הקדשת 9,000 הודעות ו8 שנים בפורום.
[COLOR=#0000ff]אם הייתי מנסה לחשוב איזה אדם הייתי לפני 8 שנים, הייתי צריך לחזור ל2007. באותו זמן כבר הייתי משוחרר מהצבא כבר קרוב לשנתיים, עבדתי באבטחה והתחלתי לחשוב על לימודים אקדמיים. אם הייתי צריך לחשוב איזה גולש הייתי לפני 9,000 הודעות, אז קרוב לוודאי שהייתי רובוטי בכל רמ"ח אבריי. לא הייתי מתעסק יותר מדי בצד החברתי של הפורום. לראייה, 3,000 ההודעות הראשונות שלי היו אך ורק במסגרת של פרויקט כלשהו. אפילו לא חשבתי על להתערבב פה עם האנשים.[/COLOR]
[COLOR=#800080]הפורום הזה עזר לי והזיק לי בהמון מובנים. לדוגמה, בעזרת הכתבות החדשותיות על עולם הפוקימון, ידעתי איך לכתוב בעברית, הבנתי מה אני רוצה לעשות "כשאני אהיה גדול", והוא גם עזר לי רבות למצוא מקום מפלט מהחיים וממקומות אחרים שעשו לי לא מעט רע. מנגד, המקום הזה נהג כל כמה זמן לגרום לך להרגיש שאתה מחובר אליו רגשית, ואז מבלי שתדע מאיפה זה בא לך, הוא משך לך את השטיח מתחת לרגליים, נתן לך מכה לפנים עם שק של תפוזים ובעיקר השאיר אותך עם תחושה מרה של בגידה.[/COLOR]
[COLOR=#ff8c00]אבל אם יש דבר אחד שלמדתי זה שלא לוקחים את המחשב בכלל ואת האינטרנט בפרט יותר מדי ברצינות, וזה למה אף פעם לא לקחתי את הדברים הטובים והרעים שהיו פה יותר מדי ללב. זו גם הסיבה למה אני פה גם אחרי 8 שנים ו9,000 הודעות. ולמרות שאני כותב את זה בכל פעם מחדש, לא חשבתי שאגיע לשלב הזה שבו אעמוד בו, גולש פעיל ואעשה עוד הקדשה אחת. אבל כנראה שבאיזה שהוא מקום, כולנו שומרים אמונים לפורום הזה ומדי פעם כולנו חוטאים בביקור אחד נוסף בו.[/COLOR]
[COLOR=#ff0000]איך נכנסתי לפוקימון: האמת היא שאני לא זוכר את הפעם הראשונה, אבל תמיד אהבתי את זה. אני זוכר שאני ובן דוד שלי היינו משחקים בפוקימון צהוב, הייתי נוסע אליו הביתה, היינו נלחמים, הייתי תמיד שם על מיו או מיוטו שלי את המתקפה פיז'ור ומנצח אותו 6-0. מאוחר יותר גם עברנו לזהב וכסף. אני זוכר גם כשהסרט השני הוצג באקרנים בישראל. אני לא אגזים אם אומר שראיתי אותו לפחות 50 פעם. אני גם זוכר את pokemon.co.il ואת פוקי-בלוק וזה כנראה מדגים כמה זמן זה כבר מלווה אותי.[/COLOR]
[COLOR=#ff00ff]איך נכנסתי לפורום: אני זוכר שבתקופה ההיא היה את פוקי-בלוק והייתי משקיע שם המון, אבל היה שם איזה אחד בשם דארק שכל הזמן קרא לי מוכה, ובחורה, וערבי והסיט את כל הפורום שם נגדי. לצדי היה עוד גולש בשם אילן. הוא לא עשה הרבה אבל מכיוון שלו היה מוניטין הרבה יותר טוב משלי, החליטו לקדם אותו לתפקיד מנהל חת"מ על חשבוני ומאוחר יותר גם לפקח על הפורום. אני זוכר את זה כי הוא נהג לשלוח לי עשרות הודעות פרטיות ביום בהן הוא שאל אותי מה לעשות במסגרת התפקיד שלו. [/COLOR][COLOR=#ff00ff]יום אחד אביב ניגש אלי ואמר לי שיש פורום שבו אני יכול לפתוח דף חדש. היו בו 2 מייסדים, 5 גולשים ואת אביב בתור מנהל ראשי. אמרתי לעצמי שזה שווה ניסיון. התחלתי לעסוק במשחק תפקידים. מאוחר יותר גם תרגמתי חדשות לעברית. לאחר מכן, גם הייתי אחראי על אתר ומשם כנראה זה הפך להיסטוריה. כיום כאשר אני מבין את חוקי המשחק ואיך העולם פועל, אני לא מתחרט על שום דבר. כאילו, אם קידום זה משהו שעושים רק כאשר מלקקים למישהו / קרובים לצלחת / או תוצאה של פוליטיקה פנימית, ואת הטובים ביותר משאירים מאחור פשוט כי הם לא מוכנים לשתף עם זה פעולה, אז אני מעדיף להיות כן עם עצמי ולא להתקדם בצורה הזו.[/COLOR]
[COLOR=#008000]ספר משהו שאף אחד לא יודע עליך: שמי הוא יוסי אוחנה, אני נולדתי בתאריך 4.8.83, אבא שלי הוא ממוצא מרוקאי, אמא שלי היא ממוצא הונגרי וסורי, אני 1.73 מטר, שוקל 100 ק"ג, עובד כשבא לי, ויהודי מסורתי. התכונה שאני חושב שהכי מאפיינת אותי היא יצירתי. אני שונא צעקות, קללות, בריונים, סיגריות וטיפשים. אני אוהב בנות, לבלות, לאכול, לישון, ולכתוב. החלום שלי זה לכתוב ספר ו/או להיות בעל טור בעיתון נחשב עם משכורת שמכבדת את עצמה. למדתי אלקטרוניקה ובקרה בתיכון, עשיתי גם י"ג. שיררתי בקשר מוטס, בסיס נבטים, חיל האויר. לאחר השירות, התחלתי ללמוד מדעי ההתנהגות. לאחר מכן, עברתי ולמדתי תרבות ותקשורת. כיום אני בעל תואר ראשון בתחום. כיום אני מתחיל ללמוד הוראה בתחום הספרות לתלמידי חטיבה. היו לי 4 חברות רציניות בחיי. אני מתאהב בכל אחת שאני רואה. עזבתי את בית הורי 3 פעמים ובכל פעם מצאתי את עצמי חוזר לאחר 3 שנים בשל קשיים כלכליים לשרוד בחוץ. אני רוצה שיהיה לי ילד. התכנון שלי הוא לקרוא לו בשם "ילד". אני אוהב לראות סרטים, לראות סדרות טלויזיה, לשמוע מוסיקה, לקרוא ספרים, ואני עושה כל אחד מאלה על בסיס יומיומי. התחביב החדש ביותר שלי הוא ללכת לחדר כושר. פעם הייתי מכור לקולה, כשהפסקתי, ירדתי 30 ק"ג רק מזה. אני לא יודע מה הדעה הפוליטית שלי. ניהלתי את כנסי פוקימון 1 ו2 לגמרי לבדי. אני רוצה להקים טורניר קווידיץ' מוגלגים. אני דור שלישי לניצול שואה. אני אוהב לנסוע באוטובוסים. אני המבקר הכי גרוע של עצמי. נבחנתי פעם לכוכב נולד 3, והעיפו אותי בסבב השני. הפוקימונים האהובים עלי כיום הם: פיקאצ'ו, מיו, מיוטו, ודיאנסי. לא בסדר הזה.[/COLOR]
[COLOR=#000000]הקדשה: לכולם! אני פשוט יודע שאם אתחיל לכתוב שמות, אשכח מישהו והוא יעלב. אז תנו לי את האפשרות הזו לכתוב כולם.[/COLOR]
