-
דרייק=''זה..לא יעזור צריך ללחוץ על כפתור'' ממלמלת שרלין עדיין בפאניקה, זוהר הכוונה לא לפוקימון זוהר, אלה לזוהר השם זוהר. היא אומרת ולא מוסיפה יותר מזה ''חייבים לברוח'' היא אומרת!
סקוט-בכוונה, עשיתי את כל השותפים חמודים, וגם (רק שתדע) סופר חזקים
''אמ..אתה מבין..'' היא ממלמלת ומתחילה לספר בגמגום ואז נושמת נשימה עמוקה ומתחילה לספר מהתחלה ''שהייתי קטנה, לפני כשלוש שנים למען האמת טיילתי לי ברחוב וכמה אנשים אשר כינו את עצמם בתור צוות טיי אר חשמל, הם עשו עליי ועל עוד כמה בנות ניסויים אשר נתנו לנו את היכולת להפוך לפוקימון ואת כולנו כינו בשם זואי, הם אילצו אותנו להילחם זו בזו אך למען האמת נעשנו חברות טובות מאוד, יום אחד הצלחנו לברוח ו...התפצלנו וכאן אנו היום העניין הוא שכרגע לא אוכל לחזור לצורתי הרגילה כבת אדם במשך שבוע לפחות, עכשיו אתה מוכן כבר לרסק את הפוקדור הזה בכדי שלא אהיה שלך?''
-
[QUOTE=ttrrtte;1275914]דרייק=''זה..לא יעזור צריך ללחוץ על כפתור'' ממלמלת שרלין עדיין בפאניקה, זוהר הכוונה לא לפוקימון זוהר, אלה לזוהר השם זוהר. היא אומרת ולא מוסיפה יותר מזה ''חייבים לברוח'' היא אומרת!
[/QUOTE]
"אם יש לך הברקה משמים, כדאי שתשתפי אותי בה עכשיו, כי לי אין רעיונות..." אני אומר בעגמומיות.
-
[QUOTE=ttrrtte;1275779]ג'ינה-אתם יוצאים מהחנות והרבה מאוד בנים ברחוב שורקים לך אך את מתעלמת וממשיכה בדרכך ''אז [b]שלי[/b] מה נעשה עכשיו?'' שואל אותך טום כאשר הבעה טיפשית על פניו
סקוט-אתה השני שתופס וישר משחרר, האחרים חיכו קצת זמן ויש שחקן אחד שהשותפה שלו עדיין בפוקדורxdxd
_________________________________
אתה מוציא את מיקה מהפוקדור
והיא יוצאת כאשר היא עדיין בצורת האזוריל אך היא עדיין מעולפת ופצועה קשה מן הקרב מול גולם[/QUOTE]
"בפעם האחרונה שבדקתי השם שלי היה ג'ינה אבל אתה יודע, כל יום לומדים משהו חדש" אומר בחיוך ומעט גיחוך.
-
[QUOTE=ttrrtte;1275460]מרקוס-מאיה משתמשת בעלים קסומים בציפוי אבקת שינה אשר פוגעים ומרדימים את פולוואג, מאיה משתמשת בקרן על ופולוואג שוכב מעולף, כעט מנהיג המכון נראה פחות בטוח בעצמו ואומר''תפסתי אותו רק אתמול...'' ומוציא מאג'יקארפ אשר מקפץ במקום ללא יכולת תזוזה על אדמת המכון הקשה
ג'ינה-גלאסיון מהנהנת ויוצאת בקפיצה מן השיחים, את לא רואה כלום מם המתרחש בגלל כמה עצים אך לפתע את רואה את גלאסיון קופצת מאחד השיחים הקרובים והאנשים אשר נוטפים כעט קרח רצים אחריה, פטיש וצקארמנדר מתחילילם לאט לעקוב אחריהם ''מה עכשיו?'' שואל טןם[/QUOTE]
"טוב אז עלי תער עם אבקת שינה כשאת שורטת אותו" אומר ברצינות.
-
[QUOTE=ttrrtte;1275914]
סקוט-בכוונה, עשיתי את כל השותפים חמודים, וגם (רק שתדע) סופר חזקים
''אמ..אתה מבין..'' היא ממלמלת ומתחילה לספר בגמגום ואז נושמת נשימה עמוקה ומתחילה לספר מהתחלה ''שהייתי קטנה, לפני כשלוש שנים למען האמת טיילתי לי ברחוב וכמה אנשים אשר כינו את עצמם בתור צוות טיי אר חשמל, הם עשו עליי ועל עוד כמה בנות ניסויים אשר נתנו לנו את היכולת להפוך לפוקימון ואת כולנו כינו בשם זואי, הם אילצו אותנו להילחם זו בזו אך למען האמת נעשנו חברות טובות מאוד, יום אחד הצלחנו לברוח ו...התפצלנו וכאן אנו היום העניין הוא שכרגע לא אוכל לחזור לצורתי הרגילה כבת אדם במשך שבוע לפחות, עכשיו אתה מוכן כבר לרסק את הפוקדור הזה בכדי שלא אהיה שלך?''[/QUOTE]
"אוקיי,בסדר. אבל את קונה לי אחד חדש כשנגיע לחנות." אני אומר בחיוך,ומרסק את הפוקדור לגמרי.
-
דרייק-שרלין חושבת מעט ואומרת-
''הדבר הכי חשוב ואני רוצה שתזכור את זה טוב טוב- עם הם ינסו לתת לך זריקה ובא נוזל ירוק, תזכור ירוק צלול, אל תיתן להם תעשה הכל בשביל לברוח! אני לא אתן לך! אני לא אתן שזה שוב יקרה!'', את המילה יקרה, היא אומרת בבמן חצי צרחה וכאשר דמעות רבות זולגות מעיניה ומטשטשות את ראייתה, לפתע הרכב נעצר והדלת נפתחת, שרלין מתכווצת בכלובה בזמן שאיש במדי צוות שחורים מרים את הכלוב, שני אנשים מוציאים אותך מהרכז ומתחילילם לנוליך אותך, ''תזכור'' לוחשת שרלין בזמן שמכניסים אותה לחדר אחר, אתה שם לב שעל דלת החדר כתוב ''ניסויים, לא להיכנס!'', אותך ממשיכים להוביל ומכניסים אותך לחדר שעליו כתוב, משהו אך המילים שחוקות וכל מה שאתה רואה הוא ''ח ה א ל ם'', דוחפים ומשכיבים אותך על משטח מתכת, האיש בחלוק הלבן ניגש אלייך מצחקק בזמן שקושרים אותך למשטח המתכת ושואל ''מה סוג הפוקימונים האהוב עלייך נערי?''
ג'ינה-''מהיום את שלי''
הוא אומר ומחייך, ''ואני, עבדך האמן, שון'' הוא אומר ומגחך ושואל ''אז....שלי מה דעתך על השם שלי? ועל שלך?''
מרקוס-מאיה, מתחילה לצחוק צחוק פרוע במקומה וללא הפססקה למראה המג'יקארפ המקפץ, לבסוף היא נרגעת ואומת ''אין צורך בזה'', היא אומרת ''בו'' כא/ר היא מסתכלת לעייני מג'יקארפ אשר מתעלף מפחדף ''מנהיג המכון מסמיק ומגיש לך את תג המכון שלך''
אתם יוצאים מן המכון ומאיה אומרת ''אני רוצה שתשחרר אותי''
סקוט-''דיל, אבל ייקח שבוע כי עד שאחזור לצרת הבן -אדם...'' יש זמן היא אומרת בחיוך, ''אז מה נעש עכשיו?'' היא שואלתאותך בעניין\
-
[QUOTE=ttrrtte;1276243]-
סקוט-''דיל, אבל ייקח שבוע כי עד שאחזור לצרת הבן -אדם...'' יש זמן היא אומרת בחיוך, ''אז מה נעש עכשיו?'' היא שואלתאותך בעניין\[/QUOTE]
"הממ,עכשיו כשאני חושב על זה, בא לי לתפוס עוד אחד לצוות. עוד אחד מפחיד כזה...את יודעת אם שי בעיר הזאת ספארי?" אני שואל את מיקה בחיוך.'בספארי בדרך כלל מקבלים פוקימונים יורת בקלות,וגם אפשר להתאמן שם.' אני חושב לעצמי.
-
[QUOTE=ttrrtte;1276243]דרייק-שרלין חושבת מעט ואומרת-
''הדבר הכי חשוב ואני רוצה שתזכור את זה טוב טוב- עם הם ינסו לתת לך זריקה ובא נוזל ירוק, תזכור ירוק צלול, אל תיתן להם תעשה הכל בשביל לברוח! אני לא אתן לך! אני לא אתן שזה שוב יקרה!'', את המילה יקרה, היא אומרת בבמן חצי צרחה וכאשר דמעות רבות זולגות מעיניה ומטשטשות את ראייתה, לפתע הרכב נעצר והדלת נפתחת, שרלין מתכווצת בכלובה בזמן שאיש במדי צוות שחורים מרים את הכלוב, שני אנשים מוציאים אותך מהרכז ומתחילילם לנוליך אותך, ''תזכור'' לוחשת שרלין בזמן שמכניסים אותה לחדר אחר, אתה שם לב שעל דלת החדר כתוב ''ניסויים, לא להיכנס!'', אותך ממשיכים להוביל ומכניסים אותך לחדר שעליו כתוב, משהו אך המילים שחוקות וכל מה שאתה רואה הוא ''ח ה א ל ם'', דוחפים ומשכיבים אותך על משטח מתכת, האיש בחלוק הלבן ניגש אלייך מצחקק בזמן שקושרים אותך למשטח המתכת ושואל ''מה סוג הפוקימונים האהוב עלייך נערי?''
ג'ינה-''מהיום את שלי''
הוא אומר ומחייך, ''ואני, עבדך האמן, שון'' הוא אומר ומגחך ושואל ''אז....שלי מה דעתך על השם שלי? ועל שלך?''
מרקוס-מאיה, מתחילה לצחוק צחוק פרוע במקומה וללא הפססקה למראה המג'יקארפ המקפץ, לבסוף היא נרגעת ואומת ''אין צורך בזה'', היא אומרת ''בו'' כא/ר היא מסתכלת לעייני מג'יקארפ אשר מתעלף מפחדף ''מנהיג המכון מסמיק ומגיש לך את תג המכון שלך''
אתם יוצאים מן המכון ומאיה אומרת ''אני רוצה שתשחרר אותי''
סקוט-''דיל, אבל ייקח שבוע כי עד שאחזור לצרת הבן -אדם...'' יש זמן היא אומרת בחיוך, ''אז מה נעש עכשיו?'' היא שואלתאותך בעניין\[/QUOTE]
"נחמדים, אבל מה הקטע אם שלי" אגיד "שון, אני חושבת שיש משהו שאתה מסתיר ממני, ואני רוצה לדעת אותו אתה מתחמק כל הזמן ממשהו, זה נראה כאילו אתה בורח מעצמך"
-
[QUOTE=ttrrtte;1276243]דרייק-שרלין חושבת מעט ואומרת-
''הדבר הכי חשוב ואני רוצה שתזכור את זה טוב טוב- עם הם ינסו לתת לך זריקה ובא נוזל ירוק, תזכור ירוק צלול, אל תיתן להם תעשה הכל בשביל לברוח! אני לא אתן לך! אני לא אתן שזה שוב יקרה!'', את המילה יקרה, היא אומרת בבמן חצי צרחה וכאשר דמעות רבות זולגות מעיניה ומטשטשות את ראייתה, לפתע הרכב נעצר והדלת נפתחת, שרלין מתכווצת בכלובה בזמן שאיש במדי צוות שחורים מרים את הכלוב, שני אנשים מוציאים אותך מהרכז ומתחילילם לנוליך אותך, ''תזכור'' לוחשת שרלין בזמן שמכניסים אותה לחדר אחר, אתה שם לב שעל דלת החדר כתוב ''ניסויים, לא להיכנס!'', אותך ממשיכים להוביל ומכניסים אותך לחדר שעליו כתוב, משהו אך המילים שחוקות וכל מה שאתה רואה הוא ''ח ה א ל ם'', דוחפים ומשכיבים אותך על משטח מתכת, האיש בחלוק הלבן ניגש אלייך מצחקק בזמן שקושרים אותך למשטח המתכת ושואל ''מה סוג הפוקימונים האהוב עלייך נערי?''
ג'ינה-''מהיום את שלי''
הוא אומר ומחייך, ''ואני, עבדך האמן, שון'' הוא אומר ומגחך ושואל ''אז....שלי מה דעתך על השם שלי? ועל שלך?''
מרקוס-מאיה, מתחילה לצחוק צחוק פרוע במקומה וללא הפססקה למראה המג'יקארפ המקפץ, לבסוף היא נרגעת ואומת ''אין צורך בזה'', היא אומרת ''בו'' כא/ר היא מסתכלת לעייני מג'יקארפ אשר מתעלף מפחדף ''מנהיג המכון מסמיק ומגיש לך את תג המכון שלך''
אתם יוצאים מן המכון ומאיה אומרת ''אני רוצה שתשחרר אותי''
סקוט-''דיל, אבל ייקח שבוע כי עד שאחזור לצרת הבן -אדם...'' יש זמן היא אומרת בחיוך, ''אז מה נעש עכשיו?'' היא שואלתאותך בעניין\[/QUOTE]
"בסדר אני כבר חושב על זה המון אבל תישארי איתי טוב?" אומר בשמחה.
-
[QUOTE=ttrrtte;1276243]דרייק-שרלין חושבת מעט ואומרת-
''הדבר הכי חשוב ואני רוצה שתזכור את זה טוב טוב- עם הם ינסו לתת לך זריקה ובא נוזל ירוק, תזכור ירוק צלול, אל תיתן להם תעשה הכל בשביל לברוח! אני לא אתן לך! אני לא אתן שזה שוב יקרה!'', את המילה יקרה, היא אומרת בבמן חצי צרחה וכאשר דמעות רבות זולגות מעיניה ומטשטשות את ראייתה, לפתע הרכב נעצר והדלת נפתחת, שרלין מתכווצת בכלובה בזמן שאיש במדי צוות שחורים מרים את הכלוב, שני אנשים מוציאים אותך מהרכז ומתחילילם לנוליך אותך, ''תזכור'' לוחשת שרלין בזמן שמכניסים אותה לחדר אחר, אתה שם לב שעל דלת החדר כתוב ''ניסויים, לא להיכנס!'', אותך ממשיכים להוביל ומכניסים אותך לחדר שעליו כתוב, משהו אך המילים שחוקות וכל מה שאתה רואה הוא ''ח ה א ל ם'', דוחפים ומשכיבים אותך על משטח מתכת, האיש בחלוק הלבן ניגש אלייך מצחקק בזמן שקושרים אותך למשטח המתכת ושואל ''מה סוג הפוקימונים האהוב עלייך נערי?''
[/QUOTE]
"דרקון" אני אומר בשיניים חשוקות תוך כדי שאני מתנועע ומנסה לקרוע את הכבלים.
~~~~~~~
ד"א, זה בסדר שהם כן יעשו עליי את הניסוי? זה יהיה מגניב בטירוף XD
-
סקוט-''אמ...בעיר הזאת אין אבל בעיר הרביעית יש, ייקח לנו קצת זמן להגיע לשם וקודם כל צריך לעבור בשאר הערים הלא כן?'' שואלת מיקה, ''אז....אתה רוצה להמשיך או לנוח לשארית היום? בחדר במרכז הפוקימונים?'' אתה רואה שכבר מתחילה השקיע
ג'ינה-טום לא מבין על מה את מדברת ואומר ''למה הכוונה? אני פשוט לא רוצ ה להיתפס שוב'', ''בעיקר לא איתך..'' הוא ממלמל לעצמו בשקט במחשבה שלא שמעת אותו כללץ
מרקוס-''בסדר'' אומרת מאיה ומחייכת, אתה משחרר אותה מהפוקדור והיא מיד מתחילה לזהור ולחזור לצורת בן-האדם שלה, ''וואוו... זה היה מהיר משחשבתי...'' היא אומרת בחיוך מאולץ, אתה מבין עכשיו כמה התגעגעת למראה האנושי שלה, ''אז מה עכשיו, שמלך ליער?'' היא שואלת
דרייק-מי אמר שחשבתי על לתת לך להשתחרר? 0_0 Xd
____________________________
אתה מנסה להשתחרר מן הכבלים הקורים אותך למשטח המתכת אך ללא כל הצלחה, המדען מרים מזרק ובוא נוזל ירוק צלול, ''תחזיקו אותו'' אומר המדען, שני האנשים שהביאו אותך לחדר הזה מחזיקים לך בחוזקה את הזרוע, והמדען מזריק לך את החומר ישירות לשריר, הדבר הראשון שאתה מרגיש הוא דקירה קטנה וכמעט לא מורגשת, אך הכאב הנוראי שאחריו גורם לך לעילפון,
אתה מתעורר בתוך כלוב קטן, לפנייך נמצאת מעבדה ''הכל נראה גדול וגבוהה יותר מהרגיל' אתה חושב לעצמך, אתה מנזה לקום אך עדיין מעט מסוחרר, אתה מסתכל על היד שלך רק כדי לוודא שאתה רואה בסדר, ומגלה דבר מדאיג-
היד שלך ממש קטנה והכי חשוב-אפורה!
מה תעשה?
-
[QUOTE=ttrrtte;1276451]
דרייק-מי אמר שחשבתי על לתת לך להשתחרר? 0_0 Xd
____________________________
אתה מנסה להשתחרר מן הכבלים הקורים אותך למשטח המתכת אך ללא כל הצלחה, המדען מרים מזרק ובוא נוזל ירוק צלול, ''תחזיקו אותו'' אומר המדען, שני האנשים שהביאו אותך לחדר הזה מחזיקים לך בחוזקה את הזרוע, והמדען מזריק לך את החומר ישירות לשריר, הדבר הראשון שאתה מרגיש הוא דקירה קטנה וכמעט לא מורגשת, אך הכאב הנוראי שאחריו גורם לך לעילפון,
אתה מתעורר בתוך כלוב קטן, לפנייך נמצאת מעבדה ''הכל נראה גדול וגבוהה יותר מהרגיל' אתה חושב לעצמך, אתה מנזה לקום אך עדיין מעט מסוחרר, אתה מסתכל על היד שלך רק כדי לוודא שאתה רואה בסדר, ומגלה דבר מדאיג-
היד שלך ממש קטנה והכי חשוב-אפורה!
מה תעשה?[/QUOTE]
רגע, אז אני גיבל או באגון? חחח.... יש לי העדפה קטנה לגיבל ~אהמ~ אובר ואני חולה על גארצ'ומפ ~אהמ~
ד"א, איפה הפוקדורים שלי? אם הם עליי אז אני פוקימון עם חגורת פוקדורים... גדול...
~~~~~~~~~
"אהההה!!!" אני אצרח בבהלה. אני מנסה ללכת אחורה ואז לרוץ בכל הכוח לסורגי הכלוב, ולנגוח בהם. אם אני מצליח לצאת, אני מחפש את חגורת הפוקדורים שלי
-
[QUOTE=ttrrtte;1276451]סקוט-''אמ...בעיר הזאת אין אבל בעיר הרביעית יש, ייקח לנו קצת זמן להגיע לשם וקודם כל צריך לעבור בשאר הערים הלא כן?'' שואלת מיקה, ''אז....אתה רוצה להמשיך או לנוח לשארית היום? בחדר במרכז הפוקימונים?'' אתה רואה שכבר מתחילה השקיע
ג'ינה-טום לא מבין על מה את מדברת ואומר ''למה הכוונה? אני פשוט לא רוצ ה להיתפס שוב'', ''בעיקר לא איתך..'' הוא ממלמל לעצמו בשקט במחשבה שלא שמעת אותו כללץ
מרקוס-''בסדר'' אומרת מאיה ומחייכת, אתה משחרר אותה מהפוקדור והיא מיד מתחילה לזהור ולחזור לצורת בן-האדם שלה, ''וואוו... זה היה מהיר משחשבתי...'' היא אומרת בחיוך מאולץ, אתה מבין עכשיו כמה התגעגעת למראה האנושי שלה, ''אז מה עכשיו, שמלך ליער?'' היא שואלת
דרייק-מי אמר שחשבתי על לתת לך להשתחרר? 0_0 Xd
____________________________
אתה מנסה להשתחרר מן הכבלים הקורים אותך למשטח המתכת אך ללא כל הצלחה, המדען מרים מזרק ובוא נוזל ירוק צלול, ''תחזיקו אותו'' אומר המדען, שני האנשים שהביאו אותך לחדר הזה מחזיקים לך בחוזקה את הזרוע, והמדען מזריק לך את החומר ישירות לשריר, הדבר הראשון שאתה מרגיש הוא דקירה קטנה וכמעט לא מורגשת, אך הכאב הנוראי שאחריו גורם לך לעילפון,
אתה מתעורר בתוך כלוב קטן, לפנייך נמצאת מעבדה ''הכל נראה גדול וגבוהה יותר מהרגיל' אתה חושב לעצמך, אתה מנזה לקום אך עדיין מעט מסוחרר, אתה מסתכל על היד שלך רק כדי לוודא שאתה רואה בסדר, ומגלה דבר מדאיג-
היד שלך ממש קטנה והכי חשוב-אפורה!
מה תעשה?[/QUOTE]
"מה שאת רוצה..." אומר בהתאבות.
-
[QUOTE=ttrrtte;1276451]סקוט-''אמ...בעיר הזאת אין אבל בעיר הרביעית יש, ייקח לנו קצת זמן להגיע לשם וקודם כל צריך לעבור בשאר הערים הלא כן?'' שואלת מיקה, ''אז....אתה רוצה להמשיך או לנוח לשארית היום? בחדר במרכז הפוקימונים?'' אתה רואה שכבר מתחילה השקיע
מה תעשה?[/QUOTE]
"אני חושב שניקח חדר." אני אומר,והולך למרכז הפוקימונים עם מיקה.'זה היה יום טוב. קיבלתי את התג הראשון שלי,תפסתי את הפקוימון הראשון שלי,וגם השגתי שותפה.' אני חושב לעצמי בחיוך.
-
[QUOTE=ttrrtte;1276451]סקוט-''אמ...בעיר הזאת אין אבל בעיר הרביעית יש, ייקח לנו קצת זמן להגיע לשם וקודם כל צריך לעבור בשאר הערים הלא כן?'' שואלת מיקה, ''אז....אתה רוצה להמשיך או לנוח לשארית היום? בחדר במרכז הפוקימונים?'' אתה רואה שכבר מתחילה השקיע
ג'ינה-טום לא מבין על מה את מדברת ואומר ''למה הכוונה? אני פשוט לא רוצ ה להיתפס שוב'', ''בעיקר לא איתך..'' הוא ממלמל לעצמו בשקט במחשבה שלא שמעת אותו כללץ
מרקוס-''בסדר'' אומרת מאיה ומחייכת, אתה משחרר אותה מהפוקדור והיא מיד מתחילה לזהור ולחזור לצורת בן-האדם שלה, ''וואוו... זה היה מהיר משחשבתי...'' היא אומרת בחיוך מאולץ, אתה מבין עכשיו כמה התגעגעת למראה האנושי שלה, ''אז מה עכשיו, שמלך ליער?'' היא שואלת
דרייק-מי אמר שחשבתי על לתת לך להשתחרר? 0_0 Xd
____________________________
אתה מנסה להשתחרר מן הכבלים הקורים אותך למשטח המתכת אך ללא כל הצלחה, המדען מרים מזרק ובוא נוזל ירוק צלול, ''תחזיקו אותו'' אומר המדען, שני האנשים שהביאו אותך לחדר הזה מחזיקים לך בחוזקה את הזרוע, והמדען מזריק לך את החומר ישירות לשריר, הדבר הראשון שאתה מרגיש הוא דקירה קטנה וכמעט לא מורגשת, אך הכאב הנוראי שאחריו גורם לך לעילפון,
אתה מתעורר בתוך כלוב קטן, לפנייך נמצאת מעבדה ''הכל נראה גדול וגבוהה יותר מהרגיל' אתה חושב לעצמך, אתה מנזה לקום אך עדיין מעט מסוחרר, אתה מסתכל על היד שלך רק כדי לוודא שאתה רואה בסדר, ומגלה דבר מדאיג-
היד שלך ממש קטנה והכי חשוב-אפורה!
מה תעשה?[/QUOTE]
"טום, אתה יכול לדבר איתי ואני חושבת שיש לך על מה"
-
דרייק-אמרתי אפור לא כחול...תבין מה אתה לבדxd
_______________________
אתה צורח ''אההההה!'' ומתחיל לנגוח בסורגי הכלוב, אך דבר אינו קורא, לפתע, בלי שאתה שם לב תקרת הכלוב נפתחת ויד מוכרת עטויית כפפות אוחזת בך בחוזקה ומוציאה אותך מן הכלוב, אתה שם לב שזה האיש בחלוק, ''בוא נראה מה אתה יודע'' הוא אומר, הוא משליך אותך בעודך בועט ונושך אל סירת קרב, מולך עומד טריקו מפוחד ושואל ''אתה יודע מה קורה כאן?''
מרקוס-אתם מבשים מהאחות ג'וי מפתח לחדר ועולים אליו, מאי מיד מתכרבלת כדירלינג על המיטה הגדולה ''אופס שחכתי..'' היא אומרת בחיוך ומנסה לשכב כבן-אדם במיטה, ''זה יהיה לילה ארוך מאוד...'' היא אומרת בזמן שמחליפה תנוחות ללא הרף, אתה כרגיל הולך למיטה הקטנה יותר ונרדם מיד, אתה מתעורר לקול נפץ עז, אתה קם ורואה את מאיה ישינה אבל הפוקימונים שלך אינם!, אתה רואה פתק שחור על השולחן ועליו כתב מסולסל בצבע זהוב-
''זואי תמורת הפוקימונים, קרחת היער ב3 בצהריים'', אתה לא יודע מה לעשות ושוקל עם להראות למאיה את הפתק
סקוט-אתם שוכרים חדר מן האחות ג'וי והולכים אליו, יש בחדר שתי מיטות, מיקה נשכבת באחת מהן ואתה בשנייה, ואתם מיד נרדמים.
אתה קם לקול נפץ עז, אתה רואה שמיקה עדיין ישנה אבל הפוקימונים שלך אינם!
אתה מסתכל על פתק שחור שאתה מוצא על השולחן ועליו כתוב באותיות זהב מסולסלותת ''זואי בתמורה לפוקימונים, קרחת היער ב3 בצהריים'' אתה מתלבט עם להראות למיקה את הפתק או לא
ג'ינה-בואי רק נאמר, שעם הם יתפסו אותך תהפכי לזואי, יותר מזה לא אוממר'' והוא שותק ואת מבינה שזה כל מה שהוא יגיד לך על הנושא הזה ולכן מחליטה להרפות מן הנושא, ''תראי כבר שקיע, את רוצה לשכור חדר?'' שואל אותך טום בשמחה על העברת הנושא
-
[QUOTE=ttrrtte;1276593]
סקוט-אתם שוכרים חדר מן האחות ג'וי והולכים אליו, יש בחדר שתי מיטות, מיקה נשכבת באחת מהן ואתה בשנייה, ואתם מיד נרדמים.
אתה קם לקול נפץ עז, אתה רואה שמיקה עדיין ישנה אבל הפוקימונים שלך אינם!
אתה מסתכל על פתק שחור שאתה מוצא על השולחן ועליו כתוב באותיות זהב מסולסלותת ''זואי בתמורה לפוקימונים, קרחת היער ב3 בצהריים'' אתה מתלבט עם להראות למיקה את הפתק או לא
[/QUOTE]
'אוקיי,ניקח אותה לקרחת היער.' אני אורמ בעצב קל ומטמין את הפתק עמוק בכיסי.אני ממתין שתגיע השעה 3,ואז אומר למיקה-"את יודעת? בא לי ללכת ליער." אני אומר בחיוך.והולך איתה לקרחת היער.
-
סקוט-''כן, זה יהיה נחמד'' אומרת מיקה חזרה לצורתה הרגילה, ''אני רק מחליפה בגדים'' היא אומרת לך ונכנסת לחדר האמבטיה בכדי להחליף בגדים, ''איך זה?'' שואלת מיקה כאשר היא יוצאת מן החדר, היא לובשת שמלת קיץ קיצית-זהובה וגרביונים לבנים ונעלי בובה זהובות, השיער הארוך והיפה שלה קלוע בצמה אחת גדולה וארוכה שנחה על גבה, אחרי שאתה עונה לה על שאלתה אתם יוצאים אל קרחת היער, מיד שני אנשים קופצים על מיקה ותופסים אותה,''סקוט, עזור לי!'' צורחת מיקה, ''קח'' אומר אחד האנשים ומגיש לך את חגורת הפוקימונים, עייניה של מיקה נפערות ברגעש מבינה מה קרה הרגע,''לא!'' היא צורחת בזמן שאיש בחלוק לבן מזריק לה חומר כחול צלול לזרוע, מיקה מיד נרדמת וחוזרת לצורת הפוקימון שלה ומכנסת לכלוב קטן, ''נעים לעשות איתך עסקים'' אומר האיש בחלוק הלבן בגיחוך ועולה על הרכב שמתחיל ליסוע
-
[QUOTE=ttrrtte;1276602]סקוט-''כן, זה יהיה נחמד'' אומרת מיקה חזרה לצורתה הרגילה, ''אני רק מחליפה בגדים'' היא אומרת לך ונכנסת לחדר האמבטיה בכדי להחליף בגדים, ''איך זה?'' שואלת מיקה כאשר היא יוצאת מן החדר, היא לובשת שמלת קיץ קיצית-זהובה וגרביונים לבנים ונעלי בובה זהובות, השיער הארוך והיפה שלה קלוע בצמה אחת גדולה וארוכה שנחה על גבה, אחרי שאתה עונה לה על שאלתה אתם יוצאים אל קרחת היער, מיד שני אנשים קופצים על מיקה ותופסים אותה,''סקוט, עזור לי!'' צורחת מיקה, ''קח'' אומר אחד האנשים ומגיש לך את חגורת הפוקימונים, עייניה של מיקה נפערות ברגעש מבינה מה קרה הרגע,''לא!'' היא צורחת בזמן שאיש בחלוק לבן מזריק לה חומר כחול צלול לזרוע, מיקה מיד נרדמת וחוזרת לצורת הפוקימון שלה ומכנסת לכלוב קטן, ''נעים לעשות איתך עסקים'' אומר האיש בחלוק הלבן בגיחוך ועולה על הרכב שמתחיל ליסוע[/QUOTE]
"לא כל כך מהר! צ'ימצ'אר,תפנצ'ר לו את הגלגל עם גחלת,ואז תנסה להשתמש בגלגל להבה,כבר הסברתי לך איך!" אני אורמ ומוציא את צ'ימצ'אר."באמת חשבת שככה אני אנטוש את השותפה שלי?" אני שואל בחיוך.
-
[QUOTE=ttrrtte;1276593]דרייק-אמרתי אפור לא כחול...תבין מה אתה לבדxd
_______________________
אתה צורח ''אההההה!'' ומתחיל לנגוח בסורגי הכלוב, אך דבר אינו קורא, לפתע, בלי שאתה שם לב תקרת הכלוב נפתחת ויד מוכרת עטויית כפפות אוחזת בך בחוזקה ומוציאה אותך מן הכלוב, אתה שם לב שזה האיש בחלוק, ''בוא נראה מה אתה יודע'' הוא אומר, הוא משליך אותך בעודך בועט ונושך אל סירת קרב, מולך עומד טריקו מפוחד ושואל ''אתה יודע מה קורה כאן?''
\[/QUOTE]
"אני לא יודע." אני עונה לו בכנות. "תגיד, לאיזה פוקימון נהפכתי?" אני שואל אותו ומוסיף "אתה טריקו, דרך אגב. אני חושב שמצפים שנילחם אחד בשני."
-
סקוט-צ'ימ'צאר מפנמ'ר את גלגל הרכה בעזרת גחלת, ואז ממנסה ומצליח! להשתמש בגלגל להבה אשר גורם לרכב להתהפך ''אנחנו עוד מחזור'' אומר האיש בחלוק הוא ושאר האנשים שורקים ומסוק מופיע כאיילו משום מקום, הם נכנסים לתוכו והמסוק נעלם כלא היה, אתה רואה את הכלוב של מיקה מהופך ומרוסק לגמרי, ומיקה בתוכו מדממת\
דרייק-''את קטע הטריקן כבר הבנתי'' הוא אומר בעצב, ''אתה גיבל דרך אגב, אני לא הולך להילחם בך, אין סיכוי ואתה?'' הוא שואל מעט בחשש, אתה שם לב על פי קולו שזה ילד קטן, לא יותר מגיל 7, ''בן כמה אתה?'' אתה שואל ליתר ביטחון, ''6 וחצי'' הוא אומר בגבורה כאילו הוא ילדה גדול, ''אתה לא תילחם בי נכון?'' הוא שואל שוב בחשש
-
[QUOTE=ttrrtte;1276610]סקוט-צ'ימ'צאר מפנמ'ר את גלגל הרכה בעזרת גחלת, ואז ממנסה ומצליח! להשתמש בגלגל להבה אשר גורם לרכב להתהפך ''אנחנו עוד מחזור'' אומר האיש בחלוק הוא ושאר האנשים שורקים ומסוק מופיע כאיילו משום מקום, הם נכנסים לתוכו והמסוק נעלם כלא היה, אתה רואה את הכלוב של מיקה מהופך ומרוסק לגמרי, ומיקה בתוכו מדממת\
[/QUOTE]
"לא! מיקה!" אני צועק בחוזקה,מרים אותה בידי. אני מחזיר את צ'ימצ'אר,ורץ ישר למרכז הפוקימונים,עם הפוקדורים שלי בתיק."האחות ג'וי,היא פצועה קשה! תטפלי בה!" אני צועק בחוזקה.
-
סקוט-''תירגע'' אומרת האחות ג'וי ברוגע ולוחצת על כפתור ירוק בדלפק הקבלה, מד מגיעות שתי צ'נסי עם אלונקה, האחות ג'וי משכיבה את מיקה שם והאלונקה מיד מתחילה להאדים מדם, ''לא טוב'' ממלמלת האחות ג'וי ונכנסת עם שתיח הצ'נסי לחדר טיפול נמרץ, ביינתים אתה מחכה בחדר ההמתנה, לידך מתיישבת ילדה קטנה כבת 6, היא רואה עד כמה אתה מודאג ושואלת בקול ילדותי ''הכל בסדר אדוני?''
-
[QUOTE=ttrrtte;1276623]סקוט-''תירגע'' אומרת האחות ג'וי ברוגע ולוחצת על כפתור ירוק בדלפק הקבלה, מד מגיעות שתי צ'נסי עם אלונקה, האחות ג'וי משכיבה את מיקה שם והאלונקה מיד מתחילה להאדים מדם, ''לא טוב'' ממלמלת האחות ג'וי ונכנסת עם שתיח הצ'נסי לחדר טיפול נמרץ, ביינתים אתה מחכה בחדר ההמתנה, לידך מתיישבת ילדה קטנה כבת 6, היא רואה עד כמה אתה מודאג ושואלת בקול ילדותי ''הכל בסדר אדוני?''[/QUOTE]
"לא טוב בכלל. חברה שלי בפנים,בחדר של הטיפול הנמרץ." אני אורמ לה בטון מודאג,ומוציא את צ'ימצ'אר ואת גסטליי."היי חברים. אנחנו עכשיו מחכים פה,לראות מה קורה עם מיקה." אני אומר בטון מודאג.
-
[QUOTE=ttrrtte;1276593]דרייק-אמרתי אפור לא כחול...תבין מה אתה לבדxd
_______________________
אתה צורח ''אההההה!'' ומתחיל לנגוח בסורגי הכלוב, אך דבר אינו קורא, לפתע, בלי שאתה שם לב תקרת הכלוב נפתחת ויד מוכרת עטויית כפפות אוחזת בך בחוזקה ומוציאה אותך מן הכלוב, אתה שם לב שזה האיש בחלוק, ''בוא נראה מה אתה יודע'' הוא אומר, הוא משליך אותך בעודך בועט ונושך אל סירת קרב, מולך עומד טריקו מפוחד ושואל ''אתה יודע מה קורה כאן?''
מרקוס-אתם מבשים מהאחות ג'וי מפתח לחדר ועולים אליו, מאי מיד מתכרבלת כדירלינג על המיטה הגדולה ''אופס שחכתי..'' היא אומרת בחיוך ומנסה לשכב כבן-אדם במיטה, ''זה יהיה לילה ארוך מאוד...'' היא אומרת בזמן שמחליפה תנוחות ללא הרף, אתה כרגיל הולך למיטה הקטנה יותר ונרדם מיד, אתה מתעורר לקול נפץ עז, אתה קם ורואה את מאיה ישינה אבל הפוקימונים שלך אינם!, אתה רואה פתק שחור על השולחן ועליו כתב מסולסל בצבע זהוב-
''זואי תמורת הפוקימונים, קרחת היער ב3 בצהריים'', אתה לא יודע מה לעשות ושוקל עם להראות למאיה את הפתק
סקוט-אתם שוכרים חדר מן האחות ג'וי והולכים אליו, יש בחדר שתי מיטות, מיקה נשכבת באחת מהן ואתה בשנייה, ואתם מיד נרדמים.
אתה קם לקול נפץ עז, אתה רואה שמיקה עדיין ישנה אבל הפוקימונים שלך אינם!
אתה מסתכל על פתק שחור שאתה מוצא על השולחן ועליו כתוב באותיות זהב מסולסלותת ''זואי בתמורה לפוקימונים, קרחת היער ב3 בצהריים'' אתה מתלבט עם להראות למיקה את הפתק או לא
ג'ינה-בואי רק נאמר, שעם הם יתפסו אותך תהפכי לזואי, יותר מזה לא אוממר'' והוא שותק ואת מבינה שזה כל מה שהוא יגיד לך על הנושא הזה ולכן מחליטה להרפות מן הנושא, ''תראי כבר שקיע, את רוצה לשכור חדר?'' שואל אותך טום בשמחה על העברת הנושא[/QUOTE]
"אממ... מאיה תתעוררי עכשו!!" אומר בדאגה.
-
[QUOTE=ttrrtte;1276610]
דרייק-''את קטע הטריקן כבר הבנתי'' הוא אומר בעצב, ''אתה גיבל דרך אגב, אני לא הולך להילחם בך, אין סיכוי ואתה?'' הוא שואל מעט בחשש, אתה שם לב על פי קולו שזה ילד קטן, לא יותר מגיל 7, ''בן כמה אתה?'' אתה שואל ליתר ביטחון, ''6 וחצי'' הוא אומר בגבורה כאילו הוא ילדה גדול, ''אתה לא תילחם בי נכון?'' הוא שואל שוב בחשש[/QUOTE]
שניהם כחולים... גם באגון וגם גיבל :)
~~~~~~~
"אל תדאג קטנצ'יק" אני עונה לו. "מה אתה אומר על לברוח מפה? יש לי רעיון, בוא ננסה למצוא מישהו שהפך לפוקימון מים גדול, ואז נוכל לבקש ממנו שייקח אותנו לחוף, ואם מישהו יעז להתנגד לנו, אנחנו פוקימונים, ויש לנו מתקפות!" אני אומר ומכוון את הפה שלי למים ומנסה לנשוף בחוזקה כדי להוציא נשימת דרקון
-
סקןו-''אני יודעת מה יעודד אותך!'' אומרת הילדה הקטנה ומחבקת אותך , ''צ'ימצ'אר וגאסטלי מתחילים גם לבכות והילדה הקטנה מחבקת גם אותם, אתה שם לב לאור זהוב קלוש אשר יוצא מן היד שלה בזמן שמחבקת את גאסטלי וצ'ימצ'אר שמיד נראים רגועים יותר, אתה שם לב שגם אתה רגוע יותר ''ביי ביי'' אומרת הילדה הקטנה והולכת
מרקוס--''ממ...?'' ממלמלת מאיה, היא קמה והולכת בלי לשאול שאלות להתארגן והתקלח לבסוף היא יוצאת לבושה בחולצת טריקו ירוקה ומכנסי ג'ינס כאשר שערה קולע בצמה ארוכה, ''מה?!'' היא שואלת בעייפות
דרייק-לא-גיבך-אפור באגון0כחול
_______________________
''אוקיי' אומרה ילד ''דרך אגב אני מייק, אבל אתה יכול לקרא לי מיקמיק, ככה אמא שלי קוראת לי'', אתה נושף נשימת דרקון לאוויר, מייק מתלהב ומשתמש בעלי תער לכל כיוון, אתם לא רואים איש\פוקימון מלבדכם בזירה ומיק שואל ''מה עכשיו''?
-
[QUOTE=ttrrtte;1276643]סקןו-''אני יודעת מה יעודד אותך!'' אומרת הילדה הקטנה ומחבקת אותך , ''צ'ימצ'אר וגאסטלי מתחילים גם לבכות והילדה הקטנה מחבקת גם אותם, אתה שם לב לאור זהוב קלוש אשר יוצא מן היד שלה בזמן שמחבקת את גאסטלי וצ'ימצ'אר שמיד נראים רגועים יותר, אתה שם לב שגם אתה רגוע יותר ''ביי ביי'' אומרת הילדה הקטנה והולכת
[/QUOTE]
"מה זה היה?" אני שואל את עצמי בתימהון,אבל מתעלם.'אוקיי חברים,היום הצלחנו שוב להתחזק. צ'ימצ'אר למד גלגל להבה,ואותך גסטליי,אני אנסה ללמד מחר צל-לילה ואולי גם על חושי,ואולי אני אתחיל ללמד את צ'ימצ'אר להשתמש בלהביור." אני אומר לשניהם בחיוך.'שניהם פוקימונים מעולים,אבל אני גם רוצה להשיג עוד פקוימון לפני המכון השני.' אני חושב לעצמי.
-
סקוט-אתה חושב על המכוןהשני שלפתע נפתחת דלת חדר הטיפול הנמרץ, האחות ג'וי יוצאת משם ואומרת ''מצטערת, הפציעות היו קשות מידי'', והיא הולכת ונותנת לך רגע לבד,
-
[QUOTE=ttrrtte;1276650]סקוט-אתה חושב על המכוןהשני שלפתע נפתחת דלת חדר הטיפול הנמרץ, האחות ג'וי יוצאת משם ואומרת ''מצטערת, הפציעות היו קשות מידי'', והיא הולכת ונותנת לך רגע לבד,[/QUOTE]
"לא...אין סיכוי." אני אומר,המום.'אני אל מאמין. השותפה שלי,מתה.' אני אומר,אבל לא בוכה."בואו חברים,הולכים." אני אורמ בקול חלול,ויוצא ממרכז הפוקימונים."קדימה,נמשיך לעיר הבאה." אני אומר,ומחזיר אותם.
-
סקוט-אתה יוצא ומתחיל להחשיך, הירח המלא עולה למעלה, לפתע אתה מרגיש את עצמך נסחף מעלה, לפתע אתה עומד באוויר, מול הירח, ומולך עומדת מיקה, ''אני מצטערת, זאת אשמתי כל הצרות האלה..'' היא אומרת, ''באתי להיפרד, אין לי הרבה זמן'' היא אומרת בזמן שהרוח נושבת בשערותיה ומעיפה אותן לכל עבר
-
[QUOTE=ttrrtte;1276656]סקוט-אתה יוצא ומתחיל להחשיך, הירח המלא עולה למעלה, לפתע אתה מרגיש את עצמך נסחף מעלה, לפתע אתה עומד באוויר, מול הירח, ומולך עומדת מיקה, ''אני מצטערת, זאת אשמתי כל הצרות האלה..'' היא אומרת, ''באתי להיפרד, אין לי הרבה זמן'' היא אומרת בזמן שהרוח נושבת בשערותיה ומעיפה אותן לכל עבר[/QUOTE]
"מיקה." אני אומר,מופתע,ואז אומר-"זה הכול אשמתי. אני מצטער." בקול כואב."להתראות,אני בחיים אל אשכח אותך." אני אומר.
-
סקוט-''סקוט...אני תמיד אשאר איתך..'' היא אומרת כאשר גופה מתחיל להפוך לאבק נוצצים, ''תמיד אשמור עלייך שם, מלמעלה, רק... תשמור עליה, על הילדה שראית קודם, שמור עליה...ולעולם אל תשכח, לא משנה כמה החיים כואבים, החיים הם מתנה...מתנה...מתנה'' מהדהד קולה בזמן שהיא כולה נהפכת לאבק נוצצים שמסתחרר מעלה ויוצר כוכב גדול וזוהר, אתה מורד חזרה ארצה לקרקע ומסתכל על הכוכב, הנשמה של מיקה
-
[QUOTE=ttrrtte;1276662]סקוט-''סקוט...אני תמיד אשאר איתך..'' היא אומרת כאשר גופה מתחיל להפוך לאבק נוצצים, ''תמיד אשמור עלייך שם, מלמעלה, רק... תשמור עליה, על הילדה שראית קודם, שמור עליה...ולעולם אל תשכח, לא משנה כמה החיים כואבים, החיים הם מתנה...מתנה...מתנה'' מהדהד קולה בזמן שהיא כולה נהפכת לאבק נוצצים שמסתחרר מעלה ויוצר כוכב גדול וזוהר, אתה מורד חזרה ארצה לקרקע ומסתכל על הכוכב, הנשמה של מיקה[/QUOTE]
"היא תמיד תהיה שם." אני אורמ לעצמי בחיוך קל. אני חוזר אל מרכז הפוקימונים,משכיר חדר,והולך לישון.בבוקר אני קם,מתלבש,לוקח את צ'ימצ'אר וגסטליי,ויוצא ממרכז הפוקימונים,ומתחיל ללכת לעיר השנייה.
~~~
אגב,כל השחקנים באותו עולם?
-
[QUOTE=ttrrtte;1276643]
דרייק-לא-גיבך-אפור באגון0כחול
_______________________
''אוקיי' אומרה ילד ''דרך אגב אני מייק, אבל אתה יכול לקרא לי מיקמיק, ככה אמא שלי קוראת לי'', אתה נושף נשימת דרקון לאוויר, מייק מתלהב ומשתמש בעלי תער לכל כיוון, אתם לא רואים איש\פוקימון מלבדכם בזירה ומיק שואל ''מה עכשיו''?[/QUOTE]
לא אמרת שאנחנו בסירת קרבות?
~~~~~~
"אם אתה טריקו, אתה אמור להיות מהיר לא? אז אני אעלה על הגב שלך ותרוץ לקיר ואני אנגח בו. מה אתה אומר?" אני שואל אותו.
-
סקוט-כן, אתם תפגשו בהמשך
-_________________________
אתה הולך לנוח והרהר בדבריה של מיקה ''רק... תשמור עליה, על הילדה שראית קודם, שמור עליה..'' אתה חושב כל הזמן על הילדה הקטנה, וחושב לפתע עד כמה היא דומה למיקה, ונרדם, אתה קם ליום בהיר וחופשי ולא יודע מ לעשות
דרייק-זאת כנראה הייתה שגיאת הקלדה
_______________________
''קיי קיי'' אומר מייק, ואתה עולה על גבו, הוא ממהר ואתה נוגח בקיר שנשבר מיד, אתם רואים שמעבר לקיר נמצא יער חשוך, מה תעדו,?
-
[QUOTE=ttrrtte;1276684]סקוט-כן, אתם תפגשו בהמשך
-_________________________
אתה הולך לנוח והרהר בדבריה של מיקה ''רק... תשמור עליה, על הילדה שראית קודם, שמור עליה..'' אתה חושב כל הזמן על הילדה הקטנה, וחושב לפתע עד כמה היא דומה למיקה, ונרדם, אתה קם ליום בהיר וחופשי ולא יודע מ לעשות
דרייק-זאת כנראה הייתה שגיאת הקלדה
_______________________
''קיי קיי'' אומר מייק, ואתה עולה על גבו, הוא ממהר ואתה נוגח בקיר שנשבר מיד, אתם רואים שמעבר לקיר נמצא יער חשוך, מה תעדו,?[/QUOTE]
"בוא נמשיך!" אני אומר וקופץ מגבו. אני חושב על צ'ינטר ושרלין, ודמעות עולות בעיניי.
-
[QUOTE=ttrrtte;1276684]סקוט-כן, אתם תפגשו בהמשך
-_________________________
אתה הולך לנוח והרהר בדבריה של מיקה ''רק... תשמור עליה, על הילדה שראית קודם, שמור עליה..'' אתה חושב כל הזמן על הילדה הקטנה, וחושב לפתע עד כמה היא דומה למיקה, ונרדם, אתה קם ליום בהיר וחופשי ולא יודע מ לעשות
[/QUOTE]
"אוקיי חברים,זה נשמע לי יום מעולה בשביל לצאת לעיר השנייה,להתאמן,וגם לתפוס לנו עוד חבר לצוות. אבל קודם,אני צריך לעבור בחנות ולקנות עוד פוקדור." אני אומר בחיוך,ויוצא ממרכז הפוקדורים.אני מחפש את החנות,ואז נכנס וקונה פוקדור רגיל.
~~
אגב,איך מקבלים כסף במשחק?
-
דרייק- מייק מהנהן ואתם ממשיכים בבריחה, אתם עוברים על פניי חלון שדרכו אתה יכול לראות את שרלין יששנה בתוך כלוב קטן, מייק שואל מדוע אתה לא ממשיך
סקוט-אתה תראה בהמשךxd
_______________________
אתה קונה עוד פוקדור ויוצא החוצה, לפתע משו מושך את עיינך-
אתה רואה את הילדה אשר חיבקה אותך קודם, לבושה בשמלה קיצית זהובה, שערה הזהוב הארוך מתנופף לכל כיוון בגלל האוח הנושבת, הילדה שעונה על אחד הקירות ודמעות מנצנצות מבין עיניה הכחולות כשמים.
-
[QUOTE=ttrrtte;1276722]
סקוט-אתה תראה בהמשךxd
_______________________
אתה קונה עוד פוקדור ויוצא החוצה, לפתע משו מושך את עיינך-
אתה רואה את הילדה אשר חיבקה אותך קודם, לבושה בשמלה קיצית זהובה, שערה הזהוב הארוך מתנופף לכל כיוון בגלל האוח הנושבת, הילדה שעונה על אחד הקירות ודמעות מנצנצות מבין עיניה הכחולות כשמים.[/QUOTE]
אני הולך אליה ושואל אותה-"היי,מה קרה?" בקול דואג ואבהי.
~~~
את יודעת,לא משמ בראש שלי להיות שמרטף לילדות קטנות XD
