קטע שכתבתי..

הייתי אז כבן 10 אם איני טועה,
כל כך רציתי ללכת לבית הספר, לטיול של אותו היום.
הטיול שלו חיכיתי כל כך הרבה זמן,
סוף כל סוף היום נצא אליו, וכשאחזור אספר לאבי ואמי את כל החוויות שנעבור בטיול.
קמתי ממיטתי, הלכתי לשטוף פנים, ולאחר מכן להתלבש ולאכול.
במשך כל ארוחת הבוקר הייתי כל כך נרגש ודיברתי על הטיול, כל כך שמחתי שאני יוצא לטיול הזה.
לאחר שסיימתי לאכול, זירזתי את אמי, הייתי כל כך שמח, עד שלא שמתי לב לשעון, כשאבי אמר שהשעה כבר 7 וחצי מיד רצתי לכיוון הדלת, אמי ממהרת אחריי, פתחתי את הדלת בפזיזות, ורצתי בשביל לכיוון המכונית.
אמי פתחה את דלתות המכונית ומיד נכנסתי וחגרתי את עצמי.
יצאנו לדרך, הדרך הייתה ארוכה, אף על פי שאני גר רחוק מבית הספר הדרך נראתה לי ארוכה מתמיד, אולי זה בגלל שאני מחכה בציפייה גדולה לטיול הזה?
עברנו בתים, גנים, בניינים ציבוריים, חלפנו על פני הקניון, על פני הספרייה העירונית, עברנו עצים, מכוניות, אנשים.
הבחנתי בכל דבר שברחוב, משך הנסיעה היה ארוך, אולי זה היה רק במוחי, אולי הזמן עבר לי לאט מדי, אולי תחושת הזמן אבדה לי.
לאחר כשעה הגענו לבית הספר, ירדתי מהאוטו אל המדרכה שממול בית הספר, רצתי לכיוון הכביש, שמעתי את אמי צועקת 'עצור' אך לא התייחסתי, רצתי בכביש, מבטי מופנה לבית הספר כשפתאום הועפתי בחבטה אדירה ונפלתי על הכביש.
אני לא בטוח איך הרגשתי אז, לא ראיתי כלום מאז הפגיעה, כל מה ששמעתי היה צופר מכונית, הצפירה הדהדה במוחי, נשכבתי על הכביש, חשתי איך אמי מחבקת אותי, מצמידה אותי אליה, מחבקת אותי ובוכה, הרחתי דם, המון דם, הבנתי שהדם נשפך ממני.
הרגשתי שמסביבי מתאספים אנשים, שמעתי קולות, המון קולות, הנהג שפגע בי החל להתנצל בפני אמי, אמי רק בכתה וחיבקה אותי חזק, היא לא הקשיבה לנהג.
הקולות הלכו ונחלשו, איבדתי את חוש השמיעה? גם עיניי סרבו להיפתח, מה עובר עליי? מה קרה לי?
לא ידעתי מה מתרחש סביבי, פתאום גם האחיזה של אמי נחלשה או שזה רק היה במוחי.
פתאום ראיתי את הכל, הכל, ראיתי אותי שוכב על הכביש, אמי מחבקת אותי, האנשים מסביבה מסתכלים עליי ועליה המומים, אמבולנסים הגיעו לאזור, רופא אחד ניגש אליי, בדק דופק, נעמד ואמר משהו לאמי, שנייה לאחר מכן אמי החלה לבכות כמו שלא בכתה מעולם, היא התמוטטה על הרצפה בעודה מחבקת אותי, כמה אנשים החלו לחבק אותה, לנחם אותה.
אך הבנתי ששום דבר לא יעזור, היא כרגע איבדה דבר יקר לליבה, היא איבדה אותי.

איך זה?

עצוב ק.ק
זה מזכיר לי את הפרסומות האלה >.<
הייתה מתאימה פה לדעתי שפה גבוהה יותר..

אני יודע שזה לא מקצועי אבל זה בא מהרגש זה מה שחשוב ס.ס

עצוב
משלב גבוה לא מתאים כאן, וטוב שלא השתמשת בו.
חביב