אסון הטבע 3 :עידן חדש

יואוווווווווו אין על הסיפור הזה !! התגעגעתי אליו חחחח באמת שאני מחכה לפרק הבא אבל משהו לא כל כך מובן לי למה הפרקים חוזרים על עצמם כאילו כבר היה את הקטע שהם פגשו את ג'ק אבל מה העניין בזה ? אבל בכל מקרה אהבתי !! .. מחכה לפרק הבא .. ;)

[QUOTE=mc shay;1070205]יואוווווווווו אין על הסיפור הזה !! התגעגעתי אליו חחחח באמת שאני מחכה לפרק הבא אבל משהו לא כל כך מובן לי למה הפרקים חוזרים על עצמם כאילו כבר היה את הקטע שהם פגשו את ג'ק אבל מה העניין בזה ? אבל בכל מקרה אהבתי !! .. מחכה לפרק הבא .. ;)[/QUOTE]

היה את הקטע הזה כי מהפרקים של אסון הטבע 2 פורסמו רק 6 פרקים בודדים
עכשיו הם קצת השתנו .

[b][i][u]פרק 25:סיפורו של ג'ק[/u][/i][/b]

אפשר להתחיל מהתחלה ,מהמקום שבו היית לפני שנים רבות ,במועדון איגרוף של צעירים ,שם הכל התחיל?
אולי כדאי שתחדדו את השמיעה ,הראייה,ואת חוט המחשבה ,לפעמים הכל לא בדיוק כמו שאנו חושבים.
ארנולד שוורצנגר ,ז'אן קלוד ואן דאם ,סילבסטר סטאלון ,ברוס וויליס ,ג'קי צ'אן ועוד הרבה שחקני שמשחקים
בהרבה סרטים את "איש הצבא הבלתי מנוצח" אף אחד מהם לא באמת חווה את החוויה שחווה ילד בלונדיני
וקטן שננטש על ידי הוריו ,נותר לו רק סבא וסבתא וגם הם הלכו בשלב מסוים.
אתם בטח כבר מנחשים על מי מדובר ,זהו ג'ק.

קולורדו ,מקום שקט אמנם בינוני בגודלו ,אך שקט ,רשויות החוק מעולם לא היו שם כל כך מאיימים .
בכל יום כמעט תפסו משלוח סמים שהועבר ממקסיקו או מארצות דרום אמריקה .
ג'ק ,בדיוק סיים את לימודיו בקולג' ,סטונדנט מצליח למתמטיקה ,כולה בן 21
סבא תמיד לחץ עליו להיות רואה חשבון מצליח או עורך דין דגול ,
אך ג'ק ניסה ללכת בדרך שונה.זה ,הסיפור של ג'ק.

[b][i][u]קולורדו ,האזור המערבי ,ה10 באפריל ,שנת 2000 [/u][/i][/b]

ג'ק יושב לו במדרגה של הכניסה לבית ומלטף את כלבו ,שמו היה מקסול .
זה היה ערב שגרתי בשכונה של ג'ק ,שום דבר לא הפריע לאף אחד ,ומקודם קצת טפטף גשם שגרם לאוויר
לרדת ולהיות רגיש יותר באדמה ,זמן טוב לנשום אוויר צח ,מיד אחרי הגשם.
ג'ק מלטף את מקסול ושומע צעקות
"אה! תעזבו אותי!די !" קול של צרחה של אישה מגיע מהפינה של ביתו של ג'ק
שני שודדים רעולי פנים מנסים לקחת את תיקה של האישה הצעירה בכוח רב .
"היי מה אתם עושים ?" מתערב ג'ק כאשר נביחותיו של מקסול מגיעים כקולות מגבים מאחוריו.
"אדוני תעזור לי!" צועקת האישה לעזרה מג'ק
"תעזבו אותה!" אומר ג'ק וקופץ על אחד השודדים ומכה בו בגב מאחור ,השודד השני מגיע ומחטיף לג'ק מכות
ומוריד את ג'ק מגבו של חברו ,השניים מפילים אותו על הרצפה ודורכים עליו ומכים אותו
ג'ק שבקושי מדבר אומר לאישה "תברחי" והיא שומעת להצעתו ,בוכה מרוב צער ורחמים לגבי ג'ק ורץ עם
עקביה בכביש הרטוב למקום בטוח בו לא יתפסו אותה.
ג'ק נענק מכאבים על הרצפה והוא מנסה להתנגד לשני הבריונים שמכים בו בלי סוף ,שלולית דם גדולה מתחילה
להיווצר על הרצפה ,הרחובות ריקים ,אין מי שיעזור .
השניים שנראים חזקים מאוד ממשיכים להכות ולא מפסיקים ,ג'ק מוכתם בפניו עם דם ומעולף ,גופו הרזה לא
ישרוד הרבה זמן .
"טיפלנו בחמור הזה!" אומר אחד השודדים ,השני יורק על הגוף של ג'ק והם בורחים משם .
גשם שוטף מתחיל ויורד על ג'ק המדמם על הרצפה ,כעת הוא גוסס.אור לבן מגיע להסיע את ג'ק
הוא מרגיש שהוא מרחף לו ,והוא רואה את הענן ,עם פתח קטן ואור שבוקע מתוכו ."זה גן העדן ?" שואל לעצמו
הוא רואה מולו מלאך ,פניו מוסתרות קצת אך המלאך אומר לו בפשטות "ג'ק... ג'ק..."
"מה ?" שואל ג'ק
"ג'ק... ג'ק.." אומר המלאך ופתאום מתעורר ג'ק בחדר מיון בבית החולים ומולו הוא רואה את הדוקטור
"ג'ק ?" שואל הדוקטור ומנסה להעיר את ג'ק .
"מה ? איפה אני ?" התעורר ג'ק ושואל את הרופא את שאלה הפתיחה של כל פצוע שמתעורר מעילפון .
"ג'ק ,אתה בבית החולים ,אתה נפגעת קשה" אומר הדוקטור .
"מה קרה לי ?" שואל ג'ק כשבקושי יכול לדבר כשעוטפים אותו בכל הגוף ,תחבושות .
"אנו חושבים שאולי הסתבכת בקטטה אלימה מאוד ,מצבך היה מצב אנוש ,כל גופך מלא שטפי דם שכמעט
גרמו לך לקרישה ,אתה ניצלת ממוות " אומר הדוקטור ומסביר לו
"איך זה קרה לי ?" שואל ג'ק
"אנו לא יודעים ,ציפינו שאתה תגיד לנו איך נכנסת למריבה הזו מלכתחילה " אומר הדוקטור ומחכה
"אני ... " אומר ג'ק ומנסה לדבר אך איברי גופו מקשים עליו מרוב הכאבים .
"אישה אחת ... שודדים ... " אומר ג'ק ולא יכול להגיד יותר מזה.
"אני מבין .אתה נפלת קורבן " אומר הדוקטור וג'ק מהנהן בראשו.
"יש לך תקופת החלמה לא קלה ,אתה תצטרך להישאר בבית החולים חודש " אומר הדוקטור
"חודש ?!" שואל ג'ק
"כן ,אנו חוששים שאולי נפגעת במערכת העצבים " אומר הדוקטור
"מה זה אומר ?" שואל ג'ק
"יכול להיות שחלקים מגופך יהיו משותקים " אומר הדוקטור ומנסה להגיד זאת ברכות.
"אילו חלקים ?" שואל ג'ק
"זה לא בטוח עדיין ..אבל.."
"דוקטור! אילו חלקים ?" מנסה לברר ג'ק למרות התנגדותו של הדוקטור
"יכול מאוד להיות שאתה תישאר נכה ברגלייך " אומר הדוקטור ויוצא כאשר ג'ק מבקש להישאר לבד
לחדר של ג'ק בבית החולים נכנסת אישה ,צעירה ויפה ,עם שיער חום ושפתיים יפיפיות .
המעיל שלה היה חום בהיר וכאשר היא נכנסה היא שמה לב שג'ק צועק ובוכה ,מנסה שלא לזוז יותר מדי .
"היי " אומרת
ג'ק מביט בה ומזהה את האישה שהציל מהשודדים "זאת את!" אומר ג'ק

[b]המשך יבוא...[/b]

עדיין מוכר,אהבתי את הפרק הזה

פרק נחמד מחכה לפרק הבא

תודה רבה לכם .

פרק יפה,אותי אישית ריגש. אני מבין שהאישה הזאת באה להגיד לו תודה על העזרה,אני חושב. מחכה להמשך. אבל למה הבריונים היכו אותה מכלתחילה רצו לגנוב?

כן הם רצו לגנוב .

[b][i][u]פרק 26:המתאגרף מספר 22
[/u][/i][/b]

לפעמים סיפורי אהבה מתחילים באופן משונה ,זכור לי סיפור אהבה של בחור בן 21 ואישה מבוגרת בת 39
שהתאהבו בבית חולים ,הבחור היה פצוע אחרי תאונת אופנוע והאישה הייתה האחות שטיפלה בו ,השניים
התאהבו זה בזה ומאז אי אפשר להפריד ביניהם ,אפילו בין פער הגילאים הגדול .
ניתן להבחין באהבה ,אבל יש כאלה ,כמוני ,שלא מאמינים בה ,אהבה היא הרגל ,אתה חי עם מישהו הרבה שנים
ואז אתה מתרגל אליו ולזה בעצם אתה קורא אהבה ,אבל אהבה היא מילה ללא הגדרה ,אף אחד לא יכול לפתוח
מילון ולהוכיח שמה שכתוב שם הוא נכון .האהבה היא החיים ,והאהבה היא המוות ,תנסו לחשב ולפענח את
ההגדרה של המילה.

"היי " אומרת האישה ונכנסת .
ג'ק מביט בה ומזהה את האישה שהציל מהשודדים "זאת את!" אומר ג'ק בהפתעה .
היא אומרת "כן.." ונאנחת ,יושבת על הכיסא הקרוב לג'ק ומלטפת את ראשו ."רציתי להודות לך " אומרת
"תתחילי בכך שתגידי לי איך קוראים לך " אומר ג'ק ומחייך
"סילביה " אומרת
"שמי ג'ק " מציג את עצמו
"זה היה אמיץ מאוד מצידך שם עם השודדים " אומרת
"זה לא היה בשביל להרשים ,זה היה בשביל הכבוד " אומר ג'ק
"בן כמה אתה ?" שואלת סילביה
"אני בן 22 " אומר ג'ק וישר שואל בלי לחכות בת כמה סילביה
"אני בת 30" אומרת "עוד מעט 30" מתקנת
"אה.." אומר ג'ק וישר נפקחות עיניו והוא מבין שסילביה יותר בוגרת ממנו
"אני שמעתי מהרופא בחוץ שאתה נכה.." אומרת
"רופאים ,הם לא מבינים כלום" אומר ג'ק ומנסה לקום אך לא יכול
"מה זה?" שואל ג'ק ומבין שאין לו שליטה ברגליים
"הרופא אמר שנפגעת במערכת העצבים ,הרגליים שלך והמוח שלך כבר לא קשורים זה בזה" אומרת
"זה לא יתכן " אומר ג'ק
"אני מצטערת" אומרת סילביה
ג'ק מתחיל לבכות ,הפעם הראשונה והאחרונה שג'ק בכה בכל חייו.

לא הרבה זמן עבר ,חודש שלם של טיפולים לא עזרו לג'ק לשקם את עצמו ,הוא חזר הביתה ,על גלגלים.
בכיסא הגלגלים של ג'ק לא היו הרבה אפשרוית ,רק ללכת קדימה ,אחורה ודברים כאלה.
ג'ק נכנס לביתו והוא ראה את שלולית הדם שלא נוקתה מהכביש ,אותה השלולית שזלגה מגופו לפני חודש
ג'ק נכנס לביתו ומקסול בא להגיד לו שלום ,השכנים שמרו עליו בזמן שהיה בבית החולים
"ידידי!" אומר ג'ק ומחבק את מקסול כאשר הוא מלקק את ג'ק.
צעדים של נעליים יקרות מגיעות ,בחור עם נעליים שחורות ,מכנסיים בצבע חום ,ז'קט בצבע ב'ז ועוד כובע שחור
מגיע והוא עומד מאחורי ג'ק ,את עיניו מכסות משקפיים שחורות .
"ג'ק רודי ?" שואל האיש
"אממ כן " אומר ג'ק ומבחין באיש המוזר
"שלום לך ,שמעתי את הזוועה שהייתה לך " אומר האיש
"מי אתה? מה אתה רוצה?" שואל ג'ק
"תקרא לי E " אומר האיש
"e?" שואל ג'ק
"כן ,שמי לא חשוב עכשיו " אומר E
"אז מה אתה רוצה ?" שואל ג'ק
"אני רוצה להחזיר לך את הרגליים שלך " אומר E במין מסתוריות מסוימת.
"מה?! איך?" מתפלא ג'ק ומנשה את תנוחת הכיסא לעבר אדון E
"אתה רק צריך להסכים לבוא איתי " אומר E
"ומה אם זו מלכודת ?" שואל ג'ק
E צוחק והוא אומר "אתה תיאלץ לקחת את הסיכון הזה"
"קדימה בוא" אומר ג'ק ושם את מקסול אצל השכנים והולך עם האיש המסתורי
תוך כמה דקות השניים מגיעים למועדון אגרוף .
"מה זה המקום הזה?" שואל ג'ק
"זה הקולופאנץ'" אומר E
"מה זה?" שואל ג'ק
"מועדון אגרוף " אומר E
"אגרוף ? מה אני יעשה פה ?" שואל ג'ק בזלזול ומרגיש מטומטם שהגיע איתו
"בוא תיכנס ותראה " אומר E ומכניס את ג'ק כאשר דוחף אותו עם הכיסא פנימה
בפנים השניים רואים אנשים חולים ,בלי רגליים ,כולם כמעט.
"מה זה?" שואל
"אתה כרגע חלש מאוד ,אתה כמובן תרצה להתחזק בשביל הפעמים הבאות שדבר כזה יקרה לך" אומר E
"אבל אני נכה" אומר ג'ק
"במקרה הזה ,המקום הזה נועד בשביל נכים ,יש פה מורים מוסמכים שיכולים לעזור לך ,תוך כמה זמן ,אני
לא מבטיח אבל אתה תוכל שוב לעמוד ,אלא אם כן תמלא אחר הוראות המורים שלך " אומר E
"באמת ?!" שואל ג'ק
"אמרתי שאני לא מבטיח כלום ,זה תלוי בך "אומר E
"אני אשאיר אותך פה" אומר E ונעלם .

וזה באמת היה כך ,ג'ק התאמן ,הצליח להחזיר את עמוד השדרה שלו ליציבה ,בעזרת פיזיוטרפיה מוסמכת
ומורים שעזרו לו ,הוא הצליח לאט לאט שוב להצליח לעמוד ,אבל אז ליפול.
כעבור חודשיים ג'ק שוב עמד ,הוא הצליח לא רק לעמוד ,אלא במועדון קראו לו "המתאגרף מספר 22"
כי הוא היה האיש ה22 שהצטרף למועדון הזה והצליח לצאת ממנו ,כמו חדש.
ג'ק נישא לסילביה ,שאת סיפור האהבה הזה אי אפשר לשכוח .
אך סילביה חלתה במחלה שנקראת "צהבת" והיא נפטרה בגיל 40.
הילד היחיד של ג'ק ,נמסר לאימוץ על ידי ג'ק ,הוא לא רצה לגדל אותו לבד .הוא קרא לילד ארווין על שם אותו
בן אדם שהסתיר את שמו ואת האות E .כנראה שמעולם לא יגלה את זהותו .

[b]המשך יבוא...[/b]

אני חושב שאני יודע מי זה"אי" [B]Erwin [/B]

אני - דורש- פרק- המשך !! זה היה פרק קצר ויפה מאוד ! אני רוצה את הפרק המשך זה לא יכול להיות ככה חחח (;
ולמה נראלי שארווין זה E שחזר בזמן אחורה כשהוא מבוגר ?

[QUOTE=Yuma Tsukumo;1075151]אני חושב שאני יודע מי זה"אי" [B]Erwin [/B][/QUOTE]

חבל שלקח לך חצי שנה לעלות על זה D:

רק עכשיו פרסמת את הפרק מה אתה רוצה?

הוא פורסם לפני חצי שנה גם אבל רק בסדר פרקים שונה..

בסדר קודם שמתי לב ממש לשם "e"

אוקיי.
אשמח לעוד תגובות !!

[size="2"][u]פרק 27:במחשבות[/u][/size]

וזה שוב מגיע ,הסיפור שלנו מתחיל מהתחלה ,כאשר עכשיו ידוע לכם שפעם ג'ק היה נכה והוא הצליח לחזור
לחייו ולחיות חיים שלווים ושקטים ביחד עם אשתו סילביה ובנו ארווין .
הבחור שהעלים את שמו ושמו היה E כביכול ,מסתורי ובעל לב זהב שהצליח לעשות מעל ומעבר
ג'ק מאז ומתמיד הרגיש חייב לאותו אחד אבל הוא לא ידע איך הוא יוכל למצוא אותו ,ואם בכלל.
אותו רגע שבו הפלתי בטעות את המפתח שלי לתוך כיסו של מייק ,היה הטעות שאולי עלתה לנו בחברים שלנו
אבל בשביל זה,אני הייתי שם ,אני המפתח להכל.
עצרנו בזמן שלנו ,כאשר אנחנו חוזרים למחנה ואתם בטח משתוקקים לדעת מה קרה...
אז סוף סוף בואו ונמשיך את הסיפור שלנו ..

[b]כמה דקות אחרי שנעלמנו ...[/b]

"אני ממש לא מבין איפה הם " אומר פרננדו
"אתה יודע לאן הם הלכו ?" שואל לוקאס
"אין לי מושג ,אגונדו פשוט אסף אותם והלך איתם ביחד " אומר פרננדו
לוקאס נלחץ ,כבר שבוע ימים שאגונדו וסארי נעדרים וביחד איתם ,אנדי ,גלוריה ,קרלי ,דין ,איוון ומיכאל.
"זה משונה ... מוזר מאוד " אומר קרלוס
"חיפשו בכל מקום" אומר אחד האינדיאנים כאשר חוזר עם משלחת חיפוש מיואשים לגמרי
ג'ק חוזר ,עם מבט רציני בעיניים ."לא מצאתי כלום " אומר ג'ק
"אתה בטוח ?" שואל לוקאס
"כן ,הכל ריק " אומר ג'ק בייאוש .
"לאן הם יכלו ללכת בכלל?! " מתעצבן לוקאס .
"מה זה ?" שואל פרננדו ומביט למעלה ולצדדים ולוחץ על אוזניו .
לרגע קורה משהו מוזר, הקול של העולם נמחק ומשתבש .
%$#%#$#%
"אני לא יודע! אני לא שומע כלום!" צועק ג'ק $%%$##$%#$
"זה... אסון ט..!" צועק לוקאס %$#%

[b]אחרי שיצאנו מהמגדל של ווילאם...[/b]

"אתה באמת מכיר את סארי ואגונדו ?" שואל אותי ג'ק כאשר פניו התקרבו לשלי והוא נראה מאיים
"כן כן ! " אני אומר וכולם אומרים איתי
"זה לא הגיוני ,שני חברינו נעלמו לפני 6 שנים " אומר ג'ק
"נעלמו ? לפני 6 שנים ?" שואלת קרלי
"רגע רגע..... אתה אבל זוכר את מייק נכון ?" אני שואל את ג'ק
"מייק ? מה לך ולמייק ?" שואל אותי ג'ק ופתאום הבעת פניו השתנתה
"מייק גם נעלם לפני 6 שנים ?" שואל מיכאל
"מייק ...... הוא מת עוד לפני זה ,בכדור הארץ " אומר ג'ק
"ממה ?" אנחנו שואלים
"מאסון טבע" אומר והולך משם
"תהרגו אותם " אומר ג'ק
"רגע!" אני צועק ועוצר את ג'ק
"האגרופן 22!" אני פשוט צועק בלי להביט אפילו בחרב שבאה לכיווני ולערוף את ראשי
"עצור!" צועק ג'ק
"מה ?!" שואל ג'ק
"האגרופן 22" אני אומר לו שוב את מה שארווין אמר לי להגיד לו
לפתע לא יכולתי יותר ,הגוף שלי התחיל לזהור.. כמו ביום ההוא באכסנייה באנגליה ,הגוף שלי זהר ופתאום
שמעתי בתוך הראש שלי קול מוכר "אנדי ?" שואל הקול
"מה ? מי זה? מה קורה פה?" אני שואל בתוך המחשבה
"תקשיב עכשיו ,אין זמן להסברים ,תספר לו על בחור בשם E בלי לפרט פשוט תגיד לו" אומר הקול
באותו רגע הבנתי שכנראה הכוח שלי הוא לדבר דרך המחשבה ,וכנראה צדקתי.
"תקשיב ג'ק ,אני יודע על E" אני אומר לו כאשר קרלי והשאר מסתכלים עליי במבט חוקר
איוון וגלוריה שוכבים מתים על הרצפה ואני מבין שאין דרך חזרה אבל ג'ק אומר
"אתם משלנו..!" אומר ג'ק

[b]לפני 20 שנה ....[/b]

"שמע E אני חייב לך את חיי" אומר ג'ק כאשר הוא מתחיל להתרגל לקביים שקיבל זמנית ,הרופאים הודיעו לו
שבקרוב הוא יחזור ללכת
"שמע ג'ק ,אנחנו כנראה לא נתראה יותר ,אבל בכל זאת חשוב לי לאחל לך בהצלחה " אומר E
"יש דרך בה אוכל לגמול לך איכשהו?" שואל ג'ק
"האמת שכן... אבל אני צריך שתזכור אותי ואת מה שאני אומר עכשיו" אומר E
"כמובן ,לעולם לא אשכח אותך" אומר ג'ק
"בעוד הרבה שנים ,אני לא יודע כמה בדיוק ,אתה תגיע למצב שבו נער צעיר יספר לך עליי " אומר E
"מה?" שואל ג'ק
"בקיצור ,הוא משלנו ,הוא חבר והוא טוב ,בצד של הטובים ,אין צורך לפגוע בו" אומר E
"למה שאני אפגע בו?" שואל ג'ק
"לא משנה לא משנה ,רק אל תשכח !" אומר E ונעלם משם .

"אתם משלנו!" צועק ג'ק
"תודה לאל שהוא אומר את זה ,כמעט חירבנתי במכנסיים" אומר דין
הקול עדיין מהדהד בראשי ,אני שומע אותו אומר לי כל הזמן שאני יכול להציל את החברים שלי ,ויותר גדול מזה, את העולם כולו !
"רגע אבל מי אתה ?" אני שואל במחשבה
"אתה מכיר אותי ,זה ארווין" אומר.

[b]המשך יבוא...[/b]

"שאני יכול להציל את החברים שלי ,ויותר גדול מזה, את החברים שלי" לא הבנתי את ההגיון פה,הוא יכול להציל את חבריו ואת חבריו?
פרק נחמד

תיקנתי , תודה.

עכשיו זה הגיוני

זו סתם טעות קטנה בגלל שעת הכתיבה של הפרק..

[b][i][u]פרק 28:הפגישה[/u][/i][/b]

לפעמים כל דבר שאתה רוצה שיקרה ,לא קורה לך ,אבל אתם מכירים את זה שדברים לא צפויים קוראים לך
ממש בפתאומיות ,כאילו הכל היה מובן מראש והכל כתוב למעלה ..
אף פעם לא הייתי שומר מסורת ,גרתי בישראל ,יהודי והכל ,למשפחה של יהודים ,אבל לא הייתי מאמין בזה
כמו כל השאר ,ולחשוב שליד הצופים ,כשהדרכתי ,היינו הולכים כולנו לבית הכנסת הסמוך ,שהיה ממש 5 שניות הליכה משם ,
אני זוכר שבפעם ארווין אמר לי להצטרף ,עד שהוא לא ביקש ממני זאת ,לא הלכתי פעם אחת ,ובפעם הזאת ,התפילות ,הקריאות של החזן
כשהוא קורא את תפילת ערב יום שישי ,מי היה מאמין שזה יהיה דבר כל כך יפה לשמוע ,אבל אני אישית ,מעדיף לשמוע אוגב בכנסייה...

"אתם משלנו!" צועק ג'ק
"תודה לאל שהוא אומר את זה ,כמעט חירבנתי במכנסיים" אומר דין
הקול עדיין מהדהד בראשי ,אני שומע אותו אומר לי כל הזמן שאני יכול להציל את החברים שלי ,ויותר גדול מזה, את החברים שלי.
"רגע אבל מי אתה ?" אני שואל במחשבה
"אתה מכיר אותי ,זה ארווין" אומר
"ארווין?!" אני שואל אותו כאשר אני נזכר באותו אחד ,שבזכותו כנראה ,הראש שלי נמצא על הכתפיים.
"כן זה אני ,אנחנו צריכים להיפגש!" אומר ארוין בקול חשוד
"מה ?! " אני שואל כאשר אני לא עדיין לא קולט ,שכנראה הילד הזה ,שהיה בישראל והציל אותי ,עדיין חי
זה אולי מסמן משהו ,אולי חלק מהאנשים שאני מכיר בחיים!
"קודם כל תטפל בעניינים שלך ,אני אצור איתך קשר" אומר לי ארווין במחשבה שלי .
הכוח החדש שקיבלתי עזר לי מאוד ,ובחיים לא האמנתי שזה יהיה הכוח שלי ,לדבר במחשבה.
"אתם משלנו!" צועק ג'ק כאשר עניין השיחה עם ארווין לקח לי רק כמה שניות
"עצרו! קחו אותם לאוהל הגדול!" אומר ג'ק כאשר לוקאס ,קרלוס ושאר החיילים שנותרו בחיים לקחו אותנו בחוזקה לעבר האוהל הגדול ,
כמו בפעם הראשונה שהגענו.
רק הפעם.. לא היו איתנו גלוריה ואיוון המתים על הרצפה .
"סאני ,קח את שתי הגופות האלה ,ותטפל בהם ,אני סומך עליך " אומר ג'ק לאחד מהחיילים האינידאנים שמתכופף לעבר הגופות ומניח עליהן יד ..
כמה שניות עברו ופתאום איוון קם על הרגליים ,המום ומחפש דקירות בגופו כאשר זכר את הרגע האחרון שלו ,גלוריה אותו דבר,
חוזרת על הרגליים ,הדקות והיפות שלה ,שניהם עומדים כאשר חזרו לתחייה .
"מה!? איך?!" אומר דין מתפלא
"זה לא הגיוני!" אומר מיכאל ורץ לחבק את איוון חברו הטוב
כולנו הולכים ומחבקים את זוג הקמים לתחייה וג'ק מסביר לנו "הכוח של סאני שלנו ,התברר ממש מאוחר ,הוא יכול לרפא כל דבר ,סרטן ,איידס ,מוות "
אומר ג'ק.
"ווואו ,זה מדהים!" אני אומר .
"תודה רבה" אומר סאני וקד קידה קלה.
"יאללה לאוהל הגדול כולם!" אומר ג'ק.
אנחנו נכנסים לאוהל הגדול ואני מחכה שארווין יצור איתי קשר ,אז ביינתים שתקתי והייתי רגוע.
"התכנסנו כאן כדי להבהיר לכם ,שאנחנו בעצם לא זוכרים אתכם " אומר ג'ק.
"מה זאת אומרת?" שואלת קרלי
"אני לא יודע מה בדיוק קרה ,אך אנחנו זוכרים את הדברים שקרו אחרי שהלכתם ונעלמתם לנו" אומר ג'ק
"מה בדיוק קרה?" שואל דין
"כנראה ,ההיסטוריה שינתה את עצמה ,הגורל של מישהו ,התחלף עם הגורל של מישהו אחר ,וזה יצר פארדוקס" אומר לוקאס
"ומאיפה אתם יודעים את זה?" שואל מיכאל
"יש לנו פה ספר שמסביר על האי ,על כוחותיו ועל דברים אחרים שיכולים לקרות פה " אומר קרלוס
"ומי כתב אותו ?" שואל איוון
"אני רק יודע שסארי חתומה עליו בעמוד הראשון עד האמצע ,אני חושב שהצ'יף הראשון רשם את זה" אומר לוקאס.
"אבא שלנו" מסביר קרלוס בצורה טובה וברורה יותר.
"אבל מה קרה אחרי שהלכנו?" אני שואל .
"הכה פה אסון טבע מסוג חדש ,דבר שלא נראה אף פעם על כדור הארץ" אומר ג'ק
"אז מאיפה הוא בא?" שואל איוון
"אה אני יודע!" אומר מיכאל ומרים את היד
"כאשר הקרום של כדור הארץ נקרע ,כוח המשיכה נותר ,אך שדה הכוח שמותיר אותנו חשופים בפני Dna שונה הצליח כנראה לחדור ,
זה כנראה אסון טבע מכוכב אחר!" אומר מיכאל
"אני חושב שאתה צודק" אומר ג'ק
"רגע.. אבל אם כל זה נכון ,איפה מייק?!" שואל דין
"מי ?!" שואל ג'ק
בדיוק ברגע הזה ,הייתי צריך להתוודות ,אבל משהו עצר אותי ,הקול של ארווין שוב דיבר בתוך ראשי.
"תגיע לקרחת היער ,שם אני אפגוש אותך " אומר לי
אני קם ואפילו לא אומר לאן אני הולך
"לאן אנדי ?!" שואלת גלוריה
"אני צריך ללכת" אני אומר
"לאן כבר יש לך ללכת?" שואל דין
"אני אסביר אחרי זה" אני אומר להם ורץ
"בטח הוא חייב לשירותים בדחיפות" אומר מיכאל בהשערה.

"ארווין ?"
"ארווין אתה פה?" אני שואל כאשר אני מגיע לקרחת היער ,ממש 10 דקות הליכה מהמחנה.
"שלום לך " אומר ארווין כאשר את פרצופו אני זוכר, אבל הפעם הוא הופיע עם שיער הרבה יותר ארוך ,סרט על ראשו שהופך את שיערו
לאחור בצורה אלגנטית ויפה .
"ארווין מה קורה פה?" אני שואל אותו
"אין זמן להסברים " אומר ושורק למישהו
מישהו מגיח מבין העצים ,הצל שלו היה מוכר, הוא היה גבוה מאוד ,אך גם רזה מאוד
את פרצופו ראיתי ממש קצת לפני שזיהיתי אותו ,הוא אמר לי "סוף סוף ,חבר ותיק"

המשך יבוא...

חתיכת פרק,אותו אני לא זוכר אבל,אבל את החלק של הכוח של סאני אני זוכר

תודה רבה לך.

[b][i][u]פרק 29:הנבחר והשליח[/u][/i][/b]

יש דברים שלא צריכים לעשות ,ואם אתה עושה אותם ,הם נקראים טעויות.
לפעמים בעולמות אחרים במימדים שונים, מגיעים אותם הסיפורים על אנשים גיבורים שאת העולם הם יכולים
להציל, מי חשב שיום אחד אני אהיה בן אדם כזה, אחד שבעצם הכוח להציל את העולם נמצא רק בידיים שלו
למה זה מגיע לי ? מאיפה אני קיבלתי את הכוח הזה לעשות דברים שאחרים לא יכולים?
אני לא יכול להאשים אף אחד, חוץ מאסון הטבע.

"ארווין ?"
"ארווין אתה פה?" אני שואל כאשר אני מגיע לקרחת היער ,ממש 10 דקות הליכה מהמחנה אך בכל זאת זה הרגיש כמו נצח ללכת את כל זה .
את הדרך עשיתי עם המון מחשבות ,ורציתי לראות את ארווין ולשאול אותו שאלות רבות.
פתאום בחור הופיע מולי .
"שלום לך " אומר ארווין כאשר את פרצופו אני זוכר, אבל הפעם הוא הופיע עם שיער הרבה יותר ארוך ,
סרט על ראשו שהופך את שיערו לאחור בצורה אלגנטית ויפה .
"ארווין מה קורה פה?" אני שואל אותו
"אין זמן להסברים " אומר ושורק למישהו
מישהו מגיח מבין העצים ,הצל שלו היה מוכר, הוא היה גבוה מאוד ,אך גם רזה מאוד
את פרצופו ראיתי ממש קצת לפני שזיהיתי אותו ,הוא אמר לי "סוף סוף ,חבר ותיק"
"מייק ?!" אני שואל בתדהמה
"אני .. אני ..." כמעט ולא יכולתי לדבר ,זה היה מין רגע כזה שאתה בהלם ממה שאתה רואה ,כמו רוח רפאים אבל אנושית.
מייק מתקרב אליי ואנחנו מתחבקים כמו חברים שלא התראו הרבה זמן "התגעגעתי אנדי" אומר לו.
"לא ראית אותי בסך הכל כמה שעות "אומר אנדי
"כמה שעות אה ?" שואל מייק וצוחק ביחד עם ארווין
"מה קורה פה?" אני שואל
"אנדי ,הבאתי אותך לפה בשביל שתדע את הכל ,כולל הטעות שעשית" אומר לי ארווין במבט מאוכזב.
"דבר ראשון ,כששלחת את מייק במקומך למשימה " מתחיל לומר ארווין
"אבל זה היה בטעות ,אני מצטער " אני אומר ישר ומהר לארווין
"כן ,אני יודע ,אני יודע" אומר ארווין ומרגיע אותי.
"בקיצור ,כששלחת את מייק ,הוא בילה במימד אחר ,דומה לשלנו ,מדויק כמעט עד הסוף ,רק ששם ,הוא מת בכדור הארץ ,והוא בכלל חי" אומר ארווין
"איך זה השפיע ?" אני שואל
"זה השפיע במימד שלכם ,בכך שמייק לא ראה אתכם כביכול,6 שנים " אומר לי ארווין
"6 שנים ?! רק בגללי?" אני שואל
"אל תדאג ,ברגע שמייק חזר למימד הזה ,כל הזמן שעבר נמחק מגילו ,מזכרונו ובקיצור הכל ,חוץ מדבר אחד" אומר ארווין
"איזה דבר?" אני שואל
"הוא זוכר שהוא נשלח למשימה ,שלא שלו " אומר
"מייק ,אתה יכול עכשיו לחזור לכפר ,לחברים שלך " אומר ארווין למייק
"תודה רבה ,ואנדי אני מצפה לראות אותך שם לפני שאתה הולך כן ?" שואל מייק בחיוך
"בטח אחי " אני אומר לו ולוחץ את ידו .
"רגע רגע ,אבל מה איתך ? איך אתה חי?" אני שואל
"בדיוק התכוונתי לספר לך את זה, טוב.. אז שמי ארווין ואני שליח " אומר לי ארווין
"מה הכוונה לשליח ?" אני שואל אותו
"בכל דור ,בכל 100 שנה ,נולדים שני אנשים ,אחד מהם הוא הנבחר ,שהמטרה שלו ברורה וקבועה מראש, והשני הוא השליח " מסביר
"ואיך זה מתקשר אלינו ?" אני שואל
"אתה הנבחר ,אתה מבין ומניח שאתה יודע זאת כבר " אומר לי ארווין
"כן .." אני אומר לו נבוך.
"התפקיד של הנבחר לעולם לא ישתנה ,בכל זמן גדול כמו 100 שנה ,יש אסון מרכזי שאמור להרוס את הכדור שלנו ,או את כולו ,בכל פעם כזאת ,
של אסון טבע ,הנבחר נשאר חי " אומר לי ארווין.
"ומה עם השליח ?" אני שואל
"השליח ,תפקידו לעזור לנבחר, אפשר להגיד שבזכותי אתה חי עכשיו לא?" שואל אותי ארווין וצוחק
ואני נזכר ברגע של ג'ק עם החרב.
"חה חה ,כן ,אני חייב לך בן אדם!" אני אומר לו ומתבדח איתו
"שטויות" אומר לי ארווין
"יש עוד מישהו שחי בישראל?" אני שואל
"לצערי ,חיפשתי את המשפחה שלך ושלי ,לא נותר זכר " אומר לי ארווין בבאסה
אני מתבונן בו ומבין שזה כנראה היה לשווא ,לצפות שמישהו חי
"אבל זאת בדיוק המשימה שלך " אומר לי ארווין
"מה המשימה שלי ?" אני שואל
"אתה יכול להציל את העולם " אומר לי
"ברגע שתעבור מהשער שבמגדל ,אתה תחזור בדיוק שעה לפני האסון ,למקום שבו תרצה הכי להיות!" אומר לי ארווין
"מה זאת אומרת ? אני נכנס וחושב איפה אני רוצה להיות ואני משתגר לשם?!" אני שואל
"כן " הוא אומר לי ואני ישר מחייך
"אבל תעשה זאת בחוכמה ,לא בשביל עצמך ,אלא למען העולם".
"אוקיי " אני אומר לו
"מה אני צריך לעשות?" אני שואל
"אתה צריך לעבור דרך השער הזה ,ולהגיע במהירות האפשרית לאו"ם "
"לאו"ם? אתה עושה צחוק ?" אני שואל אותו
"השנה היא ה2018 אנדי ,אתה צריך להבין שבמשרדי האו"ם יש טכנולוגיה ,שבלחיצת כפתור מפעילה שדה כוח חלופי לעולם ..
הדבר הזה מציל אותנו לגמרי" אומר ארווין
"אבל ,למה הם לא עשו זאת מהתחלה?" אני שואל אותו
"ברגע שהכפתור לחוץ ,צריך לחכות זמן טעינה ללויינים שזה בערך שעה לכל היותר " אומר ארווין
"וזה אומר ש.."
"את העולם בכל זאת לא תוכל להציל ,אבל אתה תנסה להציל את הרוב " אומר ארווין
"ואז מה יקרה ?" אני שואל בסקרנות
"ברגע שהשדה יעצור את הקרינה של הירח ,אסונות הטבע לא יגיעו הנה ולא יהרסו את העולם " אומר לי
"ושים לב ,ברגע שזה קורה ,כל בני האדם נעלמים מהמימד ההוא ומגיעים למימד הזה ,כשכדור הארץ כבר בסדר" אומר ארווין
"זה נשמע לי גדול עליי" אני אומר
"אל תדאג , אני סומך עליך" אומר לי ארווין
אני חושב האם אני יכול לפעול ולעשות את המשימה של חיי
"קדימה ,לך תיפרד מהחברים שלך ,אני יבוא איתך" אומר לי ארווין

אני מגיע לכפר ,ושם כולם מחכים לי כאשר מייק סיפר להם את הבשורה ,כולם מחייכים אליי ומבינים שאני בעצם עומד להציל אותם ולהחזיר אותם
לציליוויזציה נורמלית.
"בהצלחה אנדי" אומר ג'ק
הדבר היחיד שרציתי לעשות הוא רק לשמוע מילה אחת מקרלי ,שאותה אני באמת אוהב ,ולא אשכח
אבל לא היה לי את האומץ להגיד לה כלום.
"חבריי ,תכירו את ארווין " אני מציג אותו
"שמענו עליך הרבה ממייק" אומר ג'ק
"יש לך שם מוזר" אומר דין וכולם צוחקים
ארווין מחייך ואומר "ברגע שאנדי יצליח ,זה אומר שאתם לא תראו זה את זה יותר " אומר ארווין ומסביר להם
ואז ידעתי מה אני צריך לעשות .
"קרלי ?" אני שואל אותה
"כן ?" היא עונה לי בחיוך .
"אני צריך לדבר איתך בצד שנייה" אני אומר לה
אנחנו מתקדמים ביחד לעבר אחד העצים הרחוקים שם ואני מחזיק לה את היד ...

[b]המשך יבוא...[/b]

אחלה פרק
פה בערך עצרת לא?

זה הפרק האחרון שפרסמתי D:

וואי יש לי הרגשה שהולך להיות סוף כמו ב"שמינייה" שאף אחד לא זוכר את השני והם נפגשים והם לא מכירים והם לא אכפת להם זה מזה,איזה סוף עצוב Xd

יכול להיות שיהיה סוף ..
יכול להיות שלא...

[b][i][u]פרק 30:ייעוד[/u][/i][/b]

פעם חשבתי לעצמי שכל מה שאנחנו עושים ,כבר רשום למעלה ,בספר של אלוהים בכבודו ובעצמו שרושם על כל בן אדם את גורל ,מתי יוולד ,
מתי לראשונה התנשק עם בחורה , מתי הוא יחלה בסרטן ומתי תאריך המוות שלו .כך חשבתי פעם
האם אני חושב כך גם היום ? אני לא יודע ,זה הייעוד , שלי , שלנו ,של כולם .

אני מגיע לכפר ,ושם כולם מחכים לי כאשר מייק סיפר להם את הבשורה ,כולם מחייכים אליי ומבינים שאני בעצם עומד להציל אותם ולהחזיר אותם
לציליוויזציה נורמלית שאני בעצם הנבחר שנשלח להציל אותם ,להציל את העולם ,להציל את כולם .
"בהצלחה אנדי" אומר ג'ק
הדבר היחיד שרציתי לעשות הוא רק לשמוע מילה אחת מקרלי ,שאותה אני באמת אוהב ,ולא אשכח
אבל לא היה לי את האומץ להגיד לה כלום.
"חבריי ,תכירו את ארווין " אני מציג אותו
"שמענו עליך הרבה ממייק" אומר ג'ק
"יש לך שם מוזר" אומר דין וכולם צוחקים
ארווין מחייך ואומר "ברגע שאנדי יצליח ,זה אומר שאתם לא תראו זה את זה יותר " אומר ארווין ומסביר להם
ואז ידעתי מה אני צריך לעשות .
"קרלי ?" אני שואל אותה
"כן ?" היא עונה לי בחיוך .
"אני צריך לדבר איתך בצד שנייה" אני אומר לה
אנחנו מתקדמים ביחד לעבר אחד העצים הרחוקים שם ואני מחזיק לה את היד
באותו רגע לא היה רגש חזק יותר מאשר המבט שלה ,המבט שלי
שנינו הבטנו זה לזו בעיניים ופשוט לא ידעתי מה להגיד ,הרגש שלי כלפיה ,היה כל כך חזק
העוצמה של הרגש הזה היא פשוט בלתי ניתנת לדמיון ,לא ידעתי מה להגיד ובכך היא התחילה את השיחה
"מה רצית אנדי?" היא שואלת כאשר פרצופה היפה מחכה לתשובה ושפתיה הרכות מחכות לנשיקה
"קרלי ,כבר הרבה זמן שאני ,מרגיש אלייך , משהו .. חזק.. "
לא יכולתי לדבר מבלי לגמגמם ויצא לי להגיד לה את המשפט שכל כך רציתי להגיד
"קרלי ,אני אוהב אותך"
ברגע הזה ,לא יכולתי לתאר משהו כל כך עוצמתי ,משהו שגרם לי לחייך , היא לא אמרה כלום היא פשוט התקרבה אליי עם פניה
והצמידה את שפתיה לשלי ,ונישקה אותי .
נשיקה... אחחח אין דבר יותר כיף מלנשק מישהי שאתה אוהב , בפעם הראשונה ,זו הנשיקה הכי כיפית שיכולה להיות
ואז הרגע שלו חיכיתי היא הרימה את ראשה מהחיבוק הסוער שהיה לנו ואמרה "גם אני אוהבת אותך"
התנשקנו מתחת העץ כמה דקות ארוכות עד שהגיע הזמן ללכת
"אתה מבטיח לי שתיזהר?" שואלת קרלי
"אני מבטיח " אני אומר
"אנדי ,אל תשכח , אתה אהוב ליבי" אומרת קרלי
"אני לא אשכח לעולם " אני אומר לה
קרלי מורידה את ראשה ואומרת "אוף למה אתה בכלל צריך לעשות את זה ?" שואלת בכעס
"אני חייב לעשות את זה ,זה הייעוד שלי " אני אומר .
"הייעוד שלך ? אתה כל כך צעיר ואתה כבר יודע מה הייעוד שלך?" שואלת אותי קרלי
"תאמיני לי ,זה אני " אני אומר לה ומביא לה נשיקה קטנה על השפתיים

אנחנו חוזרים לכפר ושם כבר כולם עומדים מוכנים להיפרד ,מחבקים אותי ,מנשקים אותי ואומרים לי בהצלחה במשימה שלי.
"בהצלחה גבר!" אומר לי ג'ק
"בהצלחה אח שלי " אומר לי מייק
דין וגלוריה מביטים בי וצוחקים
איוון ומיכאל מנופפים לשלום
ורק ארווין מחכה לי עם ידיו מאחורי הגב , כאשר הוא אומר "קדימה אחי, הולכים?" שואל אותי
ואני מביט בו ואני מביט בכולם ואני אומר לו "כן".

[b]המשך יבוא...[/b]

אחלה פרק,
מחכה לקרוא את הפרקים הבאים.
ומחכה לראות מה יקרה להם.

תודה רבה לך על תגובתך אבי .

אחלה פרק אתה יכול להסביר לי איך יצא עוד "עונה" לדבר הזה?

[QUOTE=Yuma Tsukumo;1096272]אחלה פרק אתה יכול להסביר לי איך יצא עוד "עונה" לדבר הזה?[/QUOTE]

כן .
הפרק האחרון באסון הטבע 2 הוא פרק מספר 35 כאשר יסתיים במתח מתח מתח כמו שאתם אוהבים

כמה שבועות אחר כך יתחיל "אסון הטבע 3" שיתמקד בפרקים 36-50
ואיני יודע עדיין אם פרק 50 יהיה האחרון או לא .
בעולם אחר יש 40 פרקים בלבד.

אבל מתי הפרק הבא?

כשארגיש שהגיע הזמן D:

[b][i][u]פרק 31 :המשימה
[/u][/i][/b]

אחד הדברים שאני הכי שונא בעולם , הוא שמשהו תלוי בי , תמיד חייב להיות איזה צעד קטן , שיגרום לי להיות אחראי על משהו
וכולם מחכים בציפייה שאעשה את הדבר הזה ,את המשימה שלי .
מדוע אני שונא את זה ? אתם בטח שואלים את עצמכם , בגלל שהאחריות גדולה מדי , ואין מה לעשות ,היא תמיד תישאר כזאת .

אנחנו חוזרים לכפר ושם כבר כולם עומדים מוכנים להיפרד ,מחבקים אותי ,מנשקים אותי ואומרים לי בהצלחה במשימה שלי.
"בהצלחה גבר!" אומר לי ג'ק
"בהצלחה אח שלי " אומר לי מייק
דין וגלוריה מביטים בי וצוחקים
איוון ומיכאל מנופפים לשלום
ורק ארווין מחכה לי עם ידיו מאחורי הגב , כאשר הוא אומר "קדימה אחי, הולכים?" שואל אותי
ואני מביט בו ואני מביט בכולם ואני אומר לו "כן"
קרלי מגיעה ומתקרבת אליי , ומנשקת אותי עם שפתיה החמות שרק לפני כמה דקות התנשקנו כמה דקות ארוכות
כולם מסתכלים ומחייכים ,צוחקים על הזוג הצעיר שעלה מההרפתקה הזאת .
דין מביט במבט מושפל מעט ומרגיש שהפסיד .
"קדימה אנחנו צריכים לזוז" אומר ארוין
"כן אני יודע" אני אומר לו
ואני נפרד מכולם ,בפעם האחרונה לפני שאעשה את המשימה שלי .

אני וארוין מתקדמים לעבר המגדל של ווילאם , ששם נמצא השער שיוכל לעזור לי להציל את העולם מאסון הטבע.
"טוב עכשיו צריך שתסביר לי מה עושים" אני אומר לארוין כאשר אני לחוץ מעט מהמשימה
ארוין מחייך ואומר לי "שנגיע למגדל אני אגיד לך הכל" .
אני מחייך אלייך ואומר "אוקיי".
שנינו נכנסים למגדל של ווילאם בלי לבזבז זמן מיותר ומתחילים לעלות לקומה הנכונה כאשר אנו עומדים בדיוק איפה שהכל קרה...
אני זוכר את זה ממש טוב

[b]פלאשבק -פלאשבק -פלאשבק [/b]
אני מחזיק בכיסי ומרגיש את המפתח ,זה אותו המפתח שכנראה אמור לפתוח את הדלת!אני חושב לעצמי שאולי אני צריך
לומר להם ,אבל משהו החזיק בי ושמר את זה בפנים ,אז לא ידעתי מה לעשות
הוצאתי את המפתח מכיסי ולפני שהספקתי להגיד מילה ווילאם התקרב והחל להגיד "נו ?!" בקול זועם
המפתח כמעט החליק מידי .
לידי עמד מייק ,המפתח נפל בטעות לכיס של הז'קט שלו ,ניסיתי להחזיר אותו אבל הם היו שמים לב
"אוי לא " אני לוחש לעצמי
"מה קרה משהו ?" שואל אגונדו
"לא" אני אומר
מייק ממשש בכיסו ומבחין שם במפתח דיי גדול ,מפתח זהב .
"היי מאיפה זה הגיע ?" שואל מייק ומוציא את המפתח
"המפתח!" צועק ווילאם ומאושר לראות את הדבר שהוא חיכה לו שנים
"אתה ... אתה..." אומר אגונדו
כולם מביטים במייק במבט מופתע ,אף אחד לא חשב שזה יהיה הוא
"אתה הנבחר!" אומר איוון בהתרגשות רבה ושמח בשביל מייק
"אני ?" מתפלא
"יש אלוהים! יש אלוהים!" צועק מיכאל
"נבחר יקר ..." אומר ווילאם ומתקרב אל מייק ושם את ידו על כתפו
"עכשיו תורך להציל אותנו ,פתח את הדלת " אומר ווילאם
"אני אעשה זאת !" אומר מייק נחוש בדעתו להציל את כולם

כאשר אני וארוין עומדים ומחכים , אני שואל אותו "למה אנחנו מחכים?" אני שואל
ארוין מביט בשעונו , ואומר "לעכשיו".
"עכשיו אתה יכול להסביר לי מה המשימה שלי?" אני שואל אותו
"אתה זוכר איך הכל התחיל?" שואל אותי ארוין
"כן אני חושב שכן" אני אומר לו
"איך הכל התחיל?" שואל אותי
אני מצמק את פניי ועונה לו את תשובתי "מהירח האדום" אני עונה.
ארוין נראה מיואש ואומר "לא אנדי לא ,איך הכל ,אבל הכל התחיל"
חשבתי לעצמי מה ארוין מנסה להגיד לי ולא היה לי זמן לחשוב
"אני לא מבין" אני אומר לו
"לא משנה ,תמיד תזכור איך הסיפור שלך התחיל!" אומר לי ארוין
"עכשיו אין לנו זמן " אומר ארוין ואני מחכה לתשובה שלי
אני מכניס את המפתח לתוך הדלת , ואותו האור הבוהק יצא משם כמו שהיה אצל מייק
"בהצלחה" אומר לי ארוין
"אתה לא בא איתי? " אני שואל אותו
"אחרי שאתה תלך מפה ,אני אעלם" אומר לי ארווין
"למה שתעלם?" אני שואל
"כי אנשים מתים ,לא יכולים לחזור לחיים" אומר ארווין
"אני תמיד אהיה לצדך , דבר איתי עם צריך בכוח המחשבה" אומר לי .
"טוב ,תודה לך על הכל ארווין" אני אומר לו ונכנס לתוך הדלת ומשם מתחילה המשימה שלי ...

המשך יבוא..

אחלה פרק רק הקטע האחרון לא ברור לי
"אומר ארוין ואני מחכה לתשובה שלי"
ממתי אני מחכה לתשובה של עצמי,אלא אם כן לי יש פיצול אישיות וזה לא נראה שיש לאנדי פיצול כזה...

[QUOTE=Yuma Tsukumo;1103849]אחלה פרק רק הקטע האחרון לא ברור לי
"אומר ארוין ואני מחכה לתשובה שלי"
ממתי אני מחכה לתשובה של עצמי,אלא אם כן לי יש פיצול אישיות וזה לא נראה שיש לאנדי פיצול כזה...[/QUOTE]

אני יגיד לך למה ..
לי קוראים ארוין אז זה מבלבל אותי .

אמרת לי את זה פעם,ממש חצי שנה לפני שקיבלת באן להרבה זמן...
מתי הפרק הבא?