פוקימון - מחוז ג'ונין

[QUOTE=Balenciaga;1320338][U]Meganium[/U]
"הרבה רנשים מסתוריים התחילו להופיע באיזור." הוא אמר בקול חושש. "גם אני ראיתי אותם... הם עצרו אותי, ושאלו אותי כל מיני שאלות מוזרות על פוקימון אדום ומעופף... לא ידעתי מה להגיד להם, כי לא ראיתי שום דבר כזה. באיזשהו שלב הם פשוט עזבו אותי במנוחה." הוא אמר. "אני רואה שאתה מאמן פוקימונים, בא לך קרב?" הוא שאל אותך.[/QUOTE]

"אני אשמח" אשיב,"מה שמך?" אשאל את הנער, אסמן לנאודיל להתכונן לקרב, "בכמה פוקימונים נשתמש?" אשאל אותו

[U]Meganium[/U]
"קוראים לי רוברט," הוא מציג את עצמו. "כמה פוקימונים יש לך? לי יש שלוש, כך שאפשר להשתמש בעד שלושה פוקימונים." הוא מסביר לך. "האפיר יהיה הפוקימון הראשון שלי."
פוקימון הפיל הקטן צועד קדימה, ונראה מוכן לקרב.

[QUOTE=Balenciaga;1320340][U]Meganium[/U]
"קוראים לי רוברט," הוא מציג את עצמו. "כמה פוקימונים יש לך? לי יש שלוש, כך שאפשר להשתמש בעד שלושה פוקימונים." הוא מסביר לך. "האפיר יהיה הפוקימון הראשון שלי."
פוקימון הפיל הקטן צועד קדימה, ונראה מוכן לקרב.[/QUOTE]

הוא נראה כמו ארמדיל דווקא

"נשתמש בשניים על שניים" אומר לרוברט ואוציא את הפוקידע כדי לבדוק את האפיר.
"תתחיל" אומר לו

[U]Meganium[/U]
הוא פיל (:
המפותח שלו דומה הרבה יותר לפיל.
-----
אתה מוציא את הפוקיע מהכיס, וסורק את פוקימון הפיל הקטן שלפניך.
"האפיר - פוקימון הפיל. האפיר משתמש בחדק שלו על מנת לירות כמיות גדולות של מים וחול ולהגן על עצמו. האפירים ידועים בתאבון הבריא שלהם, והם מסוגלים להעביר יממה שלמה בלאכול. פוקימון זה הוא מסוג מים ואדמה."אומר הפוקידע בקול מתכתי.
אתה מכניס את הפוקידע לכיס.
"קדימה האפיר," אומר רוברט. "תשתמש באקדח מים!" הוא קורא לפוקימון שלו.
האפיר לא מהסס, ומותח את החדק שלו. כדור מים ענקי יוצא מכיוונו לכיוון נאודיל שעומד במקומו.

[QUOTE=Balenciaga;1320347][U]Meganium[/U]
הוא פיל (:
המפותח שלו דומה הרבה יותר לפיל.
-----
אתה מוציא את הפוקיע מהכיס, וסורק את פוקימון הפיל הקטן שלפניך.
"האפיר - פוקימון הפיל. האפיר משתמש בחדק שלו על מנת לירות כמיות גדולות של מים וחול ולהגן על עצמו. האפירים ידועים בתאבון הבריא שלהם, והם מסוגלים להעביר יממה שלמה בלאכול. פוקימון זה הוא מסוג מים ואדמה."אומר הפוקידע בקול מתכתי.
אתה מכניס את הפוקידע לכיס.
"קדימה האפיר," אומר רוברט. "תשתמש באקדח מים!" הוא קורא לפוקימון שלו.
האפיר לא מהסס, ומותח את החדק שלו. כדור מים ענקי יוצא מכיוונו לכיוון נאודיל שעומד במקומו.[/QUOTE]

"יש לנאודיל יתרון משמעותי" אומר בחיוך, "נאודיל תקפוץ טתתחמק מאקדח המים! ואחר כך תפתיע את האפיר עם מבט חודר!" אומר לנאודיל

[U]Meganium[/U]
נאודיל ניסה להתחמק ממתקפת אקדח המים של האפיר, אבל כדור המים הגדול טס במהירות גדולה מידי, ופגע בפוקימון העשב שלך. נאודיל הועף לאחור כשרסיסי מים מתפזרים לכל כיוון.
נאודיל התייצב במהירות על ארבעת רגליו. הוא צימצם את עיניו בריכזו, והן התחילו לזהור באור בוהק. הוא הביט בהאפיר, והאפיר כאילו התהפמט אליו, והביט בו בדממה.
"האפיר, צא מזה, תשתמש במתקפת הטחת גוף" קרא רוברט, אבל האפיר לא זז ממקומו.

[QUOTE=Balenciaga;1320352][U]Meganium[/U]
נאודיל ניסה להתחמק ממתקפת אקדח המים של האפיר, אבל כדור המים הגדול טס במהירות גדולה מידי, ופגע בפוקימון העשב שלך. נאודיל הועף לאחור כשרסיסי מים מתפזרים לכל כיוון.
נאודיל התייצב במהירות על ארבעת רגליו. הוא צימצם את עיניו בריכזו, והן התחילו לזהור באור בוהק. הוא הביט בהאפיר, והאפיר כאילו התהפמט אליו, והביט בו בדממה.
"האפיר, צא מזה, תשתמש במתקפת הטחת גוף" קרא רוברט, אבל האפיר לא זז ממקומו.[/QUOTE]

"נהדר! זה הזמן! שאיבה! עד כמה שאפשר!" אומר לנאודיל, "במקרה שהיא יוצא מזה ומתכונן להתנגש בך תנשך את ידו ותטה אותו לצד השני!

[quote=Balenciaga;1320279]
[U]NivX10[/U]
פלוטובר יוצא מחוץ לפוקדור שלו, פותח את פיו, ומפזר ערפל בכל החדר האטום. הערפל מתפזר עוד ועוד, עד שלא ניתן לראות כמעט שום דבר מבעד אליו.
"מצויין, מי שייכנס לא יבין מ קורה כאן. זה יפתיע אותו." אומר לך גילברט.
פלוטובר נראה דרוך ומוכן לקיפה. הוא עומד בצמוד אליך, ידיו מוכנות להכות במהירות כל אדם שייכנס.
אתה שומע את רעשי המפתחות פותחות לאט לאט את הדלת, ואז היא נפתחת. הצלחת לזהות שני אנשים עומדים בפיתחה, ומתבוננים בערפל בתדהמה. הם צועקים מילמולים לא ברורים בשפתם, ואז פלוטובר מתפל על אחד צהם, ותוקף אותו בראשו. האיש סופג חברה חזקה מפלוטובר, ומתעלף מיד. האיש השני, כשגלביה לגופו, מצליח להתחמק מהמכה של פפלוטובר, ומיד שולף פוקדור וזורק אותו לאוויר. הפוקדוא נפתח, ופוקימון חום ומאורך יוצא ממנו.
ההאיש צווח כמה פקודות בשפתו, והפוקימון מתחיל לרוץ לכיוון פלוטובר במטרה מובהקת לתקוף.
[IMG]http://up353.siz.co.il/up2/tbzummrnw2l2.png[/IMG][/quote]
"גילברט שלוף מהר את סילנון או גורדיון וטפל בוא... אני יטפל בבחור!" אומר באסרטיביות וקור רוח...
'בלי המאמן הפוקימון לא יוכל לנצח!' אחשוב ומיד אני בעצמי יזנק על האיש ואתחיל להיאבק איתו.
אנסה לאכניע אותו או לפחות להחזיק אותו ואז אקרא לפלוטובר שיחבוט ויעלף גם אותו.
לאחר מכן אומר לגילברט "קדימה, תפשיט אותם.. ניקח להם את הבגדים ונתחזה להם... ככה אולי נצליח לצאת מיפה!"

[U]Meganium[/U]
נאודיל עומד במקומו, ונראה מתרכז. כדורי אור בוהקים וירקרקים מתחילים לצאת מכיוונו של האפיר, ונכנסים לגופו של נאודיל. הכדורים ממשיכים לצאת עוד ועוד, והאפיר מתחיל להיראות תשוש במיוחד. הכדורים מפסיקים לצאת, והאפיר עומד על שני רגליו, מנתנדנד בעייפות.
"קדימה האפיר, אתה יכול להחזיק מעמד עוד. תשתמש בהטחת גוף, קדימה!" פוקד רוברט.
האפיר מתחיל לרוץ לכיוונו של נאודיל, ולפני שהספקת להבין מה קורה, הוא קופץ באוויר, ונוחת על פוקימון העשב שלך בחבטה חזקה. נאודיל מנסה להשתחרר מכובדו של האפיר, אך ללא הצלחה מרובה.

[U]NivX10[/U]
גילברט מהנהן בהבנה, ומוציא את סילנון מתוך הפוקדור. סילנון נאבק בפוקימון שמולו, ומאפשר לך להגיע ישירות למאמן.
אתה אוחז באיש הזר עוי הגלביה שמולך, ופלוטובר עוזר לך בכך. פוקימון המים שלך מכה אותו, והאיש צורח בזעם, מנסה להכניע אותך ואת פלוטובר. אולם שנים היו ותר מדי עבורו. פלוטובר חובט מכה חזקה בראשו של האיש, והאיש צונח על הרצפה מעולף.
"אני מקווה שלא עשינו לו שום נזק, אבל זה לא הזמן לדאוג להם עכשיו." הוא אומר, ומתחיל להפשיט את אחד מהאנשים.
אתם מורידים את ביגדיהם, ומתחילים ללבוש אותם על הבגדים שלכם. למזלכם, הבגדים שלהם היו גדולים, והגלביות והכפיות שלהם איפשרו לכם להסתיר את גופכם ופניכם בלי לעורר חשד. האגשת את החום הרב של הבגדים, ואת הסירחון העולה מהם, אבל לא היה לך אכפת. העיקר שהייתה לך תוכנית.
הבטת סביבך. מעליך היו מדרגות אבן קשות ומאובקות שהובילו לדלת עץ.

[QUOTE=Balenciaga;1320358][U]Meganium[/U]
נאודיל עומד במקומו, ונראה מתרכז. כדורי אור בוהקים וירקרקים מתחילים לצאת מכיוונו של האפיר, ונכנסים לגופו של נאודיל. הכדורים ממשיכים לצאת עוד ועוד, והאפיר מתחיל להיראות תשוש במיוחד. הכדורים מפסיקים לצאת, והאפיר עומד על שני רגליו, מנתנדנד בעייפות.
"קדימה האפיר, אתה יכול להחזיק מעמד עוד. תשתמש בהטחת גוף, קדימה!" פוקד רוברט.
האפיר מתחיל לרוץ לכיוונו של נאודיל, ולפני שהספקת להבין מה קורה, הוא קופץ באוויר, ונוחת על פוקימון העשב שלך בחבטה חזקה. נאודיל מנסה להשתחרר מכובדו של האפיר, אך ללא הצלחה

מה עושיםצלעזאזל במצב כזה?

"יש לי רעיון! נאודיל תשתמש שוב בשאיבה! האפיר יהיה חייב לקום ממל ושהוא יעשה זאת תנשך אותו בכל הכוח!" אדריך את נאודיל

[U]Meganium[/U]
יצירתיות (:
-----
נאודיל מתחיל להשתמש שוב בשאיבה, כשהאפיר שוכב על גבו. כדורי האור הירקרקים יוצאים ממנו, ונכנסים לגופו של נאודיל. האפיר נראה מטושטש לחלוטין, ולא הצליח לעמוד במתקפה נוספת של שאיבה. הוא התעלף לחלוטין, והתגלגל מגבו של נאודיל.
"שתי מתקפות של שאיבה בהחלט מספיקות לחסל פוקימון שהוא גם מים וגם אדמה." אמר פטר. "אני בקושי מצליח להבין איך הוא שרד אפילו אחת עם כזה חיסרון." הוא הודה.
גילברט נראה מאוכזב. "לא הייתי צריך לבחור בהאפיר קודם..." הוא התמרמר. "הפוקימון הבא יהיה הרבה יותר קשה לניצחון!" הוא אמר, וזרק פוקדור חגש לאוויר. הכדור נפתח, והאור האדום נחת על הרצפה. פוקימון מתכתי עמד על ארבעת רגליו, ונראה נחוש ומוכן לקרב.
[IMG]http://up353.siz.co.il/up3/20q01ymtzcym.png[/IMG]
"קדימה אינבקס, אתה יכול לעשותה את זה. במתקפת ראש ברזל!" פקד גילברט.

[QUOTE=Balenciaga;1320363][U]Meganium[/U]
יצירתיות (:
-----
נאודיל מתחיל להשתמש שוב בשאיבה, כשהאפיר שוכב על גבו. כדורי האור הירקרקים יוצאים ממנו, ונכנסים לגופו של נאודיל. האפיר נראה מטושטש לחלוטין, ולא הצליח לעמוד במתקפה נוספת של שאיבה. הוא התעלף לחלוטין, והתגלגל מגבו של נאודיל.
"שתי מתקפות של שאיבה בהחלט מספיקות לחסל פוקימון שהוא גם מים וגם אדמה." אמר פטר. "אני בקושי מצליח להבין איך הוא שרד אפילו אחת עם כזה חיסרון." הוא הודה.
גילברט נראה מאוכזב. "לא הייתי צריך לבחור בהאפיר קודם..." הוא התמרמר. "הפוקימון הבא יהיה הרבה יותר קשה לניצחון!" הוא אמר, וזרק פוקדור חגש לאוויר. הכדור נפתח, והאור האדום נחת על הרצפה. פוקימון מתכתי עמד על ארבעת רגליו, ונראה נחוש ומוכן לקרב.
[IMG]http://up353.siz.co.il/up3/20q01ymtzcym.png[/IMG]
"קדימה אינבקס, אתה יכול לעשותה את זה. במתקפת ראש ברזל!" פקד גילברט.[/QUOTE]

"יפה מאוד נאודיל!" אשבח אותו, " אתה יכול להמשיך! תחכה שיתקרב אליך ותנשך את רגליו ותפיל אותו" אומר לנאודיל

[quote=Balenciaga;1320358]
[U]NivX10[/U]
גילברט מהנהן בהבנה, ומוציא את סילנון מתוך הפוקדור. סילנון נאבק בפוקימון שמולו, ומאפשר לך להגיע ישירות למאמן.
אתה אוחז באיש הזר עוי הגלביה שמולך, ופלוטובר עוזר לך בכך. פוקימון המים שלך מכה אותו, והאיש צורח בזעם, מנסה להכניע אותך ואת פלוטובר. אולם שנים היו ותר מדי עבורו. פלוטובר חובט מכה חזקה בראשו של האיש, והאיש צונח על הרצפה מעולף.
"אני מקווה שלא עשינו לו שום נזק, אבל זה לא הזמן לדאוג להם עכשיו." הוא אומר, ומתחיל להפשיט את אחד מהאנשים.
אתם מורידים את ביגדיהם, ומתחילים ללבוש אותם על הבגדים שלכם. למזלכם, הבגדים שלהם היו גדולים, והגלביות והכפיות שלהם איפשרו לכם להסתיר את גופכם ופניכם בלי לעורר חשד. האגשת את החום הרב של הבגדים, ואת הסירחון העולה מהם, אבל לא היה לך אכפת. העיקר שהייתה לך תוכנית.
הבטת סביבך. מעליך היו מדרגות אבן קשות ומאובקות שהובילו לדלת עץ.[/quote]
אבקש מגילברט להחזיר את סילנון, ואילו אני את פלוטובר.
"לך צמוד אליי" אומר לו ונעלה יחד בדלת בתקווה שממנה נצא לחופשי.

[U]Meganium[/U]
אינבקס מתחיל לרוץ לכיוון נאדיל, כשראשו בוהק בזוהר כסוף. נאודיל ממתין במקומו, ומחכה שאינבקס יתקרב אליו.
שניה לפני שאינבקס נוגח בנאודעל, פוקימון העשב נושך את רגלו של אינבקס, ואינבקס נופל ומתגלגל על הרצפה. פוקימון המתכת נראה סובל, וקם על רגליו באיטיות.
"זו הייתה חתיכת נפילה." אמרה הנערה.

[U]NivX10[/U]
אתם מחזירים את הפוקימונים שלכם אל תוך הפוקדור, ומתחילים לעלות במדרגות לכיוון דלת העץ. אתם עולים לאט לאט, מנסים לא להשמיע שום רעש. הבגדים של האנשים הזרים היו מסריחים, חמים וכבדים, אבל לא היה לך אכפת. פתחת את דלת העץ באיטיות, מציץ מעברה השני, וראית מסדרון מאובק וחסר חלונות. המסדרון היה ארוך, והיו בו עשרות דלתות.
לפתע, אחת הדלתות נפתחה, ואדם עטוי לבוש מסורתי יצא מהחדר. האיש אפילו לא הביט בכם, והתחיל ללכת לכיוון השני.

[QUOTE=Balenciaga;1320375][U]Meganium[/U]
אינבקס מתחיל לרוץ לכיוון נאדיל, כשראשו בוהק בזוהר כסוף. נאודיל ממתין במקומו, ומחכה שאינבקס יתקרב אליו.
שניה לפני שאינבקס נוגח בנאודעל, פוקימון העשב נושך את רגלו של אינבקס, ואינבקס נופל ומתגלגל על הרצפה. פוקימון המתכת נראה סובל, וקם על רגליו באיטיות.
"זו הייתה חתיכת נפילה." אמרה הנערה.


"נאודיל כל הכבוד! ביצעת מהלך מצוין! המשך כך!" אשבח את נאודיל בחיוך, "נאודיל תנצל את האיטיות שלו ותשתמש בשאיבה כדי להחליש אותו יותר! אם הוא מתכוון לתקוף אותך תשתמש במבט חודר כדי לעצור אותו" אדריך את נאודיל

[quote=Balenciaga;1320375]
[U]NivX10[/U]
אתם מחזירים את הפוקימונים שלכם אל תוך הפוקדור, ומתחילים לעלות במדרגות לכיוון דלת העץ. אתם עולים לאט לאט, מנסים לא להשמיע שום רעש. הבגדים של האנשים הזרים היו מסריחים, חמים וכבדים, אבל לא היה לך אכפת. פתחת את דלת העץ באיטיות, מציץ מעברה השני, וראית מסדרון מאובק וחסר חלונות. המסדרון היה ארוך, והיו בו עשרות דלתות.
לפתע, אחת הדלתות נפתחה, ואדם עטוי לבוש מסורתי יצא מהחדר. האיש אפילו לא הביט בכם, והתחיל ללכת לכיוון השני.[/quote]
נו באמת 10? למה אתה עושה לי חיים קשים!!!! גם ככה אני מסריח, חטפו אותי בדואים, ואני מסריח!
--------
"קדימה, לך רגיל בטבעיות, אנחנו יוצאים מכאן..." אלחש בשקט בשקט לגילברט ונלך על הדלך האחרונה ביותר.
נפתח אותה ונראה מה יש שם...

[U]Meganium[/U]
נאודיל נדרך, וכדורי אור ירקרקים החלו לצאת מגופו של אינבקס. הכדורים ריחפו באוויר באיטיות, ונכנסו לגופו של נאדויל לאט לאט.
"אינבקס, תשתמש במתקפת צליל מתכתי!" קרא המאמן.
לפתע, צילילם חזקים מתכתיים החלו לצאת מגופו של אינבקס. הצליל היה צורם, ואטמת את אוזניך כדי לא לשמוע אותו. נאודיל הפסיק את המתקפה, ונראה סובל ביותר מהצלילים.
"מצויין," אמר רוברט. "תשתמש עכשיו שוב במתקפת ראש ברזל!" קרא.
פוקימון התיש החל לרוץ במהירות לכיוון נאודיל, וראשו בוהק ומאיים להכות.

[U]NivX10[/U]
מה אתה דואגגג. יהיה טוב.
-------
אתה וגילברט מתקרבים אל הדלת האחרונה, ופותחים אותה באיטיות. חדר מוזר ביותר נגלה לעיניכם, והוא היה ריק מאדם לחלוטין. החדר היה קטן ומאובק, והיה בו ציוד מוזר ביותר שלא הבנת מה הוא עושה. בקצה החדר עמד שולחן עגול מעץ. התקרבת אליו, ולפניך היו שלושה אבנים קטנות ובעלות צורות משונה.
"אני חושב שאני יודע מה זה." אמר גילברט בתדהמה. "אני חושב שאלה מאובנים." הוא אמר.
אחד המאובנים היה מעט אדמדם-בורדו והיה עליו סימן של להבה אדומה שחוקה. השני היה צהבהב-חום והיה עליו סימן של ברק. והשלישי היה כחלחל-ירקרק והיה עליו סימן של טיפה כחולה.
"אתה חושב שכדאי לגעת בהם?" שאל אותך גילברט.

[quote=Balenciaga;1320389]
[U]NivX10[/U]
מה אתה דואגגג. יהיה טוב.
-------
אתה וגילברט מתקרבים אל הדלת האחרונה, ופותחים אותה באיטיות. חדר מוזר ביותר נגלה לעיניכם, והוא היה ריק מאדם לחלוטין. החדר היה קטן ומאובק, והיה בו ציוד מוזר ביותר שלא הבנת מה הוא עושה. בקצה החדר עמד שולחן עגול מעץ. התקרבת אליו, ולפניך היו שלושה אבנים קטנות ובעלות צורות משונה.
"אני חושב שאני יודע מה זה." אמר גילברט בתדהמה. "אני חושב שאלה מאובנים." הוא אמר.
אחד המאובנים היה מעט אדמדם-בורדו והיה עליו סימן של להבה אדומה שחוקה. השני היה צהבהב-חום והיה עליו סימן של ברק. והשלישי היה כחלחל-ירקרק והיה עליו סימן של טיפה כחולה.
"אתה חושב שכדאי לגעת בהם?" שאל אותך גילברט.[/quote]
שלומי (magenium) אני מצטער אבל נגמרה הסוללה, חפש אותי בסקייפ או בהודעות פרטיות!
------------
"לא יודע... אבל אני מאוד רוצה אחד!" אומר בתעווה.
מבלי לדעת למה... אקח את המאובן הצהבהב בעל הברק ואצא מהחדר, אחביא אותו בתוך הבגדיה מקוריים שלי שנמצאים מתחת לבגדי הכיסוי.
"בוא נזוז.." ואצא מהחדר היישר לחדר הצמוד לו מימין, ואנסה למצוא שם את היציאה!

[QUOTE=Balenciaga;1320389][U]Meganium[/U]
נאודיל נדרך, וכדורי אור ירקרקים החלו לצאת מגופו של אינבקס. הכדורים ריחפו באוויר באיטיות, ונכנסו לגופו של נאדויל לאט לאט.
"אינבקס, תשתמש במתקפת צליל מתכתי!" קרא המאמן.
לפתע, צילילם חזקים מתכתיים החלו לצאת מגופו של אינבקס. הצליל היה צורם, ואטמת את אוזניך כדי לא לשמוע אותו. נאודיל הפסיק את המתקפה, ונראה סובל ביותר מהצלילים.
"מצויין," אמר רוברט. "תשתמש עכשיו שוב במתקפת ראש ברזל!" קרא.
פוקימון התיש החל לרוץ במהירות לכיוון נאודיל, וראשו בוהק ומאיים להכות.

[U]NivX10[/U]
.[/QUOTE]

" נאודיל קדימה אחרי שהתחזקת מעט ממתקפת השאיבה תחכה להזדמנות כדי לקפוץ ימינה ולהתחמק! אחר כך תתביית במהירות על אחת מרגליו ואל תרפה! תנשך בכל הכוח! " אומר לנאודיל

[U]NivX10[/U]
אתה לוקח את המאובן הצהבהב, ומכניס אותו מתחת לבגדיך. המאבן היה גדול וכבד, ונראה מעט בולט מהבגדים.
גילברט גם הוא לקח מאובן אחד, הכחלחל שבהם, והחביא אותו תחת בגדיו.
"אני מקווה שלא יעלו עלינו ככה," אמר גילברט כשהמאובן בולט ממנו.
התחלתם להתקדם, ועברתם לחדר הסמוך מימן לחד שבו הייתם הרגע. פתחתם את הדלת באיטיות, ומולכם נחשף חדר שונה לחלוטין. הפעם, לרוע מזלכם, כן היו אנשים בחדר. האנשים לא הביטו בכם בתחילה, ונראה כי הם לא מתעניינים בכם כלל.
החדר היה מוארך ורחב, ונראה כמו אולם הרצאות גדול. כיסאות עץ קטנים ולא נוחים היו פזורים בכל החדר, ועל רובם ישבו אנשים. האנשים נראו קשובים לאדם שעמד על הבמה מולם, ודיבר בלהיטות. זיהית את האיש. זה היה האיש שהוציא מולך את הפוקימון וויג'ין שהיפנט אותך.
הלחץ השטלת על גופך, למרות שידעת בבירור שאין שום סיכוי שמישהו מהם יזהה אותך.
לפתע, הרגשת שמישהו מושך אותך. גילברט אחז בבגד שלך, וכיוון אותך אל דלת צידית נוספת. פתחתם אותה, ונכנסתם אל החדר השני.
סגרתם את הדלת אחריכם בפעימות לב מואצות.
"זה היה מלחיץ, כל האנשים האלה." אמר גילברט. "מצטער, לא יכולתי להישאר שם."
הבחנת שככל הנראה נכנסתם לחדר שירות כלשהו. לא היה בו דבר כמט, מלבד כמה מדפים עם בגדים מקופלים, וסמרטוטים הזרוקים על הרצפה. המתנתם שם מספר דקות, עד ששמעתם את קולות הכיסאות הנגררים.
"הם יוצאים מהאולם." אמר גילברט בהבנה.

[U]Meganium[/U]
רוברט חייך. "נראה לך שאני אפול באותה מלכודת שוב?" שאל אותך. "אינבקס, תשתמש במתקפת בעיטת קפיצה!" קרא לפוקימון שלו.
פוקימון המתכת שלו רץ, ותוך כדי תנופה קפץ באוויר. רגליו היו מכוונות כלפי נאודיל, והוא נחת עליו בעוצמה אדירה. רעש חזק ומתכתי נשמע, ונאודיל פלט צווחה. הוא התגלגל מספר מטרים לאחור, והתעלף.

[QUOTE=Balenciaga;1320401][U]NivX10[/U.

[U]Meganium[/U]
רוברט חייך. "נראה לך שאני אפול באותה מלכודת שוב?" שאל אותך. "אינבקס, תשתמש במתקפת בעיטת קפיצה!" קרא לפוקימון שלו.
פוקימון המתכת שלו רץ, ותוך כדי תנופה קפץ באוויר. רגליו היו מכוונות כלפי נאודיל, והוא נחת עליו בעוצמה אדירה. רעש חזק ומתכתי נשמע, ונאודיל פלט צווחה. הוא התגלגל מספר מטרים לאחור, והתעלף.[/QUOTE]

התעלף?

"נאודיל נלחמת נהדר, תחזור למנוחה ארוכה" אומר בחיוך ואשיב את נאודיל לפוכדור שלו, "ג'נובי עכשיו תורך!" אומר, " השתמש בהתקשחות! אם הוא מתקרב ומתכונן לתקוף תעטוף אותוצבפתיל, אם הוא משתמש בקול מתכתי אז תעטוף אותו בפתיל בשביל לעצור אותו!" אדריך את ג'ונובי

[U]Meganium[/U]
אכן
------
ג'ונובי יוצא מהפוקדור, ונוחת על הרצפה. הוא עומד במקומו, וגופו מתחיל לזהור באור בוהק. כשהאור דועך, גופו נראה קשה וחסין הרבה יותר.
"אינבקס, תתקוף את הפוקימון הזה במתקפת ראש ברזל!" קורא רוברט.
אינבקס מתחיל לרוץ לכיוונו של פוקימון הגולם כשראשו בוהק. אולם ג'ונובי מציית לפקודתך, ויורא לכיוונו של אינבקס קור. הקור נתפס באינבקס, ונדבק אליו. פוקימון התיש עוצר במקומו, כשגופו מסובך ודביק בתוך הקור שיצר ג'ונובי.

[quote=Balenciaga;1320401][U]NivX10[/U]
אתה לוקח את המאובן הצהבהב, ומכניס אותו מתחת לבגדיך. המאבן היה גדול וכבד, ונראה מעט בולט מהבגדים.
גילברט גם הוא לקח מאובן אחד, הכחלחל שבהם, והחביא אותו תחת בגדיו.
"אני מקווה שלא יעלו עלינו ככה," אמר גילברט כשהמאובן בולט ממנו.
התחלתם להתקדם, ועברתם לחדר הסמוך מימן לחד שבו הייתם הרגע. פתחתם את הדלת באיטיות, ומולכם נחשף חדר שונה לחלוטין. הפעם, לרוע מזלכם, כן היו אנשים בחדר. האנשים לא הביטו בכם בתחילה, ונראה כי הם לא מתעניינים בכם כלל.
החדר היה מוארך ורחב, ונראה כמו אולם הרצאות גדול. כיסאות עץ קטנים ולא נוחים היו פזורים בכל החדר, ועל רובם ישבו אנשים. האנשים נראו קשובים לאדם שעמד על הבמה מולם, ודיבר בלהיטות. זיהית את האיש. זה היה האיש שהוציא מולך את הפוקימון וויג'ין שהיפנט אותך.
הלחץ השטלת על גופך, למרות שידעת בבירור שאין שום סיכוי שמישהו מהם יזהה אותך.
לפתע, הרגשת שמישהו מושך אותך. גילברט אחז בבגד שלך, וכיוון אותך אל דלת צידית נוספת. פתחתם אותה, ונכנסתם אל החדר השני.
סגרתם את הדלת אחריכם בפעימות לב מואצות.
"זה היה מלחיץ, כל האנשים האלה." אמר גילברט. "מצטער, לא יכולתי להישאר שם."
הבחנת שככל הנראה נכנסתם לחדר שירות כלשהו. לא היה בו דבר כמט, מלבד כמה מדפים עם בגדים מקופלים, וסמרטוטים הזרוקים על הרצפה. המתנתם שם מספר דקות, עד ששמעתם את קולות הכיסאות הנגררים.
"הם יוצאים מהאולם." אמר גילברט בהבנה.
[/quote]
"אוקיי נחכה כאן עוד כמה דקות.. בנתיים נסה לסדר את המאובן בצורה כמה שיותר מוסוות" אומר לו בכדי להסיר ממנו דאגה. לאחר שנסיים.
אציץ מפתח המנעול של הדלת ואבדוק אם אין יותר מידי אנשים/אף אחד ונמצא אל חדר אחר בתקווה למצוא את היציאה!

[QUOTE=Balenciaga;1320409][U]Meganium[/U]
אכן
------
ג'ונובי יוצא מהפוקדור, ונוחת על הרצפה. הוא עומד במקומו, וגופו מתחיל לזהור באור בוהק. כשהאור דועך, גופו נראה קשה וחסין הרבה יותר.
"אינבקס, תתקוף את הפוקימון הזה במתקפת ראש ברזל!" קורא רוברט.
אינבקס מתחיל לרוץ לכיוונו של פוקימון הגולם כשראשו בוהק. אולם ג'ונובי מציית לפקודתך, ויורא לכיוונו של אינבקס קור. הקור נתפס באינבקס, ונדבק אליו. פוקימון התיש עוצר במקומו, כשגופו מסובך ודביק בתוך הקור שיצר ג'ונובי.[/QUOTE]

"ג'ונובי תתקדם לאינבקס ותדחוף אותו עם הרבה עוצמה!" אומר לג'ונובי

[U]NivX10[/U]
אתה מציץ מפתח המנעול, ורואה שכל הכיסאות ריקים לחלוטין, ושכל האנשים יצאו מהחדר. אתה פותח את הדלת באיטיות, ולחרדתך הרבה אתה מגלה שלמרות שחשבת שלא נותר אף אחד בחדר נותר עוד אדם אחד בלבד - האיש שעמד על הבמה. הוא הביט בך בסקרנות חשודה, וירד מהבמה. הוא הלך לקראתכם, ונעמד כמטר בודד ממכם.
הוא החל לדבר אליכם, אך לא ידעתם מה הוא אומר.

[U]Meganium[/U]
ג'ונובי קופץ לכיוונו של אינבקס, ודוחף אותו בעוצמה. אינבקס מסתבך עוד ועד בקורים, ולא מצליח להשתחרר מהם.
"קדימה אינבקס, קרע את הקורים האלה!" אומר לו המאמן שלו.
בינתיים, ג'ונובי מצליח לתקוף את אינבקס עוד מספר פעמים, ופוקימון התיש נראה תשוש ביותר.
תוך דקה בודדת של ניסיון, אינבקס הצליח להשתחרר מהקורים.
"מצויין, עכשיו תתקוף במתקפת דחיפה, קדימה!" קרא רוברט.

[QUOTE=Balenciaga;1320415][U]

[U]Meganium[/U]
ג'ונובי קופץ לכיוונו של אינבקס, ודוחף אותו בעוצמה. אינבקס מסתבך עוד ועד בקורים, ולא מצליח להשתחרר מהם.
"קדימה אינבקס, קרע את הקורים האלה!" אומר לו המאמן שלו.
בינתיים, ג'ונובי מצליח לתקוף את אינבקס עוד מספר פעמים, ופוקימון התיש נראה תשוש ביותר.
תוך דקה בודדת של ניסיון, אינבקס הצליח להשתחרר מהקורים.
"מצויין, עכשיו תתקוף במתקפת דחיפה, קדימה!" קרא רוברט.[/QUOTE]

"ג'ונובי עוד התקשחות!" אפקוד מהר על ג'ונובי, "ג'ונובי יהיה כל כך קשה שהדחיפה תהווה נזק לאינבקס ולא לג'ונובי" אמלמל, "אחר כך עוד יריית קורים ודחיפה!" אוסיף

[U]Meganium[/U]
גופו של פוקימון הגולם התחיל לזהור שוב באור בוהר, ושוב גופו נראה קשה הרבה יותר ממקודם, כאילו הוא עטוף במעטה יהלום.
אינבקס נגח בג'טנובי, ורשע חזק ומתכתי נשמע. ג'ונובי נהדף לאחור, אך גם אינבקס נראה סובל מהמכה.
שני הפוקימונים נראו תשושים לגמרי. ג'ונובי עמד בקושי על קצה גופו, ואינבקס נראה סחרחר עוד מהקרב הקודם שלו.
לפתע, אינבקס קרס על הרצפה בתשישות, ונראה היה שהוא לא מסוגל להמשיך להילחם.
"ניצחת." אמר רוברט, והחזיר את הפוקימון שלו אל הפוקדור. "לפי הנוג, עליי לשלם לך על הניצחון," הוא אמר לך, והושיט לך מאה חמישים דולרים. לקחת אותם מידו, וטפחת על שכמו.
לפתע, אור בוהק הופיע מכיוונו של ג'ונובי. גופו החל לזהור בבהירות, וצורת גופו השתנתה.
"הוא מתפתח!" קרא פטר. "מדהים. רק אתמול הוא התפתח מבוקוט, וכבר הוא מתפתח שוב. ככה זה אצל פוקימונים חרק, הם משנים את צורתם במהירות, במיוחד כשהם גלמים." אמר.
צורתו של ג'ונובי הלכה וגדלה, ולפתע האור הבוהק הפסיק. מולך עמד פוקימון פרפר כתמתם-אפרפר. הוא הביט בך בעיניים קטנות וכתומות, ושייט באוויר בקלילות.
[IMG]http://up353.siz.co.il/up2/wagmnydmqw4y.png[/IMG]

[QUOTE=Balenciaga;1320418][U]Meganium[/U]
גופו של פוקימון הגולם התחיל לזהור שוב באור בוהר, ושוב גופו נראה קשה הרבה יותר ממקודם, כאילו הוא עטוף במעטה יהלום.
אינבקס נגח בג'טנובי, ורשע חזק ומתכתי נשמע. ג'ונובי נהדף לאחור, אך גם אינבקס נראה סובל מהמכה.
שני הפוקימונים נראו תשושים לגמרי. ג'ונובי עמד בקושי על קצה גופו, ואינבקס נראה סחרחר עוד מהקרב הקודם שלו.
לפתע, אינבקס קרס על הרצפה בתשישות, ונראה היה שהוא לא מסוגל להמשיך להילחם.
"ניצחת." אמר רוברט, והחזיר את הפוקימון שלו אל הפוקדור. "לפי הנוג, עליי לשלם לך על הניצחון," הוא אמר לך, והושיט לך מאה חמישים דולרים. לקחת אותם מידו, וטפחת על שכמו.
לפתע, אור בוהק הופיע מכיוונו של ג'ונובי. גופו החל לזהור בבהירות, וצורת גופו השתנתה.
"הוא מתפתח!" קרא פטר. "מדהים. רק אתמול הוא התפתח מבוקוט, וכבר הוא מתפתח שוב. ככה זה אצל פוקימונים חרק, הם משנים את צורתם במהירות, במיוחד כשהם גלמים." אמר.
צורתו של ג'ונובי הלכה וגדלה, ולפתע האור הבוהק הפסיק. מולך עמד פוקימון פרפר כתמתם-אפרפר. הוא הביט בך בעיניים קטנות וכתומות, ושייט באוויר בקלילות.
[IMG]http://up353.siz.co.il/up2/wagmnydmqw4y.png[/IMG][/QUOTE]

"וואו התפתחת!" אקרא בשמחה והתרגשות ואוציא את הפוקידע שלי כדי לברר מידע חדש על הפוקימון שלי,מתקפות שלמד.
"תודה רבה רוברט,מצטער שכעסתי עליך אתה בחור נחמד,רק רציתי לשאול מה לקחת מהאוהל? אני לא אכעס אם אתה רעב או אין לך מקום להיות נוכל לעזור לך" אומר לו בחיוך בזמן שאני מסתכל על הפוקימון החדש שלי בחיוך גדול

[U]Meganium[/U]
אתה מוציא את הפוקידע ומכוון אותו רל פוקימון הפרפר שמולך.
"מגנפליי - פוקימון הפרפר. צבעיו הכתומים והאדומים של מגנפיי מזהירים כל פוקימון המתקרב אליו. הוא משתמש בכנפיו על מנת ליצור משבי רוח חזקים, ואף מסוגל ליצור אבקות שונות ורעילות מגופו. פוקימון זה נע בלהקות גדולות, וניתן לראותם בשעות הערב והלילה, מחזרים זה אחר זה." אומר הפוקידע.
רוברט מביט בך באשמה. "לא לקחתי כלום," הוא מודה. "אני רק מאמן פוקימונים צעיר שעבר כאן במקרה. לא חסר לי כלום, באמת. רק תהיתי למה האוהל נמצא לגמרי לבדו. בכל אופן, שיהיה לך בהצלחה בהמשך." הוא אומר לך.

[QUOTE=Balenciaga;1320423][U]Meganium[/U]
אתה מוציא את הפוקידע ומכוון אותו רל פוקימון הפרפר שמולך.
"מגנפליי - פוקימון הפרפר. צבעיו הכתומים והאדומים של מגנפיי מזהירים כל פוקימון המתקרב אליו. הוא משתמש בכנפיו על מנת ליצור משבי רוח חזקים, ואף מסוגל ליצור אבקות שונות ורעילות מגופו. פוקימון זה נע בלהקות גדולות, וניתן לראותם בשעות הערב והלילה, מחזרים זה אחר זה." אומר הפוקידע.
רוברט מביט בך באשמה. "לא לקחתי כלום," הוא מודה. "אני רק מאמן פוקימונים צעיר שעבר כאן במקרה. לא חסר לי כלום, באמת. רק תהיתי למה האוהל נמצא לגמרי לבדו. בכל אופן, שיהיה לך בהצלחה בהמשך." הוא אומר לך.[/QUOTE]

"אוקיי,אם אתה לא ממשיך איתנו אז להתראות!" אומר לרוברט ואני ופטר נתחיל לארוז את המחנה, אביט במגנפליי ואומר לו, "תנסה לבחון את יכולות התעופה שלך,המהירות וגם תהנה!" אומר לו בחיוך בזמן שאני,פטר והנערה ממשיכים ללכת לכפר רוג'ין, "איך קוראים לך?" אשאל אותה בחביבות

[U]Meganium[/U]
מגנפליי שייט באוויר בקלילות, תוך שהוא בוחן את יכול התעופה שלו. הוא טס באוויר במעגלים, ונראה מרוצה מהיכולת החדשה שלו.
אתם מתחילים לארוז את החפצים שלכם, ותוך דקות אתם יוצאים שוב להליכה.
"קוראים לי רוז." אומרת לך הנערה. "תוך שעה הליכה אנחנו כבר ניהיה בכפר רוג'ין." היא אומרת לכם.
אתם עוברים ליד האדמים הגדולים, וחוצים אותם. השדות סביבכם מתרבים, והעננים בשמיים נעשים צפופים. החשכה מתחילה לרדת, והשמש מתחילה להעלם מאחורי אחת הגבעות הירוקים.
אתם מגיעים לצוק קטנטן, ומשקיפים ממנו למטה. מתחתיכם אתם רואים את הכפר רוג'ין. בתי העץ הקטנים נראים שלווים לחלוטין. גינות הירק בחצרות הבית נראו מטופחים, ועשן יצא מהארובות. היה ריח של בישולים באוויר, וידעת שזו שעת ארוחת הערב של רוב האנשים.

[QUOTE=Balenciaga;1320432][U]Meganium[/U]
מגנפליי שייט באוויר בקלילות, תוך שהוא בוחן את יכול התעופה שלו. הוא טס באוויר במעגלים, ונראה מרוצה מהיכולת החדשה שלו.
אתם מתחילים לארוז את החפצים שלכם, ותוך דקות אתם יוצאים שוב להליכה.
"קוראים לי רוז." אומרת לך הנערה. "תוך שעה הליכה אנחנו כבר ניהיה בכפר רוג'ין." היא אומרת לכם.
אתם עוברים ליד האדמים הגדולים, וחוצים אותם. השדות סביבכם מתרבים, והעננים בשמיים נעשים צפופים. החשכה מתחילה לרדת, והשמש מתחילה להעלם מאחורי אחת הגבעות הירוקים.
אתם מגיעים לצוק קטנטן, ומשקיפים ממנו למטה. מתחתיכם אתם רואים את הכפר רוג'ין. בתי העץ הקטנים נראים שלווים לחלוטין. גינות הירק בחצרות הבית נראו מטופחים, ועשן יצא מהארובות. היה ריח של בישולים באוויר, וידעת שזו שעת ארוחת הערב של רוב האנשים.[/QUOTE]

"הגענו! " אקרא בקול אחרי המסע הארוך הזה, "מגנפליי תחזור לפוכדור" אומר ואחזיר אותו.
אצחקק מעט ואומר לפטר, "בגלל שלנו אין פה בית אז כנראה נצטרך להעביר את הלילה במרכז הפוקימונים,רוז את בטח הולכת לביתך אז ניפגש מחר אם תרצי?" אשאל אותה

[U]Meganium[/U]
"כן, ניפגש מחר אני מקווה. אם תבוא למרכז הפוקימונים בבוקר, אולי תספיק לראות אותי. אח שלי הוא מאמן המכון." היא אומרת לך, ומנופפת לך לשלום.
אתם נפרדים ממנה, והולכים לכיוון מרכז הפוקימונים. אתם מגיעים אליו תוך דקות ספורות. מרכז הפוקימונים היה מבנה עץ גדול רק במעט משאר הבתים של הכפר.

[QUOTE=Balenciaga;1320437][U]Meganium[/U]
"כן, ניפגש מחר אני מקווה. אם תבוא למרכז הפוקימונים בבוקר, אולי תספיק לראות אותי. אח שלי הוא מאמן המכון." היא אומרת לך, ומנופפת לך לשלום.
אתם נפרדים ממנה, והולכים לכיוון מרכז הפוקימונים. אתם מגיעים אליו תוך דקות ספורות. מרכז הפוקימונים היה מבנה עץ גדול רק במעט משאר הבתים של הכפר.[/QUOTE]

אני נכנס למרכז הפוקימונים בחיוך,מסתכל מסביב וניגש לאחות ג'וי, "אשמח אם תרפאי את הפוקימונים שלי" אומר לה בחיוך ואגיש לה את הפוכדורים של שלושת הפוקימונים שלי.
"וגם אם נוכל לקבל חדר ללילה זה יהיה נפלא" אוסיף עם חיוך

[U]Meganium[/U]
האחות מחייכת אליך חזרה, ולוקחת את שלושת הפוקדורים שהגשת לה. "מחר הם יהיו כמו חדשים," היא אומרת לך, ומגישה לכם מפתחות לאחד החדרים.
אתם ניגשים לחדר שלכם, הו נמצאת שני מיטות קטנות ושידה, והולכים לישום. שניכם נרדמים במהירות, ומתעוררים כשהבוקר מגיע.
אתה פוקח את עיניך, ורואה ששלושת הפוקדורים שלך מסודרים על השידה זה לצד זה. פטר התחיל להתעורר גם, והתמתח במיטתו.

[QUOTE=Balenciaga;1320443][U]Meganium[/U]
האחות מחייכת אליך חזרה, ולוקחת את שלושת הפוקדורים שהגשת לה. "מחר הם יהיו כמו חדשים," היא אומרת לך, ומגישה לכם מפתחות לאחד החדרים.
אתם ניגשים לחדר שלכם, הו נמצאת שני מיטות קטנות ושידה, והולכים לישום. שניכם נרדמים במהירות, ומתעוררים כשהבוקר מגיע.
אתה פוקח את עיניך, ורואה ששלושת הפוקדורים שלך מסודרים על השידה זה לצד זה. פטר התחיל להתעורר גם, והתמתח במיטתו.[/QUOTE]


"רוז אמרה שאם נספיק נראה את מנהיג המכון!" אומר לפטר ואתארגן בזריזות,אצחצח שיניים,אתלבש,אקח את שלושת הפוקימונים וארד למטה ואחפש את רוז

[quote=Balenciaga;1320415][U]NivX10[/U]
אתה מציץ מפתח המנעול, ורואה שכל הכיסאות ריקים לחלוטין, ושכל האנשים יצאו מהחדר. אתה פותח את הדלת באיטיות, ולחרדתך הרבה אתה מגלה שלמרות שחשבת שלא נותר אף אחד בחדר נותר עוד אדם אחד בלבד - האיש שעמד על הבמה. הוא הביט בך בסקרנות חשודה, וירד מהבמה. הוא הלך לקראתכם, ונעמד כמטר בודד ממכם.
הוא החל לדבר אליכם, אך לא ידעתם מה הוא אומר.
[/quote]
אעמוד תחילה קפוא ולחוץ, אנסה לחשוב על משהו להגיד.
לאחר מחשבה, ואושיט כמעיין יד ללחוץ לו, ברגע שיושיט גם הוא אמשוך אותו לחדר בכוח ועם מכה חזקה בראש גם נעלף אותו!

[U]Meganium[/U]
אץה מתארגן בזריזות, ותוך מספר דקות את כבר יורד למטה, כשפטר בעקבותיך. בקומה התחתונה של מרכז הפוקימונים אתה מוצא את רוז, עומדת ומפטפטת עם האחות.
"נו, אתה מרגיש מוכן לראת קרב המכון הראשון שלך?" היא שואלת אותך בחיוך, ושני צמותיה החומות זזות יחד עם תנועות ראשה.

[U]NivX10[/U]
האיש מביט בידך המושטת, אך לא זז או מושיט יד חזרה.
"אתם פולשים." הוא אמר לפתע במבטא כבד. "אני לדעת מי אתם. אני לזהות עיניים של כולם כאן."
הבטת בו באימה. הוא לא זז.
"קרב," הוא מלמל שוב. "אם אתם לנצח, אתם לצאת לחופש." הוא אמר, ושלף פוקדור מתוך גלימתו הסגלגלה והמלוכלכת.

[QUOTE=Balenciaga;1320476][U]Meganium[/U]
אץה מתארגן בזריזות, ותוך מספר דקות את כבר יורד למטה, כשפטר בעקבותיך. בקומה התחתונה של מרכז הפוקימונים אתה מוצא את רוז, עומדת ומפטפטת עם האחות.
"נו, אתה מרגיש מוכן לראת קרב המכון הראשון שלך?" היא שואלת אותך בחיוך, ושני צמותיה החומות זזות יחד עם תנועות ראשה.
[/QUOTE]

"מה? להילחם עכשיו? לא כדאי להתאמן קצת קודם?" אשאל אותה ואביט בפטר,קצת לחוץ מהעניין

[quote=Balenciaga;1320476]
[U]NivX10[/U]
האיש מביט בידך המושטת, אך לא זז או מושיט יד חזרה.
"אתם פולשים." הוא אמר לפתע במבטא כבד. "אני לדעת מי אתם. אני לזהות עיניים של כולם כאן."
הבטת בו באימה. הוא לא זז.
"קרב," הוא מלמל שוב. "אם אתם לנצח, אתם לצאת לחופש." הוא אמר, ושלף פוקדור מתוך גלימתו הסגלגלה והמלוכלכת.[/quote]
"אוקיי, כרצונך..." אומר ואחכה שיוציא את הפוקימון שלו. בעודי משחק עם האצבעות קרוב לפוקדור, משתוקק לקרבב המסוכן הזה!