היום או מחר עוד פרק.
Printable View
היום או מחר עוד פרק.
[b][i][u]פרק 13:פעמיים[/u][/i][/b]
לפעמים ישנם מקרים שפעם אחת לא מספיקה ,אז יש את הפעם השנייה .
אני זוכר כשהייתי צעיר יותר ,ניסיתי לעשן בפעם הראשונה סיגריה ,ניסיתי ונחנקתי ,השתעלתי כמו בן אדם שחולה סרטן כבר שנים רבות
הרגשתי באותו רגע חרטה גדולה על כך שעישנתי ,אבל זה עבר מהר מאוד כי זה קרה גם בפעם השנייה.
הפעם השנייה הרבה יותר משחררת ,הרגשה קלה ויותר כיפית ,הרגשה כאילו זה היה אמור לקרות פעמיים.
כיום אני לא נוגע בזה ,וידעתי שכדי שלא אהיה סקרן יותר לעולם בנושא , אצטרך לנסות , וכך אדע האם אני רוצה להתחיל או לא.
[b][i][u]אנגליה,שנת 2000 ,ה20 בינואר ,אורנבריסטת אוקספורד -פלאשבק[/u][/i][/b]
"בא לי שנחגוג את זה איך שהוא" אומר סקוט
"מה שניסע להירגע?" שואל ריצ'רד
"כן , בא לי להשתחרר קצת" אומר סקוט
"לאן ניסע?" שואל ריצ'רד
"בוא ניסע למצרים" אומר סקוט
"למצרים?" שואל ריצ'רד בפליאה ולא מבין מדוע דווקא לשם
"כן נו , בוא ניקח איתנו עוד כמה אנשים ונלך" אומר סקוט בחיוך
בימים ההם ריצ'רד וסקוט היו בני 24 בלבד כשהחליטו לצאת למסע הזה ,הם החליטו לקחת איתם חברים מהאורנברסיטה .
[b][i][u]אנגליה,שנת 2000 ,ה21 בינואר ,אורנבריסטת אוקספורד -פלאשבק[/u][/i][/b]
"אז את מי ניקח?" שואל ריצ'רד
"יש את הבחורה היפה הזאת בשנה הראשונה שלה" אומר סקוט
"ההיא עם העיניים היפות?" שואל ריצ'רד
"כן" אומר סקוט
"איך קוראים לה?" שואל ריצ'רד
"נראה לי ששמה זואי" אומר סקוט ושניהם מחפשים אותה ברחבי אוקספורד
זואי הייתה בחורה עם גובה ממוצע ,יפיפייה ובעלת עיניים מיוחדות בצבע כחול כאשר היא עצמה בעלת שיער חום ,דבר נדיר ביותר כאשר אף אחד
ממשפחתה לא נושא עיניים כחולות.
"זואי!" סקוט כאשר רואה אותה בלובי ורץ אליה
ריצ'רד מייד אחריו .
"כן?" שואלת בחיוך
"שבוע הבא יש לנו את חופשת הסמסטר שלנו ,אני וריצ'רד יוצאים לחופשת מחקר" אומר סקוט
"באמת? איפה ?" שואלת
"במצרים" אומר ריצ'רד
"מצרים? וואוו" אומרת זואי
סקוט הביט בה וגרם לה תחושה של מחשבה והתלבטות ,לא עבר זמן רב והיא השתכנעה
"טוב אני באה" אומרת ושניהם צוחקים ושמחים שהיא מצטרפת ,זואי הייתה אז בת 18 בלבד.
[b][i][u]אנגליה,שנת 2000 ,ה21 בינואר ,אורנבריסטת אוקספורד -פלאשבק[/u][/i][/b]
אחרי שזואי הסכימה השניים לא ויתרו וחיפשו איתם שותפים לנסיעה
"נראה לך שהוא ירצה לבוא?" שואל ריצ'רד את סקוט
"אפשר לנסות ,אני לא יודע מה יגיד" אומר סקוט
סקוט דופק על הדלת של השכן שלהם לחדר כאשר על הידית רשום "לא להפריע "
"מי שם?" שואל מהחדר
"אלה סקוט וריצ'רד" אומר ריצ'רד
"רגע" אומר השכן שלהם
"מה שלומך מת'יו?" שואלים השניים את מת'יו ,שכנם לחדר .
"שלומי טוב" אומר להם מת'יו
"אנחנו רוצים להציע לך הצעה שלא תוכל לסרב לה " אומר סקוט ומחייך כאשר תוך רגעים ספורים לא היה למת'יו מה להגיד חוץ מלהסכים
מת'יו היה אז בן 22 בלבד.
[b][i][u]האי סול ,שנת 2012 ,ה30 ליוני ,שעת לילה ,המקלט [/u][/i][/b]
הוא היה נראה זקן כל כך ,כאילו נותרו לו עוד כמה דקות בודדות לחיות וזה הכל ,זה היה נראה ממש רע אבל ניסיתי להתנהג כרגיל
"נו אז מה היה כל כך דחוף שעזבת את המקלט?" שואל מת'יו כאשר נוגע ומלטף את זקנו הלבן והארוך
ריצ'רד מצביע עליי ואומר "מצאתי אותו" אומר למת'יו.
מת'יו מסתובב ורואה אותי , הוא מסתכל עליי כאילו הוא ראה רוח רפאים ,מעולם לא הביטו בי ככה ,הרגשתי קצת מאוים אבל מצד שני , הרגשתי בטוח.
"שלום לך מה שמך?" שואל אותי מת'יו במבט חוקר בעיניו המקומטות
"שמי קאי" אני אומר ומציג את עצמי
ריצ'רד ומת'יו ישבו ליד המדורה ואמרו לי "שב ונשוחח" .
ישבתי כמובן מתוך נימוס בלבד ,והם החלו לשאול אותי שאלות
"איך הגעת הנה?" שואל אותי מת'יו
"הגעתי ביחד עם שני חברים שלי ששמם קייט ולוק , ביחד עם סבא רפאל וחבר של סבא ששמו ליאו" אני אומר לו
"לשם מה הגעתם?" שואל ריצ'רד
"הגענו כדי לטייל ,לחוות " אני אומר
"איך מצאתם את הפתח?" שואל אותי מת'יו
"ברחנו מהמפלצת.." אני מנסה לומר והשניים כבר הבינו מה קרה.
"בן כמה אתה?" שואל אותי מת'יו
"אני עוד מעט בן 18" אני אומר להם
השניים מביטים זה בזה ומבינים משהו חשוב ,דבר שאני לא יודע עליו , ומי יודע בכלל אם אני אדע .
הייתי חייב לשאול גם משהו ,כדי להרגיע את עצמי
"בני כמה אתם?" אני שואל
ריצ'רד מביט בי ואומר "אני בן 36" בחיוך
ומת'יו שנראה זקן , בגיל אכזרי אומר "אני בן 70".
[b]המשך יבוא...[/b]
[i]שאלות הפרק:
איך עברו 12 שנה ,ומת'יו שהגיע בן 22 , הפך לבן 70?
איפה סקוט על האיסלה אלמה?
ואיך יש שני ריצ'רדים?
את כל זה תגלו בפרק הבא![/i]
למה אתה שואל את מה שאנחנו חייבים לשאול?
בכל מקרה פרק יפה ומסקרן,מחכה בקוצר רוח לפרק הבא..
לחסוך מכם את השאלות D:
תודה רבהd:
קראתי בנתיים עד פרק 10 כי אני דיי עייף סיפר נחמד אהבתי את המוטיב החוזר של הזמן ובכללי זה מגניב כזה סיפורים על זמן, בכ"מ לא הכל מושלם ובגלל זה יש גם תגובות בונות יש רק דבר אחד שבאמת הפריע לי במיוחד, אני לא יודע איך להסביר את זה ממש אבל הדמויות שבנית בסיפור עד עכשיו הן דמויות שטוחות בלי רבדים בלי עומק או פרטים מעניינים קשה לי להסביר את זה תקרא את הפרקים ותראה חסר רגש עומק הכל [b]טכני[/b] חוץ מזה לא מצאתי עוד בעיות אבל בסה"כ סיפור טוב אני אמשיך לקרוא לבינתיים =]
תודה רבה לך מור D:
אני מבין על מה אתה מדבר.
פרק נחמד,מוזר ומעניין
תודה רבה אשמח לעוד תגובות
קראתי עד פרק 13 והדבקתי את הקצב!
ורק שתדע שכל השאלות שעלו בראש שלי כתבת בסוף פרק 13 במיוחד מה שמטריד אותי זה איך עברו רק 12 שנה ומתיו בן 70? מחכה בקוצר רוח לפרק הבא
ד"א היה משהו שיחסית משך אותי בפרק 12, כתבת שמתיו סיפר סיפור [b]לילדים קטנים [/b]שכביכול הם תושבי המקום ולא הגיעו לאי דרך הפתח או חקירה כלשהי כמו סקוט רצי'רד קאי וכו' מה שאומר שאפשר להגיע אל המקום לא רק דרך הפתח? וריצ'רד הזה נראלי קצת חשוד, שתיהם למרות שהם עזרו לקאי וללוק
מה שקרה למת'יו -הוא גם מה שקרה לריצ'רד .
המבין יבין .
אולי ריצ'רד התפלג לשתי ריצ'רד וחצה את גילו Xd זה מסתדר איכשהו יחסית לגיל שלו
לא הבנת את זה נכון .
אתה תבין הכל אל תדאג D:
בזמן שהייתי בבאן קראתי את כול הפרקים שפירסמת פה.היו אחלה פרקים מחכה כבר להבא
שלום אני ליאם.
אני קורא הדוק של הסיפור שלך,למרות שלא הגבתי בו אף פעם,לפי מה שזכור לי,אבל לא היה לי מה להגיב,כי הסיפור הזה ממש לא ברור(אני לא אומר את זה בתור משהו רע).
אגב,אני חושב שכשאתה אומר שקרה למת'יו אותו דבר כמו לריצ'רד,אתה לא מתכוון להתפצלות,אלא למשהו אחר שקרה לו,כמו הסיבה שהוא התפצל,שכנראה נגרמה ע''י האיש שפיצל את ריצ'רד,שגם הפך את מת'יו לזקן.
[quote=היומן המיומן;1069285]שלום אני ליאם.
אני קורא הדוק של הסיפור שלך,למרות שלא הגבתי בו אף פעם,לפי מה שזכור לי,אבל לא היה לי מה להגיב,כי הסיפור הזה ממש לא ברור(אני לא אומר את זה בתור משהו רע).
אגב,אני חושב שכשאתה אומר שקרה למת'יו אותו דבר כמו לריצ'רד,אתה לא מתכוון להתפצלות,אלא למשהו אחר שקרה לו,כמו הסיבה שהוא התפצל,שכנראה נגרמה ע''י האיש שפיצל את ריצ'רד,שגם הפך את מת'יו לזקן.[/quote]
מחשבה נבונה ונכונה .
תמשיך לקרוא D: