עידן הפסים- "חלומות"

[B][SIZE=3][COLOR=darkgreen]היי, אני מניח שכולכם מכירים אותי עקב היותי ראשי, שנה וחצי גולש בפורום והפעילויות שהרמתי ואני מרים.[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=#006400]אז.. סיפור חדש, מקווה שתהנו P=[/COLOR][/SIZE][/B]
[B][SIZE=3][COLOR=#006400]אל תדאגו, אני אפרסם פרק פעם בשבוע באופן קבוע וככה אמשיך גם בפוקירדות.[/COLOR][/SIZE][/B]
[CENTER][B][SIZE=3][COLOR=#006400]דניס[/COLOR][/SIZE][/B][/CENTER]
ההקדמה בהודעה הבאה, שמור למידע P=
[B][SIZE=3][COLOR=blue]רשימת פרקים[/COLOR][/SIZE][/B]
פרק הקדמה- [URL]http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=1180941&postcount=2[/URL]
טייפון ומה שמעבר- [URL]http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=1182417&postcount=11[/URL]
האחוזה- [URL]http://forum.pokemons.co.il/showpost.php?p=1212957&postcount=21[/URL]

[B][SIZE=3][COLOR=red]הדמויות[/COLOR][/SIZE][/B]
[B]קייל ג'ונסון/טיגרארו[/B]- לא ידוע עדיין מידע עליו.
[B]??????/טייפונאקס-[/B] רגליו מחוברות למעין סנוובוארד אווירי, מסוגל לעוף וליצור משבי רוח.
[B]??????/סייקלופס[/B]- בעל שיער חום והבעה רצינית קבועה, חובש מעין משקפיים באופן תמידי. מסוגל לפלוט מטחי אנרגיה חזקים מעינייו, אדם מופנם ושקט.
[B]??????/סטורם[/B]- בחורה אפרו אמריקאית, בעלת שיער לבן. שולטת במזג אוויר ומסוגלת לעמוד בטמפרטורות קיצוניות.
[B]צ'ארלס אקסבייר/פרופסור איקס[/B]- אדם זקן וקירח, נכה ולכן נע באמצעות כיסא גלגלים. מסוגל "לקרוא" בני אדם ומוטאנטים.

[B]??????/מגנטו[/B]- לא ידוע עדיין מידע עליו.
[B]??????/מיסטרי[/B]- לא ידוע עדיין מידע עליו.

[CENTER][B][U][SIZE=4][COLOR=black]פרק הקדמה[/COLOR][/SIZE][/U][/B][/CENTER]
היה זה יום קר וחשוך, אף פעם לא ראיתי חושך כזה בבוקר.
ואני? אני מצאתי את עצמי בשדות, משוטט.
'איפה אני?' הייתה השאלה הראשונה שעלתה לראשי, מיד אחריה הגיעה השאלה 'מי אני?'
ואז... אני הגעתי לשלולית מים קטנה, התפלאתי שאני מסוגל לראות כל כך טוב בחשכה האופפת את הכל.
רכנתי מעליה, והבטתי פנימה 'מה לעזאזל?' חשבתי, ניבים בצבצו משפתי, גופי היה מכוסה בפסים חומים וצבוע בכתום.
עיניי היו דומות למשהו שראיתי בעבר, חתול.
'מה אני?' שאלתי את עצמי בתוך ראשי 'מפלצת?'
תבינו, אני לא ידעתי מי אני, מה אני או למה אני ככה.
תמיד הרגשתי שונה, כשהייתי הולך בשדות אלו, הרי גרתי שם- באותם שדות והיו רואים אותי אנשים, תמיד הפנו עליי אצבע מלגלגת, מאשימה אותי בהיותי מה שאני.
זה הזיכרון היחיד שידעתי, שאר הזכרון אבד לי, אלוהים יודע לאן.
אז כן, אני שונה, לא מפתיע בהתחשב שאני מהיר פי עשר מכל אדם נורמאלי וצד את המזון שלי, ולא צריך להתחיל לדבר על המראה שלי.
ושמי? ממש לא ידעתי, אולי זה הדבר שהפריע לי יותר מכל. שתבינו, שם זה זהות, אדם בלי זהות זה כמו להיות לא קיים, או להיות כמו אדם אחר.
אז הכל התחיל באותו בוקר אפל וחשוך, שיחקתי לי לתומי בסנאי שמצאתי בסביבה, כל פעם הוא ניסה לברוח אך תפסתי אותו מחדש.
לפתע, ראיתי אדם בגילי, שיערו היה כסוף ובהיר, הוא ריחף באוויר על מעין סנוובוארד משונה בצבע לבן, גופו היה לבן-תכלכל, עינייו האפורות נראו חכמות.
הוא ריחף מעליי על הסנוובוארד שלו, שהבחנתי כי מחובר לרגליו.
זינקתי עליו ברגע שהבחין בי, לא עברו כמה שניות והייתי מרותק לאדמה, לא נגעתי בו אפילו, הוא גם לא נגע בי.
ניסיתי להתרומם, ללא הצלחה, משב רוח אחז בי בחוזקה, עינייו זהרו בלבן ואישוניו לא נראו לרגע.
נרגעתי, והוא שיחרר אותי, הסנאי כבר מזמן ברח.
''מה אתה עושה כאן?'' הוא שאל, לא עניתי, לא חפצתי לענות.
הוא ערבל אוויר בכפו, ראיתי את המערבולת הקטנה המסתחררת, באופן משונה זה לא נראה לי מוזר שהוא עושה את זה.

פרק קצר. נראה לי אני אעקוב אחרי הסיפור אבל הסיום של הפרק ממש לא משהו זה ממש באמצע,אין שום סיבה לסיים את הפרק שם.

הקדמה יפה מאוד וטובה
מחכה לפרק הבא :)

זה הקדמה, לא פרק.

אחלה סיפור אחי, אבל עדיף לא לסיים באמצע סצנה,
אלא לסיים בסוף של אחת.

חח לא יכולת להגיד כששלחתי לך? Xddd
טוב נו לא נורא.. אני אפצה על זה באמצעות פרק ארוך P=
תודה

נשמע מאוד מרתק ומעניין, הסיום קצת לא ברור.

אהבתי את ההקדמה.
רק שהסיום הוא יותר אמצע עם המשך בלתי נראה... S:
מחכה לעוד פרק!

פרק נחמד, קצת קצר.

[CENTER][B][U][SIZE=4][COLOR=black]טייפון ומה שמעבר[/COLOR][/SIZE][/U][/B][/CENTER]
"אז אתה בא איתי?" הוא שאל, הרוח המסתחררת בכף ידו הפסיקה ונעלמה.
"לאן?" שאלתי בהיסוס, קשה לי לסמוך על אחרים, אך הוא כמוני, זה משהו אחר.
"למקום שבו לא תהיה מיוחד, שונה, מפלצת, למקום שבו אנשים כמוך".
התהפנטתי מן המילים הללו, המחשבה 'אני? לא מיוחד?' גרמה לי להסכים.
"תעקוב אחריי" הוא אמר, והסתחרר על הגלשן שלו גבוה מעליי, ואז החל לטוס קדימה.
הוא היה מהיר, אבל אני- קצת יותר. רצתי הכי מהר שנשאו אותי רגליי, הגענו לפסל החירות, דיי מהר, אפילו שהייתי מלכתחילה בעיר ניו יורק זה היה ממש מהיר.
אז הוא ריחף מעל הפסל, אני נאלצתי לשחות קצת לאי החירות, התנערתי והתייבשתי, הנער העעופף הגניב לי חיוך.
הוא היה מעל הכתר, הבנתי שאין לי ברירה אלא לטפס.
'למה הוא לא יכול לטוס איתי למעלה?' שאלתי את עצמי בתוך ראשי.
הגעתי לראש הפסל, והמשכתי ללפיד. טיפסתי, אני חושב כמה שעות, האפלה של הבוקר נעלמה, גל החום של הצהריים הגיע.
נכנסתי ללפיד דרך חלון שבור. 'מעניין איך הוא נשבר' חשבתי לעצמי, החלון נראה כאילו זרקו מישהו ממנו למטה, כשהוא סגור.
לא הספקתי לראות כלום, וחטפתי בעיטה ללסת שלי, אני חושב שקיבלתי אותה מנער הסנוובוארד המעופף, אבל זה לא הגיוני כי רגליו מחוברות לסנוובוארד.
מולי עמדה אישה, עורה היה כחול, עינייה היו צהובות, ואז, היא נעטפה במשהו, עורה הלבין ונהיה תכלכל, היא הייתה הנער.
"נו אז אתה בא?" היא אמרה בלגלוג ונעטפה שוב, היא הפכה אל יצור כתום עטוף בפסים חומים, אישוני חתול, טפרים נשלפים.
לקח לי בדיוק שניה להבין למה היא הפכה, היא הפכה אליי!
"רארררר!" היא נהמה, שולפת את טפריי שלי, ונועצת בעורי, דם טפטף מהכתף שלי, סימני טפרים נראו עליה.
שאגתי מזעם, היא התגלגלה לאחור מההדף, 'מוזר מאוד' חשבתי לעצמי ושאגתי שוב, היא נאבקה עם כלום בלתי נראה, כמו משב רוח ועפה לאחור, על איזה דוכן מזכרות.
"נו.. נו.. נו.. קייל" שמעתי קול בוקע מאיפה שהוא, מעליי ריחף אדם זקן, חובש קסדה אדומה ועוטה גלימה, הוא נחת מאחוריי.
הצטמררתי למשמע שמי, אך נזכרתי, קוראים לי קייל, קייל ג'ונסון.
"איך אתה יודע איך קוראים לי?" שאלתי אותו, העמדתי פני אמיץ, אך בתוך תוכי מתתי מפחד.
לפתע, דוכן עף בחוזקה על האישה שתקפה אותי, היא חטפה מכה בראשה והדוכן התרסק עליה.
דגם מתכתי של פסל החירות התעופף עליי, ריתק אותי לקיר.
אני חושב שהזקן שידע את השם שלי עשה את זה, עינייו בהקו בלבן בזמן שהפסל עף לכיווני.
על גלשן לבן עף לתוך החדר נער לבן-תכלכל, ראיתי אותו קודם, שהאישה הכחולה הפכה אליו וגרמה לי לבוא לכאן.
"טייפונאקס!" צעק האיש הזקן בעצבנות.
"מגנטו!" השיב טייפונאקס בגיחוך.
הרגשתי את המתח ביניהם, מדי פעם הגניבו מבטים לכיווני.
"אני מצאתי אותו קודם" מגנטו אמר "לך מכאן".
"אין סיכוי" טייפונאקס ענה לו "לא אחרי שמיסטרי התחזתה אליי ופיתתה אותו לבוא לכאן".
'טייפונאקס? מגנטו? מיסטרי?' המילים התערבלו בתוך ראשי, הייתי מאוד מבולבל.
"עוד מילימטר אחד לכיווני" איים מגנטו "והוא מת".
הלפיד החד של הדגם התכופף לכיוון צווארי, מה שהוכיח שהזקן עם הקסדה העיף עליי את הפסל.
טייפונאקס ריחף במקום, לא יודע מה לעשות, מגנטו חייך באכזריות.
"אחח..." הוא נאנח בלגלוג "כמו צ'ארלס, לא מוכנים להקריב קורבנות".
"אבל לצערך" הוא אמר "אני מוכן".
הלהב של הלפיד החל להתקרב לגרוני. 'אני חייב לעשות משהו!' זעקתי בראשי.
מגנטו מצא את עצמו מועד משום מה, טייפונאקס חייך, וחטף אגרוף ממיסטרי.
אבל זה מה שהייתי צריך, שאגתי כדי לדחוף ממני את הלפיד, ותלשתי את הפסל ממני עם טפריי.
נפלתי 2 מטרים מהאוויר, אבל זה לא הפריע לי, נמאס לי מהחניקה של הפסל.
הבטתי בטייפונאקס מתקוטט במיסטרי, שניהם נחבלו הרבה, רצתי לכיוון החלון השבור.
טיפסתי עליו, אך לפתע משהו חבט בי, מאחורי עמד מגנטו עם דגם של פסל החירות בגודל של מחבט בייסבול שעשוי מפלדה.
התרסקתי מחלון כתוצאה מנפילה, גבי מטפטף דם וסימנים כחולים מן החבטה.
נפלתי, מהלפיד... למטה!

פרק יפה וטוב אני מחכה לפרק הבא :)
אולי זה קצת עושה מתח

תודה, אפשר סוף סוף להבין על מה הסיפור Xd
קדימה עוד להגיב

טוב, זה נחמד.

יש הערות לשיפור?

[QUOTE=Tigraro;1183637]יש הערות לשיפור?[/QUOTE]

לדעתי מורפיקס לא יכולה לקבל כוחות של מוטאציות שהיא הופכת אליהם.
וגם אם מארוול הולכים כמו הסרטים אז מורפיקס כבר לא מוטציה.

אחלה פרק אחי...אני אהבתי

[quote=RabbiKingler;1183689]לדעתי מורפיקס לא יכולה לקבל כוחות של מוטאציות שהיא הופכת אליהם.
וגם אם מארוול הולכים כמו הסרטים אז מורפיקס כבר לא מוטציה.[/quote]
אתה מתכוון למיסטרי?
ואני לא הולך לפי כלום, רק לפי הדמיון שלי והידע שלי באקסמן P=
[כן, אני לא סגור אם היא מקבלת כוחות אבל אם אני לא טועה בתור וולברין היא יכלה להשתמש בטפרים שלו בסרט הראשון]
בכל מקרה באלי שהיא תקבל את הכוחות P=

תודה

אהבתי את הפרק השני :)
זה היה פרק יפה מאוד :)
מצפה לעוד פרק :)

תודה רבה
פרק חדש יהיה ביום שני הבא
יש לי היעדרות לא צפויה ולכן לא אוכל לפרסם עוד מרק השבוע (אני מעדיף לפרסם גם בסיפור השני..)

[CENTER][B][U][SIZE=4][COLOR=black]האחוזה[/COLOR][/SIZE][/U][/B][/CENTER]
[RIGHT]נפילה זה לא דבר נעים, בייחוד כשאתה יודע שלנחות על מים מגובה כזה תהיה עם תוצאה דומה כמו קפיצה לכביש סלול, בשניהם תהפוך לפיתה.
צללתי, האדמה התקרבה אליי יותר ויותר, ונחשו מה? עם המזל שלי- היה איזה דגל שצף לו בדיוק במקום שעמדתי להמעך בו, כך שאו שהייתי הופך לפיתה או שהייתי משופד.[/RIGHT]
הדגל כמובן, היה חיב להיות תלוי על עמוד מחודד בקצהו.
'קייל, כשתבחר את הפעילות המועדפת עליך, תוודא שזו לא תהיה נפילה' אני זוכר שאמרתי לעצמי בתוך ראשי 'אם בכלל אהיה חי כשאחליט לבחור'.
ופתאום... סטיתי ממסלולי שהוביל היישר לשיפוד החד ולמים, הסתחררתי באוויר.
"אני יודע לעוף?" שאלתי את עצמי "אני יודע לעוף!"
רגע אחרי זה נתקעתי בקיר של בניין במנהטן, מסתבר שאני לא יודע לעוף.
~~~~~~~~
התעוררתי במסדרון צר, קירותיו מתכתיים.
הפצעים בגבי החלימו, אני חושב שהייתי מעולף יומיים או שלושה, טוב כל אחד שהיה דופק את הראש שלו בגורד שחקים כאשר הוא עף במהירות של שמונים קמ"ש היה מתעלף.
התחלתי ללכת באיטיות אל עבר דלת שהייתה סגורה בצד השני של המסדרון, היא נפתחה לפניי באוטומטיות.
לפניי ישב אדם צעיר, אך יותר מבוגר ממני, על פניו משקפיים משונים, ולו שיער חום, הוא לבש חליפה שבה נראית מספר פעמים האות "x".
"איפה אני?" שאלתי את האיש, שהתגלה בתור טיפוס שתקן במיוחד "מה זה המשקפיים המוזרים האלו?"
"בוא נגיד שאם אני אוריד אותם העיניים שלי ייפלטו מטח אנרגיה חזקה" הוא ענה.
"אני מבין" עניתי, מבולבל "אבל אתה מוכן להגיד לי איפה אני?"
"אחוזת אקסבייר, בית הספר למוטאנטים, ברוך הבא" שמעתי קול מאחורי, אישה אפרו אמריקאית בערך בגיל האיש עפה לתוך החדר.
שיער לבן התנופף בעקבותיה והיא לבשה חליפה דומה.
"אני הולך ללמוד בבית ספר?" גיחכתי בשקט ואז קלטתי שהיא הוסיפה את המילה 'מוטאנטים' למשפט, ההבעה שלי התחלפה לבהלה "מוטאנטים?"
אז אני... מוטאנט, מפלצת? זה לא היה תיאור ששמחתי לשמוע.
"כן, יש בנו מוטציה, שנותנת לנו כוחות מיוחדים" אמר האיש בשקט "למשל סטורם שולטת במזג אוויר ויכולה לעמוד בטמפרטורות קיצוניות".
"סטורם?" שאלתי את עצמי, השם היה לי מוכר משום מה "ומי אתה?"
"אני סייקלופס" הוא ענה בקולו החודר והשותק, משום מה היה לי מוזר שזה היה שמו, הוא לא היה קיקלופ.
"ואתה, מה הכוחות שלך?" שאלה אותי סטורם.
"יש לי כוחות?" גירדתי בראשי "אני חושב שאני יודע לעוף, נפלתי וכמעט השתפדתי מפסל החירות, אבל פתאום הצלחתי לסטות מהמסלול".
"טייפונאקס הזיז אותך" היא אמרה לי.
"אז למה לעזאזל הוא גרם לי להתנגש בבניין?!"
"הוא לא ראה אותך, הוא היה באמצע קרב, רק הזיז אותך שמגנטו לא ייראה אותך" סייקלופס נעמד.
"אממ אוקיי" אמרתי "למה אני נראה ככה? ולמה כשאני שואג יש גל הדף? ולמה יש לי טפרים?"
"אתה מוטאנט, כמונו, קייל" נכנס לחדר איש קירח בעל כיסא גלגלים "מהיום שמך יהיה טיגרארו".
"טיגרארו?" גיחכתי, איזה מן שם מגוחך זה, שמי קייל ג'ונסון, לא טיגרארו.
"שמך אומנם קייל, אך אתה מוטאנט, זה יהיה שמו של המוטאנט" אמר האיש הקירח.
'אבא'לה, אתה קורא מחשבות' אמרתי במחשבותיי וכנראה שכל כך התרכזתי כדי שהוא ייקלוט את זה כי סטורם וסייקלופס הסתכלו עליי כאילו אני אידיוט.
"לא רק מחשבות" הוא אמר "נעים מאוד, צ'ארלס אקסבייר, אתה יכול לקרוא לי פרופסור איקס".
"האחוזה הזאת על שמך, לא?" שאלתי.
"כן, קייל, היא הייתה בעבר הבית של הוריי" פרופסור איקס מסביר "הפכתי אותה לבית הספר למוטאנטים".
"אז אני הולך ללמוד בבית ספר?" גיחכתי, המחשבה הצחיקה אותי.
"לא" הפרופסור איקס אמר, הוא נראה לי מאוכזב ממשהו.
הוא גירד בראשו הקירח והחל לנסוע מהמקום עם כיסא הגלגלים, רצתי אחריו.
"אתה יודע משהו על העבר שלי?" שאלתי אותו.
הוא התרכז לרגע, הרגשתי כאילו מישהו נכנס לגופי, חדר למחשבותיי, ראה כל שאני יודע.
"לצערי לא, טיגרארו" הוא אמר "קשה לי לדעת את עברך כעת, תיאלץ להזכר לבד".
"אבל אני מוכן לעזור לך בכך, אם תצטרף לאקסמן, נגד מגנטו".
"נגד הזקן הנפוח שניסה להרוג אותי?" נחרתי "אני בפנים!"

פרק טוב

תודה, אשמח אם תציעו שמות לסיפור

פרק טוב אחי, ואולי עידן הפסים? זה פחות או יותר מה שעשיתי עם עידן הברזל...

יכול להיות, תודה על ההצעה אחי [=
יש הצעות לשיפור/קטעים שאהבת?

האמת שכן...אהבתי את החלק הראשון במיוחד :)

ומשינאקס יהיה בסיפור?

ברור P=
אפשר שלא? Xd
ותודה, גם אני אהבתי אותו [=

[QUOTE=Tigraro;1213060]ברור P=
אפשר שלא? Xd
ותודה, גם אני אהבתי אותו [=[/QUOTE]

אין בעיה :)

עוד?
אני אשמח לעוד הצעות לשמות P=
ד"א משינאקס, חשבתי על זה כבר קודם אבל לא היה לי מילה [עידן ____]

[QUOTE=Tigraro;1213065]עוד?
אני אשמח לעוד הצעות לשמות P=
ד"א משינאקס, חשבתי על זה כבר קודם אבל לא היה לי מילה [עידן ____][/QUOTE]

מעגניב :)

ותנסה לחשוב על כל מיני דברים שמתקשרים לנמרים\טיגריסים.

מן הסתם..
שיניתי בינתיים, עד שיהיה עוד שם שיימצא חן בעיניי יותר

יפה. אהבתי.
סיפור ממש טוב.

תודה רבה

פרק טוב מאוד
גם מצחיק :)

תודה [=
יש הצעות לשיפור/קטעים שאהבת?

יש לך כמה פרטים שגויים בסיפור, אם אתה מתכוון לכתוב אותו על אקס מן-
1.השם של מיסטרי הוא מיסטיק.
2.השם של טייפונאקס הוא הגולש הכסוף,והוא לא נכלל באקס מן, אלא הוא גיבור בפני עצמו+הוא לא מוטנט, אלא חייזר.
3.מיסטיק אמורה להיות עם מגנטו לפי הקומיקס.
בכל מקרה סיפור יפה אני אעקוב.

[QUOTE=YuseiFudo;1216922]יש לך כמה פרטים שגויים בסיפור, אם אתה מתכוון לכתוב אותו על אקס מן-
1.השם של מיסטרי הוא מיסטיק.
2.השם של טייפונאקס הוא הגולש הכסוף,והוא לא נכלל באקס מן, אלא הוא גיבור בפני עצמו+הוא לא מוטנט, אלא חייזר.
3.מיסטיק אמורה להיות עם מגנטו לפי הקומיקס.
בכל מקרה סיפור יפה אני אעקוב.[/QUOTE]

טייפונאקס הוא לא הגולש הכסוף.לגולש הכסוף שי כוחות אחרים. טייפונאקס הוא מטאנט שהוא אמר לי שהוא המציא. מיסטרי בחלק מהמקרים נקראת גם מיסטיק,אבל זה לא השם שלה. ולפי יקום האולטימייט מארוול, מיסטרי עדיין לבד.

אני המצאתי את טייפונאקס, הוא לא קשור לגולש הכסוף.
כמו שיואב אמר על הכל..

[QUOTE=Tigraro;1214550]תודה [=
יש הצעות לשיפור/קטעים שאהבת?[/QUOTE]

אני בינתיים לא מוצא משו לשפר
ואהבתי תחלק של הנפילה :)

תודה רבה P=