טיפ| בחינת בגרות בלשון

[B][U]חלוקת הזמן המומלצת לבחינה בלשון היא:[/U][/B]
פרק א'- דיוקי הגייה (כל השאלות חובה) - 5 דקות
פרק ב'- פועל (כל השאלות חובה) – 20 דקות
פרק ג'- תורת ההגה ותצורת השם (יש לענות על 4 שאלות מתוך 8) – 20 דקות
פרק ד'- תחביר ושחבור (יש לענות על 4 שאלות מתוך 7) : 30 דקות
פרק ה'- הבנה והבעה (יש לענות על כל השאלות) : 30-45 דקות
פרק ו'- הבעה (כתיבת סיכום) : 30 דקות

[B][U]חלוקת הזמן המומלצת בשאלון א' בעברית היא:[/U][/B]
פרק א'-הבנת הנקרא והבעה (כל השאלות חובה) - 90 דקות
פרק ב'-אוצר המילים והמשמעים ושם המספר (כל השאלות חובה) – 30 דקות.
פרק ג'-תחביר ומערכת הצורות (יש לענות על 4 שאלות מתוך 8) – 30דקות
[B][U]טיפים לפרק : " הפועל" בבחינה[/U][/B]:
א.פועל בזמן עתיד/ציווי/מקור נטוי(שם פועל)/שם פעולה שמתחיל:
ב– חד"ק (חיריק, דגש, קמץ) או ב– סד"ק (סגול, דגש, קמץ) ישתייך לבנין נפעל.
דוגמה: יִכָּנס, אֶכָּנס. (הדגש משלים את ה– נ של בנין נפעל, וכל אותיות השורש נמצאות).
ב.פועל בכל הזמנים שמתחיל ב – חד"פ (חיריק, דגש, פתח) עם ד/ט/ת ישתייך לבנין התפעל. (הדגש משלים את ה – ת של בנין התפעל, וכל אותיות השורש נמצאות).
דוגמה: הִטַּפש, הִתַּמר, מִדַּללים (חשוב: יש מספר פעלים יוצאי דופן, לכן חשוב שהפועל גם ישמע כמו בנין התפעל).
ג. אם הפועל שייך לבנין התפעל ויש רצף של שת/סת באות ה-2
וה- 3, סימן שחל שיכול עיצורים, (כלומר: ת' אינה חלק מהשורש. דוגמה: הסתכל = התסכל = התפעל). אם יש רצף של זד צט באות ה-2 וה-3 סימן שחלו שיכול עיצורים + הידמות חלקית, (כלומר: ד/ט אינן חלק מהשורש. דוגמה: הזדקן = שורש: ז – ק – נ
הצטלם = שורש: צ – ל – מ).
ד.פועל בזמן עתיד או בינוני (זמן הווה) שמתחיל ב קובוץ = בנין הֻפעל.
דוגמה: מֻרגש
ה.פועל בזמן עתיד או בינוני (זמן הווה) שהקובוץ שני = בנין פֻעל.
דוגמה: מְשֻלם
ו.פועל בבינוני (זמן הווה) שאינו מתחיל באות מ או נ ישתייך תמיד לבנין קל.
דוגמאות: שבור, סבור, קמל, יגע, חבוי, גלוי, סמוי
ז.פועל בבינוני (זמן הווה) או עתיד שמתחיל בפתח = בנין הפעיל.
דוגמאות: מַכניס, תַלְשֵנָה, יַרגישו (הטיפ לא נכון אם יש גרונית: ה/א/ח/ר/ע אחרי פתח).
ח.פועל בבינוני (זמן הווה) שמסתיים ב xוּי דוגמה: חבוּי, גלוּי, סמוּי, ראוּי ישתייך או לגזרת נלי"ה או לגזרת נל"א.
כדי למצוא שורש וגזרה נעביר לזמן עבר. אם כותבים בעבר עם האות ה', הפועל ישתייך לגזרת נלי"ה. אם כותבים עם האות א', הפועל ישתייך לגזרת נל"א.
דוגמאות: ראוי = ראה = בנין קל, ר – א – י/ה
חבוי = בנין קל, ח – ב – א (התחבא, החביא)
טיפ! מקור נטוי שמסתיים ב – Xוֹת = גזרת נלי"ה. דוגמה: לגלוֹת = ג-ל-י/ה
ט.גזרת נפי"ו (נחי פ' הפועל י/ו) – ב – פ' הפועל תמיד כותבים
י.פועל בזמן עבר שמתחיל ב – נוֹ ואחריו קמץ או פתח ישתייך לבנין נפעל, נפי"ו.
דוגמה: נוֹסַד/נוֹסָד = נפעל, י – ס – ד.
פועל בזמן עבר שמתחיל ב – הוֹ ובזמן הווה מתחיל ב- מוֹ (הומו) = הפעיל, נפי"ו.
דוגמה: הוֹליד, מוֹליד = הפעיל, י – ל – ד.
פועל שמתחיל בעבר ב – הֵי = הפעיל, נפי"ו
דוגמה: הֵיטיב מֵיטיב = הפעיל, י – ט – ב.
פועל בכל זמן שמתחיל ב – הוּ/מוּ/אוּ – יוּ-תוּ-נוּ = הופעל. הזדהו כאן 3 גזרות (נפי"ו, נעו"י, ע"ע – כפולים). כדי למצוא שורש וגזרה יוצקים את שתי האותיות שאחרי התחילית לתבניות של בנין הפעיל:
הוֹxיx = הפעיל נפ"י הוליד י – ל - ד
הֵxיx = הפעיל נעו"י הקים ק – ו - מ
הֵxx = הפעיל ע"ע הסב ס – ב – ב





[B][U]תקציר לפועל[/U][/B]

1) מוצאים זמן, גוף.
2) מנסים להעביר את הפועל לזמן עבר, גוף הוא- נסתר (זיכרו! אם הפועל כבר בזמן עבר, צד ימין שלו לא ישתנה).
3) אם הצלחנו להעביר לזמן עבר ולכתוב במדויק את הבנין מתחת לפועל, נמצא שורש, והפועל ישתייך לאחת הגזרות האלו:
·שלמים
·נפ"א (נחי פ' הפועל א)
·נל"'א (נחי ל' הפועל א)
·נלי"ה (נחי ל' הפועל י/ה)
4) אם הצלחנו להעביר את הפועל לזמן עבר, מצאנו בנין, אבל לא הצלחנו לכתוב אותו במדויק מתחת לפועל, נבדוק אם יש דגש משלים באות השניה של הפועל. אם כן = גזרת חפ"נ חפי"צ.
5) אם לא מצאנו בנין, או הסתבכנו, סימן שהפועל שייך לאחת משלוש הגזרות הקשות:
·נפי"ו ( נחי פ' הפועל י/ו)
·נעו"י (נחי ע' הפועל י/ו)
·ע"ע (כפולים)


[B]הפועל בשאלון א'[/B]

בשאלון א' ישאלו שאלות על פעלים מגזרות שלמים, חפ"נ וחפי"צ בלבד.
·חלק מהשאלות עוסקות בהוראת הבניינים (משמעות הבניין):
[B]פעיל[/B]
קל (פעל) דוגמה: רָקַד, כָּתַב
פעל דוגמה: סִפֵּר כִּנֵס
הפעיל דוגמה: הִכְניס, הִכְתיב
במקרים מסוימים בלבד בניינים נפעל והתפעל יכולים להיות פעילים. דוגמה: נכנס (נפעל), הסתכל (התפעל).
[B]סביל[/B]
נפעל דוגמה: נכתב
פֻּעל דוגמה: סֻפר, כֻּנס
הֻפעל דוגמה: הֻכנס, הֻכתב
[B]גורם[/B](= גורם למישהו או משהו אחר שיופעל)
פִּעֵל דוגמה: תִּקֵן את השולחן (= גרם לשולחן להיות מתוקן)
הִפעיל דוגמה: הִלביש (= גרם למישהו שיהיה לבוש)
[B]חוזר[/B] (כלומר פעולה שחוזרת אל עושה הפעולה עצמו)
נפעל דוגמה: נמלט= מילט את עצמו
התפעל דוגמה: התלבש = הלביש את עצמו
[B]הדדי[/B](פעולה שנעשית ע"י שני צדדים בו זמנית)
נפעל דוגמה: נלחמו (אחד נגד השני)
התפעל דוגמה: התכתבו (אחד עם השני)
[B][U]שינוי מצב[/U][/B]
הפעיל דוגמה: מרקיב = הופך לרקוב


[B][B][U]טיפים בתחביר[/U][/B][/B]

·של + מילה אחריו = לוואי
·את + מילה אחריו = מושא (גם כאשר אפשר להכניס את...ה לפני המילה)
·במקרה של + מילה אחריו = תיאור תנאי
דוגמה: במקרה של גשם יתבטל הטיול
·למרות/על אף/חרף + המילה שאחריו = תיאור ויתור
דוגמה: למרות הגשם יצאנו לטיול
·כדי + המילה שאחריו = תיאור תכלית (גם כאשר אפשר להכניס לבד את המילה כדי לפני המילה).
דוגמה: כדי להצליח בבחינה צריך לתרגל
·בסמיכות – הסומך (המילה השנייה בסמיכות) = לוואי
דוגמה: בעקבות החלטת הממשלה יקוצץ התקציב.
·אם מתלבטים לגבי מילה מסוימת האם היא לוואי או תיאור מקום, מנסים להוסיף ש לפני המילה. אם הצלחנו, תפקידה לוואי.
דוגמה: היא שוכנה בבית נטוש שבלב (לוואי) העיר.
·פסוקית שמפצלת את העיקרי במשפט מורכב, תהיה פסוקית לוואי או פסוקית תמורה.

[B][U]טיפים להבעה-כתיבת סיכום[/U][/B]

[B]קיימים שלושה סוגים של מטלת סיכום:[/B]
1) כאשר בהוראה מצוין במפורש אלו חלקים מהטקסט יש לסכם.
דוגמה: סכם את הטקסט: "למה משמשת הקופסה" בהיקף של כ-15 שורות. בסיכומך התייחס לסוגי הקופסאות, תפקידיהם ומאפייניהם.
2) כאשר בהוראה מצוין רק: כתוב חיבור בהיקף של כ - 15 שורות. במקרה כזה נעזר בשאלות התוכן שהופיעו בפרק הבנת הנקרא (בדרך-כלל 4 השאלות הראשונות). ובשאלות על מבנה הטקסט ועמדת/כוונת הכותב אם יש כאלו. הסיכום ייכתב לפי סדר הופעת השאלות.
3) סיכום טקסט כך שישמש כערך באנציקלופדיה. סיכום כזה לא יכלול שום התייחסות לשם המאמר או לכותב המאמר. הסיכום יענה על שתי שאלות עיקריות: הסבר מהו הערך המסוכם ומהם מאפייניו.
[B][U]דוגמאות:[/U][/B]
[B][U]סיכום הטקסט:[/U][/B]
[B] למה משמשת הקופסה[/B]

בטקסט "למה משמשת הקופסה" מתייחס הכותב לשלושה סוגים של קופסאות, תוך אפיון תפקידיו ומאפייניו של כל סוג. הקופסה הראשונה אותה מסווג הכותב, היא קופסת המוצר. תפקידה של קופסה זו, לדברי המחבר, הוא להכיל מוצרי צריכה ולשרת את המוצר ביעילות. מתוקף תפקידה ככזו, היא מעוצבת באופן שיקל על הצרכן לזהותה מרחוק (בעזרת צבעים ודימויים גרפיים).
קופסה נוספת, היא קופסת הנדודים, כמו המזוודה לדוגמה הבנויה במיוחד לנשיאה ולטלטול. הכותב מבדיל בין מזוודה פתוחה למזוודה סגורה, ומייחס משמעויות סמליות לכל אחד מסוגי המזוודות. הקופסה השלישית והאחרונה אליה היא קופסת הסוד. המאפיין של קופסה זו, לדברי הכותב, טמון במוטיב ההתרגשות והציפייה המתלווים לפתיחתה, והיא משמשת בעיקר להפתעות, לשעשועים ולמתנות.
דוגמאות נפוצות לקופסאות מסוג זה, הן: צעצועי "ג'ק בקופסה" או מסך התיאטרון. מכאן, עפ"י הטקסט ניתן לראות כי קיימים סוגים שונים של קופסאות, ולכל סוג יש מאפיינים ותכונות משלו.
[B][/B]
[B][U]דוגמה לסיכום כערך באנציקלופדיה:[/U][/B]
[B]אספרנטו[/B]

האספרנטו היא לשון מלאכותית שהומצאה ופורסמה ב-1887 בוארשה ע"י רופא העיניים היהודי א.ל.זמנהוף. מטרתה של האספרנטו שפירושה בעל תקווה, היה להרבות את ההבנה בין בני אדם באמצעות שפה אחת משותפת. השפה בנויה מאוסף מילים בינלאומיות כמו: סטודנט, מוזיאון וכו', ומצטיינת בפשטות ביצירת המילים שלה שמספרן כ-300 ושרשיהן לקוחים מהשפות האירופאיות הנפוצות ביותר. השפה מאופיינת בכללי דקדוק פשוטים המבוססים, מורכבת מ-16 כללים בלבד, ואין בה יוצאים מן הכלל.
האספרנטו היא השפה המלאכותית היחידה שזכתה להצלחה. דוברי האספרנטו המפוזרים ברחבי העולם, מאורגנים באגודות שמרכזן בפריס, מקיימים קונגרסים בינלאומיים,ומוציאים כתבי עת וספרים.


[U][B]קרדיט לאתר וואלה![/B][/U]