טוב אז זו לא אשמתך, אני מאמין שאם היית מרוכזת היית כותבת יותר טוב
Printable View
טוב אז זו לא אשמתך, אני מאמין שאם היית מרוכזת היית כותבת יותר טוב
למרות שכואב לך הראש הפרק קצר מאוד.
וגם, מה הסיכוי שיהיו שם שני פוניטות זוהרות? למה הם לא תפסו את הראפדיש? שוב עשית שיחה לא טובה.... איך לעזאזל ווידל ניצח ראפידש? למה יש לנגה וריי בערך אותם פוקימונים....
קודם כל לצערי הרב אני חולה מתה עם כאב ראש עצום אבל ממש השקעתי בפרק הזה-
[B]כוח מתגלה, יונתן והשאר
[/B]שני האנשים הסתובבו אליי ואל ריי, אחד מהם אמר ''סוף סוף מצאנו אותכם, הנבחרים!'' ושניהם עטו הבעת שמחה ואושר, ואז הם הוציאו פוקדורים שחורים בעלי סימני רונות אדומים עליהם ואמרו ''אמפריציה ולוקאריציה צאו!'' , מתוך הפוקדורים יצאו שני פוקימונים הראשון נראה כמו אמפרוס אבל.. שונה, הוא היה בגובה שלושה מטר לפחות ובצבעי אדום-שחור, על גבו היו קוצים אדומים איימתניים, השני נראה כמו לוקסיו אבל גם בסביבות גובה שלושה מטרים והוא גם היה בצבעי אדום-שחור עם רוצים אדומים על גבו, האנשים צחקו ואמרו ''תכירו, המוטציות של הצוות'' ואז הוסיפו ''אז.. אתם באים בשקט או לא? אני אתן לכם רמז התשובה הנכונה היא לבוא בשקט'', לא עניתי, רק הוצאתי את בלה ואמרתי כמעט בלי קול '' עלי תער, עכשיו!'', ריי הוציא את לני ואמר לו את אותו הדבר, צפינו בלני ובלה מותיאים עלי תער מראשיהם ובעלים המתקדמים אל המוטציות, האנשים אמרו ''אתם בחרתם בזה, המוטציות פועלות על דעת עצמן.. תהנו'' , עלי התער התקרבו יותר ויותר אבל אמפרציטה השתמש במכת ברק מוזרה, מכת הברק הייתה שחורה וחיסלה בלי בעיה את עלי התער של בלה, לוקטציה חסם בקלות את עלי התער של לני גם במכת ברק אבל במכת ברק אדומה כדם.
לא התייאשתי ואמרתי ''בלה ולני עלים קסומים!'' אמרנו יחד, בלה ולני הוציאו עלי תער זוהרים באלפי צבעים סגול,צהוב,ירוק כתום.. אשר התקרבו אל המוטציות אשר חסמו את ההתקפות שוב בלי בעיה בעזרת ברקים קטנים, אני וריי הרגשנו אובדי עצות, ולא ידענו מה לעשות, שני האנשים צחקו בקול ונהנו מהמחזה, ואז זעם אדיר השתלט עליי מחשבות רבות השתלטו עליי, הרגשתי כעס על האנשים האלו, על כך שאני דווקא הנבחרת, שאליי הם נטפלים בסך הכל רציתי להיות מאמנת רגילה עם שותף רגיל, הרגשתי בכוח מוזר כלשהו עולה במעלה גופי ואז יצא ממני נתז מים גדול אשר בקושי הזיז את המוטציות אבל בהחלט הפתיע את כולם, את בלה ולני, המוטציות, אותי ואת ריי וגם את האנשים שהפסיקו לצחוק בקול ואמרו ''תפסיקי מיד! את לא מבינה שאין לך סיכוי נגד צוות נובחר?!'', לא הקשבתי אני עדיין הייתי המומה בכדי להגיב, שמעתי קול מאחוריי אומר ''הגענו'', אני וריי הסתובבנו וגילינו שאנחנו מוקפים בחברי צוות נובחר, ושה''הגענו'', הייתה הכוונה לשהתגבורת של צוות נובחר הגיעה.
לפני שהספקנו להגיב נזרקה מעליי ומעל ריי רשת זהובה ענקית, וכשלושים באלבאזורים היו מחוברים לרשת בחבלים, שמעתי מעליי קול ''עכשיו!'', ואבקת שינה התפזרה עלינו מכל עבר, הדבר האחרון ששמעתי היה קולו של ריי צורח ''נגה!''.
****************************************************
[b]במקום אחר אי שם ליד העיר סאנידיי[/b]
''אז הם סוף סוף נחשפו...'' אמר ג'וני אשר עטה כעט ברדס שחור שהסתיר את פניו , ''כן זה היה שוווה את ההמתנה יש להם הרבה מה ללמוד ולהבין, לא קל להיות הנבחרים''
אמרה שרה שגם לבשה על ראשה ברדס שהסתיר את פניה, אבל לא הצליח להסתיר את עייני הלילך הסוערות שלה, ג'וני ושרה יצאו מהחדר הירוק עם דוגמת הדשא על הקירות ועם הטריקו והצ'יקוריטה אשר ישנו יחד בסלסילה, אל עבר בסיס צוות נובחר, שרה אנחה ואמרה ''זה הזמן שהם יחזרו למקום שבוא הכל התחיל''....
*************************************************
[b]בבסיס של צוות נובחר[/b]
התעוררתי בתא מוזר בצבע אדום, סגור ללא כל דלת או חלון כאשר אני קשורה לכיסא שחור וקשיח, עוד כיסא היה מחובר לשלי ובוא ישב ריי עדיין מעולף ומאפו ירדו זרזיפי דם אדמוים ''ריי!'' צרחתי בפחד גדול ודאגה.. וכמו על פי אות הופיעו שני אנשים לבושי מדי צוות נובחר שאמרו ''תסתמי..'', הם הצליפו על גבי בעזרת שוט ועליו להבות מרקדות ושקעתי בעילפון וכאב...
אני חושבת שהתעוררתי כמה פעמים אבל אני לא ממש זוכרת מזה משהו, כשהתעוררתי סוף סוף סופית ראיתי את ריי לידי נאבק בכביליו....
לפתע שמעתי קול, אחד קירות התא שלנו נשברה וראיתי מאחורייה ילד בעל שיער חום שאמר ''אני יונתן, אני צריך להביא אותכם אליהם'', ''אל מי?!''ב שאלתי אבל הוא לא ענה, יונתן שיחרר אותנו אבל אז נשמע אזעקה וכחצי מצוות נובחר עמדו מולינו...
פרק נחמד.
בכל מקרה לנגה ולריי יש כמעט את אותם פוקימונים, זה ממש מוציא את החשק לקרוא. אין התעניינות, הדמויות אותו הדבר, וגם בפרק שכתבת מנקודת המבט של ריי הוא התנהג בדיוק כמו נגה.
כמה שאת חולה, במידה והיית חולה כך שהרמה שלך תרד משמעותית, כבר לא היית כותבת. לכן, תשפרי את זה. זה לא הגיוני שהם יתנהגו אותו הדבר, יהיו להם אותם פוקימונים בערך והם ילחמו באותה שיטה בדיוק.
פרק סביר.
גם לדעתי תכתבי כשתרגישי יותר טוב, כולם מיבינים ויתחשבו בך.
אני משתעממת בבית :( אני מפסידה את הגיחה! חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן..:( אבל אני תקועה בבית...
כתיבה עוזרת לי להעביר את הזמן
הפרק יפה, אבל הוא באמת פחות טוב, וגם כמה שזה נשמע מוזר, זה נהיה לא מעניין כל כך.
רואים שהשקעת, יש לך שתי שגיאות בסך הכל, אבל העלילה לא מתקדמת כל כך, ובאמת אם את עושה מסע של שניים, שזה יראה כמו מסע של שניים.
אוקיי אני טשתדל לשנות את התנהגותו של ריי אני מקווהשאחלים מהר :)
[b]יונתן וחברות או לא?
[/b]
חצי צוות נובחר הקיף אותנו, עמדו שם לפחות כחמש מאות איש, עם פוקדורים שלופים, לעברינו התקדם איש שמנמן נמוך קומה עם שיער חום ועייני ענבר בורקות, הדבר הראשון דעלה בראשי היה 'כמה ג'ל הוא שם...', יש לי אישיות כזאת לחשוב על דברים מטומטמים במצבים הכי לא טובים ולא מתאימים שיש.
האיש התקרב אלינו ואמר ''אני מנהיג צוות נובחר, אתם בטח יודעים למה אתם פה נכון?'', רציתי לענות אבל ריי ענה במקומי, ''בטח שאנחנו יודעים, אנחנו פה כי הצוות האידיוטי שלך תפס אותנו והביא אותנו לפה בלי שום סיבה'', האיש ציחקק ואמר ''קרוב, אבל לא, אתם פה כי אתם הנבחרים ו... טוב אתם חייבים למות מיד או שתהרסו לנו הכל'', הוא נקש באצבעו וכל החיילים זרקו את הפוקדורים שלהם לאוויר, היו שם יותר פוקימונים משיכולתי לספור וכולם היו שונים וגדולים, ראיתי שם פאצ'יריסו, פיקאצ'ו, ראיצ'ו, אלקטוויר ומי לא... אבל מה שהיה מוזר הוא שחצי מהמעגל שהיה בצד שלי הוציא רק פוקימוני חשמל, אבל הצד שהיה קרוב יותר לריי הוציא רק פוקימוני אבן, ראיתי שם ג'אודודים, לאודדים, ראפייריאורים ומה לא, מנהיג צוות נובחר, שכמובן ברוב טובו לא סיפר לנו את שמו נקש באצבעותיו ואמר ''עכשיו'' בקול דרמטי, כל פוקימוני החשמל השתמשו עליי במכת ברק איימתנית וכל פוקימוני האבן השתמשו בזריקת אבנים על ריי, הרגשתי את החשמל עובר בגופי הסתכלתי על ריי וראיתי בעייניו רק פחד, יונתן היה בצד מעולף וכבול, כנראה עשו לו את זה כאשר לא שמנו לב, חשבתי לעצמי 'עם אני כבר הולכת למות כדי שאומר לו', ובלי קול אמרתי לריי ''אני אוהבת אותך'', ריי התסכל אל עייני ואמר ''גם אני'', הוצפתי אושר וחיכיתי לסוף המר, החשמל המשיך לעלות בגופי והרגשתי אותו מעקצץ מתחת ללבי 'זה הסוף' הבנתי, הסתכלתי על ריי בפעם האחרונה ראיתי את העצב והפחד בעייניו ומשהו הציף אותי בשנאה, הרגשתי שנאה על למה הצוות הזה מתעלל דווקא בנו, דווקא עכשיו שריי הודה שהוא אוהב אותי, וקרה דבר מוזר, כמו שקרה כאשר שצוות נובחר ניסה לתפוס אותנו,אבל הפעם חזק יותר, מגופי יצאו שני נחשולי מים ענקיים בצורת נחשים, נחשולי המים התקרבו במהירות אל צוות נובחר וכולם עפו, הסתכלתי על ריי אבל בעיינים שלו לא ראיתי מה שהיה קודם, הפעם הייתה שם שנאה וזעם, הבנתי שהוא חושב על אותם דברים שאניחשבתי ופתאום יצאו ממנו שני נחשולי אוויר בצורת נחשים, ניסיתי להתעצבן שוב, הבנתי שרק כך אני יכולה לשלוט בנחשולי המים, חשבתי על האיש נמוך הקומה וכמובן שממני יצאו גם שני נחשולי מים נחשיים, רק שהפעם אחד נחשולי המים ממני ואחד מנחשולי האוויר של ריי הצטלבו ויחד הפילו חצי מהאנשים שהקיפו אותנו, וכך קרה גם עם שני הנחשולים הנוספים, בלי להסס אני וריי רצנו בכל כוחותינו אל היציאה מהבסיס, לא ממש ידענו לאן ללכת אבל מסתבר שלריי יש חוש כיוון לא רע בכלל, תוך כחצי שעה מצאנו את עצמינו במרחק של כחצי קילומטר מהבסיס, ריי אמר לי ''לא שחכנו משהו?'', לא הבנתי על מה הוא דיבר אבל אז ההבנה נפלה עליי ''יונתן, שלכנו את יונתן!''....
בפרק הבא-
מה ריי ונגה יעשו?
מה יעלה בגורלו של יונתן?
פרק ממש יפה! זה חלק א'?
כן, החלק הבא יפורסם בהמשך היום, כלומר עוד 3 תגובות :)
פרק מאוד יפה מחכה לפרק הבא.
פרק נחמד.
יונתן וחברו...או לא?-חלק ב'
''מה נעשה עכשיו?'' שאל אותי ריי בפחד, ''חייבים לחזור, יונתן הציל אותנו!'' אמרתי לו בביטחון, ריי הינהן ויצאנו בריצה מהירה חזרה אל הבסיס, בבסיס שררה אנרכיה מוחלטת, חיילים רו בבהלה ממקום למקום וחיפשו אותי ואת ריי, בכניסה לבסיס היה ארון ציוד, פתחנו אותו ומצאנו מה בגדי צוות נובחר מרופטים, לבשנו אותם ושמנו גם כובעים והתחלנו ללכת לכיוון המקום בוא ראינו לאחרונה את יונתן, כאשר הגענו ראינו הרבה מאוד חברי צוות נובחר עומדים בחצי מעגל וצוחקים על משהו, שאלתי אחד מהם בנימה אגבית ''מה קורה פה?'', האיש הסתכל עליי ולרגע חשבתי שזיהה אותי אבל הוא רק אמר ''את חייבת לראות את זה, הם מתעללים ב אסיר'', 'באסיר..' חשבתי ולבי החל לפעום בחוזקה, אני וריי נדחפנו בין כל חברי הצוות וראינו בדיוק את מה שחששנו ממנו, יונתן היה כבול לכיסא ומא'אמפ ענק נתן לו כל הזמן אגרופים בבטן, בכל אגרוף יצא ליונתן עוד זרזיף דם מפיו, חוץ ממני ומריי כולם צחקו, לפתע ראיתי את מנהיג הצוות שאמר לכל הצוות ''לא חשבתם שלא אשים עלייכם מכשירי איתור נכון?!'', ואז הו הצביע עלינו ואמר ''תפסו אותם'', תוך דקה מצאנו את עצמינו כבולים, שוב, מנהיג צוות נובחר אמר ''לא הצגתי את עצמי כראוי אני לני'', ואז לני הוסיף ''רק עם תברחו שוב..'', ואז הופיעו מאחוריו שני חברי צוות נובחר עם מזריקים קטנים מלאים במים, בתוך כל אחד מהמזרקים צף משהו שחור וקטן, ''מכשירי איתור'' אמר לני, אחד מחברי הצוות שהחזיק מזרק תפס את ידי בחוזקה ומשך אותה לאחור ואז הוא הזריק לי את המשדר, ואותו דבר עשו לריי, שוב קרתה אותה סיטואציה פוקימוני החשמל והאבן עמדו לתקוף אבל משהו ממש מוזר קרה, המתקפות התקרבו אלינו מכל עבר אבל שדה כוח מוזר כלשהו הקיף אותנו, הסתכלתי משני צידי , שני אנשים עמדו שם, אחד בכל צד, בן ובת, יונתן חייך ואמר ''סוף סוף.. מאחרים כרגיל''ף שני האנשים עטו ברדסים אז לא ראיתי איך הם נראים אבל אחד האנשים אמר ''אופס..'' וצחקוק נשמע ואז התעלפתי, התעוררתי בקרחת יעק קטנה, ריי ישב לידי, שאלתי ''מה קרה שם?'', ריי חייך ואמר ''תסתכלי בעצמך', התיישבתי וראיתי שני אנשים, אישה אחת בעלת שיער סגול ועייני לילך, ואש בעל שיער ירוק ועייני איזמרגד בורקות, ''אני שרה'' אמרה האישה בעלת השיער הסגול, ''וזה ג'וני'' היא הוסיפה והצביע על האיש בעל השיער ירוק שעדיין היה עטויי ברדס, ''באנו ללמד אתכם להיות הנבחרים, בדיוק כמו שנועדתם'' היא אמרה, ''לא!'', צעקתי והמשכתי ''סבלנו בגלל זה מספיק, למה אנחנו? , אני לא רוצה בזה בכלל!'' וכמעט בכיתי, שרה הסתכלה עליי בהבנה ואמרה ''נועדת לזה, את יכולה''
שרה-
[SPOILER][IMG][url=http://tektek.org/avatar/46849257][img]http://img14.imageshack.us/img14/9453/tek4eb1655a439a80729984.png[/img][/url][/IMG]
[/SPOILER]
ריי-
[SPOILER][url=http://tektek.org/avatar/46849288][img]http://img256.imageshack.us/img256/7809/tek4eb1664f99c067387224.png[/img][/url][/SPOILER]
הסיפור הזה כך כך מדהים ובלתי צפוי! כל פעם מצטרפים עוד אנשים ומגלים עוד דברים משונים, מעניין מאד מה הולך לקרות.
תמשיכי ככה (מאד מזדהה איתך גם אני חולה כבר המון זמן:().