סיפור חדש : מייפל סטורי !

פרק יפה.
אחרי כול פרק אני רוצה לקרוא עוד אחד.

תודה ^^ עוד 3 תגובות

וואי איזה פרקקקקק
איזה מטח
שיצא כבר הבא

תודה ! עוד 2 תגובות ! תביאו עוד אנשים שיגיבו !!

נחמד ביותר, עמית D:
אישית אני לא מת על סיפורים בגוף ראשון אבל את זה אני אקרא בכל זאת =]

אהבתי יש לי חשק עכשיו לחזור למייפל סטורי :)

זאת כל המטרה ^+^ להחזיר למייפל , בעקבות החזרה למייפל המשכתי את הסיפור !
זה סיפור בגוף ראשון אמנם אבל הוא שווה קריאה ! ועכשיו לפרק השלישי :

משימה חדשה בפתח ! הצלת הילדה !

" אה !!! הצילו !!! "
אני וווינטר רצנו במהירות לכיוון התל ממנו בקעה הצעקה זאת הייתה ילדה בעלת שיער חום כמו שלי ומסודר בחצי קוקו , הייתה לה חולצת טרי – קו ירוקה וחצאית אדומה ולא נראה היה כאילו היה לה נשק בהתבוננות ראשונית אבל אחרי סריקה ממושכת ראיתי שרידי חרב מנופצים ליד חילזון שתקף אותה, הוא דחק אותה למבוי סתום ועמד להתנגש בה בפעם האחרונה לפני שהיא מתעלפת (גופה היה חבול כולו וזרועה הימנית דיממה )
"תתכופפי !!! " שאגתי בעודי רצה ומתירה את החרב מהחוט ולאחר שזאתי הותרה זרקתי את החרב לכיוון שריונו הבוהק והחשוף של החילזון. אך נראה היה שהדבר לא הזיז לו ובמקום להמשיך ולרדוף אחרי הילדה רדף כעת את מטרתו החדשה- אותי . ווינטר כמובן הגיעה מיד אחרי וקפצה על החרב שלי שהתעופפה מין המכה ישירות לתוך אבן וזרקה אותה עלי וכעת היינו עם ידנו על העליונה בזכות מתקפת הפתע וגם בזכות היותנו יותר- שתי בנות נגד חילזון אחד.
"את תתקפי מקדימה ואני מלמעלה"
"אוקי"
ווינטר החלה לתקוף בחזית החילזון – ישירות בעינו ואני זינקתי על הסלעים כדי לקבל גובה לתקיפה אווירית . שתינו תקפנו באותו הזמן באזורים שונים והכי חזק שיכולנו-אך הקונכייה ספגה הכול ולא נראה בה אפילו סדק קטן. מכיוון שמהמכה שקיבלתי מהמתקפה האווירית זרקה אותי אחורה , החילזון ראה זאת ובא לתקוף -הוא התנגש בי בכל העוצמה , ספגתי את ההדף והתנגשתי באבן שמאחוריי ,הייתי חלשה מדי בגלל כל החבלות שספגתי מהקרב שהתחולל ולא יכולתי לקום וכשראיתי את התיק ההפוך שלי וראיתי את התפוח הבוהק, נזכרתי לפתע במילותיו של האיש : "הוא יעזור כשנהיה פצועות" . זחלתי בשארית כוחותיי אל התיק ,אספתי אותו מין העשבים והחלתי לזלול אותו ובינתיים ווינטר התעמתה עם החילזון פנים מול פנים (שלא נדבר שגם היא הייתה תשושה). מיד רצתי לעזור לווינטר וזינקתי לעברו – הפעם לא כיוונתי לקונכייה אלא לגוף החילזון עצמו .החדרתי את חרבי אל תוך ליבו , הקונכייה נפלה כשהגוף נרקב ונשאר ללא רוח חיים. אספתי את הקונכייה שנשארה שמתי אותה בתיק ונפלתי על הרצפה מרוב תשישות . הילדה רצה אלי ,עזרה לי לקום והעבירה לי את המים מהתיק המפוזר שלי שבינתיים היא אספה וארגנה. לאחר שסיימתי לשתות לרוויה היא התחילה לדבר אלי ואל ווינטר שגם היא ישבה לדי שרוטה כולה :" וואו ! אני לא מאמינה ! איזה יופי! תודה ! הצלתן אותי שם, החילזון הזה עמד להעיף אותי אל תוך האבן ההיא אילולי אתן לא הייתן באות ומסיחות את דעתו" הילדה אמרה ולחצה את ידי ואת ידה של ווינטר
" כן אין בעד מה " אמרתי קלות עדיין מסוחררת מין המכה החזקה של האבן (התפוח לא עזר מי יודע מה , הוא סיפק לי כוח למכה האחרונה וזהו) "רק עם תוכלי לעזור לנו למצוא את הכיוון ,איפה נמצאת העיירה אמרהסט ? "
" אין בעיה ! אני מהעיירה הזאת , יצאתי כדי לאסוף פרחים יפים כדי למכור " היא אמרה ושמעו את השקר בפיה . "נהדר !" אמרתי והמשכתי לומר "ועכשיו תגידי לנו את האמת ? " עקצתי אותה והיא נראתה המומה מהיכולת שלי לקרוא אותה . "טוב נו.. אני הילדה הכי קטנה במשפחה של שלושה אחים גדולים שיצאו למסע ולא חזרו ובגלל ששהורים שלי פחדו הם לא רוצים להוציא אותי למסע הזה גם ! להזכירם אני כבר בת 16 ! זה מה שילדים עושים בימנו ! יוצאים לחקור את העולם ! אני לא יכולתי להישאר ולעבוד את הגינה כל השנים !" היא אמרה בכעס ועל סף בכי.
שמעתי את הסיפור שלה והתחלתי לשאול שאלות :
" איפה הורייך ? אולי תוכלי לדבר איתם שיסכימו לתת לך ללכת , את יודעת שזה רק מדאגה "
ווינטר הוסיפה " אנחנו נתמוך בך ! אין לך ממה לחשוש ! את תצאי איתנו ! "
" ושאלה אחרונה - מה שמך ? " אמרתי ועיניי נראו סקרניות .
" שמי קימיקו! אני בת 16 כמו שאמרתי ואני זאת שהולכת ללוות אתכן לאמרהסט"
הצגתי את עצמי וווינטר הציגה את עצמה
אספתי את התיק ועזרתי לווינטר לעמוד גם . התחיל להיות מאוחר והרגשתי שצריך להתחיל למהר עם המשימה הזאת ולהתחיל לזוז למקום בו אנחנו אמורות לעזוב דרכו את האי .
הגשתי לקימיקו בדאגה את רסיסי החרב שלה והיא בתגובה פשוט הסתובבה לתיק שלה והוציאה סכין כמעט חדשה , בעלת להב חד יותר מלחרב הקודמת שלה . הסתכלתי ושרקתי שריקה של התפעלות
ולבסוף אמרתי " קדימה ! בואו נתחיל לזוז ונסיים עם זה כבר " נתתי לקימיקו להוביל והתחלנו לרוץ במהירות אחריה.

סיפור יפה, אבל יותר מדי ארוך.
הסוף של הפרק לא תמיד נגמר בנקודה הנכונה, ואפשר לשאול על איזה פאצ' כתבת את הסיפור?
9/10, כי יש קצת מה לשפר

קודם כל , תודה על התגובה . אני אפילו לא זוכרת על איזה פאצ' מדובר ... לפי דעתי פאץ' .. או 38 או 39 ממש לא זוכרת , אני אשתדל לשפר !

יפה כמו הקודמים^_____^

מגניב ויפה מאוד. אהבתי את סוף הקרב של החילזון

טוב מאוד!
אהבתי ,תמשיך לכתוב

עכשיו עלתה לי עוד הערה.
יש פה הרבה דברים שנוגדים לגמרי את האופי של מייפל, כמו למשל זה שהלוחם אומר כמה מילים לחרב שלו ואז היא זוהרת.
לפי התיאור של המייפל, הלוחם פשוט מתרכז ואז שולח את החרב בכוחות אדירים קדימה, בלי שום קשר למילות קסם.
והמשימה של רוגר, בכלל צריך לנסות את התפוח ואז לקבל שיקויים.
קח את זה בחשבון

אשתדל מאד , אני מנסה לדמות את זה למשחק אבל גם אם לא יוצא לי , תחשוב על זה- שאם מישהו לא מכיר את מייפל סטורי הוא יבין יותר .

נכון, אבל בכל זאת, קל מאוד לתאר איך הלוחם מתרכז.
כמו שאמרתי, המטרה של רוגר היא לבדוק את התפוח, כך שאתה שינית בצורה מטורפת את הטקסט של רוגר.
הוא נותן לך שיקויים כמתנה על הבדיקה, אבל מחליש אותך.
תנסה לשים לב לזה, זה יכול לשפר את הסיפור