מעורבים! הצילו את המחוז!

[QUOTE=Alice;1481666][SIZE=5]~מייק~
[/SIZE]
מעורב הצ'אטוט מתחמק מהחצים המורעלים. אחד פוגע ברגל שלו אבל זה לא מספיק כדי לגרום לאפקט הרעל-רק לקצת כאב. אתה צועק לו "אל תעמיד פני תמים! אני ראיתי את ההרס, את הנזק. אתה לא יותר מהארי וסטון!". אתה משתמש בעלם רעם על צ'אטוט באותו הזמן עם הליפטייל-המתקפה המשולבת לא נותנת לצ'אטוט זמן לברוח והוא נפגע.
אך נראה כי הצ'אטוט הזה לא קל כמו שחשבת להבסה-הוא פגוע. אך עדיין מוכן לקרב. אתה מורה לסקידו להשתמש בהצלפת גפן כד ללפות את המעורב-הוא תופס אותו ומטייח אותו על אחד העצים-המעורב צועק מהכאב. הוטהוט מרכז את האנרגיה שלו במקורו-ויוצא בהתקפת ניקור על סוואבק!. סוואבק מצליח להתחמק מהכמה נקירות הראשונות-אך כמה מהן בכל זאת פוגעות בו.
המעורב מתחיל להתאושש. " אני יכול להסביר למה הרסתי את המעבדה אבל אני לא בטוח שתאמין לי. המהעבדה הייתה בשילטונו של הארי האכזר " הוא אומר. לפתע, הנערה והדרטיני שהיו עם הנער נעמדים באמצע שדה הקרב "תעצרו! כל הקרב הזה הוא אי הבנה אחת גדולה! אם תפסיק להילחם נוכל להסביר את זה!" היא צועקת-מביטה בך במבט חודר-אתה שם לב שיש לה עין אחת כחולה ואחת ירוקה עם גוון אדמדם מוזר.
אתה קולט שהחלקים של הפוקימון בגופה-החצים מתחת לעיניים שלה, הכובע המוזר והקלפים מזכירים לך פוקימון ששמעת עליו פעם, אבל אתה לא סגור איזה.
[/QUOTE]

"מי את? יותר נכון, מה את?" אני שואל את הנערה. אני מורה לפוקימוניי להפסיק להילחם. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" אשאל אותו, תוך כדי מחקר מעמיק בזיכרוני כדי לנסות להבין מי הפוקימון שנערה זו מעורבת איתו

[SIZE=3]אני אגיב ברגע שהנפש המתמטית יגיב.
אני רק אומרת שבגלל שאתם נפגשים אתם יכולים לציין בתגובות שלכם תגובה למה שהשני אמר בתגובה לפניכם [/SIZE]

[QUOTE=Alice;1481666][SIZE=5]~מייק~
[/SIZE]
מעורב הצ'אטוט מתחמק מהחצים המורעלים. אחד פוגע ברגל שלו אבל זה לא מספיק כדי לגרום לאפקט הרעל-רק לקצת כאב. אתה צועק לו "אל תעמיד פני תמים! אני ראיתי את ההרס, את הנזק. אתה לא יותר מהארי וסטון!". אתה משתמש בעלם רעם על צ'אטוט באותו הזמן עם הליפטייל-המתקפה המשולבת לא נותנת לצ'אטוט זמן לברוח והוא נפגע.
אך נראה כי הצ'אטוט הזה לא קל כמו שחשבת להבסה-הוא פגוע. אך עדיין מוכן לקרב. אתה מורה לסקידו להשתמש בהצלפת גפן כד ללפות את המעורב-הוא תופס אותו ומטייח אותו על אחד העצים-המעורב צועק מהכאב. הוטהוט מרכז את האנרגיה שלו במקורו-ויוצא בהתקפת ניקור על סוואבק!. סוואבק מצליח להתחמק מהכמה נקירות הראשונות-אך כמה מהן בכל זאת פוגעות בו.
המעורב מתחיל להתאושש. " אני יכול להסביר למה הרסתי את המעבדה אבל אני לא בטוח שתאמין לי. המהעבדה הייתה בשילטונו של הארי האכזר " הוא אומר. לפתע, הנערה והדרטיני שהיו עם הנער נעמדים באמצע שדה הקרב "תעצרו! כל הקרב הזה הוא אי הבנה אחת גדולה! אם תפסיק להילחם נוכל להסביר את זה!" היא צועקת-מביטה בך במבט חודר-אתה שם לב שיש לה עין אחת כחולה ואחת ירוקה עם גוון אדמדם מוזר.
אתה קולט שהחלקים של הפוקימון בגופה-החצים מתחת לעיניים שלה, הכובע המוזר והקלפים מזכירים לך פוקימון ששמעת עליו פעם, אבל אתה לא סגור איזה.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
אתה מתחמק מהחצים המורעלים אבל אחד מהם פוגע לך ברגל-הכאב לא כל כך נורא.
"אל תעמיד פני תמים! אני ראיתי את ההרס, את הנזק. אתה לא יותר מהארי וסטון!" צועק לך המעורב ומורה לפוקימונים שלו לתקוף. הוא והליופטייל תוקפים יחד את צ'אטוט ופוגעים בו די קשה, אך צ'אטוט-בזכות האימון שעברתם מצליח לקום. אתה מנסה להמשיך לעקוב אחרי מה שמתרחש אך סקידו תופס אותך עם הצלפת גפן ומתיח אותך על אחד העצים!. אתה לרגע מאבד הכרה, אתה מרגיש כאב מטורף בכל הגוף. כעבור זמן שנראה כנצח אתה פותח עיניים. אתה רואה שסוואבק מעט פגוע, אך לא רציני.
" אני יכול להסביר למה הרסתי את המעבדה אבל אני לא בטוח שתאמין לי. המהעבדה הייתה בשילטונו של הארי האכזר " אתה צועק במטרה לנסות להפסיק את הקרב. לפתע, לילית ודרטיני נעמדים באמצע שדה הקרב "תעצרו! כל הקרב הזה הוא אי הבנה אחת גדולה! אם תפסיק להילחם נוכל להסביר את זה!" היא צועקת ומביטה במעורב הליופטייל במבט חודר.[/QUOTE]
מצטער על שהבלהתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית ( מצביע עליה) אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. "

[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"מי את? יותר נכון, מה את?" אתה שואל את הנערה. "אני לילית, אני מעורבת גיראצ'י וזה מוריס, השותף שלי למסע" היא מסבירה ומצביע על המעורב צ'אטוט. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" אתה שואל. "מצטער על שהבהלתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. " הוא מסביר. "זה נכון. הם עשו לנו סיור במעבדה אבל ברגע שניסינו לצאת הם הזריקו לי משהו שהרדים אותי והכניסו אותי לאיזשהי מכונה מוזרה-למזלי היא לא עבדה. היא הייתה אמורה לגרום לי לציית להארי אבל מוריס פרץ למעבדה והוציא אותי מהמכונה. איבדתי חלק מהזכרונות שלי וצבע אחת העיניים שלי השתנתה-אבל אני פה רק בזכות מוריס" לילית אישרה והצביע על העין הירקרקה שלה.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
מי את? יותר נכון, מה את?" שואל המעורב את הנערה. "אני לילית, אני מעורבת גיראצ'י וזה מוריס, השותף שלי למסע" לילית מסבירה ומצביע עלייך. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" הוא שואל. "מצטער על שהבהלתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. " אתה עונה. לילית מאשרת את דבריך ומסבירה "זה נכון. הם עשו לנו סיור במעבדה אבל ברגע שניסינו לצאת הם הזריקו לי משהו שהרדים אותי והכניסו אותי לאיזשהי מכונה מוזרה-למזלי היא לא עבדה. היא הייתה אמורה לגרום לי לציית להארי אבל מוריס פרץ למעבדה והוציא אותי מהמכונה. איבדתי חלק מהזכרונות שלי וצבע אחת העיניים שלי השתנתה-אבל אני פה רק בזכות מוריס"

[QUOTE=Alice;1481672][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"מי את? יותר נכון, מה את?" אתה שואל את הנערה. "אני לילית, אני מעורבת גיראצ'י וזה מוריס, השותף שלי למסע" היא מסבירה ומצביע על המעורב צ'אטוט. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" אתה שואל. "מצטער על שהבהלתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. " הוא מסביר. "זה נכון. הם עשו לנו סיור במעבדה אבל ברגע שניסינו לצאת הם הזריקו לי משהו שהרדים אותי והכניסו אותי לאיזשהי מכונה מוזרה-למזלי היא לא עבדה. היא הייתה אמורה לגרום לי לציית להארי אבל מוריס פרץ למעבדה והוציא אותי מהמכונה. איבדתי חלק מהזכרונות שלי וצבע אחת העיניים שלי השתנתה-אבל אני פה רק בזכות מוריס" לילית אישרה והצביע על העין הירקרקה שלה.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
מי את? יותר נכון, מה את?" שואל המעורב את הנערה. "אני לילית, אני מעורבת גיראצ'י וזה מוריס, השותף שלי למסע" לילית מסבירה ומצביע עלייך. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" הוא שואל. "מצטער על שהבהלתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. " אתה עונה. לילית מאשרת את דבריך ומסבירה "זה נכון. הם עשו לנו סיור במעבדה אבל ברגע שניסינו לצאת הם הזריקו לי משהו שהרדים אותי והכניסו אותי לאיזשהי מכונה מוזרה-למזלי היא לא עבדה. היא הייתה אמורה לגרום לי לציית להארי אבל מוריס פרץ למעבדה והוציא אותי מהמכונה. איבדתי חלק מהזכרונות שלי וצבע אחת העיניים שלי השתנתה-אבל אני פה רק בזכות מוריס"[/QUOTE]

"עדיין, אני לא מצליח להבין. היית יכול להציל אותה. למה הרסת את המעבדה?" אני שואל אותו, בזמן שאני קורא לשלושת פוקימוניי להתקרב אליי. בו זמנית אני נזכר באגדה על ג'יראצ'י ששמעתי כשהייתי ילד קטן

[QUOTE=Alice;1481672][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"מי את? יותר נכון, מה את?" אתה שואל את הנערה. "אני לילית, אני מעורבת גיראצ'י וזה מוריס, השותף שלי למסע" היא מסבירה ומצביע על המעורב צ'אטוט. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" אתה שואל. "מצטער על שהבהלתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. " הוא מסביר. "זה נכון. הם עשו לנו סיור במעבדה אבל ברגע שניסינו לצאת הם הזריקו לי משהו שהרדים אותי והכניסו אותי לאיזשהי מכונה מוזרה-למזלי היא לא עבדה. היא הייתה אמורה לגרום לי לציית להארי אבל מוריס פרץ למעבדה והוציא אותי מהמכונה. איבדתי חלק מהזכרונות שלי וצבע אחת העיניים שלי השתנתה-אבל אני פה רק בזכות מוריס" לילית אישרה והצביע על העין הירקרקה שלה.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
מי את? יותר נכון, מה את?" שואל המעורב את הנערה. "אני לילית, אני מעורבת גיראצ'י וזה מוריס, השותף שלי למסע" לילית מסבירה ומצביע עלייך. "גם אם המעבדה היתה בשליטתו של הארי, זו באמת סיבה לפגוע בכל כל הרבה פוקימונים, לשווא? אני דיברתי עם טורטרה שהיה מבוהל ברמות יחסית לצב ענקי. איזו עוד סיבה יש לך לעשות את כל הנזק הזה אם לא כי אתה איש רע?" הוא שואל. "מצטער על שהבהלתי אותם זה לא היה בכוונה האמת שאני יכול להסביר אבל זה יהיה נשמע אפילו הזוי יותר , אנשי המעבדה רצו לעשות שטיפת מוח ללילית אז פשוט לא ידעתי מה לעשות. " אתה עונה. לילית מאשרת את דבריך ומסבירה "זה נכון. הם עשו לנו סיור במעבדה אבל ברגע שניסינו לצאת הם הזריקו לי משהו שהרדים אותי והכניסו אותי לאיזשהי מכונה מוזרה-למזלי היא לא עבדה. היא הייתה אמורה לגרום לי לציית להארי אבל מוריס פרץ למעבדה והוציא אותי מהמכונה. איבדתי חלק מהזכרונות שלי וצבע אחת העיניים שלי השתנתה-אבל אני פה רק בזכות מוריס"[/QUOTE]
אני הולך לישון
----------------------
" אני יודע שזה מטומטם אבל באותו רגע נלחצתי" אני אומר לו " סוואבק , צ'אטוט אתם בסדר ? או שכואב לכם עדיין ? אני פונה אל הפוקימונים ומחבק אותם חזק.

[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"עדיין, אני לא מצליח להבין. היית יכול להציל אותה. למה הרסת את המעבדה?" אתה שואל אותו. אתה קורא לשלושת השותפים שלך להתקרב אלייך ובו זמנית נזכר באגדה על ג'יראצ'י ששמעת כשהיית ילד קטן. " אני יודע שזה מטומטם אבל באותו רגע נלחצתי" מוריס מסביר לך. " סוואבק , צ'אטוט אתם בסדר ? או שכואב לכם עדיין ?" הוא פונה לפוקימונים שלו ומחבק את כולם בחוזקה. "גם לא הייתה למוריס ברירה. הם נעלו את כל הדלתות" לילית מוסיפה. "ואם אתה לא מאמין לנו עדיין תסתכל". לילית מסיטיה את השיער שלה הצידה וחושפת חור קטן, שרק מחט מזרק הייתה יכולה לגרום בצווארה. לפתע, הכובע שלה, הכרטיסיות הכחולות שעליו והסימנים על פרצופה זוהרים באור כחלכל- המוני עלים יבשים מופיעים מסביב. "זה עוד לא קרה..." לוחשת לילית מעט בלחץ. היא נראת מסוחררת-ומתיישבת שדרטיני לצידה.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]חשבתי שהלכת לישון לפני שתי תגובות ;) סתם. לילט!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"עדיין, אני לא מצליח להבין. היית יכול להציל אותה. למה הרסת את המעבדה?" המעורב שואל אותך. " אני יודע שזה מטומטם אבל באותו רגע נלחצתי" אתה מסביר " סוואבק , צ'אטוט אתם בסדר ? או שכואב לכם עדיין ?" אתה שואל את השותפים שלך ומחבק אותם בחוזקה. לילית יוצאת להגנתך "גם לא הייתה למוריס ברירה. הם נעלו את כל הדלתות. ואם אתה לא מאמין לנו עדיין תסתכל". לילית מסיטיה את השיער שלה הצידה וחושפת חור קטן, שרק מחט מזרק הייתה יכולה לגרום בצווארה.
לפתע, הכובע שלה והסימנים על פרצופה זוהרים שוב-אתה מצפה לראות פרחים אך המוני עלים יבשים מופיעים מסביב. "זה עוד לא קרה..." לוחשת לילית מעט בלחץ. היא נראת מסוחררת-ומתיישבת שדירטיני לצידה.

[QUOTE=Alice;1481678][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"עדיין, אני לא מצליח להבין. היית יכול להציל אותה. למה הרסת את המעבדה?" אתה שואל אותו. אתה קורא לשלושת השותפים שלך להתקרב אלייך ובו זמנית נזכר באגדה על ג'יראצ'י ששמעת כשהיית ילד קטן. " אני יודע שזה מטומטם אבל באותו רגע נלחצתי" מוריס מסביר לך. " סוואבק , צ'אטוט אתם בסדר ? או שכואב לכם עדיין ?" הוא פונה לפוקימונים שלו ומחבק את כולם בחוזקה. "גם לא הייתה למוריס ברירה. הם נעלו את כל הדלתות" לילית מוסיפה. "ואם אתה לא מאמין לנו עדיין תסתכל". לילית מסיטיה את השיער שלה הצידה וחושפת חור קטן, שרק מחט מזרק הייתה יכולה לגרום בצווארה. לפתע, הכובע שלה, הכרטיסיות הכחולות שעליו והסימנים על פרצופה זוהרים באור כחלכל- המוני עלים יבשים מופיעים מסביב. "זה עוד לא קרה..." לוחשת לילית מעט בלחץ. היא נראת מסוחררת-ומתיישבת שדרטיני לצידה.
[/QUOTE]
נראה שחויבתי ללכת לישון בעצמי :(
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני שואל אותה:"לילית? את בסדר?" ואני אומר למעורב צ'אטוט:"תשתדל פעם הבאה לא להיכנס לכאלו צרות שישיגו לך אויבים סתם. הייתי יכול לגרום לך נזק ממשי אם חברה של לא הייתה עוצרת אותנו

[QUOTE=Alice;1481678][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
"עדיין, אני לא מצליח להבין. היית יכול להציל אותה. למה הרסת את המעבדה?" אתה שואל אותו. אתה קורא לשלושת השותפים שלך להתקרב אלייך ובו זמנית נזכר באגדה על ג'יראצ'י ששמעת כשהיית ילד קטן. " אני יודע שזה מטומטם אבל באותו רגע נלחצתי" מוריס מסביר לך. " סוואבק , צ'אטוט אתם בסדר ? או שכואב לכם עדיין ?" הוא פונה לפוקימונים שלו ומחבק את כולם בחוזקה. "גם לא הייתה למוריס ברירה. הם נעלו את כל הדלתות" לילית מוסיפה. "ואם אתה לא מאמין לנו עדיין תסתכל". לילית מסיטיה את השיער שלה הצידה וחושפת חור קטן, שרק מחט מזרק הייתה יכולה לגרום בצווארה. לפתע, הכובע שלה, הכרטיסיות הכחולות שעליו והסימנים על פרצופה זוהרים באור כחלכל- המוני עלים יבשים מופיעים מסביב. "זה עוד לא קרה..." לוחשת לילית מעט בלחץ. היא נראת מסוחררת-ומתיישבת שדרטיני לצידה.

[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]חשבתי שהלכת לישון לפני שתי תגובות ;) סתם. לילט!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"עדיין, אני לא מצליח להבין. היית יכול להציל אותה. למה הרסת את המעבדה?" המעורב שואל אותך. " אני יודע שזה מטומטם אבל באותו רגע נלחצתי" אתה מסביר " סוואבק , צ'אטוט אתם בסדר ? או שכואב לכם עדיין ?" אתה שואל את השותפים שלך ומחבק אותם בחוזקה. לילית יוצאת להגנתך "גם לא הייתה למוריס ברירה. הם נעלו את כל הדלתות. ואם אתה לא מאמין לנו עדיין תסתכל". לילית מסיטיה את השיער שלה הצידה וחושפת חור קטן, שרק מחט מזרק הייתה יכולה לגרום בצווארה.
לפתע, הכובע שלה והסימנים על פרצופה זוהרים שוב-אתה מצפה לראות פרחים אך המוני עלים יבשים מופיעים מסביב. "זה עוד לא קרה..." לוחשת לילית מעט בלחץ. היא נראת מסוחררת-ומתיישבת שדירטיני לצידה.[/QUOTE]
" ברור אני לא יעשה דברים כאלה יותר למדתי את הלקח " אני אומר ומתחיל לללכת

[B][RIGHT][COLOR=#333333]טופס הרשמה[/COLOR][/RIGHT]
[/B]
[SPOILER][RIGHT][COLOR=#333333][B]שם משתמש[/B]: [URL="http://www.myforum.co.il/member.php/4829-Anatollis"]Anatollis[/URL] [/COLOR]
[COLOR=#333333][B]שם אמיתי[/B]: עמית[/COLOR]
[COLOR=#333333][B]גיל[/B]: 15[/COLOR]
[COLOR=#333333][B]שם במשחק[/B]: ג'ימי לייטווד (Jimmy Lightwood)[/COLOR]
[COLOR=#333333][B]מעורב[/B]: מאריפ (עם שאיפה לאמפרוס כמובן)[/COLOR]
[COLOR=#333333][B]רקע[/B]: לג'ימי הייתה ילדות רגילה, משפחה רגילה, וחיים רגילים. לפחות זה מה שהוא חשב עד גיל 7. אבל איך הוא היה יכל לחשוב ככה? בעיקר אחרי שהוא ראה שבשאר המשפחות אין שני אחים שהם שניהם מעורבים?
[/COLOR]לאחותו הגדולה של ג'ימי קוראים שינה. היא גדולה ממנו בשלוש שנים שערה ארוך ומקורזל בצבע חום, האסוף בסרט המסתיר את קדקודה, ואין חיננית ומנומסת ממנה. רק שכל כמה שבועות היא הייתה הולכת למספרה, וחוזרת ללא אף שינוי שבקלים, ג'ימי לא הבין זאת. בגיל חמש הוא התחנן לבוא עם שינה ועם אמו למספרה, הוא רצה לדעת מה כל העניין? למה ההורים מבזבזים כל כך הרבה כסף על ביקורם חודשים אשר לא תורמים לכלום? ומתחמקים באלגנטיות בכל פעם כאשר הנושא מועלה?[/RIGHT]
בכל מקרה, אמו, כמובן, לא הסכימה, אז הוא התגנב אל המכונית, והתחבא שם עד שהגיעו. כשהן נכנסו למספרה הוא הציץ בחלון הראווה והופתע לראות כי אין אף אדם במספרה, רק אמו, אחותו, והספר, אשר היה חבר קרוב של המשפחה.
הספר בסך הכל צבע את השורשים הירוקים של שערה של שינה. רגע אחד, שורשים ירוקים?! הוא לא הבין מה הוא ראה, אך הוא גם לא הבין את העניין לשמור על דיסקרטיות.
לאחר התלבטויות רבות ומחשבות מסוקרנות הוא הניח כי אחותו היא גם מעורבת, הוא לא הבין מדוע היא והוריו מסתירים זאת ממנו, אבל הוא נזכר בהבעות הלחץ של הוריו כאשר שינה הייתה מורידה את הסרט בציבור, או אם היו מתעניינים בה באופן מיוחד ברחוב, בעקר שומריו של וסטון.
הוא החליט כי לא יגלה להוריו שהוא יודע שהיא מעורבת.
כעבור שנה הוא החל ללכת לבית הספר, שם החל ללמוד על השפה, על הטבע, על מתמטיקה, ועל מעורבים. אך הוא לא בכל זאת לא חשד, ואפילו לא חשב שזה מוזר שבשפחתו הקטנה יש שני מעורבים.
כעבור שנה נוספת, הוא חזר לביתו וראה שכולו הפוך. הוריו ואחותו התרוצצו במרץ בבית, כל אחד נראה לחוץ יותר מהשני.
הוא שאל מה קרה? אם הכל בסדר? אביו הפציר בו שיארוז מהר את דבריו, כי הם עוזבים.
לאחר ויכוח קטן (שכלל צעקות לא כל כך קטנות) ג'ימי רץ לחדרו לאסוף את דבריו.
כעבור שעה בלבד הם כבר היו בדרכים.
הנסיעה ארכה שעות, והעובדה שכולם שתקו רק האריכה אותה יותר, בסופו של דבר אביו של ג'ימי פצה את פיו.
"ש'ימי יש משהו שאנחנו צריכים לספר לך" ג'ימי המבולבל לא מה לענות אך נראה כי אביו לא חיכה לתשובתו "אחותך... שינה, היא.. גם מעורבת.. כמוך."
לג'ימי הוקל, [I]זה הדבר אשר בגללו כולם כל כך לחוצים[/I]?
"אבל.. זה לא הכל.."
ג'ימי נלחץ, [I]מדוע הוא לא יכול לדבר מהר יותר?[/I]
"אני מצטער שאנחנו צריכים להודיע לך כך, אבל מבחינה ביולוגית, שינה היא לא אחותך... ו.... מבחינה ביולוגית, אתה גם לא בננו."
[B][I]מה?!
[/I][/B]ג'ימי לא ידע איך להגיב, הוא אפילו לא ציפה לאמרה הזאת.
אך אביו, שוב לא חיכה לו
"לאחר נסיונות כושלים להביא ילדים לעולם, אמצנו, כחלק מתכנית מחתרתית את שינה. היא הייתה אז בת שנתיים וחצי. שינה היא.. מעורבת עם שיימין."
[I][B]שינה היא אגדית?![/B][/I]
אמו החלה לדבר "לאחר כחצי שנה, התברר לנו שקרתה תקלה במערכת, ושמנו היה רשום פעמיים פעם אחת בתכנית האימוץ המחתרתית, ופעם.. בסכנות אימוץ רגילה."
"בבקשה אל תפרש את מה שאני הולכת להגיד שלא נכון, אבל כאשר נודע לנו על כך ניסינו לבטל את האימוץ, בטענה שכבר האימוץ אליו נרשמנו קרה, אך הוסבר לנו כי אנחנו חייבים לפגוש פנים אל פנים את האם וחתימה במקום של שני הצדדים, אמך הביולוגית, שעוד היית בבטנה, ואנחנו."
"הייתה סופה באותו היום שבו היינו אמורים לטוס, והטיסה נדחתה למספר ימים מאוחר יותר. ביום של הטיסה הודיעו לנו כי אמך הביולוגית נמצאת בבית חולים, יולדת אותך. הגענו דקות ספורות לפני הולדתך, וכאשר ראינו אותך.. לא יכולנו שלא להתאהב בך, חזרנו מביטול החוזה.. אך גם לא הייתה לנו ברירה.. אמך הביולוגית נפטרה כשלושה שבועות אחרי לידתך עקב סיבוך בלידה."
"אנחנו מצטערים שאנחנו מספרים לך את זה רק עכשיו" אמר אביו, "אך תבין, לא רצינו שתחשוב את עצמך לשונה! רצינו את הטוב ביותר בשבילך!"
ג'ימי מעבר ללא ידע איך להגיב, הוא לא ידע מה להגיב. רק שאלה אחת הזדחלה מגרונו.
"אז.. למה עזבנו?" הוא שאל בלחש
"מפני שחיילו של וסטון עלו עלינו, לא הצלחנו להסתיר את שינה. היינו חייבים לברוח."

שאר הנסיעה עברה בדממה.
לאחר הגעתם למקום החדש הם נאלצו לשנות את שם משפחתם, וניסו להסתגל בכל דרך למקום החדש.
אלה היו שנים קשות עבור ג'ימי, אחת המתנות שקיבל ליום הולדתו ה-12 הייתה מצלמה, הוריו חשבו כי הדבר יעשה אותו לשמח יותר, ויותר פתוח, אך היא גרמה לו להתבודד יותר, מצלם תמונת במשך שעות, הוא כמעט כבל לא היה בבית, אך היה עדיין לבד.
כל מסכת האטימות שלו נשברה ביום אחד.
ביום הולדתה ה-18 של שינה היא נעלמה.
לאחר יום הגיע מכתב שבו נאמר כי היא נלקחה עקב היותה אגדית.
ג'ימי, כמעט בן 15 תכנן מאז אותו היום את יציאתו למסע להחזיר אותה.
ביום הולדתו ה15 עשרה הוא יצא על עבר המעבדה, רק הוא והמצלמה, לאחר שהשאיר פתק מפרט על שולחן האוכל בבית.
ברשיון המאמן שלו הוא כתב את שם משפחתו הקודם - לייטווד.
והוא יעשה הכל כדי להחזיר אותה בלום הביתה.
קצת יותר מארבע שורות :sorry:

[RIGHT][COLOR=#333333][B]תיאור מראה\תמונה[/B]: [/COLOR][/RIGHT]
[IMG]http://srv2.jpg.co.il/1/55f4166aa7c33.png[/IMG]
[RIGHT][COLOR=#333333][B]אופי[/B]: אדיש, מתבודד, לא מדבר הרבה, אם הוא מרגיש בטוח אז שמח, טוב לב (אני לא יודע יותר מקווה שהרקע מספק עוד תכונות)[/COLOR]
[COLOR=#333333][B]חפצים[/B]: פוקדע, תיק, 5 מנות אוכל בני אדם, 5 מנות אוכל פוקימונים, 10 בקבוקי מים,אוהל, שק שינה, חכת עץ זולה [/COLOR]
[COLOR=#333333][B]כסף[/B]: 1500[/COLOR]
[COLOR=#333333][B]הערות\הארות\שאלות\כושיות\שוקו חם\אייס וניל\ גלידה?[/B]: הרגע הזה שאתה ממש משקיע ברקע ואז מגלה שכתבת הרבה ממנו באנגלית [/COLOR][/RIGHT]
:um_face: (לפחות שמתי לב בערך בזמן)[/SPOILER]

עמית-התקבלת. רק תשנה ברקע שאחותך היא מעורבת עם אגדי אחר כי פשוט יש מעורבת שיימין במשחק (סלבי נגיד אם אתה רוצה שורשים ירוקים). אני אעדכן אותך בדף הרשומים בקרוב. מוזמן להגיב להתחלה

[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
אתה שואל את לילית אם היא בסדר והיא מהנהנת בבלבול. אתה מביט אל עבר המעורב צ'אטוט ואומר לו "תשתדל פעם הבאה לא להיכנס לכאלו צרות שישיגו לך אויבים סתם. הייתי יכול לגרום לך נזק ממשי אם חברה שלך לא הייתה עוצרת אותנו". המעורב משיב " ברור אני לא יעשה דברים כאלה יותר למדתי את הלקח " ומתחיל ללכת-נראה שהמפגש ביניכם הגיעה לסיומו.



[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
הנער שואל את לילית אם היא בסדר והיא מהנהנת מעט בבלבול. "תשתדל פעם הבאה לא להיכנס לכאלו צרות שישיגו לך אויבים סתם. הייתי יכול לגרום לך נזק ממשי אם חברה שלך לא הייתה עוצרת אותנו" הוא אומר לך ואתה משיב לו " ברור אני לא יעשה דברים כאלה יותר למדתי את הלקח ". אתה מתחיל ללכת-נראה שמפגש ביניכם להסתיים.
אתה רואה שלילית ושאר הפוקימונים עוקבים אחריך. הקרב בינך לבין המעורב הזה הגיע סוף סוף לסיומו

[QUOTE=Alice;1481725]
[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
אתה שואל את לילית אם היא בסדר והיא מהנהנת בבלבול. אתה מביט אל עבר המעורב צ'אטוט ואומר לו "תשתדל פעם הבאה לא להיכנס לכאלו צרות שישיגו לך אויבים סתם. הייתי יכול לגרום לך נזק ממשי אם חברה שלך לא הייתה עוצרת אותנו". המעורב משיב " ברור אני לא יעשה דברים כאלה יותר למדתי את הלקח " ומתחיל ללכת-נראה שהמפגש ביניכם הגיעה לסיומו.
[/QUOTE]
לאחר שהוא הולך, אני שואל את שותפיי אם הם בסדר, ואם כן, ממשיך להתקדם לעבר סנדג'ם, לבקר את סבי וסבתי

[QUOTE=Alice;1481725]עמית-התקבלת. רק תשנה ברקע שאחותך היא מעורבת עם אגדי אחר כי פשוט יש מעורבת שיימין במשחק (סלבי נגיד אם אתה רוצה שורשים ירוקים). אני אעדכן אותך בדף הרשומים בקרוב. מוזמן להגיב להתחלה

[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
אתה שואל את לילית אם היא בסדר והיא מהנהנת בבלבול. אתה מביט אל עבר המעורב צ'אטוט ואומר לו "תשתדל פעם הבאה לא להיכנס לכאלו צרות שישיגו לך אויבים סתם. הייתי יכול לגרום לך נזק ממשי אם חברה שלך לא הייתה עוצרת אותנו". המעורב משיב " ברור אני לא יעשה דברים כאלה יותר למדתי את הלקח " ומתחיל ללכת-נראה שהמפגש ביניכם הגיעה לסיומו.



[SIZE=5]~מוריס~
[/SIZE]
הנער שואל את לילית אם היא בסדר והיא מהנהנת מעט בבלבול. "תשתדל פעם הבאה לא להיכנס לכאלו צרות שישיגו לך אויבים סתם. הייתי יכול לגרום לך נזק ממשי אם חברה שלך לא הייתה עוצרת אותנו" הוא אומר לך ואתה משיב לו " ברור אני לא יעשה דברים כאלה יותר למדתי את הלקח ". אתה מתחיל ללכת-נראה שמפגש ביניכם להסתיים.
אתה רואה שלילית ושאר הפוקימונים עוקבים אחריך. הקרב בינך לבין המעורב הזה הגיע סוף סוף לסיומו[/QUOTE]
" לילית אני רואה שחזר לך הזיכרון " אני אומר בשמחה ומסתכל על הנוף , מחפש שוב דברים יפיפם להתבונן בהם.

[SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
כל הפוקימונים שלך נראים מעט עייפים-אבל הם בסדר.
אתם ממשיכים ללכת. בדרך אתם עוברים על יד מקומות מרהיבים-בעיקר שדות פרחים בכל צבעי הקשת.
כל השותפים שלך, ובעיקר סקידו מתחילים לרוץ בין הפרחים ולהתגלגל בדשא. הדרך עוברת עליכם בנעימים וללא תקלות מיוחדות-שאתה סוף סוף רואה את השלט המיוחל "העיר סאנדגם" אתה מופתע מכך שהדרך עברה לך כל כך מהר.
אתה קורא לכולם ואתם עוברית ברחובות המוכרים לך-לבית של הסבים שלך. אתם עוברים ליד האגם הגדול שהפך את העיר לדי מפורסמת וליד המוני דוכנים של דייגים "מקלות מג'יקארפ ב10$!" "פיבסים טריים-5 ב100$!" אתה שומע את קולות השוק המוכרים. אתה רואה את מפת העיר-אתה זוכר את רובה כמובן אבל עדיין מביט מה כדי להיזכר. בעיר יש:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים
תוך זמן קצר אתה עומד לפני הבית של הסבים שלך-אתה דופק בדלת וסבתא שלך פותחת את הדלת.

[SIZE=5]~מוריס~[/SIZE]
" לילית אני רואה שחזר לך הזיכרון " אתה אומר בשמחה "כן. כמעט הכל" משיבה לילית בחיוך.
אתם ממשיכים ללכת בדרככם-אך לא רואים יותר מידי דברים מעניינים חוץ משדות פרחים יפים. אתם מדברים רוב הדרך-צוחקים, דנים בנושאים שונים וכולי. בסופו של דבר אתה מתחיל לראות בתים באופק. לאחר שאתה מתקרב יותר לבתים אתה רואה שלט "העיא סאנדגם". הגעתם לעיר הראשונה שמסע שלכם!
אתם נכנסים לעיר ורואים אגם ענק ויפה-המוני דוכני דייגים עומדים בכל פינה "מקלות מג'יקארפ ב10$!", "פיבסים טריים-5 ב100$" אתה שומע מקול עבר-וחש בריח הים החזק הנידף מהמוצרים. אתה רואה מפת דרכים למטיילים. במפה רשום שיש בעיר:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים

[QUOTE=Alice;1481732][SIZE=5]~מייק~[/SIZE]
כל הפוקימונים שלך נראים מעט עייפים-אבל הם בסדר.
אתם ממשיכים ללכת. בדרך אתם עוברים על יד מקומות מרהיבים-בעיקר שדות פרחים בכל צבעי הקשת.
כל השותפים שלך, ובעיקר סקידו מתחילים לרוץ בין הפרחים ולהתגלגל בדשא. הדרך עוברת עליכם בנעימים וללא תקלות מיוחדות-שאתה סוף סוף רואה את השלט המיוחל "העיר סאנדגם" אתה מופתע מכך שהדרך עברה לך כל כך מהר.
אתה קורא לכולם ואתם עוברית ברחובות המוכרים לך-לבית של הסבים שלך. אתם עוברים ליד האגם הגדול שהפך את העיר לדי מפורסמת וליד המוני דוכנים של דייגים "מקלות מג'יקארפ ב10$!" "פיבסים טריים-5 ב100$!" אתה שומע את קולות השוק המוכרים. אתה רואה את מפת העיר-אתה זוכר את רובה כמובן אבל עדיין מביט מה כדי להיזכר. בעיר יש:
-מרכז פוקימונים
-חנות
-מכון
-אגם
-חנות בגדי פוקימונים
תוך זמן קצר אתה עומד לפני הבית של הסבים שלך-אתה דופק בדלת וסבתא שלך פותחת את הדלת.
[/QUOTE]

אוי ואבוי פיבאסים :0 נראלי אני צמחוני במ"ת הזה...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני אומר לסבתי:"היי סבתא, מה קורה? הייתי באזור אז באתי להגיד לכם שלום, עם החברים החדשם שלי, הליופטייל, סקידו והוטהוט"