הדרך לטורניר אלוף האלופים - המסע של סטיבן
[I][B][I][U][FONT=Arial][SIZE=5][COLOR=#000000]הדרך לטורניר אלוף האלופים - המסע של סטיבן:[/COLOR][/SIZE][/FONT][/U][/I][/B][/I]
[I][FONT=Arial][SIZE=4][COLOR=#000000]*הסיפור מבוסס על דמות מתוך המ''ת שלי.[/COLOR][/SIZE][/FONT][/I]
[I][B][FONT=Arial][SIZE=3][COLOR=#000000]הקדמה:[/COLOR][/SIZE][/FONT][/B][/I]
[I][SIZE=2][COLOR=#000000]לפני כ-100 שנים בתקופה מאוד צבעונית של עולם הפוקימונים הפרופסורים של 5 המחוזות החליטו לפתוח טורניר הנקרא "טורניר אלוף האלופים" שיערך בכל שנה מיד לאחר שהליגה נערכת בכל המחוזות. המשתתפים בטורניר יהיו האלופים של הליגה באותה שנה והם יתמודדו בטורניר על התואר "מאסטר הפוקימונים" ויביאו הרבה כבוד למחוז שממנו הם מגיעים.[/COLOR][/SIZE][/I]
[I][SIZE=2][COLOR=#000000]לפני כ-21 שנה נער צעיר ממחוז קנטו מחליט לצאת למסע פוקימונים. הסיפור יגולל את סיפורו של אותו הנער שקוראים לו סטיבן.[/COLOR][/SIZE][/I]
[I][SIZE=4][COLOR=black]רשימת פרקים:[/COLOR][/SIZE][/I]
[B][URL="http://forum.pokemons.co.il/showthread.php?p=904865#post904865"]פרק ראשון-בואו נצא למסע חיינו.[/URL][/B]
[B][URL="http://forum.pokemons.co.il/showthread.php?p=904953#post904953"]פרק שני-לבחור פוקימון התחלתי!הטעות הראשונה במסע! [/URL][/B]
[B][COLOR=black][URL="http://forum.pokemons.co.il/showthread.php?p=908007#post908007"]פרק שלישי-זיכרון מכה!קרב הפוקימונים הראשון של סטיבן![/URL]-[URL="http://forum.pokemons.co.il/showthread.php?p=906525#post906525"]חלק א'[/URL][/COLOR] [URL="http://forum.pokemons.co.il/showthread.php?p=907991#post907991"]חלק ב'[/URL][/B]
[URL="http://forum.pokemons.co.il/showthread.php?p=915484#post915484"]פרק רביעי-סיום קרב!פגישה מהעבר![/URL]
[URL="http://forum.pokemons.co.il/showthread.php?p=947645#post947645"]פרק חמישי-העיר וירידיאן!פגישה מפתיעה![/URL]
[I][B][U][FONT=Arial][SIZE=5][COLOR=#000000]פרק ראשון-בואו נצא למסע חיינו:[/COLOR][/SIZE][/FONT][/U][/B][/I]
[I][FONT=Arial][SIZE=2][COLOR=#000000]זה היה יום אביבי נעים עם רוח נעימה נושבת בחוץ. 'יום נפלא להתחיל את מסע חיי' חשב סטיבן לעצמו תוך כדי שהוא קם מהמיטה ומכבה את השעון המעורר שנמצא על השידה ליד המיטה שלו. החדר של סטיבן היה גדול מאוד, הייתה בו מיטה ושידה גדולה עליה הוא נהג לשים את כל הפרסים בהם הוא זכה בבית הספר לפוקימונים בו הוא למד בנוסף לשעון המעורר שמונח גם הוא שם. בחדר היה גם ארון בגדים גדול עם שתי דלתות מעץ וידיות מסולסלות ממתכת. סטיבן הלך לכיוון הארון תוך כדי שהוא חושב לעצמו 'ומה אם אני לא אצליח ביעדים שאני מציב לעצמי?'. סטיבן מגיע לארון ופותח אותו, בארון נגלה ערימה של חולצות- כולן בצבע לבן, ערימה של מכנסיים- כולם בצבע חום בהיר מעט משופשפים וכובע אחד מונח על מדף גבוה מעל שתי ערימות הבגדים. סטיבן לוקח מכנסיים, חולצה ואת הכובע מהמדף ולובש אותם. לאחר מכן הוא יוצא למטבח, ניגש למקרר ומוציא משם חלב ודגנים. לאחר מכן הוא ניגש לארון ומוציא משם קערה וכף ומתחיל לאכול במהירות את הדגנים שלו תוך כדי שהוא חושב לעצמו 'אני צריך לגמור את הארוחה במהירות כדי לא לאחר למעבדה של פרופסור אוק לקבלת הפוקימון ההתחלתי שלי'. לפתע אימו של סטיבן נכנסת למטבח ואומרת "סטיבן, אל תאכל מהר מידי אחרת תחנק. אני בטוחה שלא תאחר למעבדה של פרופסור אוק, אפילו אם תאכל לאט את הדגנים שלך". סטיבן אומר "אבל אני רוצה להגיע ראשון כדי שתהיה לי אפשרות לבחור בין כל הפוקימונים האפשריים". לאחר מספר דקות סטיבן מסיים את הדגנים ויוצא מהבית לכיוון המעבדה. לפתע נשמעת קריאה מאחורה מפי אימו של סטיבן "אל תשכח לחזור הביתה מיד לאחר שאתה מקבל את הפוקימון הראשון שלך". סטיבן מסתובב ואומר "אני לא אשכח" ויוצא אל הלא נודע...[/COLOR][/SIZE][/FONT][/I]
[I][I][SIZE=2][COLOR=#000000]המשך יבוא...[/COLOR][/SIZE][/I] [/I]
[I][I][SIZE=2][COLOR=#000000]הפרק הראשון אמנם קצר ביותר אך הפרקים הבאים יהיו ארוכים הרבה יותר...[/COLOR][/SIZE][/I][/I]
פרק שני-לבחור פוקימון התחלתי!הטעות הראשונה במסע!
[I][COLOR=#000000][B][U][SIZE=5]פרק שני-לבחור פוקימון התחלתי!הטעות הראשונה במסע!:[/SIZE][/U][/B][/COLOR][/I]
[I][COLOR=#000000][FONT=Arial][SIZE=2]סטיבן רץ במהירות לעבר המעבדה כדי להספיק להגיע לפרופסור אוק בזמן לבחור מבין כל האפשרויות הקיימות אצל הפרופסור של הפוקימון ההתחלתי. סטיבן חושב לעצמו תוך כדי הריצה 'אם אני אבחר בפוקימון מים יהיה לי קל לנצח את המכון הראשון אך קצת קשה לנצח את המכון השני. אם אני אבחר בפוקימון האש יהיה לי קשה לנצח גם את המכון הראשון ואת השני כמעט בלתי אפשרי ולכן אני רוצה לבחור בפוקימון העשב. אבל מה אם כבר לקחו אותו? מה אני אעשה? לא הגיוני שלקחו אותו כבר, פשוט לא הגיוני' ולפתע הוא מוצא עצמו ניצב מול המעבדה. סטיבן לא חושב פעמים, פותח את הדלת ונכנס למעבדה. להפתעתו הרבה סטיבן רואה מולו שני מדפי ספרים משני צדדי המעבדה ומספר אנשים בחלוק מסתובבים הלוך ושוב בחדר ללא תקנה.[/SIZE][/FONT][/COLOR][/I]
[I][SIZE=2][COLOR=#000000]לפתע הוא מבחין בפרופסור אוק אותו הוא מכיר היטב מבית הספר בו הוא למד. בלי תהיות הוא ניגש הישר אל הפרופסור. פרופסור אוק מיד אומר "סטיבן, טוב שבאת. לפניך הגיעו כבר שני נערים שלקחו את הפוקימון ההתחלתי שלהם". סטיבן משיב בפליאה "באמת? ואני חשבתי לעצמי שזה לא יתכן. אני מקווה שהם לא לקחו את ההתחלתי שאני רציתי לבחור בו. אילו התחלתיים נשארו?" הוא מסיים בשאלה. פרופסור אוק משיב לו "נשארו לנו רק שלושת ההתחלתיים איווי, פיקאצ'ו וסקווירטל" ושואל אותו "במי תבחר?". סטיבן חושב לעצמו לרגע 'איווי לא יעזור לי מול אף מכון וגם לא יזיק לי. פיקאצ'ו לא יועיל לי נגד המכון הראשון אך ינצח לי בלא בעיה את המכון השני. סקווירטל יועיל לי מאוד במכון הראשון אך לא יועיל כמעט במכון השני. בכל מקרה, לפני המכון השני אוכל לתפוס לעצמי פוקימון עשב או חשמל טוב שיעזור לי במכון השני' ואומר "אני אבחר בסקווירטל!". פרופסור אוק מיד משיב לו "בחירה מעניינת ביותר אך אני בטוח שתסתדר איתו" ומיד מושיט לסטיבן את הפוכדור של סקווירטל ומוסיף "בנוסף אני אתן לך 5 פוכדורים ופוקידע כדי שתוכל להכיר ולתפוס את הפוקימונים שתפגוש במסעך" ומוסר לידו את הפוכדורים והפוקידע. סטיבן אומר "תודה רבה לך פרופסור." ויוצא מהמעבדה. סטיבן חושב לעצמו 'דבר ראשון בוא נכיר אותך', לוקח את הפוכדור של סקווירטל לאוויר וצועק 'סקווירטל צא'.מהפוכודור יוצא באיטיות יצור קטן שנראה כמו צב שעומד על שני הרגליים בצבע כחול כולו. סטיבן אומר לו "שלום לך, שמי סטיבן. אני בטוח שנהיה צוות לעניין במסענו" ומחזיר אותו לפוכדור. סטיבן מחזיר את הפוכדור של סקווירטל לחגורה ויוצא לעבר הדרך הראשונה אך הוא שוכח דבר חשוב מאוד...[/COLOR][/SIZE][/I]
[I][SIZE=2][COLOR=#000000]המשך יבוא...[/COLOR][/SIZE][/I]
פרק שלישי חלק א'-זיכרון מכה!קרב הפוקימונים הראשון של סטיבן!
[i][color=#000000][b][u][size=5]פרק שלישי חלק א'-זיכרון מכה!קרב הפוקימונים הראשון של סטיבן!:[/size][/u][/b][/color][/i]
[i][size=2][color=#000000]כן, סטיבן שכח דבר חשוב מאוד. אולי הוא יזכר בכך מאוחר יותר, אין אנו יודעים אך בינתיים הוא ממשיך במסע בלי לחשוב על כך והולך לכיוון הדרך הראשונה. הוא מגיע לדרך הראשונה ומתבונן סביב. הוא רואה פוקימונים מעופפים על העצים הגבוהים מצייצים בכל מקום, פוקימוני חרק זוחלים על הדשא לעבר מקומות קרירים וחלקם אף מותקפים ע"י פוקימוני מעופף. סטיבן מחמיץ פנים וחושב לעצמו 'באיזה פוקימון כדאי לי להילחם? סקווירטל הוא פוקימון מסוג מים, לא? לכן אני צריך לחפש בתחילה פוקימוני אש ולנסות להתחמק מפוקימוני עשב וחשמל אשר ינצחו די בקלות את סקווירטל' לפתע המבט על פניו משתנה למבט רציני והוא מוריד את הכובע טיפה כך שיכסה לו טיפה את הפנים מפני השמש היוקדת שמסנוורת לו את הפנים. [/color][/size][/i]
[i][size=2][color=#000000]לפתע, בלא שום התראה סטיבן רץ לכיוון מסוים מלא עצים עם מלא פוקימוני מעופף וחרק. אך במקום ללכת ולחפש באדמה הוא מתחיל לטפס על עץ גבוה עם עלים מעט ארוכים שנראה כאילו הענפים שלו יכולים להחזיק אפילו אדם שמן במיוחד. הוא מטפס ממש כמו קוף אך כמעט באמצע הדרך למעלה הוא מועד על ענף ומתחיל ליפול למטה. בדרך למטה הוא מנסה להיאחז בכל ענף אפשרי שהוא יכול בדרך ואז זה מכה בו, הזיכרון ההוא...[/color][/size][/i]
[i][size=2][color=#000000]לפני 8 שנים, כשסטיבן היה בן 7 ורק התחיל ללמוד בבית הספר לפוקימונים. באחד הימים היותר קרירים של הסתיו בבית הספר סטיבן יצא עם מספר חברים לשחק בחצר בחוץ. העלים עוד לא נשרו מכל העצים אך העלים על העצים היו בגוון חום צהבהב ועמדו לנשור כל רגע. סטיבן וחבריו התחילו לעקוב אחרי הציפורים הדוהות באוויר בלהקה גדולה כשלפתע הם ראו שבצמרת של עץ שניצב בחצר בית הספר יש מספר פירות עסיסיים וטעימים למראה. בלי היסוס, סטיבן אמר לחבריו "אני אטפס על העץ ואוריד בשבילכם את הפירות" במבט רציני וחבריו השיבו במבטי פליאה רבים. חיש מהר סטיבן התחיל לטפס על העץ, אוחז ענף פה, נעמד על ענף שם. אך לפתע, בלי שום הכנה מוקדמת סטיבן התנדנד על ענף שעליו הוא עמד וענף זה נשבר והחל ליפול ביחד עם סטיבן. באותו הזמן כל מה שסטיבן חשב עליו הוא שהוא צריך להירגע ולנסות להיאחז באחד הענפים בזמן שמבטיהם של חבריו למטה החלו להפוך למבטים של פחד ובהלה. אחד מהם, ילד קטן מידות עם משקפיים ומכנסיים שלומפריות במקצת בנוסף לשיער אפרורי במקצת הלך לקרוא לאחד המורים לעזרה. אך מאוחר מידי, העץ לא היה גבוה מידי וכשהמורה הגיע סטיבן כבר היה על האדמה עם כאבים חזקים ברגליים ובידיים. בסוף התברר שהוא שבר את אחת הרגליים ונקע את השנייה, בנוסף לנקעים בשני הידיים. 'לפחות לא נפלתי על הראש' הוא חשב לעצמו בעוד שוכב בבית החולים פצוע בזמן שחובשים לו את הנקעים ושמים לו גבס ברגלו השבורה. זיכרון כואב שחוזר הפעם שנית...[/color][/size][/i]
פרק שלישי חלק ב'-זיכרון מכה!קרב הפוקימונים הראשון של סטיבן!
[i][color=#000000][b][u][size=5]פרק שלישי חלק ב'-זיכרון מכה!קרב הפוקימונים הראשון של סטיבן!:
[/size][/u][/b][/color][/i][i][size=2][color=#000000]
לפתע, נזכר סטיבן שהוא נמצא באותו מצב אך הפעם הוא רוצה לצאת בשלום מהמצב ולפתע הוא הצליח לתפוס משהו. זה לא הרגיש לו כענף ולא כשום דבר דומה שיש יכול להיות על עץ כזה. סטיבן החליט להסתכל למעלה כדי לראות במה הוא תפס וממולו הוא ראה פוקימון דמוי קוף קטן, חובש את הכובע שלו, שכנראה נפל במהלך הנפילה, ונראה עצבני במיוחד. סטיבן הבין לפתע שהוא אוחז בזנב של הפוקימון העצבני הזה ושכדאי לו לעזוב את הזנב שלו במהירות. אז הוא תפס עם ידו השנייה את הענף שעליו ישב פוקימון הקוף הזה ועזב את זנבו. לפתע הפוקימון התחיל לברוח בעודו ממשיך להיות עם הכובע של סטיבן חבוש על ראשו. סטיבן החליט לא לוותר על הכובע האהוב עליו והחליט לרדוף אחרי הפוקימון הנ"ל תוך כדי מחשבה "הוא יכול להיות אימון טוב לסקווירטל שלי". הוא התחיל לרדת מהעץ ענף אחרי ענף, בלי להוריד את עיניו מהפוקימון המנסה לברוח במהירות. לבסוף סטיבן קופץ מהגזע לאדמה ורודף אחריו מהאדמה שם הוא יכול לרדוף אחריו במהירות. בדרך סביבו מתחילים לצוץ פוקימונים רבים שרוצים לראות מה המהומה. לבסוף אחרי מספר דקות של רדיפה סטיבן מחליט לעשות מעשה, הוא לוקח את הפוכדור של סקווירטל מהחגורה וזורק אותו לאוויר תוך כדי שהוא צועק "סקווירטל צא", סקווירטל יוצא מהפוכדור וסטיבן אומר לו "מהר, תעצור את הפוקימון הזה שגנב לי את הכובע עם אקדח מים" ומצביע לעבר המקום האחרון שבו היה הפוקימון לפני שהוא נעלם לתוך קבוצת שיחים הישר מולם. סקווירטל הסתכל אז על סטיבן במבט שנראה כאילו הוא חושב האם כדאי לו לבטוח או שלא כדאי לו לבטוח במאמן שהוא רק עכשיו פגש. לפתע סקווירטל רץ במהירות לעבר השיח שממנו נעלם הפוקימון וסטיבן רץ אחריו במהירות גם כדי להשיג אותו. הם רצים במהירות ולפתע אחרי כ-10 דקות של ריצה בין השיחים הם מגלים לפניהם מדשאה ענקית לפניהם וכמה מטרים לפניהם את הפוקימון שהם רודפים אחריו מסתכל עליהם ומוציא להם לשון. בשנייה שהוא מוציא לשון סקווירטל רץ במהירות אליו ומתחיל להוציא אקדח מים מפיו הישר אל הפוקימון שנפגע מהאקדח ונופל על הרצפה תוך כדי שהכובע של סטיבן עף לאוויר ונתפס על ידו. סטיבן שם את הכובע על ראשו ואומר לסקווירטל "מכה יפה. מה דעתך על קרב נגדו?" סקווירטל בתחילה מחייך אל סטיבן לשמע המחמאה אך לאחר מכן נשמע רציני ובטוח בקשר לקרב אך בלי לשים הפוקימון רץ לעבר סקווירטל ותקף אותו בפנים באגרוף חזק במיוחד שגרם לסקווירטל לעוף כמה מטרים אחורה אך סטיבן לא נשאר נואש, הסתובב אחורה ואמר לסקווירטל בסבר פנים רציני "אני רוצה שתעשה את הדבר הבא, תעמוד במקום ותתרכז בנקודה אחת. כשאתה מרגיש שזה הרגע הנכון, תתחמק מהמכה שלו. אני סומך עלייך" וקורץ לסקווירטל. סקווירטל עומד במקום ולא זז, הוא מתרכז בפוקימון שמולו והפוקימון מביט עליו במבט מוזר ומתחיל לעשות לו פרצופים כדי לגרום לו לאבד את הריכוז. לבסוף אחרי כמה דקות ארוכות הפוקימון מזנק על סקווירטל אך סקווירטל זז הצידה בדיוק בזמן ומכה בפוקימון בחוזקה. מכה זו מפילה את הפוקימון על הפנים שלו וגורמת לו להתעצבן ביותר. הפוקימון מתחיל לרדוף אחרי סטיבן וסקווירטל בעצבנות רבה וסטיבן וסקווירטל בורחים מהירות...
מה יקרה? איך זה יגמר? כל זאת ועוד תגלו בפרק הבא!
המשך יבוא...[/color][/size][/i]
פרק שלישי-זיכרון מכה!קרב הפוקימונים הראשון של סטיבן!
[i][color=#000000][b][u][size=5]פרק שלישי-זיכרון מכה!קרב הפוקימונים הראשון של סטיבן!:[/size][/u][/b][/color][/i]
[i][size=2][color=#000000]כן, סטיבן שכח דבר חשוב מאוד. אולי הוא יזכר בכך מאוחר יותר, אין אנו יודעים אך בינתיים הוא ממשיך במסע בלי לחשוב על כך והולך לכיוון הדרך הראשונה. הוא מגיע לדרך הראשונה ומתבונן סביב. הוא רואה פוקימונים מעופפים על העצים הגבוהים מצייצים בכל מקום, פוקימוני חרק זוחלים על הדשא לעבר מקומות קרירים וחלקם אף מותקפים ע"י פוקימוני מעופף. סטיבן מחמיץ פנים וחושב לעצמו 'באיזה פוקימון כדאי לי להילחם? סקווירטל הוא פוקימון מסוג מים, לא? לכן אני צריך לחפש בתחילה פוקימוני אש ולנסות להתחמק מפוקימוני עשב וחשמל אשר ינצחו די בקלות את סקווירטל' לפתע המבט על פניו משתנה למבט רציני והוא מוריד את הכובע טיפה כך שיכסה לו טיפה את הפנים מפני השמש היוקדת שמסנוורת לו את הפנים. [/color][/size][/i]
[i][size=2][color=#000000]לפתע, בלא שום התראה סטיבן רץ לכיוון מסוים מלא עצים עם מלא פוקימוני מעופף וחרק. אך במקום ללכת ולחפש באדמה הוא מתחיל לטפס על עץ גבוה עם עלים מעט ארוכים שנראה כאילו הענפים שלו יכולים להחזיק אפילו אדם שמן במיוחד. הוא מטפס ממש כמו קוף אך כמעט באמצע הדרך למעלה הוא מועד על ענף ומתחיל ליפול למטה. בדרך למטה הוא מנסה להיאחז בכל ענף אפשרי שהוא יכול בדרך ואז זה מכה בו, הזיכרון ההוא...[/color][/size][/i]
[i][size=2][color=#000000]לפני 8 שנים, כשסטיבן היה בן 7 ורק התחיל ללמוד בבית הספר לפוקימונים. באחד הימים היותר קרירים של הסתיו בבית הספר סטיבן יצא עם מספר חברים לשחק בחצר בחוץ. העלים עוד לא נשרו מכל העצים אך העלים על העצים היו בגוון חום צהבהב ועמדו לנשור כל רגע. סטיבן וחבריו התחילו לעקוב אחרי הציפורים הדוהות באוויר בלהקה גדולה כשלפתע הם ראו שבצמרת של עץ שניצב בחצר בית הספר יש מספר פירות עסיסיים וטעימים למראה. בלי היסוס, סטיבן אמר לחבריו "אני אטפס על העץ ואוריד בשבילכם את הפירות" במבט רציני וחבריו השיבו במבטי פליאה רבים. חיש מהר סטיבן התחיל לטפס על העץ, אוחז ענף פה, נעמד על ענף שם. אך לפתע, בלי שום הכנה מוקדמת סטיבן התנדנד על ענף שעליו הוא עמד וענף זה נשבר והחל ליפול ביחד עם סטיבן. באותו הזמן כל מה שסטיבן חשב עליו הוא שהוא צריך להירגע ולנסות להיאחז באחד הענפים בזמן שמבטיהם של חבריו למטה החלו להפוך למבטים של פחד ובהלה. אחד מהם, ילד קטן מידות עם משקפיים ומכנסיים שלומפריות במקצת בנוסף לשיער אפרורי במקצת הלך לקרוא לאחד המורים לעזרה. אך מאוחר מידי, העץ לא היה גבוה מידי וכשהמורה הגיע סטיבן כבר היה על האדמה עם כאבים חזקים ברגליים ובידיים. בסוף התברר שהוא שבר את אחת הרגליים ונקע את השנייה, בנוסף לנקעים בשני הידיים. 'לפחות לא נפלתי על הראש' הוא חשב לעצמו בעוד שוכב בבית החולים פצוע בזמן שחובשים לו את הנקעים ושמים לו גבס ברגלו השבורה. זיכרון כואב שחוזר הפעם שנית...[/color][/size][/i]
[i][size=2][color=#000000]לפתע, נזכר סטיבן שהוא נמצא באותו מצב אך הפעם הוא רוצה לצאת בשלום מהמצב ולפתע הוא הצליח לתפוס משהו. זה לא הרגיש לו כענף ולא כשום דבר דומה שיש יכול להיות על עץ כזה. סטיבן החליט להסתכל למעלה כדי לראות במה הוא תפס וממולו הוא ראה פוקימון דמוי קוף קטן, חובש את הכובע שלו, שכנראה נפל במהלך הנפילה, ונראה עצבני במיוחד. סטיבן הבין לפתע שהוא אוחז בזנב של הפוקימון העצבני הזה ושכדאי לו לעזוב את הזנב שלו במהירות. אז הוא תפס עם ידו השנייה את הענף שעליו ישב פוקימון הקוף הזה ועזב את זנבו. לפתע הפוקימון התחיל לברוח בעודו ממשיך להיות עם הכובע של סטיבן חבוש על ראשו. סטיבן החליט לא לוותר על הכובע האהוב עליו והחליט לרדוף אחרי הפוקימון הנ"ל תוך כדי מחשבה "הוא יכול להיות אימון טוב לסקווירטל שלי". הוא התחיל לרדת מהעץ ענף אחרי ענף, בלי להוריד את עיניו מהפוקימון המנסה לברוח במהירות. לבסוף סטיבן קופץ מהגזע לאדמה ורודף אחריו מהאדמה שם הוא יכול לרדוף אחריו במהירות. בדרך סביבו מתחילים לצוץ פוקימונים רבים שרוצים לראות מה המהומה. לבסוף אחרי מספר דקות של רדיפה סטיבן מחליט לעשות מעשה, הוא לוקח את הפוכדור של סקווירטל מהחגורה וזורק אותו לאוויר תוך כדי שהוא צועק "סקווירטל צא", סקווירטל יוצא מהפוכדור וסטיבן אומר לו "מהר, תעצור את הפוקימון הזה שגנב לי את הכובע עם אקדח מים" ומצביע לעבר המקום האחרון שבו היה הפוקימון לפני שהוא נעלם לתוך קבוצת שיחים הישר מולם. סקווירטל הסתכל אז על סטיבן במבט שנראה כאילו הוא חושב האם כדאי לו לבטוח או שלא כדאי לו לבטוח במאמן שהוא רק עכשיו פגש. לפתע סקווירטל רץ במהירות לעבר השיח שממנו נעלם הפוקימון וסטיבן רץ אחריו במהירות גם כדי להשיג אותו. הם רצים במהירות ולפתע אחרי כ-10 דקות של ריצה בין השיחים הם מגלים לפניהם מדשאה ענקית לפניהם וכמה מטרים לפניהם את הפוקימון שהם רודפים אחריו מסתכל עליהם ומוציא להם לשון. בשנייה שהוא מוציא לשון סקווירטל רץ במהירות אליו ומתחיל להוציא אקדח מים מפיו הישר אל הפוקימון שנפגע מהאקדח ונופל על הרצפה תוך כדי שהכובע של סטיבן עף לאוויר ונתפס על ידו. סטיבן שם את הכובע על ראשו ואומר לסקווירטל "מכה יפה. מה דעתך על קרב נגדו?" סקווירטל בתחילה מחייך אל סטיבן לשמע המחמאה אך לאחר מכן נשמע רציני ובטוח בקשר לקרב אך בלי לשים הפוקימון רץ לעבר סקווירטל ותקף אותו בפנים באגרוף חזק במיוחד שגרם לסקווירטל לעוף כמה מטרים אחורה אך סטיבן לא נשאר נואש, הסתובב אחורה ואמר לסקווירטל בסבר פנים רציני "אני רוצה שתעשה את הדבר הבא, תעמוד במקום ותתרכז בנקודה אחת. כשאתה מרגיש שזה הרגע הנכון, תתחמק מהמכה שלו. אני סומך עלייך" וקורץ לסקווירטל. סקווירטל עומד במקום ולא זז, הוא מתרכז בפוקימון שמולו והפוקימון מביט עליו במבט מוזר ומתחיל לעשות לו פרצופים כדי לגרום לו לאבד את הריכוז. לבסוף אחרי כמה דקות ארוכות הפוקימון מזנק על סקווירטל אך סקווירטל זז הצידה בדיוק בזמן ומכה בפוקימון בחוזקה. מכה זו מפילה את הפוקימון על הפנים שלו וגורמת לו להתעצבן ביותר. הפוקימון מתחיל לרדוף אחרי סטיבן וסקווירטל בעצבנות רבה וסטיבן וסקווירטל בורחים מהירות...[/color][/size][/i]
[i][size=2][color=#000000]מה יקרה? איך זה יגמר? כל זאת ועוד תגלו בפרק הבא![/color][/size][/i]
[i][size=2][color=#000000]המשך יבוא...[/color][/size][/i]
