פוקימון - מחוז ג'ונין

[QUOTE=Balenciaga;1329327][U]
[U]Ritsuka Kun[/U]
"לא, הגעתי לכאן לפני יומיים כדי להירשם לליגת הפוקימונים. לקחתי פוקידע ופוקדורים מפרופסור ארין פטרסון. כל המאמנים הצעירים המתחילים את המסע שלהם באים לכאן במיוחד בשביל זה." היא מסבירה לך.
השם ארין פטרסון היה מוכר לך. הוא היה הפרופסור של העיר, והתגורר במרחק לא רב ממך.
"אז..." התחילה להגיד. "אני מניחה שגם אתה מאמן. אתה רשום לליגת הפוקימונים? רק מאמן שיש לו פוקידע יכול להירשם."[/QUOTE]

"אממ לא" אומר לאחר שתיקה קצרה "תוכלי לקחת אותי אליו?" אשאל ואסמיק

[U]Sharpedo[/U]
נאודיל מתחיל לתקוף שוב. כדורי האור הירוקים מתחילים לצאת מכיוון קטוקיין, ונכנסים אל תוך גופו של פוקימון העשב שלך. יכולת להביחן בבירות שנאודיל נראה רענן יותר כשמתקפת השאיבה נכנסה אל תוך גופו וריפאה את פצעיו.
"קטוקיין, מערבולת מים." פקד המאמן שמולך.
המים באגם החלו לזוז במהירות. הם התערבלו עוד ועוד, יוצרים מערבולת גדולה. לפתע, המערבולת התחילה להתרומם מתוך המים, ומולך נעמד טורנדו גדול של מים. הרעש של הטורנדו היה מחריד, ונשמע כמו סופת הוריקן המכה על חלונות. נטזי מים גדולים התפזרו לכל כיוון, ונאלצת לכסות מעת את עיניך כדי להטיב לראות. הטרנדו החל להתקרב לכיוון הפוקימון שלך.
נאודיל הביט בתדהמה במערבולת שמולו, ולא זז.

[U]NivX10[/U]
אני לא בטוח כמה סילנון יכול לרפא במהירות את כללל הפוקימונים שלך... עדיף תמיד מרכז פוקימונים. סילנון הוא כזה יותר למקרי חירום.
-----
אתה וגילברט פותחים בציחקוק את מרכז הפוקימונים, ותכולת המקום איננה מפתיעה אתכם. הדלפק שמולכם היה רעוע לחלוטין, ומאחורין עמדה חות זקנה ושמנמנה. המקום היה חשוך מאוד, ומהחלונות בקע אור שהתערבל בתוכו חתיכות אבק רבות וגדולות. נראה היה שלא ניקו את המקום שנים.
באיזור ההמתנה היו מספר שולחנות עץ ישנים. המקום היה כמעט לחלוטין שומם, מלבד שני אנשים שישבו בשולחנות שונים. האחד היה מכוסה כולו גלימה שחורה, וישב בפינת החדר. יכולת לראות שהוא מנסה להסתיר את פניו, והביט אל הקיר. השני היה גבר כבן עשרים וחמש לערך, שרירי וחסון. שיערותיו היו בלונדיניות ועיניו כחולות, ולגופו הוא לבש גופייה בצבע חאקי כהה, ומכנסי ג'ינס קרועים.
"הפוקימונים שלך מוכנים." אמרה האחות בקול צרוד, וכיבתה סיגריה במאפרה מלאה. היא הוציאה מגש של שישה פוקדורים, והגישה אותם אל האיש השרירי שלקח אותם בשתיקה.

[U]Ritsuka Kun[/U]
"כן, אני יכולה לקחת אותך אליו," אומרת לך הנערה. "בוא איתי."
אתה מתחיל ללכת אחריה, והיא מובילה אותך בין סימטאות הכפר הריקות. הדרך הייתה מוכרת לך כל כך, ותוך דקות בודדות ניצבתם מול מה שידעת שיהיה המעבדה של הפרופסור. מולך ניצב מבנה גדול ומפואר, וגינה ענקית בה עשרות עצי פרי שכעת היו ריקים מעלים. שלט עץ קטן סימן בבירור את המקום - "מעבדה ראשית".
הבטת במבנה המעבדה בחשש קל. מה תגיד לפרופסור? בדרך כלל נהוג לקבוע מראש פגישה איתו.
"אתה מתכוון להיכנס או שאתה מתכוון לחכות כאן בגשם לנצח?" שואלת אותך לורן.

[quote=Balenciaga;1329349][U]Sharpedo[/U]
נאודיל מתחיל לתקוף שוב. כדורי האור הירוקים מתחילים לצאת מכיוון קטוקיין, ונכנסים אל תוך גופו של פוקימון העשב שלך. יכולת להביחן בבירות שנאודיל נראה רענן יותר כשמתקפת השאיבה נכנסה אל תוך גופו וריפאה את פצעיו.
"קטוקיין, מערבולת מים." פקד המאמן שמולך.
המים באגם החלו לזוז במהירות. הם התערבלו עוד ועוד, יוצרים מערבולת גדולה. לפתע, המערבולת התחילה להתרומם מתוך המים, ומולך נעמד טורנדו גדול של מים. הרעש של הטורנדו היה מחריד, ונשמע כמו סופת הוריקן המכה על חלונות. נטזי מים גדולים התפזרו לכל כיוון, ונאלצת לכסות מעת את עיניך כדי להטיב לראות. הטרנדו החל להתקרב לכיוון הפוקימון שלך.
נאודיל הביט בתדהמה במערבולת שמולו, ולא זז.

[U]NivX10[/U]
אני לא בטוח כמה סילנון יכול לרפא במהירות את כללל הפוקימונים שלך... עדיף תמיד מרכז פוקימונים. סילנון הוא כזה יותר למקרי חירום.
-----
אתה וגילברט פותחים בציחקוק את מרכז הפוקימונים, ותכולת המקום איננה מפתיעה אתכם. הדלפק שמולכם היה רעוע לחלוטין, ומאחורין עמדה חות זקנה ושמנמנה. המקום היה חשוך מאוד, ומהחלונות בקע אור שהתערבל בתוכו חתיכות אבק רבות וגדולות. נראה היה שלא ניקו את המקום שנים.
באיזור ההמתנה היו מספר שולחנות עץ ישנים. המקום היה כמעט לחלוטין שומם, מלבד שני אנשים שישבו בשולחנות שונים. האחד היה מכוסה כולו גלימה שחורה, וישב בפינת החדר. יכולת לראות שהוא מנסה להסתיר את פניו, והביט אל הקיר. השני היה גבר כבן עשרים וחמש לערך, שרירי וחסון. שיערותיו היו בלונדיניות ועיניו כחולות, ולגופו הוא לבש גופייה בצבע חאקי כהה, ומכנסי ג'ינס קרועים.
"הפוקימונים שלך מוכנים." אמרה האחות בקול צרוד, וכיבתה סיגריה במאפרה מלאה. היא הוציאה מגש של שישה פוקדורים, והגישה אותם אל האיש השרירי שלקח אותם בשתיקה.[/quote]
"כללל"... יש לי שתיים בלחץ XD
--------
"היי, גם אני מעוניין בריפוי לפוקימונים שלי" אומר לה בשקט, ואסתיר את זה שאני דיי נגעל מן המקום.
לאחר מכן אפנה אל האיש בשנינות ואומר "מממ... 6 פוקימונים... אתה וודאי מאמן רציני!"
ואוסיף מיד "תוכל להראות לי אותם אחר-כך? אני מאמן מתחיל וחובב פוקימונים מושבע"

[QUOTE=Balenciaga;1329349][U]Sharpedo[/U]
נאודיל מתחיל לתקוף שוב. כדורי האור הירוקים מתחילים לצאת מכיוון קטוקיין, ונכנסים אל תוך גופו של פוקימון העשב שלך. יכולת להביחן בבירות שנאודיל נראה רענן יותר כשמתקפת השאיבה נכנסה אל תוך גופו וריפאה את פצעיו.
"קטוקיין, מערבולת מים." פקד המאמן שמולך.
המים באגם החלו לזוז במהירות. הם התערבלו עוד ועוד, יוצרים מערבולת גדולה. לפתע, המערבולת התחילה להתרומם מתוך המים, ומולך נעמד טורנדו גדול של מים. הרעש של הטורנדו היה מחריד, ונשמע כמו סופת הוריקן המכה על חלונות. נטזי מים גדולים התפזרו לכל כיוון, ונאלצת לכסות מעת את עיניך כדי להטיב לראות. הטרנדו החל להתקרב לכיוון הפוקימון שלך.
נאודיל הביט בתדהמה במערבולת שמולו, ולא זז.
[/QUOTE]

"נאודיל תשתמש בטפרייך במהירות כדי לטפס על עץ קרוב! כשתטפס עליו תחזיק הכי חזק שאתה יכול בשביל לא לעוף עם הטורנדו!" אומר לנאודיל ואחשוב לעצמי על אסטרטגיה, "נאודיל כשהטורנדו יסתיים! תרוץ לכיוון קטוקיין ותשתמש תוך כדי הריצה בשאיבת מגה! רוץ אליו מהר ואם הוא תוקף תתחמק בזמן הריצה! כשאתה מספיק קרוב אליו תנשך אותו בכוח!" אדריך את נאודיל, "קדימה נאודיל אני יודע שאתה מסוגל! ותראה גם ליריב שלך שאתה מסוגל! אני מאמין בכך תראה להם ממה אתה עשוי!" אומר בנחישות וברצינות, 'נאודיל אתה מוסגל' אחשוב לעצמי

[QUOTE=Balenciaga;1329349][
[U]Ritsuka Kun[/U]
"כן, אני יכולה לקחת אותך אליו," אומרת לך הנערה. "בוא איתי."
אתה מתחיל ללכת אחריה, והיא מובילה אותך בין סימטאות הכפר הריקות. הדרך הייתה מוכרת לך כל כך, ותוך דקות בודדות ניצבתם מול מה שידעת שיהיה המעבדה של הפרופסור. מולך ניצב מבנה גדול ומפואר, וגינה ענקית בה עשרות עצי פרי שכעת היו ריקים מעלים. שלט עץ קטן סימן בבירור את המקום - "מעבדה ראשית".
הבטת במבנה המעבדה בחשש קל. מה תגיד לפרופסור? בדרך כלל נהוג לקבוע מראש פגישה איתו.
"אתה מתכוון להיכנס או שאתה מתכוון לחכות כאן בגשם לנצח?" שואלת אותך לורן.[/QUOTE]

"נראה לך הוא ייתן לי גם פוקידע?" אשאל ואהסס מול הדלת ולבסוף אתאפס על עצמי ואדפוק על הדלת ואחכה שיפתחו לי.

[U]NivX10[/U]
"מאמן פוקימונים אמיתי לא חושף את הפוקימונים שלו סתם ככה. אם אתה רוצה, נוכל לעשות קרב פוקימונים." הוא אומר לך ברצינות, ואז מתיישב בשתיקה.
תוך כדי, אתה מגיש את הפוקימונים שלך לאחות, שלוקחת אותם ממך בגסות. היא הולכת לחדר אחורי, ותוך כמה דקות חוזרת.
"הפוקימונים שלך יהיו בסדר תוך חצי שעה בערך. אם אתה רוצה, בינתיים אתה יכול לשבת ולהזמין משהו לאכול. כמו כן, יש לנו פה חנות קטנה שבה אפשר לקנות ציוד הדרוש לך. אם חסרים לך פוקדורים או שיקויי ריפוי, זה הזמן לקנות, לפני שתעלה להרים. זו דרך רצינית." היא אומרת.

[U]Sharpedo[/U]
נאודיל מנער את פניו, ומתעשת במהירות. הוא מתחיל לרוץ לכיוון העץ הקרוב אליו, ומטפס עליו בזריזו. הוא מחזיק באמצעות ציפורניו בענף עבה, ומנסה לא לעוף. טורנדו המים פוגע בעץ, ורולות ריסוק ושבר נשמעים. נאודיל נכנס הישר אל תוך ההתקפה של קטוקיין, והמתנת בציפייה ובחרדה לראות מה מצבו של נאדיל. תוך מספר שניות, המתקפה חלפה על פני המקום בו תפס נאודיל. הבטת על הענף, אך נאודיל לא היה שם.
פעימות לבך הואצו, ופחד עלה בך. מערבולת המים אט אט נחלשה, והמים נפלו לרצפה. במקום בו המערבולת נפסקה, שכב נאודיל, ונראה תשוש ועייף.

[U]Ritsuka Kun[/U]
"אני לא יודעת," אמרה לך לורן. "אני חושבת שהוא יודע מי אתה, כולם כבר יודעים ומחפשים אחריך. אני תוהה מה הוא יגיד."
התקדמת לעבר הדלת, ודפקת עליה מספר פעמים. הדלת נפתחה, ומולך נעמד פרופסור ארין פטרסון, כפי שהכרת אותו. הפרופסור היה איש שמן ומשופם, וחלש למראה. הוא כבר מזמן עבר את גיל שבעים, אך בכל זאת התמיד ‏בעבודתו ונשאר להיות הפרופסור הראשי של מחוז ג'ונין. פשמו היה לבן, עבה וארוך, וראשו היה קרחתי ‏ומבריק. הוא נראה עייף ומיוזע, ונאחז במקל ההליכה שלו.‏
הפרופסור הרים את המקל ההליכה, וחבט בראשך. "ילד אידיוט!" הוא קרא, תפס בחולצתך, והכניס אותך אליו הביתה.
המכה כאבה לך, אך הרגשת שזה מגיע לך.
"מה פשר התייצבותך כאן?" הוא שאל אותך בקול נרגז.

[QUOTE=Balenciaga;1329362][U]
[U]Sharpedo[/U]
נאודיל מנער את פניו, ומתעשת במהירות. הוא מתחיל לרוץ לכיוון העץ הקרוב אליו, ומטפס עליו בזריזו. הוא מחזיק באמצעות ציפורניו בענף עבה, ומנסה לא לעוף. טורנדו המים פוגע בעץ, ורולות ריסוק ושבר נשמעים. נאודיל נכנס הישר אל תוך ההתקפה של קטוקיין, והמתנת בציפייה ובחרדה לראות מה מצבו של נאדיל. תוך מספר שניות, המתקפה חלפה על פני המקום בו תפס נאודיל. הבטת על הענף, אך נאודיל לא היה שם.
פעימות לבך הואצו, ופחד עלה בך. מערבולת המים אט אט נחלשה, והמים נפלו לרצפה. במקום בו המערבולת נפסקה, שכב נאודיל, ונראה תשוש ועייף.
[/QUOTE]

"נאודיל!" אקרא בפחד, "אתה בסדר ידידי?" אשאל אותו, "נאודיל,אם אתה מסוגל להמשיך תשתמש שוב בשאיבת מגה! תנסה לתת לעצמיך עוד אנרגייה! מיד לאחר מכן תנסה להשתמש במבט חודר! אם קוטקיין נופל למבט תשתמש בנשיכה! אם לא תנסה להשתמש שוב בשאיבת מגה! אם הוא תוקף תנסה למצוא לך מחסה מאחורי עץ או סלע קרוב!" אומר לנאודיל, "נאודיל אל תראה לו פחד! תאמין בעצמיך! אתה יכול להצליח! אני מאמין בך!" אומר לנאודיל, 'קדימה נאודיל..' אחשוב לעצמי בלחץ

[U]Sharpedo[/U]
וואוווו זה מלא פקודות. אני בקושי מצליח לעקוב אחריהן, אז נאודיל? חחח
----
נאודיל מתאמץ לקום על רגליו, אך הן רועדות לגמרי. הוא נראה עייף, וגופו כאב. נאודיל הקשיב לך בדממה, ונראה היה שהוא לא רוצה לאכז אותך. הוא קם על ארבעת רגליו, והחל להשתמש במתקפת שאיבת מגה.
כדורי אור בוהקים החלו לצאת שוב מגופו של קטוקיין, ונכנסו אל גופו של נאודיל. הכדורים נכנסו עוד ועוד לגופו של נאודיל, אך המכה שספג הייתה קשה, והנחת שדרוש זמן רב כדי לרפא את הפצעים ממכה כזו.
"קטוקיין, סיים עם זה. תשתמש שוב בפעימת מים." פקד האיש.
שוב מים החלו להתגבש סביב איזור פיו של קטוקיין. המיים החלו להשתגר בפולסים מעגליים, טסים לכיוונו של נאודיל במהירות אדירה. נאודיל נפגע מכמויות המים שפגעו בו, ונהדף לאחור. הוא נסחף כמה מטרים לאחור, והתעלף.
"הקטוקיין הזה אכזרי." אמר לך פטר. "לא מדובר פה במאמן פוקימונים רגיל, יש לו הרבה מאוד כוח. אני לא אוהב את זה... משהו כאן מוזר." הוא אומר לך בדאגה.

[quote=Balenciaga;1329362][U]NivX10[/U]
"מאמן פוקימונים אמיתי לא חושף את הפוקימונים שלו סתם ככה. אם אתה רוצה, נוכל לעשות קרב פוקימונים." הוא אומר לך ברצינות, ואז מתיישב בשתיקה.
תוך כדי, אתה מגיש את הפוקימונים שלך לאחות, שלוקחת אותם ממך בגסות. היא הולכת לחדר אחורי, ותוך כמה דקות חוזרת.
"הפוקימונים שלך יהיו בסדר תוך חצי שעה בערך. אם אתה רוצה, בינתיים אתה יכול לשבת ולהזמין משהו לאכול. כמו כן, יש לנו פה חנות קטנה שבה אפשר לקנות ציוד הדרוש לך. אם חסרים לך פוקדורים או שיקויי ריפוי, זה הזמן לקנות, לפני שתעלה להרים. זו דרך רצינית." היא אומרת.
[/quote]
אביט בבחור בתמיהה ואומר "בסדר גמור, אבל בתנאי, שלאחר שנילחם תראה לי את כל ששת הפוקימונים שלך!"
ואוסיף בחיוך "אנחנו נערוך קרב של שלוש על שלוש... הראשון שכל פוקימוניו לא יכולו להילחם עוד יפסיד... ניתן להחליף פוקימון בין הקרבות כדי לשמר אותם לאחר-כך, מתאים?"
אושיט יד ללחוץ את ידו כדי לקבל הסכמה, לאחר מכן, אתן כסף לגילברט כדי לקנות מהחנות 2 מרפאים וממתק נדיר אחד.
אשאר לדבר עם הבחור ואבקש שיספר קצת על עצמו...

[QUOTE=Balenciaga;1329367][U]Sharpedo[/U]
וואוווו זה מלא פקודות. אני בקושי מצליח לעקוב אחריהן, אז נאודיל? חחח
----
נאודיל מתאמץ לקום על רגליו, אך הן רועדות לגמרי. הוא נראה עייף, וגופו כאב. נאודיל הקשיב לך בדממה, ונראה היה שהוא לא רוצה לאכז אותך. הוא קם על ארבעת רגליו, והחל להשתמש במתקפת שאיבת מגה.
כדורי אור בוהקים החלו לצאת שוב מגופו של קטוקיין, ונכנסו אל גופו של נאודיל. הכדורים נכנסו עוד ועוד לגופו של נאודיל, אך המכה שספג הייתה קשה, והנחת שדרוש זמן רב כדי לרפא את הפצעים ממכה כזו.
"קטוקיין, סיים עם זה. תשתמש שוב בפעימת מים." פקד האיש.
שוב מים החלו להתגבש סביב איזור פיו של קטוקיין. המיים החלו להשתגר בפולסים מעגליים, טסים לכיוונו של נאודיל במהירות אדירה. נאודיל נפגע מכמויות המים שפגעו בו, ונהדף לאחור. הוא נסחף כמה מטרים לאחור, והתעלף.
"הקטוקיין הזה אכזרי." אמר לך פטר. "לא מדובר פה במאמן פוקימונים רגיל, יש לו הרבה מאוד כוח. אני לא אוהב את זה... משהו כאן מוזר." הוא אומר לך בדאגה.[/QUOTE]

חחחח רציתי שיוכל להתמודד עם כל מצב אפשרי

אתקדם לנאודיל וארים אותו,אחייך אליו חיוך גדול, "היית נהדר,תנוח" אומר לו בחיוך ואחזיר אותו לפוכדור.
"מוזר?" אומר לפטר בתמיהה, "אוקיי,אדוני היה מאוד נחמד להכיר אותך,תודה רבה על כל העזרה שלך אני מאוד מעריך את זה,אני מאחל לך כל טוב" אומר לו בחיוך ואחזיר את כל הפוקימונים שלי לפוכדורים שלהם כולל את יוזלאק ואנסה לחזור עם פטר לעיר כמה שיותר מהר

[QUOTE=Balenciaga;1329362][U

[U]Ritsuka Kun[/U]
"אני לא יודעת," אמרה לך לורן. "אני חושבת שהוא יודע מי אתה, כולם כבר יודעים ומחפשים אחריך. אני תוהה מה הוא יגיד."
התקדמת לעבר הדלת, ודפקת עליה מספר פעמים. הדלת נפתחה, ומולך נעמד פרופסור ארין פטרסון, כפי שהכרת אותו. הפרופסור היה איש שמן ומשופם, וחלש למראה. הוא כבר מזמן עבר את גיל שבעים, אך בכל זאת התמיד ‏בעבודתו ונשאר להיות הפרופסור הראשי של מחוז ג'ונין. פשמו היה לבן, עבה וארוך, וראשו היה קרחתי ‏ומבריק. הוא נראה עייף ומיוזע, ונאחז במקל ההליכה שלו.‏
הפרופסור הרים את המקל ההליכה, וחבט בראשך. "ילד אידיוט!" הוא קרא, תפס בחולצתך, והכניס אותך אליו הביתה.
המכה כאבה לך, אך הרגשת שזה מגיע לך.
"מה פשר התייצבותך כאן?" הוא שאל אותך בקול נרגז.[/QUOTE]

"אני רוצה פוקידע ולצאת מהעיר הזאת!" אומר לפרופסור ואשפשף את ראשי "אני רוצה למצוא את אלה שרצחו את אחותי ושבגללם אחיי נעלמו!" אומר בנחישות ובכעס.

[U]NivX10[/U]
האיש לוחץ את ידך. "אין שום בעיה עם זה, מלבד העניין של ששת הפוקימונים. אני לא מראה את הפוקימונים שלי, מלבד בקרב." הוא אומר לך בחיוך קלוש.
אתם מתיישבים באחד השולחנות, תוך שגילברט הולך לקנות עבורך את המוצרים שביקשת. הוא חוזר תוך מספר דקות, כשבידו שני מרפאים, ומאין ממתק עגול בעטיפה כחולה.
"ממתק נדיר..." ממלמל האיש שמולך. "הם יקרים מאוד, אבל יעילים." הוא אומר. "בכל אופן, אני טוביאס. נעים להכיר אתכם. אני מאמן פוקימונים כבר כמה חודשים. יש לי כרגע שיבעה תגים, ואני מתכוון להשתתף בליגת הפוקימונים הקרובה. אני בדרך לכפר רוג'ין כרגע, שם נמצא המכון היחיד בו עוד לא נלחמתי." הוא מסביר לך.
תוך דקות אחדות של דיבורים, האחות קוראת לך. "הפוקימונים שלך מוכנים." היא אומרת לך בפנים זעופים.

[U]Sharpedo[/U]
אתה מחזיר את כל הפוקימונים שלך אל תוך הפוקדורים בזריזות, ופונה ללכת יחד עם פטר. ההתנהגות שלך נראית חשודה אפילו לך, אך האיש לא זז ממקומו.
"דילן," אומר לך האיש הזקן. קולו מצטמרר בתוכך, לא זכור לך שהצגת לו את שימך. "אנחנו עוד ניפגש." הוא אומר, ומחזיק את הקטוקיין שלו אל תוך הפוקדור.
לפתע, עשן סגול מופיע באוויר. האיש מתעטף בתוך העשן, ונבלע בתוכו. כשהעשן מתפזר, האיש נעלם כלא היה.

[U]Ritsuka Kun[/U]
"רובי ידידי, אל תיתן לכעס להשטלת עליך ככה. אני מבין את הרצון שלך למצוא את האשמים להרס המשפחה שלך, אך האמן לי שרבים וטובים ממך ניסו להבין זאת ונפגעו בדרך. אלו לא זמנים טובים להיות בהם מאמן פוקימונים, אבל לעיתים נדמה שאין לנו דרך אחרת." הוא אומר בעייפות.
לורן מביטה בכם מאחור בשתיקה. פרופסור רופין תופס את כתפך, כאילו מנסה לחזק אותך.
"המתן כאן." הוא אומר, ונעלם אל תוך המעבדה שלו. הוא חוזר תוך דקות בודדות, כשצרור של דברים בידות. הוא הגיש לך את הצרור העטוף, ופתחת אותו. בתוכו היה חמישה פוקדורים, ופוקידע אדום ומברים. כמו כן, הוא הגיש לך מעיל אפור וגדול. המעילה היה מעט ישן, אך לקחת אותו בשמחה.
"אני רואה שכבר יש לך פוקימון, אז אני לא צריך לתת לך." הוא אמר והביט על הברקינדל שלך. "צא לדרך. אני אסביר לאמא שלך מה קרה. יהיה לך ליווי צמוד שלי, האמן לי. גם אם לא תראה אותי, אני אהיה שם. שמור על עצמך." הוא אמר.

[QUOTE=Balenciaga;1329376][

[U]Ritsuka Kun[/U]
"רובי ידידי, אל תיתן לכעס להשטלת עליך ככה. אני מבין את הרצון שלך למצוא את האשמים להרס המשפחה שלך, אך האמן לי שרבים וטובים ממך ניסו להבין זאת ונפגעו בדרך. אלו לא זמנים טובים להיות בהם מאמן פוקימונים, אבל לעיתים נדמה שאין לנו דרך אחרת." הוא אומר בעייפות.
לורן מביטה בכם מאחור בשתיקה. פרופסור רופין תופס את כתפך, כאילו מנסה לחזק אותך.
"המתן כאן." הוא אומר, ונעלם אל תוך המעבדה שלו. הוא חוזר תוך דקות בודדות, כשצרור של דברים בידות. הוא הגיש לך את הצרור העטוף, ופתחת אותו. בתוכו היה חמישה פוקדורים, ופוקידע אדום ומברים. כמו כן, הוא הגיש לך מעיל אפור וגדול. המעילה היה מעט ישן, אך לקחת אותו בשמחה.
"אני רואה שכבר יש לך פוקימון, אז אני לא צריך לתת לך." הוא אמר והביט על הברקינדל שלך. "צא לדרך. אני אסביר לאמא שלך מה קרה. יהיה לך ליווי צמוד שלי, האמן לי. גם אם לא תראה אותי, אני אהיה שם. שמור על עצמך." הוא אמר.[/QUOTE]

אחזיק את הפוקידע בהתרגשות ואלבש עליי את המעיל האפור "תודה פרופסור! באמת תודה!" אומר בכנות ואחייך חיוך גדול "תמסור לאמא שאני מצטער ושאני אהיה בסדר" אוסיף ואז אפנה את מבטי ללורן "את רוצה שנלך ביחד?" אשאל בחיוך.

[QUOTE=Balenciaga;1329376][U]

[U]Sharpedo[/U]
אתה מחזיר את כל הפוקימונים שלך אל תוך הפוקדורים בזריזות, ופונה ללכת יחד עם פטר. ההתנהגות שלך נראית חשודה אפילו לך, אך האיש לא זז ממקומו.
"דילן," אומר לך האיש הזקן. קולו מצטמרר בתוכך, לא זכור לך שהצגת לו את שימך. "אנחנו עוד ניפגש." הוא אומר, ומחזיק את הקטוקיין שלו אל תוך הפוקדור.
לפתע, עשן סגול מופיע באוויר. האיש מתעטף בתוך העשן, ונבלע בתוכו. כשהעשן מתפזר, האיש נעלם כלא היה.
[/QUOTE]

"הוא מצוות האלים הקדושים.." אומר לפטר בקול לחוץ, "מזל שלא קרה כלום" אומר לפטר, "בגלל שכבר לילה,נצא מחר בבוקר,אני רק רוצה להגיע למרכז הפוקימונים ולבדוק איפה אפשר להחליף פוקימונים וגם אם לא אכפת לך אני אביא לך כסף ותקנה לי שני ממתקים נדירים? אני אתן אותם ליוזלאק כי בזמן המדבר הוא לא יתאמן בכלל" אומר לו ואחזור איתו למרכז הפוקימונים,אביא לו את הכסף הדרוש לשני הממתקים הנדירים ואחפש במרכז הפוקימונים דרך להחליף פוקימונים

[quote=Balenciaga;1329376][U]NivX10[/U]
האיש לוחץ את ידך. "אין שום בעיה עם זה, מלבד העניין של ששת הפוקימונים. אני לא מראה את הפוקימונים שלי, מלבד בקרב." הוא אומר לך בחיוך קלוש.
אתם מתיישבים באחד השולחנות, תוך שגילברט הולך לקנות עבורך את המוצרים שביקשת. הוא חוזר תוך מספר דקות, כשבידו שני מרפאים, ומאין ממתק עגול בעטיפה כחולה.
"ממתק נדיר..." ממלמל האיש שמולך. "הם יקרים מאוד, אבל יעילים." הוא אומר. "בכל אופן, אני טוביאס. נעים להכיר אתכם. אני מאמן פוקימונים כבר כמה חודשים. יש לי כרגע שיבעה תגים, ואני מתכוון להשתתף בליגת הפוקימונים הקרובה. אני בדרך לכפר רוג'ין כרגע, שם נמצא המכון היחיד בו עוד לא נלחמתי." הוא מסביר לך.
תוך דקות אחדות של דיבורים, האחות קוראת לך. "הפוקימונים שלך מוכנים." היא אומרת לך בפנים זעופים.
[/quote]
הקרב הוא גם על כסף נכון? אני חייב להרוויח לו.. התרוששתי מאוד!
----------
"תודה רבה..." אומר ואשיב לה בזיו פנים חמוץ ואקח ממנה אותם.
לאחר מכן אומר לאיש "אוקיי, עדיין מקובל עליי." ואוסיף "אך עוד בקשה לי ממך... אחרי הקרב, תשתמש בפוקימון רביעי ותעזור לי עם הפוקימונים שלי במשהו, מקובל עליך?"
אצא איתו החוצה, בפנים רציניות ואומר בשנינות "ועדרת פני זקן, אתה המבוגר מביננו.. אני נותן לך את הכבוד להתחיל"

[U]Ritsuka Kun[/U]
לורן נראית מופתעת, אך מסוקרנת מההצעה. "אני מניחה שכן..." היא אומר בביישנות, וחיוך קטן נמתח על זווית פיה. "אני מתכווןנת להכיר לכפר רוג'ין, יש שם את המכון פוקימונים הראשון. אני מקווה שאתה גם רוצה ללכת באותה דרך." היא אומרת.

[U]Sharpedo[/U]
אתה ופטר מקדמים לכיוון מרכז הפוקימונים, ומגיעים לשם במהרה. אתם נכנסים, ומרגישים מעט בטוחים יותר.
אתה מביא לפטר את הכסף הדרוש לקניית הממתקים הנדירים, והוא יוצא ממרכז הפוקימונים. תוך כדי המתנה לפטר, אתה מתבונן סביבך, תוהה מי היה מעוניין להחליף פוקימון. אתה מביט על האנשים במרכז הפוקימונים. חבורה של שלושה נערים יושבת סביב שולחן, ונראה כי הם מאמני פוקימונים החולפים במקום. תהית אם הם מעוניינים בהחלפה.

[U]NivX10[/U]
כן, רוב הקרבות הם על כסף
-----
"אני אעזור לך במה שצריך," הוא אומר לך.
אתם יוצאים ממרכז הפוקימונים לשמש הקופחת בחוץ. החול היה קשה, ואבק נכנס לראותיך. הוא שלף פוקדור, וזרק אותו באוויר. "צא פדמיל!"
האור האדום נוחת על הרצפה, ופוקימון תולעת מוזר מופיע על האדמה. הפוקימון נראה מתכתי וקשה, ושיניו היו אדומות ונראו חדות ומסוכנות.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/714d59a9.png[/IMG]

[QUOTE=Balenciaga;1329385][U]

[U]Sharpedo[/U]
אתה ופטר מקדמים לכיוון מרכז הפוקימונים, ומגיעים לשם במהרה. אתם נכנסים, ומרגישים מעט בטוחים יותר.
אתה מביא לפטר את הכסף הדרוש לקניית הממתקים הנדירים, והוא יוצא ממרכז הפוקימונים. תוך כדי המתנה לפטר, אתה מתבונן סביבך, תוהה מי היה מעוניין להחליף פוקימון. אתה מביט על האנשים במרכז הפוקימונים. חבורה של שלושה נערים יושבת סביב שולחן, ונראה כי הם מאמני פוקימונים החולפים במקום. תהית אם הם מעוניינים בהחלפה.
[/IMG][/QUOTE]

אפנה אליהם בחיוך, "שלום לכם,שמי דילן ואני תוהה אם אתם מאמני פוקימונים" אומר להם בחיוך ידידותי, "אני מעוניין להחליף את אחד הפוקימונים שלי,אתם מעוניינים להחליף? יש ברשותי מגנפליי חזק ומאומן היטב ויודע מגוון של מתקפות,ניצח בקלות את אחד הפוקימונים של מאמן המכון" אומר להם ואנסה לשכנע אותם

[QUOTE=Balenciaga;1329385][U]Ritsuka Kun[/U]
לורן נראית מופתעת, אך מסוקרנת מההצעה. "אני מניחה שכן..." היא אומר בביישנות, וחיוך קטן נמתח על זווית פיה. "אני מתכווןנת להכיר לכפר רוג'ין, יש שם את המכון פוקימונים הראשון. אני מקווה שאתה גם רוצה ללכת באותה דרך." היא אומרת.

G][/QUOTE]

"אני אשמח ללכת לשם" אומר לה בחיוך ואתחיל ללכת יחד איתה. "אז מאיפה את במקור?" אשאל ואנסה לפתוח איתה בשיחה ידידותית

[quote=Balenciaga;1329385]
[U]NivX10[/U]
כן, רוב הקרבות הם על כסף.
-----
"אני אעזור לך במה שצריך," הוא אומר לך.
אתם יוצאים ממרכז הפוקימונים לשמש הקופחת בחוץ. החול היה קשה, ואבק נכנס לראותיך. הוא שלף פוקדור, וזרק אותו באוויר. "צא פדמיל!"
האור האדום נוחת על הרצפה, ופוקימון תולעת מוזר מופיע על האדמה. הפוקימון נראה מתכתי וקשה, ושיניו היו אדומות ונראו חדות ומסוכנות.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/714d59a9.png[/IMG][/quote]
"פדמיל?!" אומר בתמיהה ואביט בו.. 'הוא לא נראה פוקימון ידידותי במיוחד' אחשוב לעצמי ואוציא את אלביוור.
"אלביוור עלה לאוויר!" אקר מיד. אוציא את הפוקדע מיד ואבדוק מה יש לו להגיד על הפדמיל הזה.
ואז אתחיל בקרב "אלביוור.. צלול אליו באיטיות ונסה לגרום לו לתקוף, ברגע שינסה, תתחמק עם מתקפה מהירה וטוס אליו עם מתקפת כנף!"

[U]Sharpedo[/U]
"מגנפליי?" שואל אותך אחד הנערים. "למה שתרצה להחליף פוקימון כזה? הם אמורים להיות יעילים." הוא אומר. "בכל אופן, אני אשמח להחליף איתך במגנפליי. יש לי פוקימון בשם ריבון, לכדתי אותו לפני כמה ימים, אבל הוא לא ממש לציית לאנשים, כך שאני מזהיר אותך לגבי זה." הוא אומר לך, שולף פוקדור מכיסון, ומשחרר את הפוקימון שבתוכו.
פוקימון דמוי שלד מופיע על נשולחן, עומד ומביט בעיניו המאיימות על הסביבה שלו.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/8c696b04.png[/IMG]
"הוא מסוג רוח ורעל," אומר לך הנער. "אם אתה רוצה, אני מוכן להחליף עליו במגנפליי."

[U]Ritsuka Kun[/U]
"במקור אני מהעיר רימאיה. זו עיר הנמצאת האיזור גבוהה ביותר במחוז. תמיד יש שם שלג." היא אומרת לך.
אתם יוצאים ממעבדתו של הפרופסור, ומתחילים להתקדם לכיוון היציאה מהכפר. תוך דקות בודדות של הליכה, אתם מגיעים לשער, ויוצאים לכיוון השדות החקלאיים של הכפר רומורה. הגשם לא הפסיק לרדת ושדה הראייה שלכם היה קטן כתוצאה מהערפל הכבד.
ההליכה הייתה ארוכה וקשה, והנוף ההררי הקשה עליכם ללכת. הבוץ נדבק לרגליכם, והעייפות הכתה בכם מהר.
לפתע, שמעת רעש מאחוריכם. הרעש היה של הליכה המפצחת עלים יבשים, ותהית מי זה או מה זה.

[U]NivX10[/U]
אתה שולף את הפוקדור של אלבביוור, ומשחרר אותו לאוויר. הוא עף במעגלים סביב פדמיל יריבו, ומחכה לפקודה שלך.
תוך כדי, אתה שולף את הפוקדע ומכוון אותו כלפי פוקימון החרק המתכתי.
"פדמיל - פוקימון מרבה הרגליים המתכתי. כל גופו של פדמיל עטוף במתכת קשה המגנה עליו, ורק מת'פות חזקות במיוחד מסוגלות לחדור דרכו. פדמיל משתמש בצבות האדומות שלו על מנת לתקוף. פוקימון זה הוא מסוג חרק ומתכת." אומר הפוקידע.
אתה פוקד על אלביוור את פקודותיך, והפוקימון המעופף מיד יוצא להתקפה.
אלביוור צולל באיטיות כלפי פדמיל, ומאפשר לו לתקוף.
"פדמיל, מתקפת ציפורני ברזל!" פוקד טוביאס.
שיניו האדומות של הפוקימון נהפכות בבת אחת לכסופות, והוא קופץ באוויר לכיוונו של אלוויובר. אלוויור מגביר את המהירות שלו, ומתחמק בזריזות. הוא מכוון את כנפו כלפי פדמיל, וחובט בו בעוצמה. פדמיל נפגע מהמכה, ומתגלגל מספר מטרים על האדמה הקשה.

[QUOTE=Balenciaga;1329395][U]Sharpedo[/U]
"מגנפליי?" שואל אותך אחד הנערים. "למה שתרצה להחליף פוקימון כזה? הם אמורים להיות יעילים." הוא אומר. "בכל אופן, אני אשמח להחליף איתך במגנפליי. יש לי פוקימון בשם ריבון, לכדתי אותו לפני כמה ימים, אבל הוא לא ממש לציית לאנשים, כך שאני מזהיר אותך לגבי זה." הוא אומר לך, שולף פוקדור מכיסון, ומשחרר את הפוקימון שבתוכו.
פוקימון דמוי שלד מופיע על נשולחן, עומד ומביט בעיניו המאיימות על הסביבה שלו.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/8c696b04.png[/IMG]
"הוא מסוג רוח ורעל," אומר לך הנער. "אם אתה רוצה, אני מוכן להחליף עליו במגנפליי."
[/QUOTE]


אבדוק אותו הפוקידע, "יש לך עוד מישהו שאתה מעוניין להחליף?" אשאל את הנער ואפנה לנערים האחרים, "אתם רוצים להחליף?" אשאל אותם ואחר כך אצעק במרכז הפוקימונים, "אם מישהו מעוניין להחליף פוקימון שייגש אליי!"

[QUOTE=Balenciaga;1329395][
[U]Ritsuka Kun[/U]
"במקור אני מהעיר רימאיה. זו עיר הנמצאת האיזור גבוהה ביותר במחוז. תמיד יש שם שלג." היא אומרת לך.
אתם יוצאים ממעבדתו של הפרופסור, ומתחילים להתקדם לכיוון היציאה מהכפר. תוך דקות בודדות של הליכה, אתם מגיעים לשער, ויוצאים לכיוון השדות החקלאיים של הכפר רומורה. הגשם לא הפסיק לרדת ושדה הראייה שלכם היה קטן כתוצאה מהערפל הכבד.
ההליכה הייתה ארוכה וקשה, והנוף ההררי הקשה עליכם ללכת. הבוץ נדבק לרגליכם, והעייפות הכתה בכם מהר.
לפתע, שמעת רעש מאחוריכם. הרעש היה של הליכה המפצחת עלים יבשים, ותהית מי זה או מה זה.
[/QUOTE]


"חכי רגע" אומר ללורן ואחזיק את ידה ואסתובב כדי לנסות לראות מה הולך שם. "מי שם?" אצעק לכיוון הרעש "תראה את עצמך" אוסיף בביטחון, מעט מזוייף.
~~~
חייבים להרשים את הבחורה P:

[quote=Balenciaga;1329395]
[U]NivX10[/U]
אתה שולף את הפוקדור של אלביוור, ומשחרר אותו לאוויר. הוא עף במעגלים סביב פדמיל יריבו, ומחכה לפקודה שלך.
תוך כדי, אתה שולף את הפוקדע ומכוון אותו כלפי פוקימון החרק המתכתי.
"פדמיל - פוקימון מרבה הרגליים המתכתי. כל גופו של פדמיל עטוף במתכת קשה המגנה עליו, ורק מת'פות חזקות במיוחד מסוגלות לחדור דרכו. פדמיל משתמש בצבות האדומות שלו על מנת לתקוף. פוקימון זה הוא מסוג חרק ומתכת." אומר הפוקידע.
אתה פוקד על אלביוור את פקודותיך, והפוקימון המעופף מיד יוצא להתקפה.
אלביוור צולל באיטיות כלפי פדמיל, ומאפשר לו לתקוף.
"פדמיל, מתקפת ציפורני ברזל!" פוקד טוביאס.
שיניו האדומות של הפוקימון נהפכות בבת אחת לכסופות, והוא קופץ באוויר לכיוונו של אלוויובר. אלוויור מגביר את המהירות שלו, ומתחמק בזריזות. הוא מכוון את כנפו כלפי פדמיל, וחובט בו בעוצמה. פדמיל נפגע מהמכה, ומתגלגל מספר מטרים על האדמה הקשה.[/quote]
"יפה מאוד אלביוור" אומר אך לא אאבד ריכוז " אלביוור חוג סביב פדמיל בתנועות קלילות וגמישות.. חכה להזדמנות טובה והלום בוא בכל המרץ עם חבטות זעם!"

[U]Sharpedo[/U]
אתה מנסה למצוא מאמן נוסף המעוניין להחליף פוקימון, אך נראה כי בינתיים אין אף אחד המעוניין בכך.
"אתה בטוח שאתה לא רוצה את הריבון הזה? הוא פוקימון מעניין מאוד, אני בטוח שתצליח לאמן אותו מצויין." מנסה לשכנע אותך הנער.
תוך מספר דקות, פטר נכנס בדלת מרכז הפוקימונים, כשבידו שקית קטנה ושקופה ובה שני ממתקים נדירים. "זה היה יקר, אבל נראה לי זה שווה את זה." הוא אומר לך.

[U]Ritsuka Kun[/U]
התקרבת לכיוון הרעש, תוך שאתה נכנס דרך שיחים ועשבים גבוהים.
"תיזהר רובי," אומרת לך לורן. "לא בטוח כאן בימים האחרונים."
אתה מתקרב עוד ועוד לכיוון מקור הרעש, מסיט את העלים, ואז רואה מולך שני פוקימונים קטנים. ראשם של הפוקימון היה ורוד, וגופם היה ירוק וכאילו מכוסה עשב. הם הלכו צמודים זה לזה, תוך שרגליהם מטופפות על האדמה הבוצית.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/97bb9264.png[/IMG]

[U]NivX10[/U]
אלוויובר צולל במהירות לכיוון פדמיל כשרגליו קדימה, במטרה ברורה להשתמש בחבטות זעם.
"פדמיל, תשתמש באחיזת צבתות (Vicegrip)!" קרא טוביאס.
בדיוק כשאלוויור התקרב מספיק אל פדמיל, פוקימון החרק קפץ באוויר, ונשך את הפוקימון המעופף שלך. שני הפוקימונים התרסקו על הרצפה, ופדמיל המשיך להדק את שיניו החזקות על רגלו של אלוויובר. אלוויור ניסה להשתחרר בכל כוחו, התפתל בין שיניו, אך ללא הצלחה.

[QUOTE=Balenciaga;1329795][U]Sharpedo[/U]
אתה מנסה למצוא מאמן נוסף המעוניין להחליף פוקימון, אך נראה כי בינתיים אין אף אחד המעוניין בכך.
"אתה בטוח שאתה לא רוצה את הריבון הזה? הוא פוקימון מעניין מאוד, אני בטוח שתצליח לאמן אותו מצויין." מנסה לשכנע אותך הנער.
תוך מספר דקות, פטר נכנס בדלת מרכז הפוקימונים, כשבידו שקית קטנה ושקופה ובה שני ממתקים נדירים. "זה היה יקר, אבל נראה לי זה שווה את זה." הוא אומר לך.
[/QUOTE]

"אני אוותר,אבל תודה בכל מקרה" אומר לנער ואעזוב את החבורה, "תודה רבה פטר" אודה לפטר ואקח ממנו את שני הממתקים ואכניס אותם למקום בטוח בתיק, "קדימה בוא נישן ונצא מחר לדרך הארוכה" אומר לו.
לאחר מכן נשכיר חדר אצל האחות ג'וי,נלך לישון וכשנקום ונעזוב את העיר בדרך למדבר אחפש מקור מים קטן.

[U]Sharpedo[/U]
אתה ופטר משכירים חדר, והולכים לישון במרכז הפוקימונים. אתם הולכים לישון, ונרדמים מהר במיוחד.
אתה מתעורר בסביבות השעה שמונה בבוקר. התיק שלך כבר מוכן וארוז למסע, ופטר גם הוא כבר הספיק להתעורר. אתם יוצאים ממרכז הפוקימונים כשהחפצים שלכם עליכם, ומתחילים להתקדם לכיוון היציאה מהעיר.
"תוך כמה שעות של הליכה אני מניח שניגיע לאיזור הצליח. זה איזור קצת אכזרי ומסוכן, אנחנו חייבים להיות מוכנים לזה." אומר לך פטר.
אתם מתחילים להתקדם, הולכים בשבילים המתפתלים בין השדות סביבכם. לפתע, בצידי הדרך אתה מבחין בילדה צעירה העומד על יד עץ גבוהה. "קיטקין, רד הנה!" קוראת הילדה.
אתה מביט למרומי העץ, וראה שעל אחד הענפים יושב פוקימון חתולי קטן, ומביע בנערה באדישות.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/7280f5d5.png[/IMG]

[QUOTE=Balenciaga;1329798][U]Sharpedo[/U]
אתה ופטר משכירים חדר, והולכים לישון במרכז הפוקימונים. אתם הולכים לישון, ונרדמים מהר במיוחד.
אתה מתעורר בסביבות השעה שמונה בבוקר. התיק שלך כבר מוכן וארוז למסע, ופטר גם הוא כבר הספיק להתעורר. אתם יוצאים ממרכז הפוקימונים כשהחפצים שלכם עליכם, ומתחילים להתקדם לכיוון היציאה מהעיר.
"תוך כמה שעות של הליכה אני מניח שניגיע לאיזור הצליח. זה איזור קצת אכזרי ומסוכן, אנחנו חייבים להיות מוכנים לזה." אומר לך פטר.
אתם מתחילים להתקדם, הולכים בשבילים המתפתלים בין השדות סביבכם. לפתע, בצידי הדרך אתה מבחין בילדה צעירה העומד על יד עץ גבוהה. "קיטקין, רד הנה!" קוראת הילדה.
אתה מביט למרומי העץ, וראה שעל אחד הענפים יושב פוקימון חתולי קטן, ומביע בנערה באדישות.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/7280f5d5.png[/IMG][/QUOTE]

"אני רואה שאת צריכה עזרה" אומר לנערה.
"מגנפליי!" אקרא ואשחרר את מגפנליי, "מגנפליי תעוף לכיוון קיטקין ותציע לו לעוף עליך ותוריד אותו,אם הוא לא מסכים תתרחק קצת ותטווה אותו בקורים! תתפס את קצה הקור ותוריד אותו למטה!" אדריך אותו ואביט בנערה, "תוך כמה רגעים קיטקין יחזור אליך" אומר לה בחיוך ואנסה להרגיע אותה

[quote=Balenciaga;1329795]
[U]NivX10[/U]
אלוויובר צולל במהירות לכיוון פדמיל כשרגליו קדימה, במטרה ברורה להשתמש בחבטות זעם.
"פדמיל, תשתמש באחיזת צבתות (Vicegrip)!" קרא טוביאס.
בדיוק כשאלוויור התקרב מספיק אל פדמיל, פוקימון החרק קפץ באוויר, ונשך את הפוקימון המעופף שלך. שני הפוקימונים התרסקו על הרצפה, ופדמיל המשיך להדק את שיניו החזקות על רגלו של אלוויובר. אלוויור ניסה להשתחרר בכל כוחו, התפתל בין שיניו, אך ללא הצלחה.[/quote]
אנסה לחשוב במהירות על פיתרון ואומר "אלביוור, אתה חייב להתעלם מהכאב לכמה שניות, עוף עם פדמיל למעלה גבוה גבוה..."
ואז אוסיף "תשתמש בחבטות זעם חזקה בפרעות ותעיף אותו ממך, תן לו ליפול תוך כדי שהוא נופל צלול עם מתקפת כנף, דחוף אותו למטה בכוח וברגע האחרון בלום ותן לו להתרסק!"
-------
הבאתי מהלך מסובך xP נקווה שתבין..

[U]Sharpedo[/U]
אתה משחרר את מגנפליי מהפוקדור שלך, ופוקימון הפרפר מעופף לכיוון קיטקין. נגנפליי מתקרב לקיטקין על מנת לאפשר לו לעלות עליו, ופוקימון החתול עולה על גבו. שניהם יורדים לכיוון הקרקע, וקיטקין יורד מגבו של מגנפליי ונעמד על הרצבה הבטוחה.
"אני לא יודעת איך להודות לך!" אומרת הילדה. הילדה הייתה כבת שתים עשרה לעל היותר, ושיערה היה אסוף בשני קוקיות אדומות. היא החזיקה את קיטקין בשני ידיה וחבקה אותו אליה.
"אני רואה שאתה מאמן פוקימונים... אתה רוצה אולי לעשות איתי קרב?" היא שואלת אותך.

[U]NivX10[/U]
תוך כדי שפדמיל מחזיק בעוצמה ברגלו של אלוויובר, הפוקימון שלך מתחיל לנופף בכנפיו ולהתרומם לאוויר. הוא מתרומם במהירות כשפדמיל מחזיק ברגלו, ומכיע גבוהה ככל שהוא יכול.
אלוויבר חובט באמצעות הרגל שאינה תפוסה בפדמיל מספר פעמים, והוא משתחרר אט אט מהרגל שלו. פדמיל התלוי בגובה רב לא מסוגל לעמוד בהתקפות החוזרות של אלוויובר, ולבסוף משתחרר. הוא מתחיל לצנוח אל האדמה, ואלוויובר צולל אחריו כשכנפו פרושה לפנים במטרה להכות בפדמיל. פדמיל נפגע ממתקפת הכנף תוך שהו עדיין צולל לכיוון האדמה ומתרסק על הקרקע מעולף לחלוטין.
"מהלך מצויין." אמר לך פטר מהצד.
טוביאס אחזיר את הפוקימון שלו אל תוך הפוקדור ושלף פוקדור חדש. "לא רע יחסית לטיקון. אבל אני מזהיר אותך, הפדמיל שלי הוא פוקימון חדש שתפסתי לא מזמן. שאר הפוקימונים שלי מאומנים בהרבה." הוא אמר, וזרק את הפוקדור השני שלו לאוויר.
האור האדום נחת על הרצפה, ופוקימון ארנבי ושמנמן נחת עליה. למרות שהפוקימון היה ארנב לכל דבר, הוא נראה אפל ואכזרי, וצלקות קרב רבות עיטרו את גופו.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/98dc750b.png[/IMG]
"קדימה דאסקלון, תראה לו מה אתה שווה." אמר טוביאס.

[QUOTE=Balenciaga;1329808][U]Sharpedo[/U]
אתה משחרר את מגנפליי מהפוקדור שלך, ופוקימון הפרפר מעופף לכיוון קיטקין. נגנפליי מתקרב לקיטקין על מנת לאפשר לו לעלות עליו, ופוקימון החתול עולה על גבו. שניהם יורדים לכיוון הקרקע, וקיטקין יורד מגבו של מגנפליי ונעמד על הרצבה הבטוחה.
"אני לא יודעת איך להודות לך!" אומרת הילדה. הילדה הייתה כבת שתים עשרה לעל היותר, ושיערה היה אסוף בשני קוקיות אדומות. היא החזיקה את קיטקין בשני ידיה וחבקה אותו אליה.
"אני רואה שאתה מאמן פוקימונים... אתה רוצה אולי לעשות איתי קרב?" היא שואלת אותך.
[/QUOTE]

"אני אשמח!" אומר לה בחיוך ואשחרר את טריפוק, "טריפוק תתכונן לקרב!" אומר לו בנחישות ואחכה שהילדה תתחיל, "אחד על אחד" אומר לה בחיוך

[quote=Balenciaga;1329808]
[U]NivX10[/U]
תוך כדי שפדמיל מחזיק בעוצמה ברגלו של אלוויובר, הפוקימון שלך מתחיל לנופף בכנפיו ולהתרומם לאוויר. הוא מתרומם במהירות כשפדמיל מחזיק ברגלו, ומכיע גבוהה ככל שהוא יכול.
אלוויבר חובט באמצעות הרגל שאינה תפוסה בפדמיל מספר פעמים, והוא משתחרר אט אט מהרגל שלו. פדמיל התלוי בגובה רב לא מסוגל לעמוד בהתקפות החוזרות של אלוויובר, ולבסוף משתחרר. הוא מתחיל לצנוח אל האדמה, ואלוויובר צולל אחריו כשכנפו פרושה לפנים במטרה להכות בפדמיל. פדמיל נפגע ממתקפת הכנף תוך שהו עדיין צולל לכיוון האדמה ומתרסק על הקרקע מעולף לחלוטין.
"מהלך מצויין." אמר לך פטר מהצד.
טוביאס אחזיר את הפוקימון שלו אל תוך הפוקדור ושלף פוקדור חדש. "לא רע יחסית לטירון. אבל אני מזהיר אותך, הפדמיל שלי הוא פוקימון חדש שתפסתי לא מזמן. שאר הפוקימונים שלי מאומנים בהרבה." הוא אמר, וזרק את הפוקדור השני שלו לאוויר.
האור האדום נחת על הרצפה, ופוקימון ארנבי ושמנמן נחת עליה. למרות שהפוקימון היה ארנב לכל דבר, הוא נראה אפל ואכזרי, וצלקות קרב רבות עיטרו את גופו.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/98dc750b.png[/IMG]
"קדימה דאסקלון, תראה לו מה אתה שווה." אמר טוביאס.[/quote]
פטר זה של שלומי אחי, גילברט זה שלי :)
---------
"מעולה אלביוור כל הכבוד!" אריע לו, אודה גם לטובאיס על המחמאה ואמשיך בקרב.
אביט על הפוקימון החדש ואשאל את אלביוור "אלביוור רוצה להמשיך? מה אתה אומר?" ובנתיים אבדוק את כל מה שיכול להגיד לי הפוקדע על הארנב המצולק.

[QUOTE=Balenciaga;1329795][
[U]Ritsuka Kun[/U]
התקרבת לכיוון הרעש, תוך שאתה נכנס דרך שיחים ועשבים גבוהים.
"תיזהר רובי," אומרת לך לורן. "לא בטוח כאן בימים האחרונים."
אתה מתקרב עוד ועוד לכיוון מקור הרעש, מסיט את העלים, ואז רואה מולך שני פוקימונים קטנים. ראשם של הפוקימון היה ורוד, וגופם היה ירוק וכאילו מכוסה עשב. הם הלכו צמודים זה לזה, תוך שרגליהם מטופפות על האדמה הבוצית.
[IMG]http://i1258.photobucket.com/albums/ii532/lanvinlanvin11/97bb9264.png[/IMG]
[/QUOTE]

"וואו מסכנים" אמלמל לעצמי ואבדוק בפוקידע מה הם "הלכתם לאיבוד?" אשאל אותם ואתקרב אליהם בזהירות

[U]NivX10[/U]
אתה מכוון את הפוקידע כלפי פוקימון הארנב הגדול, והפוקידע שלך מתחיל לדבר בקול מתכתי -
"דאסקלון - פוקימון הארנב האפל. את דאסקלון כמעט ולא ניתן למצוא בטבע, אלא לרוב רק בצורתו הקודמת. פוקימון זה משתמש ברגלית החזקות כדי לקפוץ לגבהים עצומים וכדי לזוז במהירות. דאסקלון ידוע במזגו הרע, ומאמנים רבים מוצאים עצמם מתקשים לאמן אותו."
אתה שואל את אלוויובר אם הוא רוצה להמשיך לאחר הקרב הקודם מול פדמיל. הפוקימון המעופף פרש את כנפיו בעודו עומד על הרצפה וזז מספר צעדים בעוינות לכיוון דאסקלון. הוא נעמד במקומו, ונעץ את מבטו ביריבו הגדול ממנו בהרבה.
הבנת היטב שאלוויובר מעוניין להמשיך להילחם, אך ראית עליו את העייפות המועטה והפציעה הקלה מהקרב הקודם.

----
ברגע ש-Sharpedo יאשר שהוא מעוניין להמשיך לשחק מאיפה שהוא הפסיק, אני אמשיך לו גם.
אני אפתח את המשחק לשחקן נוסף כבר היום או מחר.

[quote=Balenciaga;1414984][U]NivX10[/U]
אתה מכוון את הפוקידע כלפי פוקימון הארנב הגדול, והפוקידע שלך מתחיל לדבר בקול מתכתי -
"דאסקלון - פוקימון הארנב האפל. את דאסקלון כמעט ולא ניתן למצוא בטבע, אלא לרוב רק בצורתו הקודמת. פוקימון זה משתמש ברגלית החזקות כדי לקפוץ לגבהים עצומים וכדי לזוז במהירות. דאסקלון ידוע במזגו הרע, ומאמנים רבים מוצאים עצמם מתקשים לאמן אותו."
אתה שואל את אלוויובר אם הוא רוצה להמשיך לאחר הקרב הקודם מול פדמיל. הפוקימון המעופף פרש את כנפיו בעודו עומד על הרצפה וזז מספר צעדים בעוינות לכיוון דאסקלון. הוא נעמד במקומו, ונעץ את מבטו ביריבו הגדול ממנו בהרבה.
הבנת היטב שאלוויובר מעוניין להמשיך להילחם, אך ראית עליו את העייפות המועטה והפציעה הקלה מהקרב הקודם.

----
ברגע ש-Sharpedo יאשר שהוא מעוניין להמשיך לשחק מאיפה שהוא הפסיק, אני אמשיך לו גם.
אני אפתח את המשחק לשחקן נוסף כבר היום או מחר.[/quote]
'אוקיי פוקימון אדמה ואפל... סוג האדמה שלו מעניק לנו מעט יתרון, ואלביוור רוצה להמשיך' אהרהר לעצמי כאחשב את כל הנתון לי לקרב.
לאחר מכן אסכים לאלביוור להמשיך ואומר "אוקיי חבר צא עם מתקפה מהירה וברגע האחרון פנה למעלה מבלי לפגוע בו, צור ככה הסחת דעת בצע בורג באוויר וחזור אל פניו עם מתקפת כנף!"
----
אם לא הבנת למה התכוונתי תגיד יש לי סרטוט המהלך בתמונה XD

[U]NivX10[/U]
למשמע פקודותיך, אלוויובר פורש את כנפיו ומתרומם באוויר, תוך שהוא מעיף אבק וחול. הוא מתחיל לטוס לכיוונו של דאסקלון שעומד במקומו מבלי לזוז, ושניה לפני שהוא פוגע בו הוא מטה את גופו למעלה ומתרומם גבוה יותר ויותר.
"דאסקלון, תתקוף גם אתה במתקפה מהירה!" קורא טוביאס לפוקימון שלו. "קפוץ אליו כשהוא עף לכיוונך!"
לפתע דבר מדהים קרה. הפוקימון הארנבי השמנמן והיציב שעמד עד לפני שניה בודדת על האדמה, נעלם ממקומו בתנופה אדירה. דאסקלון קפץ במהירות עצומה וגבוה כל כך, עד שהוא עבר את גובהו של אלוויובר המרחף באוויר פי שנים. פוקימון הארנב נחת על גופו של אלוויובר, וריסק אותו על האדמה בחבטה חזקה ומהירה.
"אני חושב שמעולם לא ראיתי פוקימון זז במהירות כזו, זה מאוד לא צפוי מפוקימון שנראה כבד כמו דאסקלון." אמר גילברט ובלע את רוקו.
אלוויובר שכב על האדמה חסר הכרה. טוביאס הביט בך בפנים רציניות וקרות. "אמרתי לך, יש לי כבר שבעה תגים. הדאסקלון הזה הוא אחד הפוקימונים האהובים עליי. תצטרך לעשות הרבה מאמצים כדי לנצח אותו." הוא אומר לך.

[quote=Balenciaga;1414998][U]NivX10[/U]
למשמע פקודותיך, אלוויובר פורש את כנפיו ומתרומם באוויר, תוך שהוא מעיף אבק וחול. הוא מתחיל לטוס לכיוונו של דאסקלון שעומד במקומו מבלי לזוז, ושניה לפני שהוא פוגע בו הוא מטה את גופו למעלה ומתרומם גבוה יותר ויותר.
"דאסקלון, תתקוף גם אתה במתקפה מהירה!" קורא טוביאס לפוקימון שלו. "קפוץ אליו כשהוא עף לכיוונך!"
לפתע דבר מדהים קרה. הפוקימון הארנבי השמנמן והיציב שעמד עד לפני שניה בודדת על האדמה, נעלם ממקומו בתנופה אדירה. דאסקלון קפץ במהירות עצומה וגבוה כל כך, עד שהוא עבר את גובהו של אלוויובר המרחף באוויר פי שנים. פוקימון הארנב נחת על גופו של אלוויובר, וריסק אותו על האדמה בחבטה חזקה ומהירה.
"אני חושב שמעולם לא ראיתי פוקימון זז במהירות כזו, זה מאוד לא צפוי מפוקימון שנראה כבד כמו דאסקלון." אמר גילברט ובלע את רוקו.
אלוויובר שכב על האדמה חסר הכרה. טוביאס הביט בך בפנים רציניות וקרות. "אמרתי לך, יש לי כבר שבעה תגים. הדאסקלון הזה הוא אחד הפוקימונים האהובים עליי. תצטרך לעשות הרבה מאמצים כדי לנצח אותו." הוא אומר לך.[/quote]
"אלביוור!" אקרא בדאגה בעודי מופתע מהדאסקלון שלו. אחשוב לעצמי 'זו הייתה תצוגת כוח ומהירות מרשימים... אבל אסור לי לשלוף כרגע את פלוטובר'
אודה לאלביוור על המאמץ ואכניס אותו פנימה, אוציא החוצה את נוגל. ומיד אומר לו "אוקיי נוגל, נמשיך לעבוד על אותה שיטה, אימון ההגנה שלך, הדיפה ושרידה של התקפות היריב ואז תקיפה בעצמך!" אסביר לו.
"אוקיי נוגל, השתמש בהתקשחות ואז צליל מתחתי ואז נסה להספיק לבצע עוד התקשחות אחת!" אומר ואקווה שהצליל המתחתי ישגע את אוזניו הגדולות ויאפשר לבצע שתי התקשחויות.

[U]NivX10[/U]
אתה זורק את הפוקדור של נוגל לאוויר, ופוקימון האבן המתכתי נוחת על הרצפה. אתה פוקד עליו את סדרת הפקודות, ונוגל מציית מיד. גופו של נוגל מתחיל לזהור באור לבן ובוהק, וגופו מתקשח.
תוך כדי שנוגל מבצוע את ההתקשחות, יריבך פוקד על דאסקלון פקודות משלו. "דאסקלון, תשתמש באגרוף מבלבל!" הוא קורא לפוקימון שלו.
דאסקלון מתחיל להתקדם לכיוונו של נוגל כשידו זוהרת באור לבנבן, ופוגע בו בעצמה. נוגל מתגלגל מספר מטרים לאחור, אך נראה שהוא ספג את המכה ולא נפגע יתר על המידה.
נוגל ממשיך בסדר הפעולות של התקפותיו, וצלילים צורמים מתחילים להישמע מגופו. הצלילים הידהדו באוויר, ונשמעו איומים אפילו לאוזניך. אולם ידעת היטב שדאסקלון, שהתקפל מכאבים וניסה כמיטב יכולתו לגונן על אוזניו, סובל הרבה יותר מהמתקפה של נוגל.

[U]Sharpedo[/U]
"אחד על אחד נשמע נהדר!" אומרת לך הילדה הקטנה. "לא יזיק לקיטקין שלי לעשות קרב פוקימונים קטן שיחזק אותו."
פוקימון החתלתול הקטן נעמד על האדמה, מטרים ספורים מטריפוק שעמד גם הוא על הרצפה וחיכה לפקודותיך.
"קדימה קיטקין, תשתמש במתקפת דחיפה!" קוראת הילדה.
פוקימון החתול מתחיל לרוץ לכיוונו של פוקימון הציפור שלך.

[quote=Balenciaga;1415008]
[U]Sharpedo[/U]
"אחד על אחד נשמע נהדר!" אומרת לך הילדה הקטנה. "לא יזיק לקיטקין שלי לעשות קרב פוקימונים קטן שיחזק אותו."
פוקימון החתלתול הקטן נעמד על האדמה, מטרים ספורים מטריפוק שעמד גם הוא על הרצפה וחיכה לפקודותיך.
"קדימה קיטקין, תשתמש במתקפת דחיפה!" קוראת הילדה.
פוקימון החתול מתחיל לרוץ לכיוונו של פוקימון הציפור שלך.[/quote]

"נבחן את המהירות של טריפוק.." אמלמל בחיוך.
"טריפוק! תתחמק מיד! ותפתיע את קיטקין במתקפת כנף על גבו!" אומר לטריפוק בחיוך.

[quote=Balenciaga;1415008][U]NivX10[/U]
אתה זורק את הפוקדור של נוגל לאוויר, ופוקימון האבן המתכתי נוחת על הרצפה. אתה פוקד עליו את סדרת הפקודות, ונוגל מציית מיד. גופו של נוגל מתחיל לזהור באור לבן ובוהק, וגופו מתקשח.
תוך כדי שנוגל מבצוע את ההתקשחות, יריבך פוקד על דאסקלון פקודות משלו. "דאסקלון, תשתמש באגרוף מבלבל!" הוא קורא לפוקימון שלו.
דאסקלון מתחיל להתקדם לכיוונו של נוגל כשידו זוהרת באור לבנבן, ופוגע בו בעצמה. נוגל מתגלגל מספר מטרים לאחור, אך נראה שהוא ספג את המכה ולא נפגע יתר על המידה.
נוגל ממשיך בסדר הפעולות של התקפותיו, וצלילים צורמים מתחילים להישמע מגופו. הצלילים הידהדו באוויר, ונשמעו איומים אפילו לאוזניך. אולם ידעת היטב שדאסקלון, שהתקפל מכאבים וניסה כמיטב יכולתו לגונן על אוזניו, סובל הרבה יותר מהמתקפה של נוגל.
[/quote]
"מצויין!" אריע ואביט ברצינות בדאסקלון. "עכשיו נוגל התקשחות ואז הטל את את עצמך עליו עם הפלה!" אפקוד עליו בהתלהבות.
לאחר מכן אוסיף לבקש "נוגל עוד התקשחות, אנחנו עובדים על הגנה-ספיגה-התקפה, זכור"

[U]Sharpedo[/U]
טריפוק מגיב במהירות לנסיון הדחיפה של קיטקין, ומתחמק במעוף קל מעליו. הוא וא מסתובב סביב פוקימון החתול מספר פעמים, עף לכיוונו ותוקף אותו בעוצמה באמצעות כנפ החזקה. קיטקין מוטח לאחור, ומתגלגל עד למרגלות העץ שממנו הוא נפל לפני דקה בודדת.
"קיטקין, קום מהר!" קוראת הילדה. "תשתמש במתקפת הקסמה (Charm)!"
הילה ורדרדה ומוזרה מתחילה לצאת מכיוונו של פוקימון החתול. לא היה לך ספק שקיטקין היה פוקימון קטן וחמוד, אך לפתע הוא נראה לך חמוד בהרבה. היה נראה לך אכזרי לתקוף אותו, ותהית מה עליך לעשות עכשיו.
"דילן, אל תיפול בפח." אומר לך פטר. "קיטקין תת קפה הגורמת לכל מסתכל עליו להתאהב בו ולחשוב שהוא חמוד יותר. אני תוהה איך טריפוק יגיב עכשיו." הוא אומר לך.

[U]NivX10[/U]
גופו של נוגל מתחיל לזהור בשנית. גופו מתקשח, והגנתו עולה יותר ויותר.
"דאסקלון, תכין את עצמך. הוא עומד להשתמש במתקפת הפלה." אמר טוביאס.
כשהאור המקשיח נעלם, נוגל קפץ באוויר, והטיח את עצמו בדאסקלון עם מתקפת הפלה. פוקימון הארנב חסם את ההתקפה עם שני ידיו תוך שהוא נהדף לאחור.
טוביאס נראה מרוצה. "עכשיו מהר, לפני שהוא מספיק להתקשח שוב, תתקוף אותו מתקפת בעיטה נמוכה!" הוא קרא.
פוקימון הארנב רץ במהירות לכיוונו של נוגל ורגלו פגעה בפוקימון הקטן בעוצמה אדירה שהעיפה אותו באוויר. נוגל נחת על הרצפה ממש לידך, ונראה היה שהוא לא מסוגל להמשיך להילחם. בזווית עיניך הבטת בדאסקלון. לא היה לך ספק שזה הפוקימון החזק ביותר שאי פעם נלחמת בו. ולפתע קלטת - הבעיטה שהוא בעט בנוגל השאירה חבלה קשה בכף רגלו. אמנם נוגל התעלף, אך בהחלט הגוף הקשה שלו עשה את העבודה והשאיר את דאסקלון פצוע.