[b]אנג'ל ~
[/b]
אתה נכנס דרך המראה ועובר במנהרה. בסופה אתה מוצא את עצמך מחוץ למערת אבן בלב מדבר. כמה דקות שאתה צועד שגורם לך להבין שאתה רחוק מהרחוב של הקניון.
Printable View
[b]אנג'ל ~
[/b]
אתה נכנס דרך המראה ועובר במנהרה. בסופה אתה מוצא את עצמך מחוץ למערת אבן בלב מדבר. כמה דקות שאתה צועד שגורם לך להבין שאתה רחוק מהרחוב של הקניון.
[quote]ג'ואי ~
"אני צריך שתשיג לי קרן של צ'ימצ'אע. הרמז הראשון למשימה שאני יכול להביא לך זה שבעלי החנויות עשויים לעזור לך." אומר נוד ומוביל אתכם לדלת היציאה מהמקום. האלף השמן חייך אליכם והודיע לך שאבא שלך אמר שיחזור לקחת אותך בשבע בערב. אתה מציץ בשעות ומגלה שיש לך עוד כמה שעות טובות. הקניון לרשותך. "בהצלחה!" אומר נוד ונפרד ממך יחד עם אחיו.[/quote]
"זה כמו להיות בסין עכשיו.." אומר לעצמי ולאחר מכן אומר לסאנדמן 'יש לך מושג מה זה הצ'ימצ'אע הזה?'
[QUOTE=ヒトカゲ;1367665][b]אנג'ל ~
[/b]
אתה נכנס דרך המראה ועובר במנהרה. בסופה אתה מוצא את עצמך מחוץ למערת אבן בלב מדבר. כמה דקות שאתה צועד שגורם לך להבין שאתה רחוק מהרחוב של הקניון.[/QUOTE]
'פאנג יש לך מושג איפה אנחנו' אשאל את פאנג בראשי.
[b]ג'ואי ~
[/b]
'אין לי מושג!' ענה סאנדמן 'אולי כדאי ללכת לחנויות ולבדוק.'
[b]אנג'ל ~
[/b]
'אולי כדאי שתזמן אותי. כך אולי אני אוכל להיות מעט יותר חכם...' עקץ פאנג בכעס. 'כן. שכחת אותי פה וסטף עושה לי צמות.'
[QUOTE=ヒトカゲ;1367676]
[b]אנג'ל ~
[/b]
'אולי כדאי שתזמן אותי. כך אולי אני אוכל להיות מעט יותר חכם...' עקץ פאנג בכעס. 'כן. שכחת אותי פה וסטף עושה לי צמות.'[/QUOTE]
""פאנג, אראן לבן וחרמן, השתגר!"אומר בקול.
'יותר טוב ?'אשאל עם חיוך.
[b]אנג'ל ~
[/b]
'האמת היא שאין לי מושג. אבל אני מניח שאני יכול לרחרח.' אמר פאנג והחל להתקדם במהירות. רוח חזקה החלה לנשוב וחול החל להסתיר לך את הנוף.
[QUOTE=ヒトカゲ;1367681][b]אנג'ל ~
[/b]
'האמת היא שאין לי מושג. אבל אני מניח שאני יכול לרחרח.' אמר פאנג והחל להתקדם במהירות. רוח חזקה החלה לנשוב וחול החל להסתיר לך את הנוף.[/QUOTE]
'פאנג תשאר קרוב' אומר בזמן שאני עקוב אחריו.
[b]אנג'ל ~
[/b]
'אני לא אעלם לך. הנה אני יודע את הדרך. יש ריח של עשן בדרך הזו!' רצתם יחד כמה דקות עד שמצאת את עצמך בעיר. לא היה זכר לבניין של הקניון אומנם. לא היתה נפש חיה במדרכות, כולם התעופפו מעליך.
[QUOTE=ヒトカゲ;1367686][b]אנג'ל ~
[/b]
'אני לא אעלם לך. הנה אני יודע את הדרך. יש ריח של עשן בדרך הזו!' רצתם יחד כמה דקות עד שמצאת את עצמך בעיר. לא היה זכר לבניין של הקניון אומנם. לא היתה נפש חיה במדרכות, כולם התעופפו מעליך.[/QUOTE]
'משהו כאן לא מסתדר לי תהיה ערני'אומר לפאנג ואתחיל להתקדם ברחוב הראשי.
[b]אנג'ל ~
[/b]
'הכל בסדר!' אמר פאנג והמשיך לרוץ. צובר פעם ממך ולוקח פנייה שמאלה.
[QUOTE=ヒトカゲ;1367694][b]אנג'ל ~
[/b]
'הכל בסדר!' אמר פאנג והמשיך לרוץ. צובר פעם ממך ולוקח פנייה שמאלה.[/QUOTE]
'אמרתי לו להישאר קרוב' אחשוב לעצמי וארוץ אחריו.
[b]אנג'ל ~
[/b]
אתה ממשיך לרוץ אחריו. אתם מגיעים לרחוב הראשי, בדיוק כמו שפאנג אמר. הרחוב היה מוכר. הבניין של הקניון היה מוכר לך. אנשים פה בחרו ללכת דווקא.
[QUOTE=ヒトカゲ;1367702][b]אנג'ל ~
[/b]
אתה ממשיך לרוץ אחריו. אתם מגיעים לרחוב הראשי, בדיוק כמו שפאנג אמר. הרחוב היה מוכר. הבניין של הקניון היה מוכר לך. אנשים פה בחרו ללכת דווקא.[/QUOTE]
'מעולה'אומר לפאנג ואלטף את ראשו,אחר כך אלך לעבר הכניסה של הקניון.
[b]אנג'ל ~
[/b]
אתה ניגש לקניון ועומד להיכנס פנימה אך הדלתות היו נעולות. אנשים המשיכו בעסקיהם ואיש לא הסתכל לכיונך.
קראתי שוב עד שהבנתי את מהלך המשחק ומטרתו 3:
שם אמיתי + כינוי בפורום: טל, [URL="http://www.myforum.co.il/member.php?u=7630"]wendy[/URL]
שם הדמות במשחק: וונדי סטון
תמונה (ספרייט ורק ספרייט):[IMG]https://encrypted-tbn3.google.com/images?q=tbn:ANd9GcTHhpzygVGm5pzDe5Su5VQRSjilpSvyZaMLNISnV8U3FyPBQ7WQ[/IMG]
אופי הדמות: חברותית וקצרת רוח
גיל:14
רקע: נולדתי למשפחה ממוצעת לחלוטין.
אמי, ארזה, הייתה בעלת חנות תכשיטים, היא ייצרה לבדה את כל התכשיטים בחנות, היא העבירה אליי את הידע הזה גם, את רוב השבתות שלי ביליתי בלעזור לה להכין תכשיט זה או אחר.
אבי, ג'ון עבד כמו אמי בעסקי התכת המתכות, אך בניגוד אליה הוא יצר חרבות.
חרבות ארוכות וחדות שיכולות לחתוך כל דבר, החנות שלו הייתה הצלחה גדולה בגלל איכות החרבות שלו.
אבי סיפר לי כי החליט לעסוק במקצוע זה מפני שפעם, בביתו הקודם היה אלוף בשימוש בחרבות, הוא ידע לחתוך כל דבר שהנפת חרב, הוא היה מהיר ולוחם מיומן, לא משנה כמה ניסיתי הוא ואמי לא סיפרו לי היכן הם גרו לפני שעברו לעיר שלנו.
הייתי מיומנת בחרבות, לא כמו אבי כמובן אך הוא לימד אותי המון תרגילים מאז שהייתי קטנה, החרב המועדפת עליי הייתה חרב בעלת ניצב כסף פשוט, להב החרב היה באורך מחצית מגופי, היא הייתה חרב פשוטה אבל אבא שלי תמיד אמר שחרב נקייה בלי יהלומים וכל מיני אבזורים היא החרב הכי טובה, והוא צודק.
את ימי אחר הצהריים ביליתי עם חברותיי, היו לי חיי חברה נורמאליים לחלוטין, ניפגשת עם חברה, משחקת איתן לומדת למבחנים(ומצליחה ברובם).
יום אחד, עשיתי יחד עם חברתי, לינה שיעורי בית במתמטיקה הרגשתי סחרחורת בראשי, ''את בסדר?'' שאלה אותי לינה שראתה שהפסקתי לכתוב ''כן כן סתם סחרחורת קלה'' השבתי לה בחיוך, ואז התעלפתי, הדבר האחרון שאני זוכרת זה קריאותיה של לינה אל הוריי.
רמה: (לא לגעת)
רכישות: (לא לגעת)
חפצים: (לא לגעת)
כסף: (לא לגעת)
בקשות: להתקבל בבקשה\^^
[b]וונדי ~
[/b]התקבלת. רק, היא חייבת להיות בת 13. כי בגיל 13 נחשפים הכוחות.
___________
"וונדי?" נשמע קול מוכר. "וונדי!"
היה זה אביך. היית בחדרך. הכל נראה מיוצב יותר.
[QUOTE=ヒトカゲ;1367717][b]וונדי ~
[/b]התקבלת. רק, היא חייבת להיות בת 13. כי בגיל 13 נחשפים הכוחות.
___________
"וונדי?" נשמע קול מוכר. "וונדי!"
היה זה אביך. היית בחדרך. הכל נראה מיוצב יותר.[/QUOTE]
''אה..אבא? איפה אני? איפה ליה?'' אשאל בתהייה את אבי.
הבטתי סביבי בבלבול, ''מה קרה לי?'' אשאל שוב
אני יאחוז בראשי בכאב ודאגה.
[QUOTE=ヒトカゲ;1367710][b]אנג'ל ~
[/b]
אתה ניגש לקניון ועומד להיכנס פנימה אך הדלתות היו נעולות. אנשים המשיכו בעסקיהם ואיש לא הסתכל לכיונך.[/QUOTE]
'צריך למצוא דרך להיכנס ' אומר לפאנג בזמן שאני מגרד בראשי ומסתובב סביב על מנת למצוא כניסה.
[b]וונדי ~
[/b]
את מחזיקה את ראשך ואוזניים מאורכות מעידות על שינוי בגופך, גם זנב ורדרד היה שם. משהו ללא ספק היה שונה.
"מתוקה. הגיע הזמן שנגלה לך מה שתמיד רצית לדעת." אמר אבא.
[B]אנג'ל ~
[/B]
אתה מסתובב ואז מגלה שהקניון נעלם לחלוטין. כל אנשי הרחוב הולכים ונעלמים. הבדידות מפלחת את לבך.
[QUOTE=ヒトカゲ;1367730][b]וונדי ~
[/b]
את מחזיקה את ראשך ואוזניים מאורכות מעידות על שינוי בגופך, גם זנב ורדרד היה שם. משהו ללא ספק היה שונה.
"מתוקה. הגיע הזמן שנגלה לך מה שתמיד רצית לדעת." אמר אבא.
[/QUOTE]
''מה..שתמיד רציתי לדעת? על מה אתה מדבר אבא? ולמה לעזעזל יש לי זנב ורוד?!'' אשאל כמעט בצרחה.
אביט בזנב בפחד, ''ממתי יש לבני אדם זנב?!'' אומר שוב בהזדעקות ואנסה להזיז את זנבי בבדיקה עם הוא באמת חלק מגופי ולא איזה מתיחה מרושעת של אבי.
[quote=ヒトカゲ;1367730]
[b]אנג'ל ~
[/b]
אתה מסתובב ואז מגלה שהקניון נעלם לחלוטין. כל אנשי הרחוב הולכים ונעלמים. הבדידות מפלחת את לבך.[/quote]
'פאנג איפה אתה, אני חושד שנתקלנו ביריב מעצבן 'אשאל בראשי את פאנג.
אצבט את כתפי על מנת לוודא שאיני חולם ואז אומר בכל "תתגלה".
[b]וונדי ~
[/b]
את שולטת בזנבך כמו שאת שולטת בידיך. אביך מסתובב בחדרך באי נוחות.
"תמיד רצית לדעת איפה גרנו לפני שהגענו לכאן. אם תזיזי את השטיח, תגלי."
[QUOTE=ヒトカゲ;1367739][b]וונדי ~
[/b]
את שולטת בזנבך כמו שאת שולטת בידיך. אביך מסתובב בחדרך באי נוחות.
"תמיד רצית לדעת איפה גרנו לפני שהגענו לכאן. אם תזיזי את השטיח, תגלי."[/QUOTE]
''מה.. שטיח? עוד מעט תגיד לי שיש עיר מתחת לשטיח שלי'' אומר בציניות אשר נובעת מסקרנות ופחד כאחד.
אני יזיז את השטיח ואומר ''אגב אבא איפה אמא?''
אביט מתחת לשטי ואצפה לראות פרקט כמו שאר רצפת חדרי.
[b]אנג'ל ~
[/b]
'כדי שאתגלה עליך לגלות אותי. הדרך לגלות אותי היא למצוא משהו לא טבעי בעולם הטבעי שיצרתי. ' נשמע הקול של פאנג בתוך הראש שלך. 'אני יכול להיות בכל מקום. הבט סביב! מה לא טבעי פה?!'
[b]וונדי ~
[/b]
את מזיזה את השטיח ומגלה דלת מעץ.
"תבעטי בדלת." אומר אביך. "אמא מחכה לנו כבר שם."
[QUOTE=ヒトカゲ;1367756][b]אנג'ל ~
[/b]
'כדי שאתגלה עליך לגלות אותי. הדרך לגלות אותי היא למצוא משהו לא טבעי בעולם הטבעי שיצרתי. ' נשמע הקול של פאנג בתוך הראש שלך. 'אני יכול להיות בכל מקום. הבט סביב! מה לא טבעי פה?!'
[/QUOTE]
"הכל, בניין לא יכול להיעלם סתם ככה זאת אשליה "אומר בביטחון.
[b]וונדי ~
[/b]
את מזיזה את השטיח ומגלה דלת מעץ.
"תבעטי בדלת." אומר אביך. "אמא מחכה לנו כבר שם."[/QUOTE]
''אבל מה עם לינה..?'' אתחיל לומר
''אויש נו טוב.. היום הזה לא יכול להיות מוזר יותר'' אומר ואבעט בדלת
אני ארד למקום אליו מובילה הדלת יחד עם אבי
[b]אנג'ל ~
[/b]
'הבניין נעלם באופן טבעי. הכל נעשה באופן טבעי!' צחק פאנג. 'אולי אתה בכלל לא מתאים לעולם הזה כסוף זנב שלי? אולי תביא לי את זנבך למשכון?'
[b]וונדי ~
[/b]
המחזה היה מטורף. קור בידר את שערותיך כשעיר שלמה נחשפה תחת לרגליך בשמי הלילה. עיר מוקפת ערים בה אנשים עפו סביב בעזרת מטאטאים וחיות מוזרות נראו עסוקות.
"גלאריה סאה." אמר אביך. "קדימה וונדי, הביעי משאלה ויצמחו לך כנפיים! קפצי!"
[b]וונדי ~
[/b]
המחזה היה מטורף. קור בידר את שערותיך כשעיר שלמה נחשפה תחת לרגליך בשמי הלילה. עיר מוקפת ערים בה אנשים עפו סביב בעזרת מטאטאים וחיות מוזרות נראו עסוקות.
"גלאריה סאה." אמר אביך. "קדימה וונדי, הביעי משאלה ויצמחו לך כנפיים! קפצי!"[/QUOTE]
''מה לעזע...'' אתחיל לומר, הכל קרה מהר מידי אבל התרגשות אחזה בי למשמע המילה כנפיים, לעוף תמיד רציתי.
אני אקפוץ ואביע משאלה בסתר ליבי ''הלוואי שאבין מה לעזעזל קורה פה''.
אחרי כל מה שקרה כבר אצפה לזוג כנפיים ורודות שיצאו מגבי ואולי מראשי.
לאחר מכן אומר ''אבא מה קורה פה..אנחנו..לא בני אדם נכון?''
[QUOTE=ヒトカゲ;1367764][b]אנג'ל ~
[/b]
'הבניין נעלם באופן טבעי. הכל נעשה באופן טבעי!' צחק פאנג. 'אולי אתה בכלל לא מתאים לעולם הזה כסוף זנב שלי? אולי תביא לי את זנבך למשכון?'
[/QUOTE]
אסתכל סביב על מנת לראות דברים יוצאי דופן.
[b]וונדי ~
[/b]
את קופצת, הדבר האחרון שאת יכולה לעשות זה לדבר. את מעולם לא חווית נפילה כה גבווה. הלב שלך נעתק לרגע ושנייה לפני שהתרסקת בקרקע מעין כרית אוויר עצרה אותך לפני המוות ואז כביכול הכרית אוויר נעלמה ואת נפלת על פניך, כך שערותיך הלבנות מפוזרות ומבולגנות.
[b]אנג'ל ~
[/b]
אתה מביט סביב. הרחוב נראה רגיל, בני אדם התהלכו רגיל והשמיים נראו רגיל. הכל נראה לגמרי רגיל.
[QUOTE=ヒトカゲ;1367771]
[b]אנג'ל ~
[/b]
אתה מביט סביב. הרחוב נראה רגיל, בני אדם התהלכו רגיל והשמיים נראו רגיל. הכל נראה לגמרי רגיל.[/QUOTE]
"בני אדם, לא אמורים להיות כאן בני אדם"
[QUOTE=ヒトカゲ;1367771][b]וונדי ~
[/b]
את קופצת, הדבר האחרון שאת יכולה לעשות זה לדבר. את מעולם לא חווית נפילה כה גבווה. הלב שלך נעתק לרגע ושנייה לפני שהתרסקת בקרקע מעין כרית אוויר עצרה אותך לפני המוות ואז כביכול הכרית אוויר נעלמה ואת נפלת על פניך, כך שערותיך הלבנות מפוזרות ומבולגנות.
[/QUOTE]
''מה לעזעזל קרה עכשיו?'' אשאל בתדהמה את אבי שהוא נראה לי הדבר השפוי היחיד שיש כאן.
לאחר שאתאושש מן הנפילה המוזרה אומר ''אוקיי יש לי זנב, אוזניים מוזרות מה עוד אני צריכה לדעת?''
[b]אנג'ל ~
[/b]
במבט נוסף אתה מבחין בזנבותיהם. מדובר באלפים.
'נו?!' צחק פאנג. 'מה לא טבעי באשליה שלי?! אני כבר מתחיל להתעייף.'
[B]וונדי ~
[/B]
"תשמעי מתוקה. את שוכנת אנרגיה, אלף." מתחיל אביך לגולל בפניך את כל הסיפור שכבר קראת בעמוד הראשון של המשחק. "מתנה אחת הענקתי לך שאין לכל אלף, את יודעת להשתמש בחרב. על כן יש לי מתנה קטנה בשבילך." אומר אביך ומושיט לך את החרב שאת מכירה כה טוב. "מהיום היא שלך. בלי יהלומים ובלי שום דבר."
[QUOTE=ヒトカゲ;1367777][b]אנג'ל ~
[/b]
במבט נוסף אתה מבחין בזנבותיהם. מדובר באלפים.
'נו?!' צחק פאנג. 'מה לא טבעי באשליה שלי?! אני כבר מתחיל להתעייף.'[/QUOTE]
'שאתה מדבר דרך הדמון שלי'אומר לדמות בראשי.
[b]וונדי ~
[/b]
"תשמעי מתוקה. את שוכנת אנרגיה, אלף." מתחיל אביך לגולל בפניך את כל הסיפור שכבר קראת בעמוד הראשון של המשחק. "מתנה אחת הענקתי לך שאין לכל אלף, את יודעת להשתמש בחרב. על כן יש לי מתנה קטנה בשבילך." אומר אביך ומושיט לך את החרב שאת מכירה כה טוב. "מהיום היא שלך. בלי יהלומים ובלי שום דבר."[/quote]
מתי אני יקבל דמון? D: (פליז שיהיה חמוד פליז שיהיה חמודxd )
________________
''תודה אבא!'' אומר ואחבק אותו עדיין מבולבלת ממה שקורה פה.
אני אתלה את נדן החרב(לכל חרב יש נדן אל תגיד לי שלזאת אין אני לא הולכת להסתובב עם חרב בידxd)
על מותני ואכניס לתוכה את החרב.
''אוקיי, אני שוכנת אנרגיה, אלפית מה שזה לא אומר, קראתי על אלפים באגדות אך לא ידעתי שהם אמיתיים ובטח שאני לא אחת מהם..'' אני יהרהר בקול
''מה עוד יש פה לראות ולעשות?'' אשאל
[b]אנג'ל ~
[/b]
פאנג נעמד מולך לפתע, הוא זינק עליך במבט זועם ונשך אותך.
פקחת עניים בהפתעה. עמדת מול הקניון וגשם טיפטף עליך בעדינות. פאנג נעמד מולך ומבטו נראה דואג. הוא אכן נשך אותך. 'אני מצטער אנג'ל, זאת היתה הדרך היחידה לבטל את המבט עם העיניים האדומות האלה, חוץ מזה שכמעט הרגת אותי!' אמר פאנג וצלע מעט.
[B]וונדי ~
[/B]
"מעוניינת לרכוש לך דמון?" שואל אביך בקול מעניין.
[b]וונדי ~
[/b]
"מעוניינת לרכוש לך אלף?" שואל אביך בקול מעניין.[/quote]
Lol התכוונת לדמון?
___________________-
''דמון\אלף?'' אשאל את אבי
''מה זה אומר? זה סוג של משחק?'' אשאל בסקרנות רבה.
''ויש לי שאלה שמדאיגה אותי אבא, לאלפים יש..אויבים?'' אוסיף בחשש
[b]וונדי ~
[/b]
יאפ. ערכתי Xd
++++++++++++++++
"לאלפים אין אוייבים. אבל עלייך להזהר, כי כמו שהאוייב הגדול של האדם הוא האדם עצמו, כך גם את עלולה להיחשף לאלף או קוסם מסוכנים." אמר אביך.
"מי רוצה גלידרחף?" נשמע קול מוכר ואימהי.
[QUOTE=ヒトカゲ;1367786][b]אנג'ל ~
[/b]
פאנג נעמד מולך לפתע, הוא זינק עליך במבט זועם ונשך אותך.
פקחת עניים בהפתעה. עמדת מול הקניון וגשם טיפטף עליך בעדינות. פאנג נעמד מולך ומבטו נראה דואג. הוא אכן נשך אותך. 'אני מצטער אנג'ל, זאת היתה הדרך היחידה לבטל את המבט עם העיניים האדומות האלה, חוץ מזה שכמעט הרגת אותי!' אמר פאנג וצלע מעט.
[/QUOTE]
'פאנג מצטער זאת היית אשליה, הייתי צריך לפתור את זה קודם 'אומר לו ואבדוק שהוא לא נפגע קשה.
[QUOTE=ヒトカゲ;1367793][b]וונדי ~
[/b]
יאפ. ערכתי Xd
++++++++++++++++
"לאלפים אין אוייבים. אבל עלייך להזהר, כי כמו שהאוייב הגדול של האדם הוא האדם עצמו, כך גם את עלולה להיחשף לאלף או קוסם מסוכנים." אמר אביך.
"מי רוצה גלידרחף?" נשמע קול מוכר ואימהי.[/QUOTE]
''אמא!'' אצעק ואחבק אותה בשמחה
''גלידרחף? מה זה?'' אשאל בתימהון
''אה ואבא מה זה דמון?'' אוסיף שאזכר בשאלתו עם ברצוני אחד כזה