישה, נותנת אמון בקלות מידי
עבר/רקע: י''ב
הערות/הארות/בקשות:


[B]אני מתחילה[/B]
''מה קורה כאן?!'' צעקתי בפחד. לא משנה מה עשיתי לא הצלחתי לחזור לצורה הרגילה שלי. הייתי בין היחידים שהצליחו להסתתר, לבד, אי שם בין הצללים בתוך סמטה חשוכה, זה רק עניין של זמן עד שימצאו וילכדו גם אותי.
'אני חייבת לברוח' חשבתי במוחי בלחץ. כל משפחתי נלכדה-החל בהוריי אשר נראים כעט כתנשמת צחורה וינשוף שחור, באחי הגדול אשר נראה כנמר ועד אחותי הקטנה אשר צורתה עוד לא התקבעה.
'מי החיילים האלה? מה הם רוצים? למה אנחנו לא יכולים להשתנות?' הכו בי המחשבות. לפתע שמעתי רעש, הייתי בטוחה שאלו החיילים אך כלב קטן הופיע מולי.

נכנסתי לסמטה החשוכה כדי להתחמק מהחיילים ואז ראיתי שם סוסה. באתי אליה ושאלתי אותה אם היא ראתה עוד חיילים. הסוסה אמרה לי שלא ואמרה לי ששמה הוא אליס,השבתי ואמרתי ששמי הוא מייקל,אליס סיפרה לי על משפחתה שנלכדה והפסקתי אותה מכיוון ששמעתי ששלושה חיילים באו אלינו עם כלוב לכל אחד מהם. "יש פה עוד חיות?" "לא,הוצאנו את כולן חוץ מכמה ג'וקים ועכברושים אבל אותם אנחנו כנראה נדביר פשוט." הם אמרו.