*** הקדשת 10,000 הודעות ***
[video=youtube;-VMVSJEDBF8]https://www.youtube.com/watch?v=-VMVSJEDBF8&ab_channel=WrestlingTracks[/video]
טוב, אז אחרי 9 שנים, הגעתי ל10,000 הודעות כאן בפורום. משער שבשביל אנשים כמו ליאור, זה נשמע כמו כסף קטן, אבל בתור אחד שלא חופר הרבה, אני חושב שזה הישג די מרשים. בעקרון אני לא לגמרי יודע את הסיבה למה אני ממשיך לגלוש פה, אני חושב שרק אלוהים יודע את הסיבה וגם לו יש מדי פעם ספקות. אבל הגענו לנקודה הזו ומן הראוי שנציין אותה לטובה.
נתחיל מהנושא שכולם פה בגללו - פוקימון. נכון להיום, הפוקימונים האהובים עלי ביותר הם: מיו, מיוטו, פיקאצ'ו, דיאנסי ואולי אפילו דלפוקס. אני עוסק בפוקימון מאז גיל 16 או 17. לא יודע למה זה נדבק על פני דברים אחרים. האמת היא שיש לי עוד דברים שנדבקו אלי, כמו היאבקות, וכמו כתיבה. ואני משער שזה בגלל שכל הדברים הללו מאפשרים לי קצת לברוח מהמציאות שאני חי בה.
נולדתי להורים מאוד נוקשים. הם לא מראים אף פעם אהבה או חיבה. אני חושב שמספר הפעמים ששמעתי את ההורים שלי אומרים לי שהם גאים בי או אוהבים אותי מסתכם בפחות מחמש. זה הוביל אותי להיות אדם מאוד תחרותי, מאוד הישגי וכזה שתמיד ניסה להוכיח את עצמו, בעיקר כדי להראות שאני הכי טוב. האויבים הכי גדולים שלי כתוצאה מזה הם כשלון, אגו ומדד אכזבה של נערה בהריון שלא קיבלה את המלפפון החמוץ שלה ב2:00 לפנות בוקר והיא צורחת על זה שהכניס אותה להריון שהוא הרס לה את החיים.
נמשיך עם קצת על עצמי - אני יוסי, כיום בן 32, בעל תואר ראשון בתקשורת, לומד תעודת הוראה בספרות לתלמידי חטיבה. מתגורר במעלה אדומים. אירועים מרכזיים בחיים שלי: נולדתי פג במשקל 1,600 ק"ג. אמא שלי עישנה בלידה ולכן נולדתי עם חך ושפה שסועים. גן חובה הייתה נשיקה ראשונה שלי. בחטיבה דקרתי את הביריון שנהג להציק לי ושלחו אותי ללמוד בירושלים כתוצאה מזה. למדתי אלקטרוניקה ובקרה בי"ג. התגייסתי לצבא, הייתי החייל הכי בעייתי וקיבלתי 36 תלונות אבל לא הייתי משנה שום דבר בעולם.
אחרי הצבא הייתה לי אפשרות או לקנות אוטו או לטוס לחו"ל. קניתי אוטו. מתחרט על זה. אה, בצבא התפקיד שלי היה לתקן מכשירי קשר וניווט על המטוסים והקרינה הזו שלהם פגעה בי. שנתיים לאחר השחרור גילו לי סרטן בגוף. ניצחתי אותו. עברו 5 שנים שבהם ניסיתי לחזור לתלם, ואז ב2013 בא סרטן אחר, אגרסיבי יותר, וניצחתי אותו. הסרטן התחיל לפתח נוגדנים לטיפול ולכימו ואיים לפוצץ לי את בית החזה, עברתי טיפולים כימותרפיים, ניתוחים, הקרנות, והשתלת מח עצם. היום אני שנתיים נקי.
חברה ראשונה שלי הייתה בגיל 18 והיא הייתה בת 13. חברה שנייה הייתה כשהייתי בן 20 בערך. חברה שלישית הייתה כשהייתי בן 23-24 ומאז לא הייתי בשום קשר ארוך טווח. גדלתי פיזית במימדים. התקופה השמנה שלי הייתה כשהגעתי ל130 ק"ג. הפסקתי לשתות קולה וירדתי ל87 ק"ג. היום אני 100 ק"ג.
בוא נסיים עם חלומות ודברים קצת אופטימיים - החלום שלי זה להכיר מישהי נחמדה, להתחתן ולהקים משפחה. חלום שני זה לעזוב את הבית. הייתה לי תקופה שבה עזבתי את הבית פעמים ובכל פעם לתקופה של 3 שנים, אבל חזרתי או כי נגמר לי הכסף או כי חליתי. כיום אני מובטל ולומד כך שכל הכסף שלי הולך גם ככה ללימודים, אז מאוד קשה לי לראות את עצמי יוצא מהבית, לפחות עד שאשיג את העבודה שלי כמורה ותהיה לי משכורת קבועה. חלום אחרון זה לכתוב למחייתי. יש לי חלום לכתוב ספר, לכתוב טור בעיתון, אני חושב שאני כותב בצורה שנעים לקרוא, שכיף לקרוא, בצורה מצחיקה כשאני רוצה, אבל אף אחד מאלה שפניתי אליהם לא מוכן לקחת סיכון על מישהו שאין לו כבר שם של ידוען.
הקדשות - מצטער לכל החדשים, אבל אני לא מכיר אתכם כל כך. אני רוצה להקדיש למי שעשה לי את השהות פה לכייפית. אוהד, גלעד, יונתן, ליאור, אביב, סאי, חן, ניצן, עומר, מור, איתי, STM, פו זון, נדב, פלאפי, סתיו, IMAGINE, ארווין, רותם, דודי, רומה, אלכס, אילן, עומר וכל שאר החבר'ה מ2007. ואלון מ2016.
לסיום, נשים תמונה שלי, צעד מרחיק לכת מה-היטמן שלא היה מוכן לגלות כלום על עצמו במשך שנים :32_18:
[IMG]https://scontent.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/12963487_10208282022983931_4739460541491297354_n.jpg?oh=be40f453c6ad7445328e551232c299aa&oe=580E210D[/IMG]
